|
|
| (21 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| ב[[יהדות]], '''ישו''' הוא [[משיח שקר]] ו[[אדם]] רגיל שעשה מעצמו [[עבודה זרה|אליל]]{{הערה|[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], הלכות מלכים ומלחמותיהם, פרק י"א, הלכה י.}}.
| | {{להשלים|כל הערך=כן}} |
| | '''ישו''' (במקור: '''ישוע''') היה עובד [[עבודה זרה]], [[מכשף]], [[מסית]] ומדיח, ויתכן שאף [[משיח שקר]]. |
|
| |
|
| ב[[תלמוד]] מובא שישו היה [[תלמיד חכם שסרח]], החל לעבוד [[עבודה זרה]], עד שלבסוף הוצא להורג על ש[[כישוף|כישף]] ו[[מסית|הסית]] והדיח את ישראל{{הערה|"והתניא בערב הפסח תלאוהו לישו והכרוז יוצא לפניו מ' יום קודם שהוא יוצא ליסקל על שכישף והסית והדיח את ישראל" [[תלמוד בבלי]], [[מסכת סנהדרין]], דף מג, עמוד א'.}}. ה[[רמב"ם]] בספרו ההלכתי [[משנה תורה]] כתב, שישו ותלמידיו הם ממוסרי ישראל, [[מינות (יהדות)|מינים]] ו[[אפיקורוס (יהדות)|אפיקורסים]]{{הערה|"אבל מוסרי ישראל והמינים והאפיקורוסין - מצווה לאבדן ביד ולהורידן עד באר שחת, מפני שהן מצירין לישראל ומסירין את העם מאחרי ה', כישוע הנוצרי ותלמידיו וצדוק ובייתוס ותלמידיהם 'שם רשעים ירקב'" [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], הלכות עבודה זרה, פרק י', הלכה ב.}}. ועוד כתב הרמב"ם על ישו, שלא רק שישו לא עשה את מעשי המשיח, אלא שעוד עשה הפוך{{הערה|[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], הלכות מלכים ומלחמותיהם, פרק י"א, הלכה י.}}.
| | ==שמו== |
| | | שמו המקורי היה "ישוע"<ref>ככל הנראה, שם זה הוא ביטוי מקוצר של השם "יהושע" (ראה לדוגמה - {{מקור|תנ"ך:עזרא ג ב}}, {{מקור|תנ"ך:נחמיה ח יז}}).</ref>. עם זאת, ברוב המקורות היהודיים מופיע כ"ישו"{{הערה|1=בחלק מהגרסאות, גם בלשון הגמרא שמו "ישוע", ראה לדוגמה ב[https://talmud.nli.org.il/867064.jpg כתב יד ירושלים, ספריית הרב הרצוג, לתלמוד בבלי מסכת סנהדרין, דף מ"ג עמוד א'].}}. לשינוי זה ישנם מספר הסברים: |
| על פי רוב מזוהה עם [[ישו|ישו הנוצרי]], אך זיהוי זה שנוי במחלוקת.
| | * יש התולים זאת בתעתיק מההגיה הלטינית של השם "ישוע". |
| | | * יש שכתבו כי השם "ישו" מרמז ב[[ראשי תיבות]] '''י'''מח '''ש'''מו '''ו'''זכרו<ref>באר יצחק על איגרת רבן יוחנן בן זכאי דף מט. הערה 368; {{מקור|אוצר המדרשים אייזנשטיין איגרת רבן יוחנן בן זכאי עמוד 217}}.</ref>. |
| ==ישו בתלמוד==
| | * [[הרב קוק]] מסביר, כי ישו פגם בעיניו, כשאמר על בעלת האכסניה ש"עיניה טרוטות" (ראה לקמן), ולכן נשמטה האות ע' משמו<ref>"פנקסי הראי"ה" חלק ראשון, פנקס י"ג פסקה קלב</ref>. |
| ===ישו במפורש===
| |
| שמו של ישו מופיע בכמה מקומות בכתבי [[חז"ל]]{{הערה|האזכורים לישו בתלמוד נמצאים רק בכתבי היד מלפני 1554, השנה בה האפיפיור [[צנזורה על ספרים עבריים|הורה לסלק מהתלמוד]] ומכתבים יהודיים אחרים, את כל האזכורים האלה מכיוון שהם נחשבו כעלבון וכגידוף. לכן, אזכורים אלה נמצאים רק בגרסה הבלתי מצונזרת של התלמוד או של התוספתא. כל שימוש מאוחר יותר בשם "ישו" נובע מהאזכורים האלה.}}.
