ירושלים: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 54: | שורה 54: | ||
[[תמונה:Ir_davia_201.jpg|left|thumb|250px|מצודה בעיר דוד]] | [[תמונה:Ir_davia_201.jpg|left|thumb|250px|מצודה בעיר דוד]] | ||
[[תמונה:SolomonsTempleHebrew.jpg|left|thumb|250px|בית המקדש הראשון - מקדש שלמה - המקור:ויקישיתוף, ערך:Ori229]] [[תמונה:Chramova_hora_starovek.jpg|left|thumb|250px|מודל הבית השני - המקור:ויקישיתוף, צילם:Thomazzo]][[תמונה:Allenby_enters_Jerusalem_1917.jpg|left|thumb|250px|גנרל אלנבי נכנס לירושלים - 1917]] | [[תמונה:SolomonsTempleHebrew.jpg|left|thumb|250px|בית המקדש הראשון - מקדש שלמה - המקור:ויקישיתוף, ערך:Ori229]] [[תמונה:Chramova_hora_starovek.jpg|left|thumb|250px|מודל הבית השני - המקור:ויקישיתוף, צילם:Thomazzo]][[תמונה:Allenby_enters_Jerusalem_1917.jpg|left|thumb|250px|גנרל אלנבי נכנס לירושלים - 1917]] | ||
האיזכור הראשון במקרא הוא עקיף. ב[[ספר בראשית]] מופיע :"וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן"{{מקור|י"ד,י"ח)}}. הוא מברך את [[אברהם אבינו]] בשובו בשלום מן המערכה. | |||
האיזכור הבא, אף הוא עקיף, אברהם אבינו מצטווה ללכת להר המוריה ולהקריב את בנו:"וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ."{{מקור|(כ"ב,ב')}}. | |||
אף האיזכור השלישי הוא ברמז. [[משה רבינו]]]] מברך את [[שבט בנימין]] ורומז כי בית מקדש ייבנה בחלקו:"לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה', יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן"{{מקור|[[ספר דברים]](ל"ג,י"ב)}}. | |||
האיזכור הברור, לכאורה, הראשון הוא בכיבוש הארץ על ידי [[יהושע בן נון]]. מלך ירושלים נמנה על אחד מ-31 המלכים שעריהם נכבשו:"מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶחָד". {{מקור|([[ספר יהושע]], פרק י"ב,י')}}. אבל כבר אחרי שלושה פרקים נאמר:"וְאֶת-הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, לֹא-יוכלו (יָכְלוּ) בְנֵי-יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם; וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה, בִּירוּשָׁלִַם, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה" {{מקור|(ט"ו, ס"ג)}}. | |||
רק [[דוד המלך]] בתחבולה כובש את העיר | |||
גרסה מ־21:46, 2 באוקטובר 2008
|
ירושלים הוכרזה כבירת מדינת ישראל ב-5 בדצמבר 1949. ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון [1] מסר הודעה לפיה העיר תהיה בירת המדינה. הכנסת עלתה לירושלים בדצמבר 1949. משרדי ממשלת ישראל עברו לאחר מכן לעיר. בית המשפט העליון יישב לראשונה בדין ביום י"ב אלול תש"ח (16.9.48) מדינת ישראל - הרשות השופטת.
בכ"ח אייר תשכ"ז (7 ביוני 1967)) שוחררה העיר העתיקה - "ירושלים שבין החומות". מרדכי גור, הרמטכ"ל, בישר "הר הבית בידינו", והרב שלמה גורן תקע בשופר אל מול הכותל המערבי. עוד באותו החודש החליטה ממשלת ישראל להחיל את החוק הישראלי על ירושלים המורחבת. לקראת יום השנה למלחמת ששת הימים, ביום י"ד באייר תשכ"ח – 1968, קבעה הכנסת את התאריך כ"ח באייר כיום ירושלים – יום שנועד לציין את איחודה מחדש של העיר ואת הקשר ההיסטורי המיוחד של עם ישראל לירושלים לאורך כל הדורות. יום ירושלים קיבל תוקף חוקי בשנת תשנ"ח – 1998, באמצעות "חוק יום שחרור ירושלים" ובו נקבע כ"ח באייר כחג לאומי.
ירושלים נכבשה על דוד המלך בשנת 2891 לבריאת העולם. שלמה המלך בנה בה את בית המקדש הראשון. הייתה לבירת מלכות ישראל ולאחר פילוג הממלכה לבירת מלכות יהודה. לאחר חורבן הבית הראשון, בשנת 3402 לבריאת העולם, נחנך הבית השני. הבית נחרב בתשעה באב 70 למנינם. מאז שאף עם ישראל לשוב לציון ושלוש פעמים ביום הוא מתפלל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. וכך נקבעה השבועה: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי:אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" ([[ספר תהילים]], קל"ז,ה'-ו').
