שולחן ערוך: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (16 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
חיבורו ההלכתי החשוב של | [[שולחן ערוך]] הוא חיבורו ההלכתי החשוב של [[רבי יוסף קארו]], הנחשב לספר הפסיקה המרכזי ביותר. הספר נכתב כסיכום לספרו של המחבר על ה[[טור]] "[[בית יוסף]]". [[רבי משה איסרליש]] (הרמ"א) כתב עליו את ה"מפה" - הגהות שבהם הביא בעיקר את מנהגי אשכנז. | ||
הספר שלחן ערוך כולל ארבעה חלקים - א. [[אורח חיים]] ב. [[יורה דעה]] ג. [[אבן העזר]] ד. [[חושן משפט]]; הספר בנוי כדוגמת הספר [[ארבעה טורים]], של [[רבינו יעקב בן הרא"ש]] ז"ל. על ארבעת הטורים כתב רבי יוסף קארו את הספר "[[בית יוסף]]", בו כותב מרן את מקורי ההלכות, פירושיהן, ואת הדעות החולקות. פעמים שמרן מכריע כדעה אחת ב"בית יוסף". | |||
== מבנה ותוכן == | == מבנה ותוכן == | ||
השולחן ערוך בנוי ע"פ מבנה הטור, הן בחלוקה לארבעת הטורים והן בחלוקה לסימנים וסעיפים: | |||
החיבור מורכב מארבעה חלקים | החיבור מורכב מארבעה חלקים. | ||
* [[אורח חיים]] בהלכות יומיומיות והלכות הקשורות לזמנים מיוחדים. | * [[אורח חיים]] בהלכות יומיומיות והלכות הקשורות לזמנים מיוחדים. | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
* [[חושן משפט]] בדיני ממונות. | * [[חושן משפט]] בדיני ממונות. | ||
== פסיקת ההלכה == | |||
מרן פוסק בדרך כלל כדעת שלושת עמודי ההוראה, הלא הם - ה[[רי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]]. על השלחן ערוך כתב רבי משה איסרליש ז"ל - ה[[רמ"א]] - הגהות, ויוצאי אשכנז נוהגים בדרך כלל כדעת הרמ"א. ורמזו בזה - הספרדים, אשר קבלו עליהם הוראות מרן ז"ל - "לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו"{{מקור|בראשית מא, נה}}{{מקור}}, והאשכנזים יוצאים ביד רמ"א {{מקור|ראה שו"ת חת"ם סופר ח"א סימן קג, שו"ת מהרש"ם ח"א סימן קע, ועוד רבות}}. | |||
ספרים רבים נכתבו על ה"שלחן ערוך", בהם פרשוהו, וגם חלקו עליו פעמים רבות. בזמנינו מודפס השלחן ערוך עם מפרשיו בספר אחד. בצד פסקי השלחן ערוך נכתב "באר הגולה" - ובו יצויין מקורו של כל דין שפסק מרן. | |||
יש אומרים שהספרדים קבלו עליהם הוראות מרן בין להקל ובין להחמיר. וכמותו יש לפסוק, אף אם רבו האחרונים החולקים עליו. ויש סוברים שפעמים שאין לפסוק כדעת מרן. | |||
לדעת הגאון רבינו יוסף חיים ז"ל, אומרים [[ספק ברכות להקל]] אף כנגד דעת מרן ז"ל. | |||
== כללים בשלחן ערוך == | |||
כאשר מרן כותב הלכה בסתם, ואחר כך כותב דעה חולקת בשם "ויש אומרים" - הלכה כסתם; ונחלקו האחרונים אם כאשר ה"יש אומרים" מחמירים - אם לכתחילה יש לחוש לדבריהם, או לא. | |||
