ברכות המצוות: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ראה גם) |
מ (←פרטי הדין) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''יש מצוות שאין מברכין עליהן''', ואלו הן {{מקור|(שו"ת הרשב"א ח"א יח)}}: | '''יש מצוות שאין מברכין עליהן''', ואלו הן {{מקור|(שו"ת הרשב"א ח"א יח)}}: | ||
@ מצווה שאין בה מעשה, כגון השמטת כספים. | @ מצווה שאין בה מעשה, כגון [[שמיטת כספים|השמטת כספים]]. | ||
@ מצווה שלא תלויה רק בעושה אלא גם באדם אחר, כגון מתנות עניים (שתלויות | @ מצווה שלא תלויה רק בעושה אלא גם באדם אחר, כגון [[מתנות עניים]] (שתלויות ב[[עני|עניים]]), וכן דבר שמסור ל[[בית דין]] כגון עשיית דין. | ||
@ מצווה שבאה מתוך עבירה, כגון השבת | @ מצווה שבאה מתוך [[עבירה]], כגון [[השבת הגזילה]] והשבת [[ריבית]]. | ||
@ מצווה שאין הקב"ה חפץ בה, כגון מיתות בית דין. | @ מצווה שאין הקב"ה חפץ בה, כגון [[מיתות בית דין]]. | ||
@ מצווה שאינה משלו, כגון מתנות כהונה, שאינן שלו אלא משולחן גבוה זכו. | @ מצווה שאינה משלו, כגון [[מתנות כהונה]], שאינן שלו אלא [[משולחן גבוה זכו]]. | ||
@ מצווה שמטרתה אינה המצווה, כגון יבום | @ מצווה שמטרתה אינה המצווה, כגון [[יבום]] ו[[חליצה]], שמטרתן ל[[פריה ורביה]]. | ||
'''הכשר מצווה''', הירושלמי חידש שמברכים גם עליו, כגון העושה סוכה מברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לעשות סוכה", העושה לולב מברך "לעשות לולב", וכן מזוזה, תפילין | '''[[הכשר מצווה]]''', הירושלמי חידש שמברכים גם עליו, כגון העושה [[סוכה]] מברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לעשות סוכה", העושה [[לולב]] מברך "לעשות לולב", וכן [[מזוזה]], [[תפילין]] ו[[ציצית]] {{מקור|(ירושלמי ברכות ט-ג)}}. | ||
'''מנהג''', כגון הלל בימים שקוראים אותו בדילוג - | '''[[מנהג]]''', כגון [[הלל]] בימים שקוראים אותו בדילוג - ל[[ר"ת]] מברכים עליו, ול[[מחזור ויטרי]] לא {{מקור|(תוס' ברכות יד. ד"ה ימים)}}. | ||
'''אפשר לברך כל זמן שהמצווה קיימת''', למשל, יכול לברך על הציצית כל זמן שהוא מעוטף. ובטעם לזה יש לחקור האם הוא תיקון למפרע (כאילו בירך כבר מההתחלה), או רק מכאן ואילך {{מקור|(חידושי ר' שמואל פסחים עמוד מ)}}. | '''אפשר לברך כל זמן שהמצווה קיימת''', למשל, יכול לברך על הציצית כל זמן שהוא מעוטף. ובטעם לזה יש לחקור האם הוא תיקון למפרע (כאילו בירך כבר מההתחלה), או רק מכאן ואילך {{מקור|(חידושי ר' שמואל פסחים עמוד מ)}}. | ||
'''ברכה אחת על כמה מעשים''' (כגון לשחוט כמה בהמות יחד) - חקרו האם כל מעשה מחייב ברכה נפרדת, ורק אם בירך על כולם ברכה אחת הוציא את כולם, או שכיוון שכולם לפניו ועושה הכל בהמשך אחד, נחשבים כולם למעשה אחד, וחייבים רק בברכה אחת {{מקור|(וזאת הברכה בירור הלכה לא ד"ה ונראה לבאר)}}. | '''ברכה אחת על כמה מעשים''' (כגון [[שחיטה|לשחוט]] כמה [[בהמה|בהמות]] יחד) - חקרו האם כל מעשה מחייב ברכה נפרדת, ורק אם בירך על כולם ברכה אחת הוציא את כולם, או שכיוון שכולם לפניו ועושה הכל בהמשך אחד, נחשבים כולם למעשה אחד, וחייבים רק בברכה אחת {{מקור|(וזאת הברכה בירור הלכה לא ד"ה ונראה לבאר)}}. | ||
'''הברכה אינה מעכבת את המצווה''', דהיינו שאם לא בירך אעפ"כ יצא ידי המצווה. וחידש הלקח טוב {{מקור|(יא ד"ה וי"ל דז"פ)}} שכל זה רק במצווה דאורייתא, שכיוון שהברכה | '''הברכה אינה מעכבת את המצווה''', דהיינו שאם לא בירך אעפ"כ יצא ידי המצווה. וחידש הלקח טוב {{מקור|(יא ד"ה וי"ל דז"פ)}} שכל זה רק במצווה [[דאורייתא]], שכיוון שהברכה [[מדרבנן]] אינה יכולה לעכב את המצווה דאורייתא. אך במצווה דרבנן הברכה כן מעכבת את המצווה. | ||
==ברכות שונות== | ==ברכות שונות== | ||
גרסה מ־10:45, 25 בינואר 2010
|
|
הגדרה
ברכה שמברכים על מצוות (הסוגיא בפסחים ז.).
