אביה בן רחבעם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (אבים הועבר לאביה בן רחבעם במקום הפניה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אבים (אביה) בן רחבעם''' הוא [[ממלכת יהודה|מלך יהודה]] השני, בנו של המלך [[רחבעם]], ושם אמו מעכה בת אבישלום (יש אומרים שהיא היתה בתו של [[אבשלום]] בן [[דוד]]). מלך בשנה השמונה עשרה ל[[ירבעם בן נבט]] [[ממלכת ישראל|מלך ישראל]], ומלך במשך שלוש שנים. נשא ארבע עשרה נשים, והוליד עשרים ושנים בנים ושש עשרה בנות. | '''אבים (אביה) בן רחבעם''' הוא [[ממלכת יהודה|מלך יהודה]] השני, בנו של המלך [[רחבעם]], ושם אמו מעכה בת אבישלום (יש אומרים שהיא היתה בתו של [[אבשלום]] בן [[דוד]]). מלך בשנה השמונה עשרה ל[[ירבעם בן נבט]] [[ממלכת ישראל|מלך ישראל]], ומלך במשך שלוש שנים. נשא ארבע עשרה נשים, והוליד עשרים ושנים בנים ושש עשרה בנות. | ||
היה מלך רשע כאביו, אולם הצליח במלחמותיו כיוון שבטח בה' בקרבות. ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] בימיו היה עזריה, והנביא היה [[עדו]]. כבש את בית אל, שהיתה חלק מממלכת ישראל, אולם לא הסיר את העגל שהעמיד שם ירבעם. בסוף ימיו נפטר ממגפה, כעונש על שהשאיר את העגל, ועל שהוכיח את ירבעם ברבים קורותיו מסופרות בספר{{מקור|מלכים א טו$ מלכים א טו א-ז}} ובספר {{מקור|דברי הימים ב יג}}. | היה מלך רשע כאביו, אולם הצליח במלחמותיו כיוון שבטח בה' בקרבות. ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] בימיו היה עזריה, והנביא היה [[עדו]]. כבש את בית אל, שהיתה חלק מממלכת ישראל, אולם לא הסיר את העגל שהעמיד שם ירבעם. בסוף ימיו נפטר ממגפה, כעונש על שהשאיר את העגל, ועל שהוכיח את ירבעם ברבים. קורותיו מסופרות בספר{{מקור|מלכים א טו$ מלכים א טו א-ז}} ובספר {{מקור|דברי הימים ב יג}}. | ||
{{סדרה|הקודם=[[רחבעם|רחבעם בן שלמה]]| הבא= [[אסא בן אבים]]|רשימה=[[ממלכת יהודה|מלכי יהודה]]|}} | {{סדרה|הקודם=[[רחבעם|רחבעם בן שלמה]]| הבא= [[אסא בן אבים]]|רשימה=[[ממלכת יהודה|מלכי יהודה]]|}} | ||
גרסה מ־19:06, 28 באפריל 2011
|
|
אבים (אביה) בן רחבעם הוא מלך יהודה השני, בנו של המלך רחבעם, ושם אמו מעכה בת אבישלום (יש אומרים שהיא היתה בתו של אבשלום בן דוד). מלך בשנה השמונה עשרה לירבעם בן נבט מלך ישראל, ומלך במשך שלוש שנים. נשא ארבע עשרה נשים, והוליד עשרים ושנים בנים ושש עשרה בנות.
היה מלך רשע כאביו, אולם הצליח במלחמותיו כיוון שבטח בה' בקרבות. הכהן הגדול בימיו היה עזריה, והנביא היה עדו. כבש את בית אל, שהיתה חלק מממלכת ישראל, אולם לא הסיר את העגל שהעמיד שם ירבעם. בסוף ימיו נפטר ממגפה, כעונש על שהשאיר את העגל, ועל שהוכיח את ירבעם ברבים. קורותיו מסופרות בספר מלכים א טו א-ז ובספר דברי הימים ב יג.
| הקודם: רחבעם בן שלמה |
מלכי יהודה | הבא: אסא בן אבים |