רבי יצחק מאיר אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
* '''ספר הזכות''' | * '''ספר הזכות''' | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* אהרן סורסקי, ''' | * אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''' חלק א', בני ברק תשמ"ו, עמ' לד- ע | ||
* מאיר שוורצמן, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43985&pgnum=1 ואלה תולדות הרבי הראשון מגור], הוצאת נחליאל, י-ם תשי"ח (מתורגם מיידיש). | |||
{{מפרשי השולחן ערוך}} | {{מפרשי השולחן ערוך}} | ||
{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר]]|רשימה=[[אדמו"ר]]י [[חסידות גור|גור]]}} | {{סדרה|הקודם=-|הבא=[[רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר]]|רשימה=[[אדמו"ר]]י [[חסידות גור|גור]]}} | ||
| שורה 64: | שורה 66: | ||
[[קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך]] | [[קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | [[קטגוריה:רבנים פולנים]] | ||
[[קטגוריה:חסידות גור]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:37, 21 בנובמבר 2013
|
|
| רבי יצחק מאיר אלתר רוטנברג | |
|---|---|
| חיבורו העיקרי | חידושי הרי"ם |
| תאריך לידה | תקנ"ט |
| מקום לידה | מגנישוב, פולין |
| תאריך פטירה | כ"ג באדר תרכ"ו |
| מקום קבורה | גורה קלוואריה |
| חסידות | גור |
| מספר בשושלת | 1 |
| הקודם | - |
| הבא | רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר |
| תחילת כהונה | תרי"ט |
| סיום כהונה | תרכ"ו |
| רבותיו | רבי אריה לייב צינץ, רבי ישראל מקוז'ניץ, רבי שמחה בונים מפשיסחא, רבי מנחם מנדל מקוצק. |
| נושאים בהם עסק | תלמוד, הלכה, חסידות. |
| אב | ר' משה רוטנברג |
רבי יצחק מאיר רוטנברג אלתר היה מייסד חסידות גור והאדמו"ר הראשון שלה. בעל ספר "חידושי הרי"ם".
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת תקנ"ט לאביו ר' ישראל רוטנברג שכיהן כרב במגנישוב ובגורה קלוואריה. משפחת רוטנברג הייתה משפחה מגזע רבנים המיוחסת עד למהר"ם מרוטנבורג, (שם המשפחה שונה מרוטנברג לאלתר כאשר ה"חידושי הרי"ם" נרדף על ידי השלטונות הרוסים בחשד לשיתוף פעולה עם המרד הפולני), אבי המשפחה ר' ישראל היה עני מרוד וחשוך בנים, לאחר שנפטרה אשתו ציווה עליו רבו המגיד מקוז'ניץ להינשא בזיווג שני ליתומה בת גדולים שגדלה בביתו. ר' ישראל שמע לרבו והמגיד ברך את הזוג כי ייוולד להם בן שיאיר את עיניהם של ישראל, וכשנה לאחר מכן נוךד ךהם בנם יצחק מאיר. בילדותו שרר עוני כבד בבית הוריו והם שלחו אותו ללמוד תורה מתוך מסירות נפש בציפיה שתתקיים בו ברכת המגיד. בהמשך למד אצל רבי אריה לייב צינץ, כבר באותם שנים יצא שמו ברחבי פולין כ"העילוי ממגנישוב". מאוחר יותר הצטרף ר' יצחק מאיר לאביו בנסיעותיו אל המגיד מקוז'ניץ, שקרב את ר' יצחק מאיר ועל פי בקשתו הרבה ר' יצחק מאיר לשהות בביתו.
בשנת תקע"א נשא ר' יצחק מאיר לאשה את בתו של הגביר ר' משה חלפן-ליפשיץ מוורשה. ר' יצחק מאיר עבר לבית חמיו בוורשה, שם ישב ועסק בתורה ללא טרדה, תוך שהוא מסרב להצעות רבנות רבות. לאחר כעשר שנים ירד חמיו מנכסיו והוא נאלץ לחפש מקור פרנסה. הוא ניסה לעסוק במסחר ספרים, לאחר מכן באריגת טליתות ובמכירת טקסטיל, אולם כל אלה לא צלחו לו. לבסוף הצטרף עם אחיו ר' משה חיים בניהול בנין דירות שרכש.