לדוגמא, ברכת על נטילת ידיים, להניח תפילין, להדליק נר של חנוכה.
מקור וטעם
בטעם שצריך לברך על מצוות חידש הלקח טוב (יא ד"ה עי"ל) שהוא מדין ברכות הנהנין, שכשם שאסור להנות מהעולם הזה בלא ברכת הנהנין, כך אסור להנות מהמצווה בלא ברכת המצוות.
במהות חיוב הברכה חקר העיון בלומדות (ב) האם הוא דין אחד על כל המצוות, או דין נפרד על כל מצווה.
פרטי הדין
יש מצוות שאין מברכין עליהן, ואלו הן (שו"ת הרשב"א ח"א יח):
- מצווה שאין בה מעשה, כגון השמטת כספים.
- מצווה שלא תלויה רק בעושה אלא גם באדם אחר, כגון מתנות עניים (שתלויות בעניים), וכן דבר שמסור לבית דין כגון עשיית דין.
- מצווה שבאה מתוך עבירה, כגון השבת הגזילה והשבת ריבית.
- מצווה שאין הקב"ה חפץ בה, כגון מיתות בית דין.
- מצווה שאינה משלו, כגון מתנות כהונה, שאינן שלו אלא משולחן גבוה זכו.
- מצווה שמטרתה אינה המצווה, כגון יבום וחליצה, שמטרתן לפריה ורביה.
הכשר מצווה, הירושלמי חידש שמברכים גם עליו, כגון העושה סוכה מברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לעשות סוכה", העושה לולב מברך "לעשות לולב", וכן מזוזה, תפילין וציצית (ירושלמי ברכות ט-ג).
מנהג, כגון הלל בימים שקוראים אותו בדילוג - לר"ת מברכים עליו, ולמחזור ויטרי לא (תוס' ברכות יד. ד"ה ימים).
אפשר לברך כל זמן שהמצווה קיימת, למשל, יכול לברך על הציצית כל זמן שהוא מעוטף. ובטעם לזה יש לחקור האם הוא תיקון למפרע (כאילו בירך כבר מההתחלה), או רק מכאן ואילך (חידושי ר' שמואל פסחים עמוד מ).
ברכה אחת על כמה מעשים (כגון לשחוט כמה בהמות יחד) - חקרו האם כל מעשה מחייב ברכה נפרדת, ורק אם בירך על כולם ברכה אחת הוציא את כולם, או שכיוון שכולם לפניו ועושה הכל בהמשך אחד, נחשבים כולם למעשה אחד, וחייבים רק בברכה אחת (וזאת הברכה בירור הלכה לא ד"ה ונראה לבאר).
הברכה אינה מעכבת את המצווה, דהיינו שאם לא בירך אעפ"כ יצא ידי המצווה. וחידש הלקח טוב (יא ד"ה וי"ל דז"פ) שכל זה רק במצווה דאורייתא, שכיוון שהברכה מדרבנן אינה יכולה לעכב את המצווה דאורייתא. אך במצווה דרבנן הברכה כן מעכבת את המצווה.
ברכות שונות
ברכת ביעור חמץ מברך גם אם לא ימצא חמץ - וחקר ר' שמואל האם הוא משום שהמצווה היא הבדיקה עצמה (ולא הביעור), או שהמצווה היא הביעור, אך תיקנו ברכה גם על מה שמתעסק במצווה אפילו אם לא יקיימה (חידושי ר' שמואל פסחים עמוד מג).
ברכת השחיטה - כתב הט"ז שאינה ברכת המצוות אלא ברכת השבח (הביאו חידושי ר' שמואל פסחים עמוד קמח ודן בדבריו).
ברכת התורה - חקרו בה בין שלושה צדדים:
- ברכת השבח - על נתינת התורה (מנחת חינוך תל-א [ה] ד"ה ומביא).
- ברכת המצוות - על החיוב ללמוד תורה (דבר אברהם ח"א טז-א וחידושי ר' שמואל פסחים עמוד קמז חקרו האם היא ברכת השבח או ברכת המצוות. ומעין זה חקר ביכורי ארץ ברכות ח"א א-סא האם ברכות התורה הם ברכות המצוות או ברכות ההודאה).
- ברכת הנהנין - על שמחת הלב בלימוד (קהילות יעקב ברכות כד (ד"ה ועוד) כתב שהיא גם ברכת הנהנין).
ברכת האירוסין - חקרו האם היא ברכת המצוות או ברכת השבח (חידושי ר' שמואל יבמות וכתובות עמוד מז, מנחת אשר בראשית כח-א ד"ה ונראה).