שושן פורים: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
|||
| (18 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שושן פורים''' הוא פורים הנערך בערים מוקפות חומה ביום ט"ו באדר ולא בי"ד כבשאר המקומות. כל מצוות הפורים הנוהגות בשאר המקומות ב-י"ד באדר, נוהגות בערים מוקפות חומה ב-ט"ו באדר. | '''שושן פורים''' הוא [[פורים]] הנערך בערים מוקפות חומה ביום ט"ו באדר ולא בי"ד כבשאר המקומות. כל מצוות הפורים הנוהגות בשאר המקומות ב-י"ד באדר, נוהגות בערים מוקפות חומה ב-ט"ו באדר. | ||
בערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון ירושלים, נקבע יום הפורים לט"ו באדר. וכן בשושן קבעו משתה ושמחה, יום מאוחר יותר מאשר בשאר המקומות. | בערים שהיו מוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]], כגון [[ירושלים]], נקבע יום הפורים לט"ו באדר. וכן בשושן קבעו משתה ושמחה, יום מאוחר יותר מאשר בשאר המקומות. | ||
== הסיבה לקביעת תאריך שונה == | == הסיבה לקביעת תאריך שונה == | ||
הסיבה לקביעת מועד נוסף מוסברת | הסיבה לקביעת מועד נוסף מוסברת ב[[מגילת אסתר]]: היהודים נלחמו באויביהם ב-י"ג באדר, ונחו ממלחמתם ב-י"ד בו. לכן נקבע יום זה ליום של משתה ושמחה. אולם בשושן הבירה ניתנה ליהודים הרשות ללחום באויביהם גם ב-י"ג וגם ב-י"ד באדר, ורק ב-ט"ו בו נחו מאויביהם. לפיכך כשקבעו יום טוב לדורות, קבעוהו לכל אחד ביום שנח בו, לפרזים - בארבעה עשר, ולשושן - בחמשה עשר, ומכיון שהיתה שושן מוקפת חומה, קבעו כי ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון דינם כשושן. | ||
ומדוע תלו את היקף החומה בזמן יהושע ולא בזמן | ומדוע תלו את היקף החומה בזמן יהושע ולא בזמן [[אחשוורוש]] כמו שושן? ב[[ירושלמי]] מבואר הטעם, כדי לחלוק כבוד ל[[ארץ ישראל]] שהיתה חרבה בימי אחשורוש ולעריה לא היו חומות, ואילו היו תולים את היקף החומה בזמן אחשורוש, היה דינן של כל ערי ארץ ישראל כדין ערי הפרזות, הילכך תיקנו שכל הערים שהיו מוקפות חומה בזמן כיבוש הארץ יעשו את הפורים בחמשה עשר כשושן, אף על פי שאין להם עכשיו חומה, "ויהיה זכרון לארץ ישראל בנס זה". | ||
ב[[תלמוד בבלי|בבלי]] למדים זאת ב[[גזירה שווה]], שנאמר במגילה: "על כן היהודים הפרזים", ונאמר {{מקור|דברים ג, ה|כן}}: "כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה... לבד מערי הפרזי", מה שם מימות יהושע בן נון, אף כאן מימות יהושע בן נון. ואף על פי שפסוק זה נאמר ב[[משה]], מכל מקום תולים ביהושע, לפי שהוא הכניס את בני ישראל לארץ ועוד שהוא הראשון שנלחם בעמלק. | |||
== פורים משולש == | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[פורים משולש]]}} | |||
כאשר ט"ו באדר חל בשבת, מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, והוא הנקרא "פורים משולש", כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים. | |||
בשבת, כידוע, אין [[מקרא מגילה|קוראים את המגילה]] {{מקור|כשם שאין תוקעים בשופר כשחל ראש השנה בשבת, וכשם שאין נוטלים את ארבעת המינים כשחל חג הסוכות בשבת - מתוך חשש לאיסור הוצאה וטלטול|כן}}. מאידך, אין לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון, ט"ז באדר, שכן ממגילת אסתר למדים, שאין לדחות את קריאת המגילה לאחר ט"ו באדר. במקרה זה, קוראים את מגילת אסתר ביום שישי - י"ד באדר. גם את מתן ה[[מתנות לאביונים]] מקדימים ליום שישי. בשבת גופא, שהיא ט"ו באדר, מוסיפים את "[[על הנסים]]" בתפילות השבת וב[[ברכת המזון]]. כן מוציאים שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]: בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובספר התורה השני קוראים את פרשת "ויבוא עמלק". ביום ראשון, ט"ז באדר, עושים את סעודת הפורים ושולחים [[משלוח מנות|משלוחי מנות]]. | |||
== פורים | ==שושן פורים מספק== | ||