מלבד היות ירושלים בירת מדינת ישראל, בחלוקה המינהלית של המדינה היא בירת מחוז ירושלים, הכולל את הנפות: הרי ירושלים ושפלת יהודה. כמו כן, היא מרכזה של אזור יהודה, הכלול באזור יהודה ושומרון. ליום 30 ביוני 2008 מנתה אוכלוסיית הבירה 753,111 נפש - 65% מהם יהודים. ירושלים היא העיר הגדולה במדינת ישראל [2]. מחוז ירושלים מנה 897.000 תושבים, שהם 12.3% מתושבי המדינה - 7,303,000.
מאפינים דמוגרפיים
לשנת 2004 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה אומדנים של הנתונים הדמוגרפיים של העיר, לעומת ארבע ערים אחרות. מהם ניתן ללמוד על אופיה המיוחד של העיר.[3]
האפיון | ירושלים | תל אביב-יפו | חיפה | ראשון לציון |
---|---|---|---|---|
שיעור הגידול השנתי באחוזים |
1.9 | 2.2 | -0.4 | 1.4 |
ריבוי טבעי באלפים |
16.7 | 3.0 | 0.8 | 2.2 |
תושבים לקמ"ר | 5,642 | 7,171 | 4,211 | 3,703 |
שיעור היהודים באחוזים |
65 | 92 | 82 | 94 |
גיל חציוני | 23 | 34 | 37 | 32 |
תוחלת החיים נשים - גברים 1998 - 2002 |
78-82 | 76-80 | 77-81 | 78-80 |
גאוגרפיה
ירושלים שוכנת במרום הרי ירושלים - אשר בשיאה מגיע ל-800 מטר בקרוב (הר הרצל לדוגמא: 834 מטר. היא נחצת על ידי קו "פרשת המים" - הוא קו משוער אשר מי הגשמים היורדים מתפצלים למערב ההרים ולמזרח. המשקעים היורדים בצידו המערבי זורמים להים התיכון באמצעות - הוא נחל נחשון הוא ואדי שער הגיא - יבולו המזרחי של נחל איילון ובחלק הצפוני ונחל רפאים ונחל שורק - בחלקו הדרומי העיקרי. לעומת זאת, המשקעים היורדים בשיפוע המזרחי זורמים לים המלח דרך נחל קדרון ןלנהר הירדן דרך נחל פרת. הקו המשוער עובר בקירוב בכביש מספר 1 החוצה את העיר מצפונה לדרומה.
גאולוגיה
ירושלים ממוקמת גם בשתי חבורות גאולוגיות: במערב, חבורת יהודה, של סלעי אבן גיר מהתצורות :"תצורת בינה", "תצורת ורדים" ו"תצורת גבעת שאול", אשר מהן חוצבים את אבני הבנייה המפוארות, כדוגמת אלא של הכותל המערבי. ואילו במזרח, חבורת הר הצופים מסלעי אבן קירטון בהירות מהתצורות :"תצורת מישש" ו"תצורת מנוחה". שבר גאולוגי בולט יצר את הקניון של נחל קדרון. מזכיר את הנאמר בספר זכריה על אחרית הימים:"וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם-הַהוּא עַל-הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם, מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה, גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד; וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה, וְחֶצְיוֹ-נֶגְבָּה. וְנַסְתֶּם גֵּיא-הָרַי, כִּי-יַגִּיעַ גֵּי-הָרִים אֶל-אָצַל, וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ, בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה; וּבָא יְהוָה אֱלֹהַי, כָּל-קְדֹשִׁים עִמָּךְ. וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; לֹא-יִהְיֶה אוֹר, יְקָרוֹת יקפאון (וְקִפָּאוֹן). ז וְהָיָה יוֹם-אֶחָד, הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא-לָיְלָה; וְהָיָה לְעֵת-עֶרֶב, יִהְיֶה-אוֹר. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם-חַיִּים מִירוּשָׁלִַם, חֶצְיָם אֶל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, וְחֶצְיָם אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן: בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף, יִהְיֶה.(י"ד,ד'-ח'). הכתוב לעיל מציין כי כבר היה אירוע כזה בימי עזיה- - מלך יהודה. רעידת האדמה מכונה רעש ועוצמתה הייתה כה חזקה עד ששימשה כמשל לכוחו ונחת זרועו של אלוקים.הערכות לרעידות אדמה.
אקלים
האקלים בעיר נמדד בתחנה מטראולוגית המצויה בה. התחנה נמצאת על אותו גג בבניין ג'נרלי הממוקם בחלק המזרחי של רחוב יפו, לא רחוק מהעיר העתיקה בגובה של 815 מטר מעל פני הים. התחנה נמצאת בצדה המזרחי של ירושלים ובאזור בו יש שינויים משמעותיים בכמות המשקעים ממערב למזרח. לפיכך ממוצע המשקעים שלה אינו מייצג כהלכה את הכמות בצדה המערבי של העיר (שם הכמות גדולה יותר).
מד הרוח הממוחשב ממוקם על ביתן שבסיסו גבוה יותר ממפלס הגג. בינואר של שנת 1974 נמדד בתחנה במד רוח מכני חשמלי מדגם מונרו משב בעוצמה של 159 קמ"ש. זהו המשב החזק ביותר שנמדד אי פעם בארץ. [4]
כמות המשקעים הממוצעת שנמדדה היתה בין השנים 1971-2000 554 מ"מ ובין השנים 2006-2007 542 מ"מ [5]
בשנת 2007 היו הטמפרטורות המקסימליות בין 29.9 מעלות באוגוסט לבין 12.7 מעלות בינואר. ואילו - המינימליות היו בין 20.7 - ביולי לבין 6.5 - בינואר [6].