בשנת תקע"ה נפטר המגיד מקוז'ניץ, ור' יצחק מאיר המשיך לנסוע אל בנו רבי משה. לאחר זמן מה, עזב את חצר האדמו"ר מקוז'ניץ, וקיבל עליו את הנהגתו של רבי שמחה בונים מפשיסחא. לאחר פטירתו של ר' שמחה בונים בשנת תקפ"ז, פנו החסידים לר' יצחק מאיר שיהיה לאדמו"ר, אולם הוא סרב ובקש למנות לאדמו"ר את רבי מנחם מנדל מקוצק, והוא קיבל את הנהגתו.
לאחר פטירתו של ר' מנחם מנדל בשנת תרי"ט בקשו שוב החסידים מר' יצחק מאיר שיתמנה לאדמו"ר, ולאחר הפצרות רבות הסכים לכך, וקבע את משכנו בעיירה גורה קלוואריה (גור). מרבית חסידי קוצק קבלו על עצמם את הנהגתו, בהם רבי אברהם בורנשטיין, בעל ה"אבני נזר".. על פי מסורת חסידי גור עם התמנותו של ר' יצחק מאיר לאדמו"ר הוא אמר לחסידיו "ר' שמחה בונים הנהיג אתכם באהבה, ר' מנחם מנדל הנהיג אתכם ביראה ואני אנהיג אתכם בתורה", ואכן ר' יצחק מאיר דרש מחסידיו להשקיע רבות בלימוד התורה ולדעת לפחות כמה עשרות דפי גמרא בעל פה, ומאז נודעה חסידות גור כחסידות למדנית. ר' יצחק מאיר עצמו נחשב היה לאחד הגאונים בדורו בתורה ונודע בחירפותו, מלבד צדקותו וגדלותו בחסידות. כמו כן, פעל רבות בשתדלתנות אצל השלטונות לסיוע ולביטול גזרות בקרב יהודי פולין (יחד עם ידידו רבי יצחק מוורקא).
פעם אחת, בעת ביקור בוורשה, נפלה על רגלו דלת והוא נפצע קשה. בגופו התפשטה דלקת והרופאים התייאשו מלסלק את הזיהום מגופו. ביום כ"ג באדר תרכ"ו התגבר חוליו של ר' יצחק מאיר, והוא נפטר כשהוא אומר את מזמור "יושב בסתר" כשהגיע למילה "אחלצהו". הוא נקבר בגורה קלוואריה (גור). על מצבתו נחקק: "כבוד אדמו"ר הרב הגאון תפארת ישראל מאיר עיני הגולה".
לר' יצחק מאיר היו שלושה עשר ילדים שנפטרו בחייו, ומכל 14 ילדיו נותרה לו בחייו רק בת אחת. המסורת של חסידי גור מספרת כי היה זה כתוצאה מהקפדתו של ר' משה מקוז'ניץ.
לאחר פטירתו מילא את מקומו בהנהגת החסידים האדמו"ר רבי חנוך העניך מאלכסנדר (בעל "חשבה לטובה"). חלק מהחסידים נלכו אחרי רבי אברהם בורנשטיין, שייסד את חסידות סוכטשוב. לאחר פטירת ר' חנוך העניך מילא את מקומו נכדו של הרי"ם, רבי יהודה אריה לייב אלתר שנודע בזכות ספרו "שפת אמת".
ספריו[עריכה]
- חידושי הרי"ם- על הש"ס.
- חידושי הרי"ם- על השולחן ערוך אבן העזר
- חידושי הרי"ם- על התורה
- חידושי הרי"ם- שו"ת
- ספר הזכות
לקריאה נוספת[עריכה]
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק א', בני ברק תשמ"ו, עמ' לד- ע
- מאיר שוורצמן, ואלה תולדות הרבי הראשון מגור, הוצאת נחליאל, י-ם תשי"ח (מתורגם מיידיש).
| הקודם: - |
אדמו"רי גור | הבא: רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר |
| תקופת חייו של רבי יצחק מאיר אלתר על ציר הזמן |
|---|
 |