סדר מועד: הבדלים בין גרסאות בדף

סדר מועד הוא הסדר השני בששת סדרי המשנה. הסדר עוסק ב"מועדים ובחגים וחובתם, וחילוקי דיניהם, והאסור בהם, והרצוי והמותר, ומה שנכון לצרף לכל מועד מהם מהדינים והמצות" הקדמת הרמב"ם למשנה.

הרמב"ם גם טוען כי הסדר שובץ שני כסדר הכתוב, שנאמר: "ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה והשביעית תשמטנה ונטשתה" ואחריו "ששת ימים תעשה מעשיך, שלש רגלים תחג לי בשנה" (שמות כג י).

הסדר נקרא גם סדר "עתיך", חלק מן הפסוק "והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת" (ישעיהו לג, ו) הנדרש על ששת סדרי המשנה.

המסכתות בסדר ונושאיהן[עריכה]

• מסכת שבת - דיני שבת (ל"ט אבות מלאכות, הטמנה, נר שבת) ומקצת דיני הוצאה מרשות לרשות וכדומה).
• מסכת עירובין - שאר דיני הוצאה מרשות לרשות (תחום שבת, עירוב חצרות, שיתוף מבואות, ארבע רשויות וכדומה).
• מסכת פסחים - דיני חג הפסח (איסור חמץ, ערב פסח, קרבן פסח, ליל הסדר וכו').
• מסכת שקלים - דיני הבאת מחצית השקל והתנהלות גזבר ההקדש.
• מסכת יומא - עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, והלכות יום הכיפורים עצמו.
• מסכת סוכה - פרטי חג הסוכות: בניית הסוכה וישיבה בה, ארבעת המינים ועניני החג במקדש.
• מסכת ביצה - הלכות יום טוב.
• מסכת ראש השנה - ענייני ראש השנה ועיבור השנה.
• מסכת תענית - דיני תענית.
• מסכת מגילה - קריאת מגילת אסתר, חג הפורים.
• מסכת מועד קטן - הלכות חול המועד, הלכות אבילות.
• מסכת חגיגה - כמה מפרטי העליה לרגל: קרבן חגיגה, עולות ראיה, שלמי שמחה ודיני טומאה וטהרה.

סה"כ 12 מסכתות

מסכתות התלמוד על הסדר[עריכה]

בתלמוד הבבלי יש את כל המסכתות, להוציא מסכת שקלים, אך בתלמוד הירושלמי מופיע כל הסדר.

טעם סדר המסכתות ע"פ הרמב"ם[עריכה]

• מסכת שבת ראשונה - משלוש סיבות: א)חשובה ביותר, ראשונה במעלה. ב)תדירותה גבוהה, היא בכל שבוע. ג)היא צוינה ראשונה בפרשת המועדות בתורה.
• מסכת עירובין שנייה - כי היא מעניין השבת, לכן באה אחריה.
• מסכת פסחים שלישית - מכיוון ש: א)היא המצווה הראשונה שניתנה ע"י משה רבינו. ב)היא שנייה בפרשת המועדות.
• מסכת שקלים רביעית - כפי הסדר בתורה.
• מסכת יומא חמישית - כי ענייני יום הכיפורים הנשנים במסכת הם בפרשה שאחרי פרשת כי תשא בה דיני מחצית השקל.
• מסכת סוכה שישית - אחרי שסידר רבי את דיני הפסח ונספחיהם בסדר התורה, בא ללמד את שאר דיני הרגלים. לשבועות לא היו לו דינים מיוחדים לציין, לכן שנה את ענייני הסוכות.
• מסכת ביצה שביעית - כי היא מכילה השלמות קטנות לעניין יום טוב.
• מסכת ראש השנה שמינית - המועד האחרון שנשאר לשנות מהאלו שהוזכרו בתורה.
• מסכת תענית תשיעית - אחרי לימוד כל הלכות חגי התורה, שנה התנא הלכות התעניות שהם בתקנת נביאים ראשונים.
• מסכת מגילה עשירית - אחרי לימוד דיני צומות נביאים ראשונים, סודרו כאן דיני פורים שהם בתקנת נביאים אחרונים.
• מסכת מועד קטן סודרה האחת עשרה - שאיסור הספד ותענית זהה בפורים ובחול המועד.
• מסכת חגיגה סודרה השתיים עשרה (אחרונה) - כי איננה דנה בעניין כללי, שהרי חובת העליה לרגל מוטלת על הזכרים בלבד.

לקריאה נוספת[עריכה]

• פירוש על סדר מועד בפרויקט פרשני