בעל קרי

מי שיצאה ממנו שכבת זרע. כתוב בתורה (דברים כג, יא): "כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה", ופירשו חכמים שכוונת הכתוב לאדם שיצאה ממנו שכבת זרע, שהוא טמא, כמפורש בתורה (ויקרא טו, טז): "ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב". מכאן קראו חכמים לשכבת זרע בשם "קרי", ולאיש שיצא ממנו הזרע בשם "בעל קרי", בין שיצא ממנו תוך כדי שינה ובין שיצא ממנו בהקיץ, לרצונו או לאונסו, בין שלא בדרך תשמיש ובין בדרך תשמיש; ולא נאמר "מקרה לילה", אלא משום שדיבר הכתוב בהווה - במקרה המצוי והרגיל. בברייתא (ב"ק פב, א) שנינו: "עזרא תיקן טבילה לבעלי קרי", כלומר שאמנם מן התורה מותר לבעל קרי לעסוק בתורה בעודו בטומאתו כדין כל הטמאים, אבל עזרא ובית דינו הוציאוהו מכלל שאר הטמאים ותיקנו שלא יקרא בעל קרי בדברי תורה עד שיטבול. ולא מפני טומאה וטהרה תיקנו תקנה זו^[1], אלא כדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים^[2]. ברם, בגמרא מובא, שבטלה תקנת עזרא, ונהגו העולם לסמוך על רבי יהודה בן בתירא שאמר: "אין דברי תורה מקבלים טומאה, שנאמר (ירמיהו כג, כט): הלא כה דברי כאש נאום ה' - מה אש אינה מקבלת טומאה, אף דברי תורה אינם מקבלים טומאה". וכן כותב הרמב"ם (בסוף הלכות קריאת שמע): "הואיל ולא פשטה תקנה זו בכל ישראל ולא היה כוח ברוב הציבור לעמוד בה, לפיכך בטלה. וכבר נהגו כל ישראל לקרות בתורה ולקרות קריאת שמע, והן בעלי קרי, לפי שאין דברי תורה מקבלים טומאה, אלא עומדים בטהרתן לעולם".

הערות שוליים[עריכה]