סדר נשים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
'''סדר נשים''' הוא הסדר השלישי בששת סדרי ה[[משנה]]. הסדר עוסק בדיני אישות, משפחה וזוגיות. [[הרמב"ם]] ב{{מקור|פרשנות-משנה:הקדמת הרמב"ם למשנה  $הקדמת הרמב"ם למשנה}} טוען כי התנא "ראה להקדים דיני נשים קודם דיני נזיקין ([[סדר נזיקין]]), כדי ללכת אחר הכתוב שאמר ([[פרשת משפטים]]), "כי ימכור איש את בתו לאמה", "וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה", ואחר כך "כי יגח שור את איש". ובשביל זה הקדים סדר נשים על סדר נזיקין".  
'''סדר נשים''' הוא הסדר השלישי בששת סדרי ה[[משנה]]. הסדר עוסק בדיני אישות, משפחה וזוגיות. [[הרמב"ם]] ב{{מקור|פרשנות-משנה:הקדמת הרמב"ם למשנה  $הקדמת הרמב"ם למשנה}} טוען כי הסדר שובץ שישי כי עניניו מופיעים ב[[ספר ויקרא]], ורוב ענייני שאר המסכתות ב[[ספר שמות]]. במילה '''"טהרות"''' הכוונה היא ל[[טומאות]], ב[[לשון נקיה]].


הסדר נקרא גם סדר חוסן({{מקור|בבלי:שבת לא א$בבלי שבת לא, א}}), כחלק מן הפסוק "והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת"<ref>{{מקור|תנ"ך:ישעיהו לג ו$ישעיהו לג, ו}}</ref> הנדרש על ששת סדרי המשנה, זאת מפני שהוא נחשב כמורכב ומסובך.
הסדר נקרא גם סדר '''חוסן''' {{מקור|בבלי שבת לא א|כן}}, כחלק מן הפסוק "והיה אמונת עתיך '''חוסן''' ישועות חכמת ודעת" {{מקור|ישעיהו לג ו|כן}} הנדרש על ששת סדרי המשנה, זאת מפני שברור שהדינים הנוקשים השומרים על אחדות וטהרת התא המשפחתי הם הם ששמרו על '''חוסנו''' של העם היהודי במשך אלפי שנים.


==המסכתות בסדר ונושאיהן==
==המסכתות בסדר ונושאיהן==
* [[מסכת יבמות]] - עוסקת בדיני [[יבום]] ו[[חליצה]].
* [[מסכת יבמות]] - עוסקת בדיני [[יבום]] ו[[חליצה]].
* [[מסכת כתובות]] - דנה בהלכות ה[[כתובה]] וההתחייבויות ההדדית בין בני הזוג, דיני [[אונס מפתה ומוציא שם רע]]. ה
* [[מסכת כתובות]] - דנה בהלכות ה[[כתובה]] וההתחייבויות ההדדית בין בני הזוג, דיני [[אונס מפתה ומוציא שם רע]]. המסכת מכונה '''ש"ס קטן''', זאת מכיוון שאגב הדיונים בה מועלים נושאים רבים שהם מיסודות [[המשפט העברי]], כגון: [[חזקה]], [[מיגו]], [[רוב]], [[ברי ושמא]] וכדומה.
* [[מסכת נדרים]] - העוסקת בדיני [[נדר|נדרים]]
* [[מסכת נדרים]] - העוסקת בדיני [[נדרים]], [[ברית מילה]] ו[[ביקור חולים]].
* [[מסכת נזיר]] - העוסקת בדיני ה[[נזיר (יהדות)|נזיר]]
* [[מסכת נזיר]] - העוסקת בדיני ה[[נזירות]].
* [[מסכת סוטה]] - העוסקת בדיני הסוטה - אישה שחשודה כי בגדה בבעלה
* [[מסכת סוטה]] - מפרטת את דיני ה[[סוטה]], אופן קריאת נוסחים, הלכות [[מלחמה]] והלכות [[עגלה ערופה]].
* [[מסכת גיטין]] - העוסקת בדיני ה[[גירושין]] בפרט ובדיני חוזים ושטרות בכלל
* [[מסכת גיטין]] - העוסקת בדיני ה[[גירושין]], ה[[שטר]]ות, גזרות שמטרתן [[תיקון העולם]].
* [[מסכת קידושין]] - העוסקת בדיני כריתת ה[[נישואין]]
* [[מסכת קידושין]] - דנה בפרטי ה[[קידושין]], [[קניין|קניינים]], [[שליחות|השליחויות]] וה[[יוחסין]].
 
