יום העצמאות: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
יש נוהגים לברך [[שהחיינו]] (וכך נהג [[הרב שלמה גורן]], [[הרב משולם ראטה]] ועוד), אולם התקנה של הרבנות היא לברך שהחיינו על פרי חדש או בגד חדש וכד'. | יש נוהגים לברך [[שהחיינו]] (וכך נהג [[הרב שלמה גורן]], [[הרב משולם ראטה]] ועוד), אולם התקנה של הרבנות היא לברך שהחיינו על פרי חדש או בגד חדש וכד'. | ||
ור' [[תבנית:הידעת?/ד' אייר ה'תש"ע]] | ור' [[תבנית:הידעת?/ד' אייר ה'תש"ע|בתבנית "הידעת?"]] | ||
=== סיבת תיקון אמירת הלל === | === סיבת תיקון אמירת הלל === | ||
בטעם תיקון אמירת הלל, מצינו שתיקנו ב[[חנוכה]] אמירת הלל, וגם ב[[פורים]] רצו לתקן, מ[[קל וחומר]] מ[[יציאת מצרים]], "ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה - ממיתה לחיים לא כל שכן?!" ({{מקור|מגילה יד ע"א}}), וביום העצמאות נושענו מעבדו לחירות, ואף לא צריך קל וחומר כדי לומר הלל - שכן ביציאת מצרים אמרו שירה מעבדות לחירות. כמו כן, לולא הקמת מדינה לעם ישראל מצבו בין העמים היה רע יותר, וזו הצלה אף ממיתה לחיים. | בטעם תיקון אמירת הלל, מצינו שתיקנו ב[[חנוכה]] אמירת הלל, וגם ב[[פורים]] רצו לתקן, מ[[קל וחומר]] מ[[יציאת מצרים]], "ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה - ממיתה לחיים לא כל שכן?!" ({{מקור|מגילה יד ע"א}}), וביום העצמאות נושענו מעבדו לחירות, ואף לא צריך קל וחומר כדי לומר הלל - שכן ביציאת מצרים אמרו שירה מעבדות לחירות. כמו כן, לולא הקמת מדינה לעם ישראל מצבו בין העמים היה רע יותר, וזו הצלה אף ממיתה לחיים. | ||
יש המערערים על אמירת הלל ביום העצמאות מהטעם ש"כל האומר הלל בכל יום אינו אלא מחרף ומגדף", אולם יש לדחות מטעם שזה אינו בכל יום, אלא פעם בשנה. | יש המערערים על אמירת הלל ביום העצמאות מהטעם ש"כל האומר הלל בכל יום אינו אלא מחרף ומגדף" {{דרוש מקור}}, אולם יש לדחות מטעם שזה אינו בכל יום, אלא פעם בשנה, וכן שמאמר זה נאמר על [[הלל הגדול]]- מזמור ק"ו מתהלים, אותו אין לומר בכל יום. | ||
אמנם יש אומרים שאין לברך על הלל זה ([[הרב עובדיה יוסף]]). | אמנם יש אומרים שאין לברך על הלל זה ([[הרב עובדיה יוסף]], [[הרב עובדיה הדאיה]] ועוד). | ||
=== תספורת וגילוח === | === תספורת וגילוח === | ||
[[תבנית:הידעת?/ג' אייר ה'תש"ע]] | ישנה מחלוקת האם מותר להתספר ולהתגלח ביום העצמאות, על אף שהוא חל ב[[ספירת העומר]] בה נוהגים שלא להתגלח. וראה בנושא זה ב[[תבנית:הידעת?/ג' אייר ה'תש"ע|תבנית "הידעת?"]] | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
* '''כי עין בעין יראו''', לזכרו של אבינעם אלפיה הי"ד, ירושלים ה'תשס"ד | * '''כי עין בעין יראו''', לזכרו של אבינעם אלפיה הי"ד, ירושלים ה'תשס"ד | ||
* '''זה היום עשה ד'!''', בירורי דברים ביחס לתקומת מדינת ישראל ולמצות ההודיה לד' בחגיגת יום העצמאות, מתוך שיעורי [[הרב חיים דרוקמן]] שליט"א, הוצאת המכון התורני אור עציון, מרכז שפירא תשס"ו | * '''זה היום עשה ד'!''', בירורי דברים ביחס לתקומת מדינת ישראל ולמצות ההודיה לד' בחגיגת יום העצמאות, מתוך שיעורי [[הרב חיים דרוקמן]] שליט"א, הוצאת המכון התורני אור עציון, מרכז שפירא תשס"ו | ||
*'''לתוקף קדושתו של יום עצמאותנו'''- [[הרב צבי יהודה הכהן קוק, לנתיבות ישראל חלק ג'. | |||
*'''מזמור י"ט למדינת ישראל'''- הרצי"ה קוק, לנתיבות ישראל חלק ג'. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
גרסה מ־14:06, 1 באפריל 2011
|
|
יום העצמאות הוא מועד החל בה' באייר. בתאריך זה בשנת ה'תש"ח (14 במאי 1948) הוכרז על הקמת מדינה לעם היהודי - מדינת ישראל.