| |
| | |
| ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] במסכת סנהדרין מסופר על ישו שהיה תלמידו של [[יהושע בן פרחיה]]. שניהם התארחו יחד באכסניה בדרך מאלכסנדריא שבמצרים לירושלים, שם אמר יהושע בן פרחיה: "כמה יפה אכסניא זו". ענה לו ישו: "רבי, עיניה טרוטות" (כלומר: עיניה של בעלת האכסניה היו כעורות). אמר לו: "רשע! בכך אתה עוסק?!" ונידה אותו. ישו ניסה להתקבל חזרה, אך יהושע בן פרחיה סרב לקבלו. בתגובה, זקף ישו לבנה והשתחווה לה. כשאמר לו יהושע בם פרחיה: "חזור בך!", אמר לו ישו: "כך מקובלני ממך: כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה"{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת סנהדרין]], דף קז, עמוד ב'.}} | |
| | |
| במקום אחר ב[[מסכת סנהדרין]] מובא שישו הוצא להורג על ש[[כישוף|כישף]] ו[[מסית|הסית]] והדיח את ישראל:
| |
| {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=והתניא בערב הפסח תלאוהו לישו והכרוז יוצא לפניו ארבעים יום קודם שהוא יוצא ליסקל על שכישף והסית והדיח את ישראל|מקור=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת סנהדרין]], דף מג, עמוד א'.}} | |
|
| |
|
| | במקורות מסוימים, מקובל לכנותו "אותו האיש", כנראה מחשש להזכיר שם [[עבודה זרה]] {{מקור|שו"ת תורת חיים א מט|כן}}. |
|
| |
|
| בתלמוד הבבלי מוזכר ישו פעם נוספת בשמו, בסיפור על [[אונקלוס]] שמכיון שרצה [[גיור|להתגייר]], [[העלאה באוב|העלה באוב]] כמה משונאי ישראל, אחד מהם הוא ישו:
| | ==אזכוריו במקורות חז"ל== |
| {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אונקלוס בר קלוניקוס בן אחותו של טיטוס רצה להתגייר... הלך והעלה באוב את ישו. אמר לו: "מי חשוב בעולם הזה?", אמר לו: "ישראל", אמר לו: "האם כדאי להתדבק בהם (כלומר להתגייר)?", אמר לו: "טובתם דרוש, רעתם לא תדרוש - כל הנוגע בהן כאילו נוגע בבבת עינו"|מקור=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת גיטין]], דף נז, עמוד א'.}}
| | שמו של ישו מופיע מספר פעמים ב[[תלמוד]] וב[[תוספתא]]. ברוב המקורות הוסרו אזכוריו בשל ה[[צנזורה]], והם הובאו ב"חסרונות הש"ס" ובמהדורות החדשות של התלמוד. |
|
| |
|
| שמו של ישו מופיע גם בכמה סיפורים נוספים בגרסאות [[צנזורה על ספרים עבריים|הלא-מצונזרות]] של ה[[תלמוד]] וה[[תוספתא]]
| | ב[[מסכת סנהדרין]] ({{מקור|בבלי סנהדרין קז ב$קז ע"ב}}) מסופר, כי ישו היה תלמידו של [[יהושע בן פרחיה]]<ref>אודות השאלה הכרונולוגית- ראה לקמן</ref>, ופעם התארחו יחד באכסניה בעיר אלכסנדריה שב[[מצרים]], שם אמר יהושע בן פרחיה: "כמה יפה אכסניא זו". ענה לו ישו: "רבי, עיניה טרוטות" (כלומר: עיניה של בעלת האכסניה היו כעורות). אמר לו רבו: "רשע! בכך אתה עוסק?!" ו[[נידוי|נידהו]]. ישו ניסה להתקבל חזרה, אך יהושע בן פרחיה סרב לקבלו. כתוצאה מכך, זקף ישו לבנה והשתחווה לה. כשאמר לו יהושע בם פרחיה: "חזור בך!", אמר לו ישו: "כך מקובלני ממך: כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה". הגמרא שם מתארת אותו כמי ש"[[מכשף|כישף]] ו[[מסית|הסית]] ו[[מדיח|הדיח]] את ישראל". |
| {{הערה|"ישו הנוצרי" ב[[מסכת עבודה זרה]] טז ע'ב, יז ע'א)}}
| |
| {{הערה|ישו הנוצרי, דוגמה של "בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים", אולי רמז לזבחים לאלילים. ({{בבלי|סנהדרין|קג|א}}, {{בבלי|ברכות|יז|ב|ללא=שם}})}}.
| |
|
| |
|
| ===בן פנדירא ובן סטדא===
| | על מעשה זה אומרת ה[[ברייתא]] שם: "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידיו, ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו לאחד מתלמידיו בשתי ידיו". |
| שם נוסף שנמצא בתוספתא ובתלמוד הוא "בן פנדירא", או "בן סטדא". מבין [[פרשנות התלמוד הבבלי|מפרשי התלמוד]] יש המזהים את "בן פנדירא" או את "בן סטדא" עם ישו, לאור כך שלשניהם היו אירועי חיים דומים, ועוד שלעיתים בן-פנדירא מכונה במפורש "ישו בן-פנדירא"{{הערה|[[תוספתא]] חולין ב}}{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת עבודה זרה]], פ"ב ה"ב}}.
| |
|
| |
|
| בתלמוד בבלי ב[[מסכת שבת]]{{הערה|1=[[s:שבת קד ב|דף קד ב]]}} וב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|1=[[s:סנהדרין סז א|דף סז א]]}} מצוטט קטע המזהה את בן סטדא ואת בן פנדירא כשני כינויים לאותו האדם. הציטוט מופיע באגביות בתוך דיון בנושאים אחרים, כאשר בתחילה מופיע הכינוי "בן סטדא" {{הערה|"תניא אמר להן רבי אליעזר לחכמים והלא בן סטדא הוציא כשפים ממצרים בסריטה שעל בשרו אמרו לו שוטה היה ואין מביאין ראיה מן השוטים"}}, ולאחר מכן נקשר הכינוי בן סטדא עם בן פנדירא:
| | על אחריתו של ישו מספרת הברייתא {{מקור|בבלי סנהדרין מג א|כן}}: "בערב הפסח תלאוהו לישו הנוצרי, והכרוז יוצא לפניו ארבעים יום: ישו הנוצרי יוצא ליסקל על שכישף והסית והדיח את ישראל, כל מי שיודע לו זכות יבוא וילמד עליו. ולא מצאו לו זכות ותלאוהו בערב הפסח", ואע"פ שאסור ללמד זכות על המסית<ref>שנאמר {{מקור|דברים יג ט|כן}} "ולא תחוס עינך עליו ולא תחמול ולא תכסה עליו". </ref>, דינו של ישו היה שונה משום שהיה מקורב למלכות. |
| {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכן עשו לבן סטדא ב[[לוד]] ותלאוהו בערב הפסח. בן סטדא? בן פנדירא הוא! אמר [[רב חסדא]]: בעל - סטדא, בועל - פנדירא. בעל? [[פפוס בן יהודה (הראשון)|פפוס בן יהודה]] הוא! אלא אמו סטדא. אמו? מרים מגדלא נשי היא! כדאמרי בפומבדיתא: "סטת דא מבעלה"}}
| |
|
| |
|
| מהציטוט הנזכר ניתן להסיק שאותו האדם היה בנה של מרים מגדלא נשיא (=קולעת שער לנשים) המכונה גם "סטדא" (=סוטה), שהייתה נשואה לאדם בשם פפוס בן יהודה, והיה לה מאהב בשם פנדירא. במקום אחר ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מוזכר אותו פפוס בן יהודה שהיה נועל את אשתו בבית{{הערה|"וזו היא מדת פפוס בן יהודה שהיה נועל בפני אשתו ויוצא" [[תלמוד בבלי]], [[מסכת גיטין]], דף צ, עמוד א'}}, ו[[רש"י]] שם מפרש: {{ציטוטון|בעלה של מרים מגדלא נשייא היה, וכשיוצא מביתו לשוק נועל דלת בפניה שלא תדבר לכל אדם. ומדה שאינה הוגנת היא זו, שמתוך כך איבה נכנסת ביניהם, ומזנה תחתיו}}. במאמר מובהר כי מרים היתה נשואה ל[[פפוס בן יהודה (הראשון)|פפוס בן יהודה]], אך אבי הבן היה פנדירא{{הערה|"בן סטדא? בן פנדירא הוא! אמר [[רב חסדא]]: בעל - סטדא, בועל - פנדירא"}}.