כשכותב מרן "יש אומרים" וכו', "ויש אומרים" וכו' - יש אומרים שהלכה כיש אומרים אחרון. ויש אומרים שהלכה כהראשון. פעמים כותב מרן כי נכון לחוש לדעה אחת. | |||
כתבו האחרונים ז"ל כי פעמים שמרן כותב בשם "יש מי שאומר" או "יש אומרים", אף שלא נמצא מי שחולק בזה; ומרן כתב כן משום שהדבר נמצא בשניים או שלושה מספרי הפוסקים. | |||
== מפרשיו == | == מפרשיו == | ||
לספר נכתבו פירושים רבים. | לספר נכתבו פירושים רבים. המפורסמים שבהם הם: | ||
* [[מגן אברהם]] (מג"א) - על חלק אורח חיים, מאת [[רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר]]. | |||
* [[טורי זהב]] (ט"ז) - על חלקי אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי דוד סג"ל. | |||
* [[שפתי כהן]] (ש"ך) - על חלקי יורה דעה וחושן משפט, מאת [[רבי שבתי כהן]]. | |||
* [[ | * [[בית שמואל]] - על חלק אבן העזר. | ||
* [[ | * [[חלקת מחוקק]] - על חלק אבן העזר, מאת רבי משה לימא. | ||
* [[ | * [[ספר מאירת עיניים]] - על חלק חושן משפט. | ||
* [[ספר מחצית השקל]]. | * [[ספר מחצית השקל]]. | ||
* [[ | * [[באר היטב]]-על ארבעת חלקי השו"ע, מאת רבי יהודה אשכנזי מטיקטין (או"ח ואה"ע) ורבי זכריה מנדל מבעלז (חו"מ ויו"ד). | ||
*ביאור הגר"א- על ארבעת חלקי השו"ע, מאת [[רבי אליהו מווילנא]]. | |||
* [[קצות החושן]] - על חושן משפט, מאת [[הרב אריה לייב הכהן הלר]]. הספר נחשב כאחד מספרי האחרונים הקלאסיים הנלמדים בעולם הישיבות ומתאפיין בעיון ופלפול עמוק. המחבר כתב גם עוד ספרי פלפול וביאור יסודיים כמו [[שב שמעתתא]]. על השגות "נתיבות המשפט" הוא משיב בחיבורו "משובב נתיבות". | |||
* [[ | * [[נתיבות המשפט]] - על חושן משפט, מאת [[רבי יעקב מליסא]]. הוא מרבה להתפלפל עם בעל קצות החושן, בן דורו המבוגר. | ||
* [[ | * [[אבני מילואים]] - על אבן העזר, מאת ר' אריה לייב הכהן הלר. | ||
* [[ | * [[ברכי יוסף]] - על ארבעת חלקי שולחן ערוך, מאת [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] (החיד"א). | ||
* [[ | * [[ערוך השולחן]] - על ארבעת חלקי שולחן ערוך, מאת [[רבי יחיאל מיכל אפשטיין]]. | ||
* [[ | * [[משנה ברורה]] - נכתב בידי [[רבי ישראל מאיר הכהן]] מראדין על חלק אורח חיים. כולל ביאור מקיף ובירורי יותר בשם "ביאור הלכה" וחלק של המקורות - "שער הציון". נחשב על ידי רבים כפוסק העיקרי של יהודי אשכנז בימינו בתחומים בהם הוא עוסק למרות שאין זה מוסכם. | ||
* [[ | * [[כף החיים]] - על אורח חיים ויורה דעה, מאת [[הרב יעקב חיים סופר]]. | ||
* | *שתילי זיתים נכתב ע"י הרב דוד משרקי (מכונה גם מהרד"ם; 1771-1696), פוסק נודע ביהדות תימן, מגדולי חכמי ההלכה בדורו במאה ה-18. | ||
== קיצור שו"ע == | == קיצור שו"ע == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[קיצור שולחן ערוך]]}} | |||
