ישיבת ירושלים לצעירים: הבדלים בין גרסאות בדף

סמל הישיבה

ישיבת ירושלים לצעירים שעל יד מרכז הרב (או בשמה הקצר: ישיבת ירושלים לצעירים. נקראת לרוב הישיבה לצעירים או בראשי תבות ישל"צ), היא ישיבה תיכונית עם פנימייה בשכונת קרית משה בירושלים, בצמוד לישיבת מרכז הרב. הישיבה היא אחת מהישיבות התיכוניות הראשונות, ובעלת מעמד חשוב בציבור הדתי לאומי. הישיבה היא אחד מהמפעלים החינוכיים-תורניים שיזם הרב יעקב פילבר בהשראת משנתו החינוכית של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ועל פי הדרכתו הישירה והצמודה של בנו הרב צבי יהודה קוק.

מראה מבנה הישיבה המרכזי. שתי הקומות העליונות משמשות את ישיבת מרכז הרב, הקומה השלישית מלמעלה היא קומת בית המדרש ושתי הקומות התחתונות מכילות פנימיה ומשרדי הנהלת הישיבה

תולדות הישיבה

הישיבה הוקמה בשנת תשכ"ד על ידי הרב יעקב פילבר, מחשובי תלמידיו של הרב צבי יהודה קוק, שצירף אליו קבוצת בוגרים מישיבת מרכז הרב, וביניהם הרב עוזי קלכהיים, הרב צפניה דרורי, והרב איתן אייזמן, (כולם לימים רבנים משפיעים בציבור הדתי לאומי) כישיבה לצעירים בגילאי 12-18 (כתות ז-י"ב; מאוחר יותר הפכה הישיבה לתיכונית בלבד, וכיום היא כוללת כתות ט-י"ב בלבד), שתוכנית הלימודים שבה תתבסס על תוכנית לימוד שהתווה הרב קוק, המשלבת לימודי אמונה (מחשבת ישראל),לימוד גמרא בעיון ובבקיאות ולימודי חול נצרכים. מאוחר יותר, עקב לחץ שהפעילו הורי תלמידים רבים, צורפו בהדרגה לתוכנית הישיבה לימודי חול נוספים על מנת לעמוד בדרישות משרד החינוך לתעודת בגרות. הרב צבי יהודה קוק, שהיה מורה דרכה הרוחני של הישיבה, נתן לראשי הישיבה 'יד חופשית' ולא התערב כמעט בהחלטות פנימיות, פרט ללימודי השפה האנגלית להם התנגד בתוקף, ולפיכך נלמדו בכיתות שהיו מחוץ לתחום הרשמי של הישיבה. למרות זאת , ראשי הישיבה היו פונים אליו להתייעצויות ולקבלת הדרכות, שכן הם נמנים עם תלמידיו, ואף לאחר פטירתו של הרב צבי יהודה, ראש הישיבה הרב ירחמיאל ויס היה נוהג לקבל הדרכות מהרב אברהם אלקנה כהנא שפירא עד לפטירתו של הרב שפירא בשנת תשס"ח.

בתקופה מאוחרת יותר, עקב ריבוי התלמידים שביקשו להגביר את כמות לימודי הקודש בישיבה (ביקוש שבעקבותיו קמו בהמשך השנים ישיבות קטנות בהן לא מתקיימים כלל לימודי חול) הישיבה פתחה תוכנית חדשה ששמה "אתר"ג" (ראשי תיבות של 'אל תבואני רגל גאווה' (תהלים לו יב)) הכוללת תגבור לימודי קודש, על חשבון לימודי החול. לפני מספר שנים נפתח מסלול "תוכנית בית המדרש" שמיועד לתלמידים שמעוניינים להשקיע את רוב שעותיהם בתורה ורק שיעורים הכרחיים, כמו מתמטיקה ואנגלית, נלמדים במסגרת הכיתה הרגילה.

בחמש עשרה שנותיה הראשונות (תשכ"ד-תשל"ט), כיהן כראש הישיבה מייסדה הרב פילבר. באותן שנים רוב הבוגרים המשיכו בישיבת מרכז הרב. הרב איתן אייזמן שימש שנה אחת כממלא מקומו בראשות הישיבה. משנת תש"ם ועד היום ראש הישיבה הוא הרב ירחמיאל ויס.