| | |
| | ב[[מסכת גיטין]] {{מקור|בבלי גיטין נז א$נז ע"א|כן}} מסופר, כי לפני ש[[אונקלוס]] [[גיור|התגייר]], הוא העלה ב[[אוב]] את ישו (המכונה שם כ"פושעי ישראל"). שאל אותו: "מי חשוב בעולם הבא?" ענה לו ישו: "ישראל". שאל אותו האם כדאי להידבק בהם? ענה לו ישו: "טובתם דרוש, רעתם לא דרוש, כל הנוגע בהן כאילו נגע בבבת עינו". שאל אותו אונקלוס במה דנים אותו בעולם הבא? אנה לו ישו: "בצואה רותחת, שכל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת". |
|
| |
|
| פירושו המילולי של "מרים מגדלא נשייא" הינו "מרים קולעת שיער הנשים". יש הסבורים ש"מגדלא שיער נשייא" הוא [[לשון נקייה]] עבור [[זונה]]{{הערה|1=כך למשל נעשה שימוש בעיסוק בגדילת שיער ככינוי לזונות - "זונות מפרכסות זו את זו" ([[s:שבת לד א|תלמוד בבלי, שבת לד א]]{{כ}}). }}. יש הקושרים שם זה ל[[מרים המגדלית]], ומסבירים שהמשמעות של "[[מרים המגדלית]]" היא "מרים מעצבת (=גודלת, בארמית) השיער", במקום ההבנה המסורתית כאזכור לעיר מגוריה, [[מגדל (יישוב)|מגדלא]]. מרים זו מוזכרת גם במקומות נוספים בתלמוד בבלי {{הערה|ב[[מסכת חגיגה]] דף ב' עמוד ב' - במעשייה שמספר מלאך המוות לאחד האמוראים, על אודות שליחות שנשלח מאלוהים ליטול את נשמתה של מרים מגדלא נשייא, אולם מלאך המוות טעה בשליחותו ונטל את חייה של מרים אחרת, וחייה של מרים מגדלא נשייא נצלו}}.
| | במספר מקומות ({{מקור|בבלי ברכות יז ב}}; {{מקור|בבלי סנהדרין קג א}}) מתואר ישו כמי ש"מקדיח תבשילו ברבים". |
| | ===תלמידיו=== |
| | בתלמוד {{מקור|בבלי סנהדרין מג א|כן}} מובאת ברייתא: |
|
| |
|
| בן סטדא מוזכר גם ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]. במסכת שבת{{הערה|1=פרק יב הלכה ד דף ע עמ' ב[http://www.mechon-mamre.org/b/r/r2112.htm]}} ובמסכת בסנהדרין{{הערה|1=פרק ז הלכה יב דף מ עמ' ב[http://www.mechon-mamre.org/b/r/r4607.htm]}} באותו הציטוט בסוגיות המקבילות לתלמוד הבבלי שאוזכר בפיסקאות הקודמות. אולם עם שינוי קל, בתלמוד ירושלמי במסכת סנהדרין מופיע השם "בן סוטרא". אותו הציטוט מופיע אף ב[[תוספתא]] המקבילה לסוגיה{{הערה|1=שבת יא, טו. ובסנהדרין י, יא.}}.
| | "חמשה תלמידים היו לו לישו הנוצרי, מתאי, נקאי נצר ובוני ותודה. אתיוה למתי, אמר להו: מתי יהרג? הכתיב מתי אבוא ואראה פני אלהים! - אמרו לו: אין, מתי יהרג דכתיב מתי ימות ואבד שמו. אתיוה לנקאי, אמר להו: נקאי יהרג? הכתיב ונקי וצדיק אל תהרג! - אמרו לו: אין, נקאי יהרג, דכתיב במסתרים יהרג נקי. אתיוה לנצר, אמר: נצר יהרג? הכתיב ונצר משרשיו יפרה! - אמרו לו: אין, נצר יהרג, דכתיב ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב. אתיוה לבוני, אמר: בוני יהרג? הכתיב בני בכרי ישראל! - אמרו לו: אין, בוני יהרג, דכתיב הנה אנכי הורג את בנך בכרך. אתיוה לתודה, אמר: תודה יהרג? הכתיב מזמור לתודה! - אמרו לו: אין, תודה יהרג, דכתיב זבח תודה יכבדנני". |
|
| |
|
| השם "סטדא" מפורש בתלמוד כ[[ראשי תיבות|נוטריקון]]: "סוטה זאת (מבעלה)" (בארמית, "סטדא דא מבעלא"). אולם לא נמצאו אזכורים אחרים לשם זה מלבד כאן. ייתכן אולי שסטדא היה שמו האמיתי של ההורה של אותו האדם. כמו כן יש הקושרים אותו ל[[שמעון מגוס]], עקב כך שבספר האפוקריפי [[מעשי פטרוס]], מתאר שמעון מגוס את עצמו כ-"huios ho stadios", (הבן העומד, או: הבן העמיד). סיפורי [[תולדות ישו]] מערבים דברים על בן סטדא מהתלמוד יחד עם דברים אחרים מהסיפורים על שמעון מגוס במעשי פטרוס, ולכן ייתכן שסטדא הוא שמעון מגיס עצמו. אחדים מנסים לצדד ולתמוך בגירסת התלמוד הירושלמי "סוטרא", ואומרים שאין זה גרסה משובשת לשם "סטדא" על אף שהאחרים נוטים לראותה כשיבוש מוטעה של השם "סטדא".