למעשה ישנן שתי ערים בעולם החוגגות את פורים רק בט"ו, [[ירושלים]] ושושן. שתי הערים האלו הן היחידות בעלות ידיעה ודאית לחגיגה בט"ו בלבד. ישנם עוד מספר ערים בארץ ובעולם שחוגגות מספק שני ימים, לא כולן מסופקות מאותה הסיבה. ישנן ערים שמסופקות מהסיבה שישנו חשש מבוסס לקיום הערים מימי יהושע בן נון, אך הדבר אינו ודאי. למשל הערים [[צפת]], [[יפו]], לוד, עכו, איזמיר שבתורכיה, חלב ודמשק בסוריה, מציינות גם בי"ד וגם בט"ו מהספק הזה{{הערה|[https://www.yeshiva.org.il/midrash/27299 דיני פורים ומוקפים] הרב אליעזר מלמד}}. [[שילה]] גם כן מציינת יומיים מהסיבה הזו אך בשנים האחרונות התגלו שרידי החומה העתיקה של שילה ורבה של שילה, הרב אלחנן בן-נון, טוען שבעתיד הקרוב שילה תוכל לחגוג בוודאות רק בט"ו{{הערה|[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/251930 בעתיד יישובי שילה יחגגו פורים רק בט"ו] כתבה מערוץ 7}}. | |||
[[טבריה]] מסופקת משום הספק המובא בגמרא {{מקור|בבלי:מגילה א א$בבלי מגילה ה, ב}} האם טבריה נחשבת למוקפת חומה עקב מיקומה על שפת הכינרת ומתוך כך היא מוקפת רק משלושה צדדים. בגמרא מבואר שרבי חזקיה, בנו של [[רבי חייא]] שגר בטבריה, הסתפק האם לקרוא בי"ד או בט"ו. מאידך, מובא שם ש[[רבי יהודה הנשיא]] סבר שטבריה מוקפת חומה לגמרי ועליה לחגוג את פורים רק בט"ו. | |||
ספק מסוג אחר, נמצאת בו העיר [[חברון]]. העיר חברון בוודאי עומדת על מקומה עוד מימי יהושע בן נון. אך ה[[רדב"ז]] פסק שבחברון קוראים רק בי"ד מכיוון שחברון הייתה [[עיר מקלט]] ולדעת [[בעלי התוספות]] לעיר מקלט לא הייתה חומה כדי שהרוצח בשגגה יוכל להיכנס אליה בקלות. מאידך מציין [[החיד"א]] שנהגו בחברון לקרוא יומיים מספר מכיוון שלא ברור שהדין הוא כמו התוס' האמור. לכן פסק [[הרב דב ליאור]], רבה של קריית ארבע, שיש לקרוא יומיים מספק ולקיים בט"ו את מצוות הפורים בצורה מינימלית. כלומר, גם ביום השני צריך לקרוא כמו ביום הראשון מגילה בלילה וביום וכן, לתת משלוח מנות ומתנות לאביונים בצורה בסיסית. (אין צורך להביא מעבר לעיקר הדין) לגבי מצוות הסעודה, יש לקיימה בצורה מינמילית. {{הערה|[[http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=18150 פסקו של הרב דב ליאור]]}}. | |||
ישנה שאלה המתעוררת סביב דין 'סמוך ונראה' בערים אלו. ברור שעיר הסמוכה לעיר הקוראת בוודאות בט"ו צריכה גם כן לקרוא בט"ו, אך מתעוררת השאלה מה הדין בערים המוספקות האלו. ה[[משנה ברורה]] פוסק שהערים הסמוכות לספק קוראות רק בי"ד ולא בט"ו. מאידך, [[החזון אי"ש]] סובר שגם הערים הסמוכות קוראות מספק. יוצא מדבריו, שכל גוש דן בימינו צריך לקרוא מספק משום רצף בתים בינו לבין העיר יפו. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב אברהם קוסמן, '''פורים בירושלים בחזונו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, מתוך: דגל ירושלים, בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]], חלק ז' ירושלים תש"ע, עמ' 177-182. | *הרב אברהם קוסמן, '''פורים בירושלים בחזונו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, מתוך: דגל ירושלים, בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]], חלק ז' ירושלים תש"ע, עמ' 177-182. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/27359 האם ניתן להתחייב פעמיים בפורים?] הרב אלקנה ליאור | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/51440 שושן פורים לפי תורת החסידות] הרב ינון גרוסברג | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/7056 דיני פרזים ומוקפים] [[הרב אליעזר מלמד]] | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/18150 מתי חוגגים פורים בקרית ארבע?] הרב דב ליאור | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/article/2048 שושן פורים ביום שישי מה עושים עם הסעודה?] | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/71672 אזכרה בשושן פורים האם עדיף לדחות?] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:45, 16 במרץ 2023
|
|
שושן פורים הוא פורים הנערך בערים מוקפות חומה ביום ט"ו באדר ולא בי"ד כבשאר המקומות. כל מצוות הפורים הנוהגות בשאר המקומות ב-י"ד באדר, נוהגות בערים מוקפות חומה ב-ט"ו באדר.
בערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון ירושלים, נקבע יום הפורים לט"ו באדר. וכן בשושן קבעו משתה ושמחה, יום מאוחר יותר מאשר בשאר המקומות.
הסיבה לקביעת תאריך שונה[עריכה]
הסיבה לקביעת מועד נוסף מוסברת במגילת אסתר: היהודים נלחמו באויביהם ב-י"ג באדר, ונחו ממלחמתם ב-י"ד בו. לכן נקבע יום זה ליום של משתה ושמחה. אולם בשושן הבירה ניתנה ליהודים הרשות ללחום באויביהם גם ב-י"ג וגם ב-י"ד באדר, ורק ב-ט"ו בו נחו מאויביהם. לפיכך כשקבעו יום טוב לדורות, קבעוהו לכל אחד ביום שנח בו, לפרזים - בארבעה עשר, ולשושן - בחמשה עשר, ומכיון שהיתה שושן מוקפת חומה, קבעו כי ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון דינם כשושן.
ומדוע תלו את היקף החומה בזמן יהושע ולא בזמן אחשוורוש כמו שושן? בירושלמי מבואר הטעם, כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל שהיתה חרבה בימי אחשורוש ולעריה לא היו חומות, ואילו היו תולים את היקף החומה בזמן אחשורוש, היה דינן של כל ערי ארץ ישראל כדין ערי הפרזות, הילכך תיקנו שכל הערים שהיו מוקפות חומה בזמן כיבוש הארץ יעשו את הפורים בחמשה עשר כשושן, אף על פי שאין להם עכשיו חומה, "ויהיה זכרון לארץ ישראל בנס זה".
בבבלי למדים זאת בגזירה שווה, שנאמר במגילה: "על כן היהודים הפרזים", ונאמר (דברים ג, ה): "כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה... לבד מערי הפרזי", מה שם מימות יהושע בן נון, אף כאן מימות יהושע בן נון. ואף על פי שפסוק זה נאמר במשה, מכל מקום תולים ביהושע, לפי שהוא הכניס את בני ישראל לארץ ועוד שהוא הראשון שנלחם בעמלק.
פורים משולש[עריכה]
- ערך מורחב - פורים משולש
כאשר ט"ו באדר חל בשבת, מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, והוא הנקרא "פורים משולש", כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים.
בשבת, כידוע, אין קוראים את המגילה (כשם שאין תוקעים בשופר כשחל ראש השנה בשבת, וכשם שאין נוטלים את ארבעת המינים כשחל חג הסוכות בשבת - מתוך חשש לאיסור הוצאה וטלטול). מאידך, אין לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון, ט"ז באדר, שכן ממגילת אסתר למדים, שאין לדחות את קריאת המגילה לאחר ט"ו באדר. במקרה זה, קוראים את מגילת אסתר ביום שישי - י"ד באדר. גם את מתן המתנות לאביונים מקדימים ליום שישי. בשבת גופא, שהיא ט"ו באדר, מוסיפים את "על הנסים" בתפילות השבת ובברכת המזון. כן מוציאים שני ספרי תורה: בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובספר התורה השני קוראים את פרשת "ויבוא עמלק". ביום ראשון, ט"ז באדר, עושים את סעודת הפורים ושולחים משלוחי מנות.