סה"כ 7 מסכתות
סה"כ 7 מסכתות


==מסכתות התלמוד על הסדר==
==מסכתות התלמוד על הסדר==
ב[[תלמוד הבבלי]] יש רק את [[מסכת נידה]], ההנחה המקובלת היא שמשום ש[[דיני טומאה וטהרה]] לא היו שייכים בגולה (אין [[תרומות ומעשרות]], אין כניסות ל[[בית המקדש]], אין [[פרה אדומה]] לטהרה), נמנעו אנשי [[בבל]] מלהתעסק בהם. היה עדיף ללמוד ולהתעמק בהלכות המעשיות יותר. אעפ"כ, מעט מדינים אלה מפורשים כבדרך אגב בגמרות אחרות הפזורות במקומות שונים בש"ס. ב[[תלמוד הירושלמי]] מופיע רק חלק קטן ממסכת נידה, לא ברור למה. מהתוספות ניתן להסיק כי חלקים נוספים מהמסכת היו ואבדו.
באופן חריג, גם ב[[תלמוד הבבלי]] וגם [[תלמוד ירושלמי|בתלמוד הירושלמי]] מופיעות כל המסכתות בסדר. דיני המסכת היו, כאמור, חשובים ביותר בגולה ולכן רווח העיסוק בהן.


==טעם סדר המסכתות ע"פ [[הרמב"ם]]==
==טעם סדר המסכתות ע"פ [[הרמב"ם]]==
* [[מסכת כלים]] ראשונה - "שיזכור לנו מה שהוא מקבל טומאה, נדע כל הדברים שהם מקבלים טומאה ושאינם מקבלים", וזה הדבר החשוב ביותר בענייני [[טומאה]] ו[[טהרה]].
* [[מסכת יבמות]] ראשונה - מכיוון שהיבום הוא חובה, הוא סודר לפני דיני הנישואים התלויים ברצון.
* [[מסכת אהלות]] שניה - עוסקת בדיני [[טומאת מת]], החמורה מבין הטומאות.
* [[מסכת כתובות]] שנייה - ראשונה בדיני הנישואים התלויים ברצון מכיוון שהכתובה היא הבסיסית ביותר בנושא.
* [[מסכת נגעים]] שלישית - עוסקת ב[[צרעת]], הדומה ל[[טומאת מת]] בכך שהיא מטמאת באוהל, לכן הובאה איתה.
* [[מסכת נדרים]] שלישית - "וכשיהיו הנישואין גמורין ותהיה האשה נכנסת לחופה, יש לבעלה רשות להפר נדריה, ומפני זה סמך נדרים לכתובות".
* [[מסכת פרה]] רביעית - אחרי ששנה הטומאות החמורות, בא לפרש טהרתן - [[פרה אדומה]].
* [[מסכת נזיר]] רביעית - "וסידר אחר נדרים נזירות, מפני שהנזירות גם כן מכלל נדרים, וכשהאשה נודרת בנזיר, יוכל הבעל להפר".
* [[מסכת טהרות]] חמישית - אחרי שגמר הטומאות החמורות וטהרתן, לימד ענייני הטומאות הקלות- [[הערב שמש]].
* [[מסכת סוטה]] חמישית - "וכשהשלים לדבר על הנישואין ומה שיתחייב בשבילן, התחיל בעניין הגירושין".
* [[מסכת מקוואות]] שישית - טהרת הטומאות הקלות.
* [[מסכת גיטין]] שישית - "אחרי גיטין סוטה, שעניינה מעניין הגירושין, שהסוטה כשתזנה – יש לכוף האיש והאשה על הגירושין".
* [[מסכת נידה]] שביעית - "הניח נדה אחר כל אלו הטומאות, מפני שאינה טומאה כללית לכל מין האדם".
* [[מסכת קידושין]] שביעית - "היה רצונו (של התנא) לילך על דרך הכתוב שהקדים גירושין קודם נישואין, והוא מה שאמר הקב"ה : {{מקור|דברים כד ב|כן}} "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר" ומתוך דבריו שאמר: "והיתה לאיש אחר", למדנו עניין מענייני קידושין" ולכן הוקדמו הגירושין לקידושין.
* [[מסכת מכשירין]] שמינית- "והנכון היה לסדר אחר נדה זבים, אבל הקדים מכשירין על זבים, כמו שהקדימו הכתוב. שהרי מכשירין ב[[פרשת שמיני]], וזבים ב[[פרשת מצורע]]".
* [[מסכת זבים]] תשיעית- עיין ההסבר על מסכת מכשירין.
* [[מסכת טבול יום]] עשירית- הזב הוא טבול יום, כמו שכתוב: "זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע" ([[ספר ויקרא]] טו).
* [[מסכת ידיים]] האחת עשרה- אחרי שניית טומאות הנמצאות על כל הגוף, עבר התנא ללמד ענייני טומאות שהם רק על הידיים.
* [[מסכת עוקצים]] השתיים עשרה- אחרונה מכיוון שכל ענייניה הם מ[[דברי סופרים]].