| | ===ישו בן פנדירא=== |
| | במספר מקורות, מובאת דמות בשם "ישו בן פנדירא" או "בן סטדא" שחי בדור החמישי ל[[תנאים]]. תלמידו, יעקב איש כפר סכניא, היה מרפא על פי שיטתו, והדבר נאסר על ידי [[רבי ישמעאל]], משום שמרפא בשיטתו של ישו בן פנדירא<ref>{{מקור|בבלי עבודה זרה כז ב}}; {{מקור|קהלת רבה א ג}}; {{מקור|תוספתא חולין ב כב}} ועוד. </ref>. |
|
| |
|
| בין [[פרשנות התלמוד הבבלי|פרשני התלמוד]] קיימת מחלוקת האם בן-פנדירא ובן-סטדא הוא ישו. לדעת ה[[רמב"ם]], בן-פנדירא הוא אכן ישו{{הערה|"ישוע הנוצרי שחיק עצמות, והוא היה מישראל שאף על פי שהיה אביו גוי ואמו ישראלית, העיקר בידינו, גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר, ואולם נקראהו ממזר להפליג בחרפתו" אגרות הרמב"ם, מהדורת י.שילת, ירושלים תשמ"ז, עמ' קכ.}}. ואילו לדעת [[רבנו תם]] מה[[תוספות]], בן-פנדירא איננו ישו{{הערה|"אומר [[רבנו תם]] דאין זה ישו הנוצרי, דהא בן סטדא דאמרינן הכא דהוה בימי פפוס בן יהודה דהוה בימי רבי עקיבא, כדמוכח בפרק בתרא דברכות, וישו היה בימי יהושע בן פרחיה, כדמוכח בפרק בתרא דסוטה: 'ולא כרבי יהושע בן פרחיה שדחה לישו הנוצרי בשתי ידים', ורבי יהושע הוה קדים טובא לרבי עקיבא" [[תוספות]] [[מסכת שבת|שבת]] קד ע"ב, ד"ה בן סטדא (נוסח מושלם על ידי חסרונות הש"ס). וכן בתוספות ה[[רא"ש]] שם מופיעה דעה זו בשם [[רבנו תם]].}}.
| | אותו בן פנדירא היה כותב כישופים בשריטה על בשרו, ועל כן מוגדר כ[[שוטה]] {{מקור|בבלי שבת קד ב|כן}}. |
|
| |
|
| ===תלמידיו של ישו===
| | ישו בן פנדירא נתלה בערב פסח ב[[לוד]] משום שהסית, ואף הכמינו עדים בשביל להרוג אותו על כ ה({{מקור|בבלי סנהדרין סז א}}; {{מקור|ירושלמי יבמות טז ו}}). |
| ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מובאת [[ברייתא]], בה נאמר:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=חמישה תלמידים היו לו לישו: מתאי, נקאי, נצר ובוני ותודה|מקור=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת סנהדרין]], דף מג, עמוד א'}} | |
|
| |
|
| בנוסף לכך לעיתים במקורות [[חז"ל]] מופיעים אנשים אחרים שתכונתם היא [[מינות (יהדות)|מינות]], ויש כאלו המייחסים אותם לתלמידי ישו.
| | הגמרא דנה בייחוסו של אותו אדם, ומסיקה כי אביו היה פנדירא, אולם בעל אמו נקרא "פפוס בן יהודה" ואמו נקראה "מרים מגדלא נשיא", והכינוי "סטדא" מרמז לאמו- "סטת דא מבעלה", כלומר זינתה תחת בעלה. יש מקורות המספרים, כי פפוס בן יהודה היה נועל את הבית בצאתו, על מנת שאשתו לא תזנה תחתיו, אף פעם אחת ב[[יום הכיפורים]] חלון חדרה נותר פתוח, ועבר על ידו '''יוסף פאנדרי''', שהוציא את מרים מן הבית בעזרת סולם וברח עמה מירושלים, וממנו ילדה את ישו<ref>אגרת רבן יוחנן בן זכאי ק', וראה פירוש באר יצחק שם. וראה {{מקור|ציץ אליעזר יד צח$חי"ד סי' צח סוף אות א}}.</ref>. |
|
| |
|
| ב[[תוספתא]]{{הערה|תוספתא חולין ב}} מופיע סיפור על רבי [[אליעזר בן דמא]], בן אחותו של [[רבי ישמעאל]], שהכיש אותו נחש. בא אליו איש בשם "יעקב מ[[סכנין|כפר סכניא]]", לרפא אותו "משום" (מכוחו של) ישו בן-פנדירא. רבי ישמעאל אומר לו כי הוא (אליעזר) איננו רשאי לתת לו. אליעזר משיב לו "אני אביא לך ראיה שירפאני", אבל לא הספיק להביא ראיה עד שמת. אמר [[רבי ישמעאל]]: {{ציטוטון|אשריך בן דמא שיצאת בשלום מן העולם ולא פרצת גדירן של חכמים, שכל הפורץ גדירן של חכמים סוף פורענות בא עליו, שנאמר "ופורץ גדר ישכנו נחש"{{הערה|[[קהלת]] י}}}}. הכוונה היא שיותר טוב למות מאשר להתעסק ב[[מינות (יהדות)|מינות]]{{הערה|סיפור זה מופיע גם בתלמוד ירושלמי (עבודה זרה דף יא ע' א, שם עירו של יעקב שם "סמא") ובתלמוד בבלי (עבודה זרה כז ב)}}.
