רב הונא בר חיננא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|חבריו=[[רב הונא בריה דרב נחמן]], [[רב אחא בר הונא]] ו[[רב ספרא]], [[רבא]] | |חבריו=[[רב הונא בריה דרב נחמן]], [[רב אחא בר הונא]] ו[[רב ספרא]], [[רבא]] | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
|בית מדרש= | |||
}} | }} | ||
'''רב הונא בר חיננא''' הוא [[אמורא]] בדור הרביעי לאמוראי [[בבל]]. | '''רב הונא בר חיננא''' הוא [[אמורא]] בדור הרביעי לאמוראי [[בבל]]. | ||
גרסה מ־07:03, 15 באוקטובר 2012
|
|
| רב הונא בר חיננא | |
|---|---|
| דור | דור רביעי לאמוראים אמוראי בבל בבלי |
| רבותיו | רב נחמן ורב ששת |
| חבריו | רב הונא בריה דרב נחמן, רב אחא בר הונא ורב ספרא, רבא |
רב הונא בר חיננא הוא אמורא בדור הרביעי לאמוראי בבל.
רבותיו
רב הונא בר חיננא היה תלמידם של רב ששת[1] ורב נחמן[2] היה ידידם של רב הונא ורב אחא, בניו של רב נחמן.
הקשרים בין רב הונא לרבא
רב הונא בר חיננא היה אמורא חבר של רבא ראש ישיבת פומבדיתא. רב הונא ורבא היו שניהם תלמידים של רב נחמן, ובמספר מקרים נחלקו לגבי דעתו[3].
בגמרא מובאים מספר מקרים בהם נחלקו רב הונא ורבא לגבי הוראת הלכה למעשה. כך למשל, כאשר ביקש ריש גלותא מרב הונא לתקן את בוסתנו ולהופכה לרשות היחיד על מנת שמותר יהיה לטלטל בה חפצים בשבת (הבוסתן אינו משמש למגורים ועל כן אין די במחיצותיו החיצוניות על מנת שיהיה מותר לטלטל חפצים בתוכו כרשות היחיד, כדין קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה), הקים רב הונא במקום מחיצת קנים צפופים על בסיס עקרון לבוד, שייצרו ביתן מגורים עבור שומר הבוסתן. רבא שלא הסכים לתיקון הגינה באופן זה, מכיוון שסבר שאין משמעות לבניית ביתן מגורים לאחר שהמחיצות הבוסתן החיצוניות כבר עומדות ('הוקף ולבסוף ישב'), עקר בעצמו את הקנים שהציב רב הונא.
במקרה אחר, התיר רב הונא לאכול תערובת דגים שבה היו קשקשי דגים (שהם סימן כשרות לדגים), אך רבא סבר שיש לאסור את הדגים מכיוון שיש חשש שמא חלק מהדגים טהורים (ומהם הקשקשים) אך חלק אחר טמאים. במקרה זה יצאו הכרזות פומביות סותרות על דין תערובת הדגים מצד רבא ורב הונא[4].
במקרה נוסף, דנו בבית המדרש על גוי ששכשך את ידיו ביין. רבא התיר את היין למכירה לגוי, אך רב הונא בר חיננא אסרו בהנאה כדין סתם יינם. גם במקרה זה יצאו הכרזות הלכתיות פומביות סותרות מצד רבא ורב הונא[5]. אך לבסוף חזר בו רבא מפסקו והודה לרב הונא[6].
תלמידיו
האמורא אביי מוזכר בצעירותו כמי שישב לפני רב הונא וחבריו כתלמיד לפני רבו[7]. כן למד אצלו רב הונא, ורב הונא אף מזכיר בתלמוד שאלה תלמודית ששאל אותו רב הונא בר חיננא במטרה לבחון אותו ולעמוד על הבנתו. שאלה זו עסקה בחיוב הנקת תינוק, הנמנה עם אחד מחיובי שבעת המלאכות שהאשה חייבת בהם לבעלה, במקרה שמנהג משפחתו של הבעל שלא להניק ומנהג משפחתה להניק[8]. לפי גרסה אחרת מדובר ברב פפא, שלמד אצלו[9].
הערות שוליים