שושן פורים מספק[עריכה]
למעשה ישנן שתי ערים בעולם החוגגות את פורים רק בט"ו, ירושלים ושושן. שתי הערים האלו הן היחידות בעלות ידיעה ודאית לחגיגה בט"ו בלבד. ישנם עוד מספר ערים בארץ ובעולם שחוגגות מספק שני ימים, לא כולן מסופקות מאותה הסיבה. ישנן ערים שמסופקות מהסיבה שישנו חשש מבוסס לקיום הערים מימי יהושע בן נון, אך הדבר אינו ודאי. למשל הערים צפת, יפו, לוד, עכו, איזמיר שבתורכיה, חלב ודמשק בסוריה, מציינות גם בי"ד וגם בט"ו מהספק הזה[1]. שילה גם כן מציינת יומיים מהסיבה הזו אך בשנים האחרונות התגלו שרידי החומה העתיקה של שילה ורבה של שילה, הרב אלחנן בן-נון, טוען שבעתיד הקרוב שילה תוכל לחגוג בוודאות רק בט"ו[2].
טבריה מסופקת משום הספק המובא בגמרא בבלי מגילה ה, ב האם טבריה נחשבת למוקפת חומה עקב מיקומה על שפת הכינרת ומתוך כך היא מוקפת רק משלושה צדדים. בגמרא מבואר שרבי חזקיה, בנו של רבי חייא שגר בטבריה, הסתפק האם לקרוא בי"ד או בט"ו. מאידך, מובא שם שרבי יהודה הנשיא סבר שטבריה מוקפת חומה לגמרי ועליה לחגוג את פורים רק בט"ו.
ספק מסוג אחר, נמצאת בו העיר חברון. העיר חברון בוודאי עומדת על מקומה עוד מימי יהושע בן נון. אך הרדב"ז פסק שבחברון קוראים רק בי"ד מכיוון שחברון הייתה עיר מקלט ולדעת בעלי התוספות לעיר מקלט לא הייתה חומה כדי שהרוצח בשגגה יוכל להיכנס אליה בקלות. מאידך מציין החיד"א שנהגו בחברון לקרוא יומיים מספר מכיוון שלא ברור שהדין הוא כמו התוס' האמור. לכן פסק הרב דב ליאור, רבה של קריית ארבע, שיש לקרוא יומיים מספק ולקיים בט"ו את מצוות הפורים בצורה מינימלית. כלומר, גם ביום השני צריך לקרוא כמו ביום הראשון מגילה בלילה וביום וכן, לתת משלוח מנות ומתנות לאביונים בצורה בסיסית. (אין צורך להביא מעבר לעיקר הדין) לגבי מצוות הסעודה, יש לקיימה בצורה מינמילית. [3].
ישנה שאלה המתעוררת סביב דין 'סמוך ונראה' בערים אלו. ברור שעיר הסמוכה לעיר הקוראת בוודאות בט"ו צריכה גם כן לקרוא בט"ו, אך מתעוררת השאלה מה הדין בערים המוספקות האלו. המשנה ברורה פוסק שהערים הסמוכות לספק קוראות רק בי"ד ולא בט"ו. מאידך, החזון אי"ש סובר שגם הערים הסמוכות קוראות מספק. יוצא מדבריו, שכל גוש דן בימינו צריך לקרוא מספק משום רצף בתים בינו לבין העיר יפו.
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב אברהם קוסמן, פורים בירושלים בחזונו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, מתוך: דגל ירושלים, בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים, חלק ז' ירושלים תש"ע, עמ' 177-182.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- האם ניתן להתחייב פעמיים בפורים? הרב אלקנה ליאור
- שושן פורים לפי תורת החסידות הרב ינון גרוסברג
- דיני פרזים ומוקפים הרב אליעזר מלמד
- מתי חוגגים פורים בקרית ארבע? הרב דב ליאור
- שושן פורים ביום שישי מה עושים עם הסעודה?
- אזכרה בשושן פורים האם עדיף לדחות?
הערות שוליים
- ↑ דיני פורים ומוקפים הרב אליעזר מלמד
- ↑ בעתיד יישובי שילה יחגגו פורים רק בט"ו כתבה מערוץ 7
- ↑ [פסקו של הרב דב ליאור]