| | == האם ישו המוזכר בתלמוד הוא מחולל הנצרות? == |
| | ישנו קושי לזהות את ישו מחולל הנצרות עם תלמידו של יהושע בן פרחיה, שכן יהושע בן פרחיה חי בראשית [[תקופת הזוגות]], בימי [[ינאי המלך]], ואילו על פי המקורות הנוצריים ישו מחולל הנצרות נולד מספר שנים קודם הספירה הנוצרית, ומת כשלושים שנה לאחריה. |
|
| |
|
| ב[[מסכת שבת]] שב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מופיע סיפור על [[רבן גמליאל]] ואחותו [[אמא שלום]], שרצו להתל באחד מתלמידיו של ישו, שהיה דיין בבית דין:
| | כבר ה[[ראשונים]] נדרשו לשאלה זו. ה[[רא"ש]] {{מקור|תוספות הרא"ש סוטה מז א|כן}} ועוד, הסבירו כי אכן ישו הזה איננו ישו מחולל הנצרות. |
| {{ציטוט|תוכן=אימא שלום הייתה רעייתו של [[רבי אליעזר]], ואחותו של [[רבן גמליאל]]. היה פילוסוף אחד בשכונתם, שהיה מפרסם עצמו שאינו מקבל שוחד. | |
| רצו לגחך עליו. נתנה לו אימא שלום נר מזהב{{הערה|מנורה מזהב}}, ובאה אליו עם אחיה לדין.
| |
| אמרה לו: "אני רוצה מחצית מנכסי בית אבא!".
| |
| אמר להם: "תחלקו".
| |
| אמר לו רבן גמליאל: "והלא כתוב לנו בתורה, שכאשר יש בן הבת אינה יורשת?"
| |
| אמר לו השופט: "מיום שגליתם מארצכם, ניטלה תורת משה, וניתן במקומה ספר אחר, ושם כתוב: 'הבן ובת ירשו כאחד'".
| |
|
| |
|
| למחר חזר רבן גמליאל והכניס לו [[חמור]] לובי{{הערה|חמור חזק ויקר}}.
| | ה[[רמב"ן]], לעומתו, טוען כי אכן זמנו של ישו מחולל הנצרות היה בתקופתו של יהושע בן פרחיה, אולם הנוצרים זייפו את שנת לידתו<ref>כתבי הרמב"ן, מהד' מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ג, ח"א עמ' שו. ב[http://www.shaalvim.co.il/pub/maayan2/07-b-2%2019-32.pdf "המעיין"] מובא מאמר, בו מועלית השערה לפיה הנוצרים איחרו את לידתו לכ- 70 שנה קודם החורבן בכדי להתאימם עם נבואתו של [[דניאל]] {{מקור|דניאל ט כד}}.</ref>. |
| אמר להם השופט: "גלגלתי לסוף הספר, וכתוב בו: 'אני לא לגרוע מתורת משה באתי, ולא להוסיף על תורת משה באתי'. וכתוב בה: 'במקום שיש בן הבת אינה יורשת'". אמרה לו אימא שלום: "יאיר אורך כנר!"{{הערה|כלומר זכור את השוחד שנתתי לך!}}. אמר לה רבן גמליאל: "בא החמור ובעט בנר"|מרכאות=כן|מקור=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת שבת]], דף קטז}}
| |
|
| |
|
| תלמידיו של ישו מופיעים גם בכמה סיפורים נוספים במקורות [[חז"ל]]{{הערה|בהמשך התוספתא בחולין ממשיכה בסיפור על [[אליעזר בן הורקנוס]], "שנתפס על דברי מינות והעלו אותו לבמה לדון". ההגמון (השופט) אמר לו "זקן כמותך יעסוק בדברים הללו?" אמר לו אליעזר "נאמן דיין עלי" ההגמון סבור שאליעזר דיבר עליו, אבל לא התכוון אליעזר לדיין ההוא אלא לאביו שבשמים. ההגמון אמר לו "הואיל והאמנתני עליך אף אני כך אמרתי. ... הרי אתה פטור." וכשנפטר מן הבמה, היה אליעזר מצטער שנתפס על דברי מינות. נכנסו תלמידיו לנחמו אבל לא קיבל. נכנס [[רבי עקיבא]] ואמר לו "רבי, אומר לפניך דבר. ... שמא אחד מן המינין אמר לך דבר של מינות והנאך (ונהנית מזה)?" אמר לו אליעזר "הזכרתני. פעם אחת הייתי מהלך באסתרטיא [ברחוב] של [[ציפורי (יישוב עתיק)|צפורי]], מצאתי איש כפר [[סכנין|סכניא]] ואמר דבר של מינות" בשם ישו בן פנדירא. "והנאני ונתפשתי על דברי מינות, שעברתי על דברי תורה!"}}{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת עבודה זרה]], טז:-יז.}}.