כאשר הישיבה בראשות הרב ויס החלה להכין את תלמידיה לבגרות מלאה גדל הביקוש ללמוד בישיבה, נפתחה כיתה נוספת בכל מחזור, וכיום לומדים בישיבה כ-320 תלמידים מכיתה ט' עד י"ב. במשך השנים צומצמה הישיבה מתיכון בן 6 שנות לימוד, לתיכון בן 4 שנות לימוד, ללא חטיבת ביניים. כיום, עומד בראשות התיכון בישיבה הרב דוד שמחון^[1].

בליל ראש חודש אדר ב' תשס"ח, חדר מחבל משכונת ג'אבל מוכאבר שבמזרח העיר לספריית ישיבת מרכז הרב, ורצח שמונה בחורים - חמישה מתוכם היו תלמידי הישיבה לצעירים ועוד אחד מבוגרי הישיבה. כ-10 תלמידים נוספים נפצעו בפיגוע.

לאחר הפיגוע, הוציאה הישיבה את הספר שמונה נסיכי אדם, שיצא לאור בט"ו באב תשס"ח, ובו מאמרים מאת רבנים מובילים בציבור הדתי-לאומי על ענייני השעה, גאולה, והתמודדות עם משברים, וכן מאמרים ודברי זיכרון על התלמידים שנרצחו.
בעקבות הפיגוע, עלתה הישיבה לכותרות, וביחוד התפרסם הרב ויס לאור הספדיו ודברי החיזוק שנשא בישיבה ובכלי התקשורת.

הישיבה נחשבת לאחת הישיבות התיכוניות המובילות, הן ברמתה התורנית והן ברמתה הלימודית. תלמידיה, שבאים ברובם מחוגי מרכז הרב, ממשיכים לרוב לישיבות גבוהות וישיבות הסדר. מדי שנה מנסים להתקבל לישיבה למעלה מ-500 תלמידים אך מתקבלים בין 80 ל-100 תלמידים בלבד. במסגרת הישיבה פועלת גם כיתת חינוך מיוחד, הנפתחת אחת ל-4 שנים. הישיבה נודעת בגישה החינוכית הגודלת במתן חופש ולקיחת אחריות אישית ואין בה הקפדה יתרה על נוכחות בשיעורים.

אחת לשבועיים מתקיימת "שבת ישיבה", במסגרתה יש סדר לימוד קבוע, ושיעור של ראש הישיבה.

תקליטורים

הישיבה הוציאה שלושה תקליטורי שירים. הראשון, וכל מאמינים- ניגוני ימים נוראים בישיבה (שנודעה בתפילותיה המרגשות והמיוחדות בראש השנה ויום הכיפורים ואורחים רבים באים אליה לתפילה בימים אלה) בביצוע ראש הישיבה ומקהלת הישיבה (תשרי תשס"ט). התקליטור השני- נעם הנשמות- ניגוני שבת וכיסופי גאולה בביצוע מקהלת הישיבה ואמנים אורחים, לזכר שמונת הקדושים שנרצחו בפיגוע בישיבה (אדר תש"ע). השלישי- נפשי תקשיב שירו- שירים שכתב הרב קוק בביצוע מקהלת הישיבה ואמנים אורחים (אדר תשע"א).

בטאוני הישיבה

הישיבה מוציאה לאור אחת לכמה שנים בטאון תורני בשם דגל ירושלים (ע"ש תנועה שהקים הרב קוק), המכיל עשרות מאמרים מרבני ותלמידי הישיבה בכל מקצועות התורה, וכן מתפרסמות בו לראשונה פסקאות מכתבי הרב קוק ואגרות של הרב צבי יהודה. הקובץ האחרון, השביעי במספר, יצא לאור בשנת תש"ע. מדי כמה שנים אף יוצא בטאון ספרותי הנקרא ודור יקום וחי. האחרון (השישי במספרו) יצא בשנת תשס"ז.