שלג בירושלים בכמויות מהותיות ירדו בשנים 2000 ו-2003 [7]. לפי הנתונים אשר הובאו באתר:
- 24-26.2.03 (כ"ב-כ"ד באדר א') - 30-40 ס"מ
- 27-28.1.00 (כ'-כ"א בשבט) - 20-25 ס"מ
הנתונים האחרונים משנת 2006 מראים:
- 27.12.06 (ו' בטבת) - 5 ס"מ
תולדות העיר
האיזכור הראשון במקרא הוא עקיף. בספר בראשית מופיע :"וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן"י"ד,י"ח). הוא מברך את אברהם אבינו בשובו בשלום מן המערכה.
האיזכור הבא, אף הוא עקיף, אברהם אבינו מצטווה ללכת להר המוריה ולהקריב את בנו:"וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ."(כ"ב,ב').
אף האיזכור השלישי הוא ברמז. משה רבינו]] מברך את שבט בנימין ורומז כי בית מקדש ייבנה בחלקו:"לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה', יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן"[[ספר דברים]](ל"ג,י"ב).
האיזכור הברור, לכאורה, הראשון הוא בכיבוש הארץ על ידי יהושע בן נון. מלך ירושלים נמנה על אחד מ-31 המלכים שעריהם נכבשו:"מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶחָד". ([[ספר יהושע]], פרק י"ב,י'). אבל כבר אחרי שלושה פרקים נאמר:"וְאֶת-הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, לֹא-יוכלו (יָכְלוּ) בְנֵי-יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם; וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה, בִּירוּשָׁלִַם, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה" (ט"ו, ס"ג).
רק דוד המלך בתחבולה כובש את העיר
לוח אירועים בתולדות העיר
המועד | האירוע |
---|---|
2891 לבריאת העולם | דוד המלך כובש את העיר מיידי היבוסים |
2924 לבריאת העולם | שלמה המלך - מולך בירושלים |
2928 | בנית בית המקדש הראשון |
2968 | שישק מלך מצרים בוזז את בית המקדש בימי רחבעם |
3198 | חזקיהו מלך ביהודה - סנחריב צר על ירושלים |
3338 | חורבן הבית הראשון |
3412 | חנוכת בית המקדש השני - 15,000 תושבים בעיר |
312 לפנה"ס | תלמי מלך מצרים כובש את העיר |
170 לפנה"ס | אנטיוכוס הרשע משתלט על העיר |
165 לפנה"ס | המכבים מחדשים העבודה בבית המקדש |
37 לפנה"ס | הורדוס בירושלים |
70 | חורבן בית המקדש השני |
136 | ירושלים מכונה בשם רומאי |
614 | הפרסים כובשים את העיר בעזרת היהודים |
638 | הערבים כובשים את העיר |
1099 | הצלבנים כובשים העיר, היהודים נטבחים |
1140 | יהודה הלוי בירושלים |
1173 | בנימין מטודלה בירושלים |
1190 | חידוש היישוב היהודי בעיר |
1267 | הרמבן בירושלים |
1488 | רבי עובדיה מברטנורא בירושלים |
1516 | כיבוש העיר בידי הטורקים - 1,500 יהודים בעיר - ספרדים |
1622 | רבי ישעיהו הורביץ - השל"ה הקדוש - בירושלים |
1701 | רבי יהודה החסיד בירושלים |
1860 | נבנית השכונה הראשונה מחוץ לחומות |
1892 | הרכבת מיפו בירושלים |
1900 | 45,526 תושבים, מהם -28,218 יהודים |
1917 | כיבוש העיר בידי גנרל אלנבי הבריטי |
1920 | בוא הנציב העליון היהודי, הרברט סמואל |
1945 | 155,000 תושבים מהם 95,000 יהודים |
1948 | הקמת מדינת ישראל |
1949 | הכרזת ירושלים כבירת המדינה |
המקור לחלק מהנתונים: זאב וילנאי, מדריך ירושלים
אתרים בירושלים
הערות שוליים
- ↑ אתר הכנסת
- ↑ [http://www.cbs.gov.il/population/new_2009/table3.pdf מקור - לשם השוואה: תל אביב - 391.300 תושביםוחיפה - 265.200 תושבים.
- ↑ המקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ↑ מקור: השרות המטראולוגי.
- ↑ מקור:הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ↑ מקור:הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ↑ מקור אתר מזג אויר
קישורים חיצוניים
- פורטל ירושלים בויקיפדיה העברית - הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר ירושלים, העיר הקדושה לשלוש הדתות ובעלת ההיסטוריה הארוכה והמורכבת. הפורטל מציג את ההיסטוריה של העיר, אתרים קדושים ומבנים חשובים בעיר, אישים, רחובות, שכונות ואנקדוטות מעניינות אודותיה.