| | [[רבי יחיאל מפאריס]] טוען ב"ויכוח רבנו יחיאל מפאריס", כי ישו מחולל הנצרות כלל אינו מוזכר במקורות היהדות. |
|
| |
|
| | | יתכן כי ישו בן פנדירא הוא ישו מחולל הנצרות, והדבר מתאים מבחינה כרונולוגית, שכן ישו בן פנדירא חי בדורו של רבי ישמעאל, שהוא הדור בו חי ישו מחולל הנצרות. הדבר מתחזק גם לאור העובדה ששם אמו היה מרים, כשם אמו של ישו. |
| ==שמו==
| |
| שמו המקורי היה "ישוע"<ref>ככל הנראה, שם זה הוא ביטוי מקוצר של השם "יהושע" (ראה לדוגמה - {{מקור|תנ"ך:עזרא ג ב}}, {{מקור|תנ"ך:נחמיה ח יז}}).</ref>. עם זאת, ברוב המקורות היהודיים מופיע כ"ישו"{{הערה|1=בחלק מהגרסאות, גם בלשון הגמרא שמו "ישוע", ראה לדוגמה ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/jewish-collection/Talmud/Pages/default.aspx?IsByManuscript=False&Im_Ms=2673&Fr_Co=4&Fr_Tr=34&Pe_code=045&Mi_code=01&Li_code=-1 כתב יד ירושלים, ספריית הרב הרצוג, לתלמוד בבלי מסכת סנהדרין, דף מ"ג עמוד א'].}}. לשינוי זה ישנם מספר הסברים:
| |
| * יש התולים זאת בתעתיק מההגיה הלטינית של השם "ישוע".
| |
| * יש שכתבו כי השם "ישו" מרמז ב[[ראשי תיבות]] '''י'''מח '''ש'''מו '''ו'''זכרו<ref>באר יצחק על איגרת רבן יוחנן בן זכאי דף מט. הערה 368; {{מקור|אוצר המדרשים אייזנשטיין איגרת רבן יוחנן בן זכאי עמוד 217}}.</ref>.
| |
| * [[הרב קוק]] מסביר, כי ישו פגם בעיניו, כשאמר על בעלת האכסניה ש"עיניה טרוטות" (ראה לקמן), ולכן נשמטה האות ע' משמו<ref>"פנקסי הראי"ה" חלק ראשון, פנקס י"ג פסקה קלב</ref>.
| |
| | |
| במקורות מסוימים, מקובל לכנותו "אותו האיש", כנראה מחשש להזכיר שם [[עבודה זרה]] {{מקור|שו"ת תורת חיים א מט|כן}}.
| |
| | |
| == דעת הראשונים על ישו ==
| |
| ה[[ראשונים]] שללו לגמרי את משיחיותו או אלוהותו של ישו, ואמרו שאלוהותו של זה סותרת את [[ייחוד השם|אמונת היחוד]]{{הערה|[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], הלכות מלכים ומלחמותיהם, פרק י"א, הלכה י. וכן כתב הרמב"ם בהקשר זה בהלכות יסודי התורה: "אלוה זה אחד הוא ואינו שנים ולא יתר על שנים אלא אחד שאין כיחודו אחד מן האחדים הנמצאים בעולם לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות אלא יחוד שאין יחוד אחר כמותו בעולם" (הלכות יסודי התורה, פרק א', הלכה ז')}}, ופירושה הוא [[עבודה זרה]]{{הערה|"הנוצרים עובדי עבודה זרה הם, ויום ראשון הוא יום אידם" [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], הלכות עבודה זרה, פרק י"א, הלכה י.}}, ושישו לא רק שלא מילא את התנאים להיות [[משיח]], אלא שהוא עוד [[משיח שקר]]{{הערה|[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], הלכות מלכים ומלחמותיהם, פרק י"א, הלכה י.}}.
| |
| | |
| ה[[רמב"ן]] ב[[ויכוח ברצלונה]] אמר על ישו, שישו מעולם לא קיים את דברי ה[[נביאים]] על המשיח:
| |
| {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שהנביא אומר במשיח "ומשלו מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ"{{הערה|[[ספר זכריה|זכריה]] ט, י}} והוא לא היה לו ממשלה, אבל בחייו היה נרדף מאויביו ומתחבא מפניהם ולבסוף נפל בידם ולא היה יכול להציל עצמו - איך יושיע כל ישראל? ואף אחרי מותו לא היה לו ממשלה, כי ממשלת רומא אינה בעבורו. אבל קודם שהאמינו בו היתה עיר רומא מושלת ברוב העולם, ולאחר שבאו באמונתו הפסידו ממשלות רבות. ועתה [[מוסלמים|עובדי מוחמד]] יש להם ממשלה יותר מהם... כן הנביא אומר שבזמן המשיח "לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי"{{הערה|[[ספר ירמיהו|ירמיהו]] לא לג}} וכו', ואומר "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"{{הערה|[[ספר ישעיהו|ישעיהו]] יא, ט}}, ואומר "וכתתו חרבותם וכו' ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה"{{הערה|[[ספר ישעיהו|ישעיהו]] ב, ד}} - ומימי ישו ועד הנה כל העולם מלא חמס ושוד, וה[[נוצרים]] שופכים דמים יותר משאר האומות, והם גם כן מגלי עריות|מקור=[[ויכוח ברצלונה]], היום השני}}
| |
| | |
| וה[[רמב"ם]] בספרו ההלכתי [[משנה תורה]] כתב, שישו ותלמידיו הם מ[[מוסר (הלכה)|מוסרי ישראל]], [[מינות (יהדות)|מינים]] ו[[אפיקורוס (יהדות)|אפיקורסים]]{{הערה|"אבל מוסרי ישראל והמינים והאפיקורוסין - מצווה לאבדן ביד ולהורידן עד באר שחת, מפני שהן מצירין לישראל ומסירין את העם מאחרי ה', כישוע הנוצרי ותלמידיו וצדוק ובייתוס ותלמידיהם 'שם רשעים ירקב'" [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], הלכות עבודה זרה, פרק י', הלכה ב.}}. ועוד כתב הרמב"ם על ישו, שלא רק שישו לא עשה את מעשי המשיח, אלא שעוד עשה הפוך:
| |
| {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח ונהרג בבית דין, כבר נתנבא בו דניאל, שנאמר "ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו"{{הערה| [[דניאל]] יא,יד}}. וכי יש מכשול גדול מזה? שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן - וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'|מקור=[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], הלכות מלכים ומלחמותיהם, פרק י"א, הלכה י.}}
| |
| | |
| בנוסף לכך טענו ה[[ראשונים]] שהנוצרים [[הונאה|זייפו]] את מועד הולדתו ומותו של ישו, וזאת בעבור להסמיך בכוונה את מותו לחורבן [[בית המקדש השני]]{{הערה|"אמרו שישו הנוצרי מת מ"ב שנה קודם חורבן הבית... אפשר לומר שהאמונה ההיא נעשתה לדעת, כדי להוכיח שבעוון הריגת ישו הנוצרי נחרב הבית - אמרו שתלייתו סמוך לחורבן הבית" רבי [[יצחק אברבנאל]] בפירושו לספר דניאל, מעיני הישועה, המעין העשירי, תמר ח'.}}{{הערה|"המטעים אמרו כי סביב ארבעים שנה לפני החורבן נתלה ישו, וכי בסיבת העוון ההוא חרבו הבית והעיר" כלימת הגוים, פרק י"א סי' ג'.}}{{הערה|"ישו... קודם החורבן נולד ונהרג, ולידתו קרוב למאתים שנה קודם החורבן לפי האמת, ולפי חשבונכם שבעים ושלוש שנה" ה[[רמב"ן]] ב[[ויכוח ברצלונה]], היום הראשון.}}.
