רבי אליעזר בן הורקנוס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (←שמותי) |
מ (←שמותי) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
וישנם שני הסברים לביטוי "שמותי": | וישנם שני הסברים לביטוי "שמותי": | ||
@ יש המסבירים שהכוונה "שמותי" מלשון "[[שמתא]]" {{מקור|(- נידוי)}}, כלומר: היות ו[[נידוי|נידו]] את רבי אליעזר מפני ש[[מחלוקת|חלק]] על חכמים ולא קיבל את הכרעת ה[[רוב]] {{מקור|בבלי:ב"מ נט ב$ב"מ נט:|כן}}, לכן אין לפסוק כמותו {{מקור|רש"י שבת קל ב$רש"י שבת שם ד"ה שמותי|כן}}. | @ יש המסבירים שהכוונה "שמותי" מלשון "[[שמתא]]" {{מקור|(- נידוי)}}, כלומר: היות ו[[נידוי|נידו]] את רבי אליעזר מפני ש[[מחלוקת|חלק]] על חכמים ולא קיבל את הכרעת ה[[רוב]] {{מקור|בבלי:ב"מ נט ב$ב"מ נט:|כן}}, לכן אין לפסוק כמותו {{מקור|רש"י שבת קל ב$רש"י שבת שם ד"ה שמותי|כן}}. | ||
@ יש המסבירים שהכוונה שרבי אליעזר היה מ[[בית שמאי]] {{מקור|(}}{{מקור|רש"י הנ"ל בשם הירושלמי;}} {{מקור|תוספות שבת קל ב$תוס' שבת שם ד"ה דרבי אליעזר}}{{מקור|)}}. וכידוע נפסקה הלכה כ[[בית הלל]] {{מקור|בבלי: | @ יש המסבירים שהכוונה שרבי אליעזר היה מ[[בית שמאי]] {{מקור|(}}{{מקור|רש"י הנ"ל בשם הירושלמי;}} {{מקור|תוספות שבת קל ב$תוס' שבת שם ד"ה דרבי אליעזר}}{{מקור|)}}. וכידוע נפסקה הלכה כ[[בית הלל]] {{מקור|בבלי:עירובין יג ב$עירובין יג:|כן}}. | ||
גרסה מ־10:42, 19 בינואר 2012
|
|
רבי אליעזר בן הורקינוס היה תנא מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי (אבות ב, ח).
תולדותיו
שמותי
בגמרא (שבת קל:) מסופר:
- "אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי יהודה הנשיא: פעם אחת שכחו ולא הביאו איזמל (- סכין לברית מילה) מערב שבת (- יום שישי), והביאוהו בשבת, והיה הדבר קשה לחכמים: היאך מניחין דברי חכמים (- שאמרו שמכשירי מילה אינם דוחים את השבת) ועושין כרבי אליעזר, חדא - דרבי אליעזר שמותי הוא, ועוד - יחיד ורבים הלכה כרבים."
מבואר שאין נכון לפסוק הלכה כרבי אליעזר, כי "רבי אליעזר שמותי הוא".
במקום נוסף בתלמוד (נדה ז:) מסופר:
- "כל ימיו של רבי אליעזר היו עושין כרבי יהושע (שרק בתולה 'דיה שעתה'), לאחר פטירתו של רבי אליעזר החזיר רבי יהושע את הדבר ליושנו (שגם מעוברת, מניקה וזקנה דיין שעתן).
- כרבי אליעזר בחייו מאי טעמא לא (- למה לא עשו כרבי אליעזר כבר בחייו)?
- משום דרבי אליעזר שמותי הוא, וסבר (רבי יהושע): אי עבדינן כוותיה (- נעשה כמותו) בחדא (בהלכה אחת) - עבדינן כוותיה באחרנייתא (יבואו לעשות כמותו גם בדברים אחרים), ומשום כבודו דררבי אליעזר לא מצינן מחינן בהו (לא נוכל למחות בהם). לאחר פטירתו של רבי אליעזר, דמצינו מחינן בהו (שאנו יכולים למחות בהם), החזיר (רבי יהושע) את הדבר ליושנו."
גם כאן מבואר שאין נכון לפסוק כרבי אליעזר, מפני שהוא "שמותי" (מלבד לגבי דין אחד - איזה נשים דיין שעתן, ששם הלכה כמותו).
וישנם שני הסברים לביטוי "שמותי":
- יש המסבירים שהכוונה "שמותי" מלשון "שמתא" (- נידוי), כלומר: היות ונידו את רבי אליעזר מפני שחלק על חכמים ולא קיבל את הכרעת הרוב (ב"מ נט:), לכן אין לפסוק כמותו (רש"י שבת שם).