נכתבו מספר ספרים של "[[קיצור שולחן ערוך]]". המפורסמים בהם הם: קיצור שו"ע של [[רבי שלמה גנצפריד]], קיצור שו"ע "מקור חיים" מאת [[הרב חיים דוד הלוי]], קיצור שולחן ערוך מאת [[הרב רפאל ברוך טולידאנו]], וקיצור שולחן ערוך [[ילקוט יוסף]]. כמו כן, יצאו לאור ספרי קיצוש"ע של הרב גנצפריד עם פסקי ה[[משנה ברורה]], [[הרב מרדכי אליהו]] ו[[רבי שניאור זלמן מלאדי]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A פירוש על שולחן ערוך] בפרויקט פרשני | |||
{{מפרשי השולחן ערוך}} | |||
[[קטגוריה: ספרי הלכה]] | [[קטגוריה: ספרי הלכה]] | ||
[[קטגוריה:חיבורים לפי סדר הטור]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:15, 28 בדצמבר 2022
|
|
שולחן ערוך הוא חיבורו ההלכתי החשוב של רבי יוסף קארו, הנחשב לספר הפסיקה המרכזי ביותר. הספר נכתב כסיכום לספרו של המחבר על הטור "בית יוסף". רבי משה איסרליש (הרמ"א) כתב עליו את ה"מפה" - הגהות שבהם הביא בעיקר את מנהגי אשכנז.
הספר שלחן ערוך כולל ארבעה חלקים - א. אורח חיים ב. יורה דעה ג. אבן העזר ד. חושן משפט; הספר בנוי כדוגמת הספר ארבעה טורים, של רבינו יעקב בן הרא"ש ז"ל. על ארבעת הטורים כתב רבי יוסף קארו את הספר "בית יוסף", בו כותב מרן את מקורי ההלכות, פירושיהן, ואת הדעות החולקות. פעמים שמרן מכריע כדעה אחת ב"בית יוסף".
מבנה ותוכן[עריכה]
השולחן ערוך בנוי ע"פ מבנה הטור, הן בחלוקה לארבעת הטורים והן בחלוקה לסימנים וסעיפים: החיבור מורכב מארבעה חלקים.
- אורח חיים בהלכות יומיומיות והלכות הקשורות לזמנים מיוחדים.
- יורה דעה בעניני איסור והיתר.
- אבן העזר בעניני משפחה ונישואין.
- חושן משפט בדיני ממונות.
פסיקת ההלכה[עריכה]
מרן פוסק בדרך כלל כדעת שלושת עמודי ההוראה, הלא הם - הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש. על השלחן ערוך כתב רבי משה איסרליש ז"ל - הרמ"א - הגהות, ויוצאי אשכנז נוהגים בדרך כלל כדעת הרמ"א. ורמזו בזה - הספרדים, אשר קבלו עליהם הוראות מרן ז"ל - "לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו"בראשית מא, נה{{{1}}}, והאשכנזים יוצאים ביד רמ"א ראה שו"ת חת"ם סופר ח"א סימן קג, שו"ת מהרש"ם ח"א סימן קע, ועוד רבות.
ספרים רבים נכתבו על ה"שלחן ערוך", בהם פרשוהו, וגם חלקו עליו פעמים רבות. בזמנינו מודפס השלחן ערוך עם מפרשיו בספר אחד. בצד פסקי השלחן ערוך נכתב "באר הגולה" - ובו יצויין מקורו של כל דין שפסק מרן.
יש אומרים שהספרדים קבלו עליהם הוראות מרן בין להקל ובין להחמיר. וכמותו יש לפסוק, אף אם רבו האחרונים החולקים עליו. ויש סוברים שפעמים שאין לפסוק כדעת מרן.
לדעת הגאון רבינו יוסף חיים ז"ל, אומרים ספק ברכות להקל אף כנגד דעת מרן ז"ל.