| |
| | |
| == הדין ההלכתי ליהודי המאמין בישו ==
| |
| להלכה, הנוצרים הינם עובדי עבודה זרה, וישו הוא אלילם{{הערה|"הנוצרים עובדי עבודה זרה הם ויום ראשון הוא יום אידם". [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים, פרק ט', הלכה ד'}}.
| |
| | |
| על כן, יהודי שעובד את ישו{{הערה|באחת מארבע עבודות: משתחוה, זובח, מקטיר או מנסך}}, או לחליפין מקבל אותו כאלוה{{הערה|"המקבל עליו אחד מכל מיני עבודה זרה באלוה חייב סקילה" [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים, פרק ג', הלכה ד'}} - הרי הוא עובד [[עבודה זרה]], כלומר יהודי [[משומד]].
| |
|
| |
|
| == ראה גם == | | == ראה גם == |
| * [[משיח שקר]]
| |
| * [[נצרות]] | | * [[נצרות]] |
| * [[ניטל]] | | * [[ניטל]] |
|
| |
| == קישורים חיצוניים == | | == קישורים חיצוניים == |
| * חברים מקשיבים, [http://www.maale.org.il/index.php/%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8/cat27/cont17524 כל מה שרציתם לדעת על יש"ו והנצרות], מתוך: אתר מעלה | | * חברים מקשיבים, [http://www.maale.org.il/index.php/%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8/cat27/cont17524 כל מה שרציתם לדעת על יש"ו והנצרות], מתוך: אתר מעלה |
ישו (במקור: ישוע) היה עובד עבודה זרה, מכשף, מסית ומדיח, ויתכן שאף משיח שקר.
שמו המקורי היה "ישוע"[1]. עם זאת, ברוב המקורות היהודיים מופיע כ"ישו"[2]. לשינוי זה ישנם מספר הסברים:
- יש התולים זאת בתעתיק מההגיה הלטינית של השם "ישוע".
- יש שכתבו כי השם "ישו" מרמז בראשי תיבות ימח שמו וזכרו[3].
- הרב קוק מסביר, כי ישו פגם בעיניו, כשאמר על בעלת האכסניה ש"עיניה טרוטות" (ראה לקמן), ולכן נשמטה האות ע' משמו[4].
במקורות מסוימים, מקובל לכנותו "אותו האיש", כנראה מחשש להזכיר שם עבודה זרה (שו"ת תורת חיים א מט).
אזכוריו במקורות חז"ל[עריכה]
שמו של ישו מופיע מספר פעמים בתלמוד ובתוספתא. ברוב המקורות הוסרו אזכוריו בשל הצנזורה, והם הובאו ב"חסרונות הש"ס" ובמהדורות החדשות של התלמוד.
במסכת סנהדרין (קז ע"ב) מסופר, כי ישו היה תלמידו של יהושע בן פרחיה[5], ופעם התארחו יחד באכסניה בעיר אלכסנדריה שבמצרים, שם אמר יהושע בן פרחיה: "כמה יפה אכסניא זו". ענה לו ישו: "רבי, עיניה טרוטות" (כלומר: עיניה של בעלת האכסניה היו כעורות). אמר לו רבו: "רשע! בכך אתה עוסק?!" ונידהו. ישו ניסה להתקבל חזרה, אך יהושע בן פרחיה סרב לקבלו. כתוצאה מכך, זקף ישו לבנה והשתחווה לה. כשאמר לו יהושע בם פרחיה: "חזור בך!", אמר לו ישו: "כך מקובלני ממך: כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה". הגמרא שם מתארת אותו כמי ש"כישף והסית והדיח את ישראל".
על מעשה זה אומרת הברייתא שם: "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידיו, ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו לאחד מתלמידיו בשתי ידיו".
על אחריתו של ישו מספרת הברייתא (בבלי סנהדרין מג א): "בערב הפסח תלאוהו לישו הנוצרי, והכרוז יוצא לפניו ארבעים יום: ישו הנוצרי יוצא ליסקל על שכישף והסית והדיח את ישראל, כל מי שיודע לו זכות יבוא וילמד עליו. ולא מצאו לו זכות ותלאוהו בערב הפסח", ואע"פ שאסור ללמד זכות על המסית[6], דינו של ישו היה שונה משום שהיה מקורב למלכות.
במסכת גיטין (נז ע"א) מסופר, כי לפני שאונקלוס התגייר, הוא העלה באוב את ישו (המכונה שם כ"פושעי ישראל"). שאל אותו: "מי חשוב בעולם הבא?" ענה לו ישו: "ישראל". שאל אותו האם כדאי להידבק בהם? ענה לו ישו: "טובתם דרוש, רעתם לא דרוש, כל הנוגע בהן כאילו נגע בבבת עינו". שאל אותו אונקלוס במה דנים אותו בעולם הבא? אנה לו ישו: "בצואה רותחת, שכל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת".
