מר זוטרא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(טכני) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אמורא מפורסם בשם זה אחר=אישים אחרים בשם זה| | {{פירוש נוסף|נוכחי=אמורא מפורסם בשם זה|אחר=אישים אחרים בשם זה|עע=[[מר זוטרא (פירושונים)]]}} | ||
{{חז"ל| | {{חז"ל| | ||
|דור=דור שישי ל[[אמוראים אמוראי]] [[בבל בבלי]] | |דור=דור שישי ל[[אמוראים אמוראי]] [[בבל בבלי]] | ||
| שורה 7: | שורה 8: | ||
בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]] | בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]] | ||
}} | }} | ||
'''מר זוטרא''' היה [[אמורא]] [[בבל]]י בדור השישי. היה חברם הקרוב של [[אמימר]] ושל [[רב אשי]]. | '''מר זוטרא''' היה [[אמורא]] [[בבל]]י בדור השישי. היה חברם הקרוב של [[אמימר]] ושל [[רב אשי]]. | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
==חבריו== | ==חבריו== | ||
מר זוטרא למד אצל [[רב פפא]] ואצל [[רב פפי]]{{הערה|חולין מג א; סוכה כו ב}}.מסר גם הלכות שקיבל בשמם של חכמים מדורות קודמים לו, כ[[רב הונא]], [[רב חסדא]] ו[[רב ששת]]<ref> עירובין מא ב}}; | מר זוטרא למד אצל [[רב פפא]] ואצל [[רב פפי]]{{הערה|חולין מג א; סוכה כו ב}}.מסר גם הלכות שקיבל בשמם של חכמים מדורות קודמים לו, כ[[רב הונא]], [[רב חסדא]] ו[[רב ששת]]<ref>{{מקור|בבלי:עירובין מא ב$עירובין מא:}}; {{מקור|בבלי:חולין מד ב$חולין מד:}}; {{מקור|בבלי:בכורות כז ב$בכורות כז:}}.</ref>. | ||
חבריו היו אמימר ורב אשי. השלושה מוזכרים יחד בלימודם, בסעודות שסעדו יחד וגם בהיותם בחצרו של המלך [[יזדגרד הראשון]]<ref> | חבריו היו אמימר ורב אשי. השלושה מוזכרים יחד בלימודם, בסעודות שסעדו יחד וגם בהיותם בחצרו של המלך [[יזדגרד הראשון]]<ref>{{מקור|בבלי:כתובות סג ב$כתובות סג:}}; {{מקור|בבלי:ברכות מד ב$ברכות מד:}} {{מקור|בבלי:ברכות נ ב$נ:}}; {{מקור|בבלי:פסחים קג ב$פסחים קג:}}; {{מקור|בבלי:כתובות סא א$כתובות סא.}}</ref>. | ||
כן נמצא מר זוטרא נושא ונותן ב[[הלכה]] עם חכמי דורו, כ[[מרימר]], רב [[יימר בר שלמיא]] ו[[רבינא]]<ref>ברכות נג ע"ב, ל ע"א; בבא בתרא סא ע"א | כן נמצא מר זוטרא נושא ונותן ב[[הלכה]] עם חכמי דורו, כ[[מרימר]], רב [[יימר בר שלמיא]] ו[[רבינא]]<ref>ברכות נג ע"ב, ל ע"א; בבא בתרא סא ע"א</ref>. | ||
למר זוטרא היו שני בנים שנמנו אף הם על החכמים, [[נתן בר מר זוטרא|נתן]] ו[[הונא בר מר זוטרא|הונא]]<ref>סנהדרין כט ע"א, בבא בתרא פו ע"א.</ref>. | למר זוטרא היו שני בנים שנמנו אף הם על החכמים, [[נתן בר מר זוטרא|נתן]] ו[[הונא בר מר זוטרא|הונא]]<ref>סנהדרין כט ע"א, בבא בתרא פו ע"א.</ref>. | ||
==מתורתו== | ==מתורתו== | ||
מר זוטרא קשר הלכה למעשה בין הזלזול בחומר ההשתמשות בממון החבר, לבין המעשה החמור של [[גניבה]], והוא קבע כי אדם שרואים בו שאינו נזהר מלהשתמש בבגד של אדם אחר, חשוד הוא גם על גניבה, פשוטו כשמשמעו. כך למשל, כאשר התגלתה באכסניה שבה התאכסן גניבה של גביע [[כסף (מתכת)|כסף]], הוא הורה לכפות את אחד מתלמידיו שאותו ראה, באותו יום, מנגב את ידיו במעיל של חבירו, ואכן כאשר אסרו את התלמיד והכריחו אותו להודות במעשה, הוא הוציא מכיסו את גביע הכסף הגנוב{{הערה| בבא מציעא כד א}}. ראו מאמרו של עו"ד אברהם וינרוט [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/646B2B19-587B-4F2A-A1F7-3D5BFF9F8D90/4009/115.rtf על הגניבה והגזילה ומה שביניהן], באתר משרד המשפטים}}. | |||