ישיבת בין הזמנים

בכל שנה בחופשת הקיץ, מתקיימת בישיבה, ביוזמת התלמידים ובניהולם, ישיבת בין הזמנים (ישבה"ז), במסגרתה מתקיימים לימודי תורה לשמה למשך כשבועייים וחצי. במהלך ישיבת בין הזמנים, מוזמנים לישיבה מגוון רבנים מהציבור הדתי לאומי (ואף רבנים חרדים ואדמו"רים) להעביר שיעורים, וכן מתקיימים סדרי לימוד מיוחדים. בתכנית זו לוקחים חלק אחוז ניכר מתלמידי הישיבה.

בוגרים

לאורך שנותיה, הוציאה הישיבה בוגרים רבים שהשתלבו בכל התחומים, התורניים והכלליים, וחלקם מהווים היום חלק מרכזי מהמנהיגות הרבנית הצעירה של הציונות הדתית. עם הבוגרים נמנים:

רבנים

• הרב מרדכי אלון - ראש ישיבת הכותל וישיבת חורב לשעבר וראש תנועת מבראשית.
• הרב יעקב שפירא - בנו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, בוגר המחזור הראשון של ישל"צ וראש ישיבת מרכז הרב כיום.
• הרב שמואל אליהו -בנו של הרב מרדכי אליהו ורבה הראשי של צפת.
• הרב אליעזר מלמד- ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב.
• הרב יהושע שפירא- ראש ישיבת רמת גן.
• הרב ישראל אריאל (ליבוביץ') - רב בישיבת עוד יוסף חי ביצהר (יש להבדיל בינו לבין הרב ישראל אריאל, ראש מכון המקדש).
• הרב משה בלייכר - ראש ישיבת שבי חברון.
• הרב פרופ' נריה גוטל - ראש מכללת אורות באלקנה.
• הרב אחיקם גץ - ר"מ בישיבת אלון מורה.
• הרב בנימין זאב כהנא - בנו וממשיך דרכו של הרב מאיר כהנא.
• הרב אהרן פילבר - ר"מ בישיבת השומרון קרני שומרון.
• הרב אברהם קוסמן - רב במכון הלכה ברורה וחוקר. מלמד בישיבה הלכה וגמרא.
• הרב שמואל כהנא שפירא - בנו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, תאומו של הרב יעקב שפירא, בוגר המחזור הראשון של ישל"צ, ומראשי ישיבת מרכז הרב כיום.
• הרב אייל יעקובוביץ'- ראש ישיבת ההסדר בצפת.
• הרב גור אריה ארגמן- ראש ישיבת ההסדר בהוד השרון.
• הרב אברהם יעקב שרייבר - רבה של כפר דרום וראש ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה (כיום באשקלון).
• הרב עובדיה אחיטוב- אב בית דין לממונות בפסגות. מלמד בישיבה גמרא והלכה.
• הרב שמואל נחושתן- רב מושב תקומה.
• הרב משולם האיתן- ר"מ בישיבת רמות.
• הרב יוני לביא-ראש אולפנת צביה מעלה אדומים וראש ארגון חברים מקשיבים.

אנשי צבא

• אלוף משנה דרור ויינברג, מח"ט יהודה שנהרג בקרב גבורה ב"ציר המתפללים" בחברון.
• אלוף משנה מרדכי כהנא, מפקד הגזרה הדרומית בעזה.
• סגן אלוף שלום אייזנר, סגן מפקד חטיבת הבקעה.
• עמיחי מרחביה- נהרג במלחמת לבנון השניה.
• דגן ורטמן- נהרג במבצע "עופרת יצוקה".
• יוני נתנאל- נהרג במבצע "עופרת יצוקה".

אחר

• עמנואל שילה - עורך העיתון בשבע.
• אלישיב רייכנר - עיתונאי במקור ראשון, חבר מערכת הירחון נקודה.
• אדם צחי - עיתונאי במקור ראשון, נקודה, ובאתר האינטרנט כיפה. עורך המקומון של גוש עציון. בעבר עורך העלון "עולם קטן".
• אלחנן ניר - עורך מוסף הספרות של מקור ראשון.
• יונדב קפלון- מבחירי המשוררים בארץ.
• שמואל מאיר - סגן ראש עיריית ירושלים שנהרג בתאונת דרכים.
• אלוף משנה מרדכי כהנא, מפקד החטיבה הדרומית בעזה.
• ד"ר יוחנן ברויאר- חוקר השפה העברית.
• חנוך דאום- עיתונאי.

הערות שוליים

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט של הישיבה