במספר מקומות (בבלי ברכות יז ב; בבלי סנהדרין קג א) מתואר ישו כמי ש"מקדיח תבשילו ברבים".
בתלמוד (בבלי סנהדרין מג א) מובאת ברייתא:
"חמשה תלמידים היו לו לישו הנוצרי, מתאי, נקאי נצר ובוני ותודה. אתיוה למתי, אמר להו: מתי יהרג? הכתיב מתי אבוא ואראה פני אלהים! - אמרו לו: אין, מתי יהרג דכתיב מתי ימות ואבד שמו. אתיוה לנקאי, אמר להו: נקאי יהרג? הכתיב ונקי וצדיק אל תהרג! - אמרו לו: אין, נקאי יהרג, דכתיב במסתרים יהרג נקי. אתיוה לנצר, אמר: נצר יהרג? הכתיב ונצר משרשיו יפרה! - אמרו לו: אין, נצר יהרג, דכתיב ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב. אתיוה לבוני, אמר: בוני יהרג? הכתיב בני בכרי ישראל! - אמרו לו: אין, בוני יהרג, דכתיב הנה אנכי הורג את בנך בכרך. אתיוה לתודה, אמר: תודה יהרג? הכתיב מזמור לתודה! - אמרו לו: אין, תודה יהרג, דכתיב זבח תודה יכבדנני".
ישו בן פנדירא[עריכה]
במספר מקורות, מובאת דמות בשם "ישו בן פנדירא" או "בן סטדא" שחי בדור החמישי לתנאים. תלמידו, יעקב איש כפר סכניא, היה מרפא על פי שיטתו, והדבר נאסר על ידי רבי ישמעאל, משום שמרפא בשיטתו של ישו בן פנדירא[7].
אותו בן פנדירא היה כותב כישופים בשריטה על בשרו, ועל כן מוגדר כשוטה (בבלי שבת קד ב).
ישו בן פנדירא נתלה בערב פסח בלוד משום שהסית, ואף הכמינו עדים בשביל להרוג אותו על כ ה(בבלי סנהדרין סז א; ירושלמי יבמות טז ו).
הגמרא דנה בייחוסו של אותו אדם, ומסיקה כי אביו היה פנדירא, אולם בעל אמו נקרא "פפוס בן יהודה" ואמו נקראה "מרים מגדלא נשיא", והכינוי "סטדא" מרמז לאמו- "סטת דא מבעלה", כלומר זינתה תחת בעלה. יש מקורות המספרים, כי פפוס בן יהודה היה נועל את הבית בצאתו, על מנת שאשתו לא תזנה תחתיו, אף פעם אחת ביום הכיפורים חלון חדרה נותר פתוח, ועבר על ידו יוסף פאנדרי, שהוציא את מרים מן הבית בעזרת סולם וברח עמה מירושלים, וממנו ילדה את ישו[8].
האם ישו המוזכר בתלמוד הוא מחולל הנצרות?[עריכה]
ישנו קושי לזהות את ישו מחולל הנצרות עם תלמידו של יהושע בן פרחיה, שכן יהושע בן פרחיה חי בראשית תקופת הזוגות, בימי ינאי המלך, ואילו על פי המקורות הנוצריים ישו מחולל הנצרות נולד מספר שנים קודם הספירה הנוצרית, ומת כשלושים שנה לאחריה.
כבר הראשונים נדרשו לשאלה זו. הרא"ש (תוספות הרא"ש סוטה מז א) ועוד, הסבירו כי אכן ישו הזה איננו ישו מחולל הנצרות.
הרמב"ן, לעומתו, טוען כי אכן זמנו של ישו מחולל הנצרות היה בתקופתו של יהושע בן פרחיה, אולם הנוצרים זייפו את שנת לידתו[9].
רבי יחיאל מפאריס טוען ב"ויכוח רבנו יחיאל מפאריס", כי ישו מחולל הנצרות כלל אינו מוזכר במקורות היהדות.
יתכן כי ישו בן פנדירא הוא ישו מחולל הנצרות, והדבר מתאים מבחינה כרונולוגית, שכן ישו בן פנדירא חי בדורו של רבי ישמעאל, שהוא הדור בו חי ישו מחולל הנצרות. הדבר מתחזק גם לאור העובדה ששם אמו היה מרים, כשם אמו של ישו.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ ככל הנראה, שם זה הוא ביטוי מקוצר של השם "יהושע" (ראה לדוגמה - עזרא ג ב, נחמיה ח יז).
- ↑ בחלק מהגרסאות, גם בלשון הגמרא שמו "ישוע", ראה לדוגמה בכתב יד ירושלים, ספריית הרב הרצוג, לתלמוד בבלי מסכת סנהדרין, דף מ"ג עמוד א'.
- ↑ באר יצחק על איגרת רבן יוחנן בן זכאי דף מט. הערה 368; אוצר המדרשים אייזנשטיין איגרת רבן יוחנן בן זכאי עמוד 217.
- ↑ "פנקסי הראי"ה" חלק ראשון, פנקס י"ג פסקה קלב
- ↑ אודות השאלה הכרונולוגית- ראה לקמן
- ↑ שנאמר (דברים יג ט) "ולא תחוס עינך עליו ולא תחמול ולא תכסה עליו".
- ↑ בבלי עבודה זרה כז ב; קהלת רבה א ג; תוספתא חולין ב כב ועוד.
- ↑ אגרת רבן יוחנן בן זכאי ק', וראה פירוש באר יצחק שם. וראה חי"ד סי' צח סוף אות א.
- ↑ כתבי הרמב"ן, מהד' מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ג, ח"א עמ' שו. ב"המעיין" מובא מאמר, בו מועלית השערה לפיה הנוצרים איחרו את לידתו לכ- 70 שנה קודם החורבן בכדי להתאימם עם נבואתו של דניאל דניאל ט כד.