כללים בשלחן ערוך[עריכה]
כאשר מרן כותב הלכה בסתם, ואחר כך כותב דעה חולקת בשם "ויש אומרים" - הלכה כסתם; ונחלקו האחרונים אם כאשר ה"יש אומרים" מחמירים - אם לכתחילה יש לחוש לדבריהם, או לא. כשכותב מרן "יש אומרים" וכו', "ויש אומרים" וכו' - יש אומרים שהלכה כיש אומרים אחרון. ויש אומרים שהלכה כהראשון. פעמים כותב מרן כי נכון לחוש לדעה אחת. כתבו האחרונים ז"ל כי פעמים שמרן כותב בשם "יש מי שאומר" או "יש אומרים", אף שלא נמצא מי שחולק בזה; ומרן כתב כן משום שהדבר נמצא בשניים או שלושה מספרי הפוסקים.
מפרשיו[עריכה]
לספר נכתבו פירושים רבים. המפורסמים שבהם הם:
- מגן אברהם (מג"א) - על חלק אורח חיים, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר.
- טורי זהב (ט"ז) - על חלקי אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי דוד סג"ל.
- שפתי כהן (ש"ך) - על חלקי יורה דעה וחושן משפט, מאת רבי שבתי כהן.
- בית שמואל - על חלק אבן העזר.
- חלקת מחוקק - על חלק אבן העזר, מאת רבי משה לימא.
- ספר מאירת עיניים - על חלק חושן משפט.
- באר היטב-על ארבעת חלקי השו"ע, מאת רבי יהודה אשכנזי מטיקטין (או"ח ואה"ע) ורבי זכריה מנדל מבעלז (חו"מ ויו"ד).
- ביאור הגר"א- על ארבעת חלקי השו"ע, מאת רבי אליהו מווילנא.
- קצות החושן - על חושן משפט, מאת הרב אריה לייב הכהן הלר. הספר נחשב כאחד מספרי האחרונים הקלאסיים הנלמדים בעולם הישיבות ומתאפיין בעיון ופלפול עמוק. המחבר כתב גם עוד ספרי פלפול וביאור יסודיים כמו שב שמעתתא. על השגות "נתיבות המשפט" הוא משיב בחיבורו "משובב נתיבות".
- נתיבות המשפט - על חושן משפט, מאת רבי יעקב מליסא. הוא מרבה להתפלפל עם בעל קצות החושן, בן דורו המבוגר.
- אבני מילואים - על אבן העזר, מאת ר' אריה לייב הכהן הלר.
- ברכי יוסף - על ארבעת חלקי שולחן ערוך, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).
- ערוך השולחן - על ארבעת חלקי שולחן ערוך, מאת רבי יחיאל מיכל אפשטיין.
- משנה ברורה - נכתב בידי רבי ישראל מאיר הכהן מראדין על חלק אורח חיים. כולל ביאור מקיף ובירורי יותר בשם "ביאור הלכה" וחלק של המקורות - "שער הציון". נחשב על ידי רבים כפוסק העיקרי של יהודי אשכנז בימינו בתחומים בהם הוא עוסק למרות שאין זה מוסכם.
- כף החיים - על אורח חיים ויורה דעה, מאת הרב יעקב חיים סופר.
- שתילי זיתים נכתב ע"י הרב דוד משרקי (מכונה גם מהרד"ם; 1771-1696), פוסק נודע ביהדות תימן, מגדולי חכמי ההלכה בדורו במאה ה-18.
קיצור שו"ע[עריכה]
- ערך מורחב - קיצור שולחן ערוך
נכתבו מספר ספרים של "קיצור שולחן ערוך". המפורסמים בהם הם: קיצור שו"ע של רבי שלמה גנצפריד, קיצור שו"ע "מקור חיים" מאת הרב חיים דוד הלוי, קיצור שולחן ערוך מאת הרב רפאל ברוך טולידאנו, וקיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף. כמו כן, יצאו לאור ספרי קיצוש"ע של הרב גנצפריד עם פסקי המשנה ברורה, הרב מרדכי אליהו ורבי שניאור זלמן מלאדי.
לקריאה נוספת[עריכה]
- פירוש על שולחן ערוך בפרויקט פרשני