רבי יהודה בן בתירא (הראשון): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(מויקיפדיה)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
רבי '''יהודה בן בתירא (הראשון)''' הינו [[תנא]] מסוף [[תקופת בית שני]] וכנראה מבני בניהם של [[בני בתירא]] שוויתרו על הנשיאות לטובת [[הלל הזקן]], מעט מאוד ידוע לנו עליו, מגוריו היו בעיר [[נציבין]] שב[[בבל]], וכנראה שהוא חי עד לזקנה מופלגת כמו שמעיד הסיפור הבא:
רבי '''יהודה בן בתירא (הראשון)''' היה [[תנא]] בדור הראשון. כנראה היה מבני בניהם של [[בני בתירה]] שוויתרו על הנשיאות לטובת [[הלל הזקן]]. מעט מאוד ידוע לנו עליו, מגוריו היו בעיר נציבין שב[[בבל]], וכנראה שהוא חי עד לזקנה מופלגת כמו שמעיד הסיפור הבא:


פעם בא אל רבי יהודה בן בתירא גוי שהיה גר בנציבין וצחק באמרו כי למרות שאסור לגוי לאכול [[קרבן פסח|מקרבן הפסח]] אני עליתי ל[[ירושלים]] כיהודי, שחטתי קרבן ואף נתנו לי לאכול ממנו! רבי יהודה בן בתירא שלא יכול היה לעלות בעצמו לרגל (כנראה מחמת זקנותו) התחכם אליו ושאלו "וכי נתנו לך לאכול מה[[אליה]] שהיא החלק המשובח ביותר?"  
:פעם בא אל רבי יהודה בן בתירא גוי שהיה גר בנציבין וצחק באמרו כי למרות שאסור לגוי לאכול מ[[קרבן פסח]] :אני עליתי ל[[ירושלים]] כיהודי, שחטתי קרבן ואף נתנו לי לאכול ממנו! רבי יהודה בן בתירא שלא יכול היה לעלות בעצמו לרגל (כנראה מחמת זקנותו) התחכם אליו ושאלו "וכי נתנו לך לאכול מה[[אליה]] שהיא החלק המשובח ביותר?"  
:ענה הגוי כי אמנם הפעם לא נתנו לו מהאליה, אך בפעם הבאה שיעלה לירושלים ידרוש לקבל חלק משובח זה. ואכן כשעלה לירושלים בשנה הבאה ביקש הגוי לקבל את האליה של הכבש כמו שאמר רבי יהודה בן בתירא, תמהו הכהנים ב[[בית המקדש]] שהלא הלכה ידועה היא כי אין האליה נאכלת כלל! ביררו הכהנים מה הסיפור ומצאו שהוא גוי וענשו אותו. שלחו לו לרבי יהודה בן בתירא "שלום לך רבי יהודה בן בתירא! שאתה נמצא בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים" ({{מקור|בבלי פסחים ג: ב}}).


ענה הגוי כי אמנם הפעם לא נתנו לו מהאליה, אך בפעם הבאה שיעלה לירושלים ידרוש לקבל חלק משובח זה. ואכן כשעלה לירושלים בשנה הבאה ביקש הגוי לקבל את האליה של הכבש כמו שאמר רבי יהודה בן בתירא, תמהו הכהנים ב[[בית המקדש]] שהלא הלכה ידועה היא כי אין האליה נאכלת כלל! ביררו הכהנים מה הסיפור ומצאו שהוא גוי וענשו אותו. שלחו לו לרבי יהודה בן בתירא "שלום לך רבי יהודה בן בתירא! שאתה נמצא בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים." (פסחים ג:)
עוד מסופר על חליפת מכתבים בינו לבין חכם בשם [[בן בג בג|יוחנן בן בג בג]] שבו הוא מחזיר לו תשובה "מוחזקני בך שאתה בקי בחדרי תורה,לדרוש ב[[קל וחומר]] אי אתה יודע?" {{מקור|בבלי קידושין י ב|כן}}


עוד מסופר על חליפת מכתבים בינו לבין חכם בשם יוחנן בן בג בג שבו הוא מחזיר לו תשובה "מוחזקני בך שאתה בקי בחדרי תורה,לדרוש בקל וחומר אי אתה יודע???"{{הערה|קידושין י ב}}
מאמר ידוע בשמו הוא "דברי תורה אינם מקבלין טומאה" {{מקור|בבלי ברכות כב א|כן}}. הלכה זו בשמו, ביטלה את הצורך ב[[טבילה]] ל[[בעל קרי]] על מנת שיוכל ללמוד תורה.
 
מימרא נוספת הידועה משמו היא כי "דברי תורה אינם מקבלין טומאה"{{הערה|{{בבלי|ברכות|כב|א}}}}. הלכה זו בשמו, ביטלה את הצורך בטבילה עבור מי שהוא [[בעל קרי]].


    
    
שורה 18: שורה 17:


{{תנאים}}
{{תנאים}}
 
{{מיון רגיל:יהודה בן בתירה}}
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:תנאים]]

גרסה מ־20:20, 16 באוגוסט 2011

רבי יהודה בן בתירא (הראשון) היה תנא בדור הראשון. כנראה היה מבני בניהם של בני בתירה שוויתרו על הנשיאות לטובת הלל הזקן. מעט מאוד ידוע לנו עליו, מגוריו היו בעיר נציבין שבבבל, וכנראה שהוא חי עד לזקנה מופלגת כמו שמעיד הסיפור הבא:

פעם בא אל רבי יהודה בן בתירא גוי שהיה גר בנציבין וצחק באמרו כי למרות שאסור לגוי לאכול מקרבן פסח :אני עליתי לירושלים כיהודי, שחטתי קרבן ואף נתנו לי לאכול ממנו! רבי יהודה בן בתירא שלא יכול היה לעלות בעצמו לרגל (כנראה מחמת זקנותו) התחכם אליו ושאלו "וכי נתנו לך לאכול מהאליה שהיא החלק המשובח ביותר?"
ענה הגוי כי אמנם הפעם לא נתנו לו מהאליה, אך בפעם הבאה שיעלה לירושלים ידרוש לקבל חלק משובח זה. ואכן כשעלה לירושלים בשנה הבאה ביקש הגוי לקבל את האליה של הכבש כמו שאמר רבי יהודה בן בתירא, תמהו הכהנים בבית המקדש שהלא הלכה ידועה היא כי אין האליה נאכלת כלל! ביררו הכהנים מה הסיפור ומצאו שהוא גוי וענשו אותו. שלחו לו לרבי יהודה בן בתירא "שלום לך רבי יהודה בן בתירא! שאתה נמצא בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים" (בבלי פסחים ג: ב).

עוד מסופר על חליפת מכתבים בינו לבין חכם בשם יוחנן בן בג בג שבו הוא מחזיר לו תשובה "מוחזקני בך שאתה בקי בחדרי תורה,לדרוש בקל וחומר אי אתה יודע?" (בבלי קידושין י ב)

מאמר ידוע בשמו הוא "דברי תורה אינם מקבלין טומאה" (בבלי ברכות כב א). הלכה זו בשמו, ביטלה את הצורך בטבילה לבעל קרי על מנת שיוכל ללמוד תורה.


קישורים חיצוניים

הערות שוליים