מר זוטרא קשר הלכה למעשה בין הזלזול בחומר ההשתמשות בממון החבר, לבין המעשה החמור של [[גניבה]], והוא קבע כי אדם שרואים בו שאינו נזהר מלהשתמש בבגד של אדם אחר, חשוד הוא גם על גניבה, פשוטו כשמשמעו. כך למשל, כאשר התגלתה באכסניה שבה התאכסן גניבה של גביע [[כסף (מתכת)|כסף]], הוא הורה לכפות את אחד מתלמידיו שאותו ראה, באותו יום, מנגב את ידיו במעיל של חבירו, ואכן כאשר אסרו את התלמיד והכריחו אותו להודות במעשה, הוא הוציא מכיסו את גביע הכסף הגנוב{{הערה|בבא מציעא כד א}}. ראו מאמרו של עו"ד אברהם וינרוט [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/646B2B19-587B-4F2A-A1F7-3D5BFF9F8D90/4009/115.rtf על הגניבה והגזילה ומה שביניהן], באתר משרד המשפטים}}. | |||
==ממידותיו והנהגותיו== | ==ממידותיו והנהגותיו== | ||
*בעלותו על [[מיטה|מיטתו]], לפני ה[[שינה]], היה אומר: אני מוחל לכל מי שציער אותי, ומכאן הנוסח שנאמר ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] "הריני מוחל וסולח..." | *בעלותו על [[מיטה|מיטתו]], לפני ה[[שינה]], היה אומר: אני מוחל לכל מי שציער אותי<ref>בבלי, מגילה כח ע"א.</ref>, ומכאן הנוסח שנאמר ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] "הריני מוחל וסולח..." | ||
*חיבר "ברכת אבלים", בשעת [[ניחום אבלים]] אצל חברו, רב אשי: "[[אל]] אמת, דיין אמת, [[שופט]] ב[[צדק (מוסר)|צדק]], לוקח במשפט, ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו, כי כל דרכיו משפט, שהכל שלו, ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו. גודר פרצות ב[[ישראל]] הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים"<ref>ברכות מו ע"ב.</ref>. | *חיבר "ברכת אבלים", בשעת [[ניחום אבלים]] אצל חברו, רב אשי: "[[אל]] אמת, דיין אמת, [[שופט]] ב[[צדק (מוסר)|צדק]], לוקח במשפט, ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו, כי כל דרכיו משפט, שהכל שלו, ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו. גודר פרצות ב[[ישראל]] הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים"<ref>ברכות מו ע"ב.</ref>. | ||
*"אגרא דתעניתא - צדקה". עיקר השכר על קיום [[תענית]] הוא על ה[[צדקה]] שניתנת ביום התענית<ref>ברכות ו ע"ב.</ref>. | *"אגרא דתעניתא - צדקה". עיקר השכר על קיום [[תענית]] הוא על ה[[צדקה]] שניתנת ביום התענית<ref>ברכות ו ע"ב.</ref>. | ||
{{ | |||
{{אמוראים}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* {{תנאים ואמוראים|א|413|עמודים=384-382}} | * {{תנאים ואמוראים|א|413|עמודים=384-382}} | ||
* {{אנצ דעת|2858}} | * {{אנצ דעת|2858}} | ||
{{ | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:זוטרא}} | {{מיון רגיל:זוטרא}} | ||
[[קטגוריה:אמוראים]] | [[קטגוריה:אמוראים]] | ||
[[קטגוריה:הדור השישי לאמוראי בבל]] | [[קטגוריה:הדור השישי לאמוראי בבל]] | ||
גרסה מ־12:08, 12 באוקטובר 2012
|
|
- ערך זה עוסק באמורא מפורסם בשם זה. אם התכוונתם לאישים אחרים בשם זה, עיינו בערך מר זוטרא (פירושונים).
