שמעון בן שטח: הבדלים בין גרסאות בדף

מחכמי התנאים בתקופת הזוגות.

שימש כנשיא יחד עם יהודה בן טבאי ששמימש כאב בית דין.

יחסו למערכת המשפט

שמעון בן שטח אומר במסכת אבות "הוי מרבה לחקור את העדים והוי זהיר בדבריך שמא מתוכם ילמדו לשקר". מקורות רבים מספרים על חוסר הפשרות שלו בקיום מערכת המשפט כהלכה, אפילו במחיר אישי כבד. מסופר על כך שיהודה בן טבאי הרג עד זומם כדי להוציא מליבן של הצדוקים הסוברים שדין עדים זוממין הוא אם כבר נעשה הדין, ושמעון בן שטח הוכיחו על כך ששפך דם נקי, שהרי אין הורגים עד אחד, אלא רק אם כל הכת הוזמה.

עוד מסופר ששמעון בן שטח הקפיד שלא מוציאים דין על פי ראיות נסיבתיות אלא רק על עדות מעשה. ומסופר שראה אדם הרודף אחרי חבירו להורגו ונכנסו לחורבה ויצא הרודף וסכין בידו מנטפת דם והנרדף הרוג ואמר לו "רשע מי הרגו לזה? אראה בנחמה אם לא אראנו אני ואתה הרגנוהו! אבל מה אעשה לך שאין דינך מסור בידי, שהרי אמרה תורה על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים יומת המת. אלא היודע מחשבות הוא יפרע מאותו האיש". ומסופר שלא זז משם עד שהכישו נחש ומת.

לשיא מגיעים יחסיו עם מערכת המשפט במקרה בו עדי שקר העידו על בנו וחייבוהו מיתה, ומכיון שכך הדין הוצא בנו להורג.

עוד מסופר בגמרא על היו"ט שנקבע לאחר שבתחבולות הצליח לנקות את הסנהדרין מן הצדוקים שישבו בה ולמנות בה את חכמי ישראל הפרושים.

יחסיו עם ינאי המלך

שמעון בן שטח היה אחיה על המלכה שלומציון, אשתו של ינאי המלך. לאחר שהרג ינאי המלך את חכמי ישראל נמלט שמעון בן שטח למצרים. לימים לא מצא ינאי המלך מי שיברך לו ברכת המזון וכך הצליחה שלומציון להחזירו. בסיפור שם רואים כיצד לא הסכים שמעון בן שטח להחניף לינאי ועמד נגדו בעוז. כך מסופר שכשינאי רמז לו על הכבוד שמכבדו נענה ואמר שהתורה היא שמכבדתו ולא ינאי. כמו כן לא יכל לזמן בלי לאכול עמהם ואמר "מה אומר? ברוך שאכלו ינאי וחבריו משלו?!", לכן שתה את הכוס שהוגשה לו לזימון וזימן על כוס נוספת.

במקום אחר מסופר שהגיעו אל שמעון בן שטח 300 נזירים שלא היה להם כסף לקרבנות סיום נזירותם, ועשה שמעון בן שטח הסכם עם ינאי שכל אחד ידאג ל150 נזירים. קצפו של ינאי עלה כשהתברר ששמעון בן שטח לא מימן את קרבנות 150 הנזירים שלו אלא מצא לכולם פתח התרה לנדרם.

הריגת המכשפות

המשנה מספרת לנו ששמעון בן שטח תלה באשקלון 80 מכשפות ביום אחד.

תקנותיו

שמעון בן שטח התקין תקנות חשובות בענייני כתובה.