- יש המסבירים שהכוונה שרבי אליעזר היה מבית שמאי (רש"י הנ"ל בשם הירושלמי; תוס' שבת שם). וכידוע נפסקה הלכה כבית הלל (עירובין יג:).
- בתבנית:הידעת?/י"ב חשוון ה'תשס"ט מובא: יש דעה שאין כוונת הגמרא שאין הלכה כמותו, אלא רק שאינו עדיף משאר התנאים.
("שמותי"). לכן הוא מחמיר, פוסק רק ע"פ הסברא, מעדיף את האיכות, את הבכח , מרחיק גרים, ואינו מעביר על מידותיו.
תורתו
עקרונות עִקביים במשנתו
מתרחק מהגויים (א. ארזי בספר שנה בשנה תשמ"ו)
- וחסד לאומים חטאת - כל צדקה וחסד שעושים אומות העולם חטא הוא להם, שאינם עושים אלא להתגדל בו בבא בתרא י:.
- כל הגויים אין להם חלק לעולם הבא סנהדרין קה..
- טוב עשו בית שמאי שגזרו י"ח דבר, שחלק מהם הוא התרחקות מהגויים שבת קנג:.
- פרת חטאת אינה נלקחת מן הגויים, וכן היה פוסל בכל הקורבנות פרה - פרה ב-א, שאר קורבנות - עבודה זרה כג..
- ספר תורה שכתבו נכרי ישרף גיטין מה..
- קנסו את מי שנעשה אריס לגוי, שיתחייב במעשרות ובשביעית ירושלמי חלה ד-ד .
מעניש, מדבר בלשון תקיפה כבית שמאי, שהרי הוא מתלמידיהם "שמותי" . ודומה לסעיף הקודם, שהיה תקיף.
- אמר לרבי עקיבא משחיטה הקשית, בשחיטה תהא מיתתך פסחים סט..
- נפל על פניו אחרי שנידוהו ורבן גמליאל מת בבא מציעא נט:.
- הוי זהיר בגחלתן של חכמים שלא תיכווה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב וכל דבריהם כגחלי אש אבות ב-טו.
- אמר לפני מותו לתלמידיו שימותו מיתה משונה משום שלא למדו ממנו סנהדרין סח..
- לא מעביר על מידותיו תענית כה:.
- הללו בעלי מארה ביצה טו:.
- צא ובדוק בתועבות אימך מגילה כה:.
- אמרו לו והלא אנשי כפר תמרתא שביהודה היו אוכלין אותן את הזרזיר. אמר להם אף הן עתידין ליתן את הדין וכו'. אמרו לו והלא אנשי גליל העליון אוכלין אותו את סנונית לבנה. אמר להם אף הן עתידין ליתן את הדין חולין סב..
- יקוב הדין את ההר ותביא חטאת שמינה אשה שניסת ע"פ בית דין יבמות צב..
- ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים ירושלמי סוטה ג-ד.
מכשירי הדבר האמצעים נחשבים כמו הדבר בעצמו
- מכשירי מילה דוחים את השבת שבת קל..
- מכשירי לולב, שופר וכו' דוחים את השבת שבת קלב..
- מכשירי קורבן דוחים את השבת פסחים סט..
- מכשירי אוכל נפש נעשים ביום טוב שבת קלז:.
חשיבות הלימוד מרב
- מעולם לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו, כרבו רבן יוחנן בן זכאי סוכה כז: כח. .
- חייב אדם לשנות לתלמידו ארבע פעמים ערובין נד:.
- "סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם" צא ואמור להם אל תחושו למניינכם מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני וכו' ידיים ד-ג.
- אמר ליה לא שמעתי. אמר ליה וכו'. אמר ליה ברית הן הן הדברים שניתנו מסיני לאחת הגרסאות פסחים לח:.
- לא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת סנהדרין סח..
- אמר לרבי עקיבא: שלך קשה משלהן המיתה שלך תהיה קשה משל חברך, מפני שלבך פתוח כאולם ואילו שימשתני היית למד תורה הרבה סנהדרין סח. ורש"י.
- הוי מתחמם כנגד אורן של תלמידי חכמים אבות ב-טו.
מפרש פסוקים כפשוטם ודומה לסעיף הקודם, שמחשיב את הלימוד מהרב, ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם פרקי דרבי אליעזר עם פירוש הרד"ל, קונטרס מבוא לפרקי דרבי אליעזר, אות ד.