| מר זוטרא | |
|---|---|
| דור | דור שישי לאמוראים אמוראי בבל בבלי |
| רבותיו | רב פפא ואצל רב פפי |
| חבריו | אמימר רב אשי |
| תלמידיו | בית מדרש=ישיבת פומבדיתא |
מר זוטרא היה אמורא בבלי בדור השישי. היה חברם הקרוב של אמימר ושל רב אשי.
מר זוטרא היה ראש ישיבת פומבדיתא, לפי הספר הקדום "סדר תנאים ואמוראים", לפני רב אחא בריה דרבא. באיגרת רב שרירא גאון (נוסח צרפת) אינו מוזכר כראש ישיבה, אך במקורות מאוחרים יותר מוזכר מר זוטרא כראש ישיבה.
חבריו
מר זוטרא למד אצל רב פפא ואצל רב פפי[1].מסר גם הלכות שקיבל בשמם של חכמים מדורות קודמים לו, כרב הונא, רב חסדא ורב ששת[2].
חבריו היו אמימר ורב אשי. השלושה מוזכרים יחד בלימודם, בסעודות שסעדו יחד וגם בהיותם בחצרו של המלך יזדגרד הראשון[3].
כן נמצא מר זוטרא נושא ונותן בהלכה עם חכמי דורו, כמרימר, רב יימר בר שלמיא ורבינא[4].
למר זוטרא היו שני בנים שנמנו אף הם על החכמים, נתן והונא[5].
מתורתו
מר זוטרא קשר הלכה למעשה בין הזלזול בחומר ההשתמשות בממון החבר, לבין המעשה החמור של גניבה, והוא קבע כי אדם שרואים בו שאינו נזהר מלהשתמש בבגד של אדם אחר, חשוד הוא גם על גניבה, פשוטו כשמשמעו. כך למשל, כאשר התגלתה באכסניה שבה התאכסן גניבה של גביע כסף, הוא הורה לכפות את אחד מתלמידיו שאותו ראה, באותו יום, מנגב את ידיו במעיל של חבירו, ואכן כאשר אסרו את התלמיד והכריחו אותו להודות במעשה, הוא הוציא מכיסו את גביע הכסף הגנוב[6]. ראו מאמרו של עו"ד אברהם וינרוט על הגניבה והגזילה ומה שביניהן, באתר משרד המשפטים}}.
ממידותיו והנהגותיו
- בעלותו על מיטתו, לפני השינה, היה אומר: אני מוחל לכל מי שציער אותי[7], ומכאן הנוסח שנאמר בקריאת שמע שעל המיטה "הריני מוחל וסולח..."
- חיבר "ברכת אבלים", בשעת ניחום אבלים אצל חברו, רב אשי: "אל אמת, דיין אמת, שופט בצדק, לוקח במשפט, ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו, כי כל דרכיו משפט, שהכל שלו, ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו. גודר פרצות בישראל הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים"[8].
- "אגרא דתעניתא - צדקה". עיקר השכר על קיום תענית הוא על הצדקה שניתנת ביום התענית[9].
קישורים חיצוניים
- אהרן היימאן, "מר זוטרא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 384-382, באתר HebrewBooks
- מר זוטרא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ↑ חולין מג א; סוכה כו ב
- ↑ עירובין מא:; חולין מד:; בכורות כז:.
- ↑ כתובות סג:; ברכות מד: נ:; פסחים קג:; כתובות סא.
- ↑ ברכות נג ע"ב, ל ע"א; בבא בתרא סא ע"א
- ↑ סנהדרין כט ע"א, בבא בתרא פו ע"א.
- ↑ בבא מציעא כד א
- ↑ בבלי, מגילה כח ע"א.
- ↑ ברכות מו ע"ב.
- ↑ ברכות ו ע"ב.