תקנות היום
הרבנות הראשית לישראל תיקנה לגמור ביום זה את ההלל, וכן תיקנה סדר תפילה מיוחד ליום זה.
בתפילת ערבית: לפני התפילה אומרים פרק ק"ז בתהילים העוסק בהודאה לה' על ההצלה ממוות לחיים, חלקים מהפיוט לקבלת שבת - לכה דודי, עם פזמון שונה- "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" (תהלים קיח). לאחר תפילת ערבית שרים במנגינת "התקווה" את מזמור "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון וכו'" (תהילים קכו). אומרים "מי שעשה ניסים לאבותינו..." (כפי שמקובל לומר בברכת החודש) במעט שינויים מהנוסח הרגיל, אומרים "מי שעשה ניסים לאבותינו ולנו וגאלנו וכו'". אח"כ אומר שליח הציבור את הפסוק "וכי תבואו מלחמה בארציכם וכו'" (דרוש מקור) ותוקעים בשופר.
בתפילת שחרית אומרים פסוקי דזמרא כמו בהושענא רבה, וקוראים הלל לאחר תפילת שמונה עשרה. לאחר מכן, ביום שיש בו קריאה בתורה, לאחר הקריאה קוראים בנביא ללא ברכות את ההפטרה "עוד היום בנוב לעמוד..." (ישעיהו י לב (שזו גם הפטרה לאחרון של פסח בחו"ל), וביום שאין בו קריאה בתורה קוראים בנביא לאחר ההלל. לאחר הקריאה אומרים תפילה לשלום המדינה ותפילה לשלום חיילי צבא ההגנה לישראל.
יש נוהגים לברך שהחיינו (וכך נהג הרב שלמה גורן, הרב משולם ראטה ועוד), אולם התקנה של הרבנות היא לברך שהחיינו על פרי חדש או בגד חדש וכד'.
ור' בתבנית "הידעת?"
סיבת תיקון אמירת הלל
בטעם תיקון אמירת הלל, מצינו שתיקנו בחנוכה אמירת הלל, וגם בפורים רצו לתקן, מקל וחומר מיציאת מצרים, "ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה - ממיתה לחיים לא כל שכן?!" (מגילה יד ע"א), וביום העצמאות נושענו מעבדו לחירות, ואף לא צריך קל וחומר כדי לומר הלל - שכן ביציאת מצרים אמרו שירה מעבדות לחירות. כמו כן, לולא הקמת מדינה לעם ישראל מצבו בין העמים היה רע יותר, וזו הצלה אף ממיתה לחיים.
יש המערערים על אמירת הלל ביום העצמאות מהטעם ש"כל האומר הלל בכל יום אינו אלא מחרף ומגדף" (דרוש מקור), אולם יש לדחות מטעם שזה אינו בכל יום, אלא פעם בשנה, וכן שמאמר זה נאמר על הלל הגדול- מזמור ק"ו מתהלים, אותו אין לומר בכל יום.
אמנם יש אומרים שאין לברך על הלל זה (הרב עובדיה יוסף, הרב עובדיה הדאיה ועוד).
תספורת וגילוח
ישנה מחלוקת האם מותר להתספר ולהתגלח ביום העצמאות, על אף שהוא חל בספירת העומר בה נוהגים שלא להתגלח. וראה בנושא זה בתבנית "הידעת?"
ראו גם
לקריאה נוספת
- כי עין בעין יראו, לזכרו של אבינעם אלפיה הי"ד, ירושלים ה'תשס"ד
- זה היום עשה ד'!, בירורי דברים ביחס לתקומת מדינת ישראל ולמצות ההודיה לד' בחגיגת יום העצמאות, מתוך שיעורי הרב חיים דרוקמן שליט"א, הוצאת המכון התורני אור עציון, מרכז שפירא תשס"ו
- לתוקף קדושתו של יום עצמאותנו- [[הרב צבי יהודה הכהן קוק, לנתיבות ישראל חלק ג'.
- מזמור י"ט למדינת ישראל- הרצי"ה קוק, לנתיבות ישראל חלק ג'.
קישורים חיצוניים
- היתר תספורת וחובת תגלחת ביום העצמאות - הרב זכריה זרמתי