- אביה ואמה ממש יבמות מח..
- זונה כשמה יבמות סא:.
- כסותה כמשמע כתובות מג..
- רפידים כשמה סנהדרין קו..
- ראשו יהיה פרוע - כפשוטו, גידול שער מועד קטן טו..
- ועשתה את ציפורניה - תקוץ, כמשמעו יבמות מח..
- דברה תורה כלשון בני אדם יבמות עא..
עונה בלשון חיובית במקום שלילית
- פלוני מהו לעוה"ב. שמא לא שאלתוני אלא על וכו' יומא סו:.
- מהו שאפרוש סדין. אין לך כל שבט ושבט שלא העמיד וכו' סוכה כז:.
- שמא לא שמעת אלא לעניין שבת שבת נב:.
עיין עוד בשיטתו של רבי אליעזר במחלוקותיו על רבי יהושע בחלק א אות ב
שיטתו כבית שמאי בניגוד לרבי יהושע שהיה כדעת בית הלל
רבי אליעזר פוסק ע"פ הסברא ולא אחר המציאות הפשוטה, כבית שמאי
- בו ביום גדשו סאה - יפה עשו בית שמאי שגזרו י"ח דבר, שפוסקים גם ע"פ חששות שיקרו בעתיד (שבת קנג:).
- חלק על כולם בתנורו של עכנאי, ולא התחשב בכמות הדעות, אלא באיכות של עצמו כבית שמאי (בבא מציעא נט:).
- משגיחים בבת קול - פוסקים ע"פ השמיים (בבא מציעא שם).
- הערמה אסורה, כי התכוון לאיסור (שבת קיז:).
- בלילה החמה למעלה (ב"ב כה:).
- העננים באים מהאוקיינוס (תענית ט:).
- מה ראתה אסתר שקראה להמן אל המשתה - פחים טמנה לו - רצתה להכשילו (מגילה טו:).
- מה זה עקיבא, אין דנים כאן קל וחומר. וכוונתו כרבי יהושע, אלא בלשון תקיפה יותר (נזיר פ"ז מ"ד והר"ב שם).
- אומרים "הואיל", ולא מסתכלים על המציאות העכשווית - בכח (פסחים מו:).
- העולם נברא בתשרי. דהיינו שדנים לפי הבכח, שעלה במחשבה ליבראות בתשרי (ראש השנה יא. ותוס' שם כז.).
- אינו מעביר על מידותיו, כבית שמאי (תענית כה:).
מרחיק גרים, כשמאי (א. ארזי בספר שנה בשנה תשמ"ו)
- נזף באישה שבאה להתגייר, משום שהיא היתה חוטאת (קהלת רבה א, כה).
- נזף בעקילס שבא להתגייר (בראשית רבה ע, ה).
- מפני מה גרים בזמן הזה מעונים, לפי שאין עושים מאהבה אלא מיראה (יבמות מח:).
- רבי אליעזר הגדול אומר מפני מה הזהירה תורה בגרים, מפני שסורו (- יצר ליבו) רע (בבא מציעא נט.).
לא מחלק (- השווה את מידותיו) (אוצר כתבי האדר"ת, קונטרס ענייני ביקורת לסדרי הדורות)
- זכרים ימכרו לצרכי עולות ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים וכו' אמר רבי עקיבא רבי אליעזר השווה את מידותיו שקלים יב. במשנה.
- אמר רבי: רבי אליעזר השווה את מידותיו לגבי קטנה שנישאה (יבמות קח.).
- ארבע נשים דיין שעתן: בתולה, מעוברת, מניקה וזקנה (נידה ז. במשנה).
הדברים נוצרים מהמרכז (משך חכמה בראשית א, ה)
- עולם מאמצעיתו נברא (יומא נד:).
- העננים באים מהאוקיינוס אמצע (תענית ט:).
- הוולד נוצר מטיבורו (סוטה מה:).
עיין עוד בשיטתו של רבי אליעזר בחלק ב אות ד???
ואילו רבי יהושע
מחלק אוצר כתבי האדר"ת בקונטרס ענייני ביקורת לסדרי הדורות
- זכרים עצמם יקרבו עולות ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים וכו' אמר רבי עקיבא רבי יהושע חילק שקלים יב.
- אמר רבי: רבי יהושע חילק לגבי קטנה שנישאה (יבמות קח.).
- אני לא שמעתי אלא בתולה (נידה ז. במשנה).
הדברים נוצרים מהצד (משך חכמה בראשית א, ה)