על פי [[הרב ראובן מרגליות]] (בספרו "יסוד המשנה ועריכתה"), סידור המשניות הוא על פי מספר הפרקים שלהן, מהגדולה לקטנה.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
 
*[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h3.htm סדר נשים] הטקסט המקורי - מתוך מאגר ספרות הקודש
*[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6.htm סדר טהרות] הטקסט המקורי - מתוך מאגר ספרות הקודש
 
{{מסכתות}}
{{מסכתות}}
[[קטגוריה:סדר נשים|*]]

גרסה אחרונה מ־18:55, 5 בדצמבר 2011

סדר נשים הוא הסדר השלישי בששת סדרי המשנה. הסדר עוסק בדיני אישות, משפחה וזוגיות. הרמב"ם בהקדמת הרמב"ם למשנה טוען כי התנא "ראה להקדים דיני נשים קודם דיני נזיקין (סדר נזיקין), כדי ללכת אחר הכתוב שאמר (פרשת משפטים), "כי ימכור איש את בתו לאמה", "וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה", ואחר כך "כי יגח שור את איש". ובשביל זה הקדים סדר נשים על סדר נזיקין".

הסדר נקרא גם סדר חוסן (בבלי שבת לא א), כחלק מן הפסוק "והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת" (ישעיהו לג ו) הנדרש על ששת סדרי המשנה, זאת מפני שברור שהדינים הנוקשים השומרים על אחדות וטהרת התא המשפחתי הם הם ששמרו על חוסנו של העם היהודי במשך אלפי שנים.

המסכתות בסדר ונושאיהן[עריכה]

סה"כ 7 מסכתות

מסכתות התלמוד על הסדר[עריכה]

באופן חריג, גם בתלמוד הבבלי וגם בתלמוד הירושלמי מופיעות כל המסכתות בסדר. דיני המסכת היו, כאמור, חשובים ביותר בגולה ולכן רווח העיסוק בהן.

טעם סדר המסכתות ע"פ הרמב"ם[עריכה]

  • מסכת יבמות ראשונה - מכיוון שהיבום הוא חובה, הוא סודר לפני דיני הנישואים התלויים ברצון.
  • מסכת כתובות שנייה - ראשונה בדיני הנישואים התלויים ברצון מכיוון שהכתובה היא הבסיסית ביותר בנושא.
  • מסכת נדרים שלישית - "וכשיהיו הנישואין גמורין ותהיה האשה נכנסת לחופה, יש לבעלה רשות להפר נדריה, ומפני זה סמך נדרים לכתובות".
  • מסכת נזיר רביעית - "וסידר אחר נדרים נזירות, מפני שהנזירות גם כן מכלל נדרים, וכשהאשה נודרת בנזיר, יוכל הבעל להפר".
  • מסכת סוטה חמישית - "וכשהשלים לדבר על הנישואין ומה שיתחייב בשבילן, התחיל בעניין הגירושין".
  • מסכת גיטין שישית - "אחרי גיטין סוטה, שעניינה מעניין הגירושין, שהסוטה כשתזנה – יש לכוף האיש והאשה על הגירושין".
  • מסכת קידושין שביעית - "היה רצונו (של התנא) לילך על דרך הכתוב שהקדים גירושין קודם נישואין, והוא מה שאמר הקב"ה : (דברים כד ב) "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר" ומתוך דבריו שאמר: "והיתה לאיש אחר", למדנו עניין מענייני קידושין" ולכן הוקדמו הגירושין לקידושין.

על פי הרב ראובן מרגליות (בספרו "יסוד המשנה ועריכתה"), סידור המשניות הוא על פי מספר הפרקים שלהן, מהגדולה לקטנה.

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • סדר נשים הטקסט המקורי - מתוך מאגר ספרות הקודש
מסכתות המשנה