רבי יהושע בן לוי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''רבי יהושע בן לוי''' (ריב"ל) היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון, חי בדור המעבר שבין ה[[ת…) |
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| (11 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | '''רבי יהושע בן לוי''' (ריב"ל) היה [[אמורא]] [[ארץ ישראל|ארץ-ישראלי]] בדור הראשון, חי בדור המעבר שבין ה[[תנאים]] לאמוראים, ושני מאמרים שלו מופיעים ב[[משנה]] מסכת אבות פרק ו' משנה ב', מסכת עוקצין פרק ג משנה יב. ראוי לציין כי שתי משניות אלו עוסקות בדברי אגדה ולא הלכה. מגדולי הדרשנים וחכמי ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]]. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
היה [[ריש מתיבתא]] ב[[לוד]], ורק בסוף ימיו הייתה ישיבתו ב[[טבריה]]. הוא היה עשיר ובעל נכסים, עסק בצרכי צבור והשתדל לטובת בני עמו אצל שרי הממשלה. | היה [[ריש מתיבתא]] ב[[לוד]], ורק בסוף ימיו הייתה ישיבתו ב[[טבריה]]. הוא היה עשיר ובעל נכסים, עסק בצרכי צבור והשתדל לטובת בני עמו אצל שרי הממשלה. | ||
מאמריו ב[[הלכה]] ובאגדה רבים, והם משקפים את מחשבותיו ב[[מדות]] וב[[מוסר]]. בני זמנו היו משבחים אותו וקראוהו [[בעל אגדה]]. בהלכה הלך בדרך משנתו של [[רבי יהודה הנשיא|רבי]], ואמר "עמוד ברזל זו המשנה", ודקדק בה לפרשה. כלל היה בידו: כל הלכה שהיא רופפת ב[[בית דין (הלכה)|בית דין]] ואין אחד יודע מה טיבה, צא וראה מה הצבור נוהג ונהג. היה ממנה את כל תלמידיו וסמך ידם לדון יחידי, להתיר [[נדר]]ים, לראות כתמים ולהתיר [[בכור]]ות. | מאמריו ב[[הלכה]] ובאגדה רבים, והם משקפים את מחשבותיו ב[[מדות]] וב[[מוסר]]. בני זמנו היו משבחים אותו וקראוהו [[בעל אגדה]]. בהלכה הלך בדרך משנתו של [[רבי יהודה הנשיא|רבי]], ואמר "עמוד ברזל זו המשנה"{{מקור|מדרשי-אגדה:ויקרא רבה (מרגליות) כא ה$ויקרא רבה (מרגליות) כא, ה}}, ודקדק בה לפרשה. כלל היה בידו: כל הלכה שהיא רופפת ב[[בית דין (הלכה)|בית דין]] ואין אחד יודע מה טיבה, צא וראה מה הצבור נוהג ונהג{{מקור|ירושלמי: פאה פ"ז ה"ה}} . היה ממנה את כל תלמידיו וסמך ידם לדון יחידי, להתיר [[נדר]]ים, לראות כתמים ולהתיר [[בכור]]ות. | ||
על פי האמור ב{{מקור|ילקוט שמעוני יחזקאל כח}} וב{{מקור|בבלי כתובות עז ב$גמרא כתובות עז ע"ב}}, לא מת ריב"ל והוא עלה לשמים בעודו בחיים, וי"א שנכנס בחייו ל[[גן עדן]]. | |||
==תורתו== | |||
רוב דבריו באגדתא | |||
* היה בקי באגדה {{מקור|בבא קמא נה.}}. | |||
* הרבה אגדתות בעניין מתן תורה {{מקור|שבת פח:}}. | |||
* חש בכל גופו יעסוק בתורה {{מקור|ערובין נד.}}. | |||
* אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמיים {{מקור|פסחים פה:}}. | |||
* הללוהו בהילולים הרבה, בעשרה מאמרות של שבח נאמר ספר תהילים {{מקור|פסחים קיז.}}. | |||
* כל החושד בכשרים לוקה בגופו {{מקור|יומא יט:}}. | |||
* למה נקרא שמן כנסת הגדולה {{מקור|יומא סט:}}. | |||
* נס גדול היה בלחם הפנים, סילוקו כסידורו {{מקור|יומא כא.}}. | |||
* כל מעשה בראשית בקומתן נבראו {{מקור|ראש השנה יא.}}. | |||
טעם למספרים | |||
בדומה לסעיף הקודם, גם הוא ע"פ אגדה. | |||
* עשרים ושישה "הודו" כנגד עשרים ושישה דורות {{מקור|פסחים קיח.}}. | |||
* עשרה פסוקים כנגד עשרה בטלנים שבבית הכנסת {{מקור|מגילה כא:}}. | |||
* שמונה עשרה ברכות כנגד שמונה עשרה חוליות שבשדרה {{מקור|ברכות כח:}}. | |||
"עד י"ב חודש" {{מקור|אוצר כתבי האדר"ת בקונטרס ענייני ביקורת לסדרי הדורות}} | |||
* אל תכנס למרחץ חדש שמא תיפחת. עד כמה, אמר רבי יהושע בן לוי עד י"ב חודש {{מקור|פסחים קיב:}}. | |||
* הלוקח עבד מן העובד כוכבים ולא רצה למול מגלגל עימו עד י"ב חודש {{מקור|יבמות מח:}}. | |||
* הלוקח עבדים מן העובדי כוכבים אע"פ שמלו וטבלו עושין יין נסך עד שתשקע עבודת כוכבים מפיהם. וכמה, אמר רבי יהושע בן לוי עד י"ב חודש {{מקור|עבודה זרה נז.}}. | |||
{{אמוראי ארץ ישראל}} | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/628060 רבי יהושע בן לוי], באתר 'בית חב"ד'. | *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/628060 רבי יהושע בן לוי], באתר 'בית חב"ד'. | ||
*[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2205 רבי יהושע בן לוי], באנציקלופדיה יהודית 'דעת'. | *[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2205 רבי יהושע בן לוי], באנציקלופדיה יהודית 'דעת'. | ||
{{מיון רגיל:יהושע בן לוי}} | |||
[[קטגוריה:אמוראים]] | |||
[[קטגוריה:תלמידי רבי יהודה הנשיא]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:42, 3 באפריל 2015
|
|
רבי יהושע בן לוי (ריב"ל) היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון, חי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים, ושני מאמרים שלו מופיעים במשנה מסכת אבות פרק ו' משנה ב', מסכת עוקצין פרק ג משנה יב. ראוי לציין כי שתי משניות אלו עוסקות בדברי אגדה ולא הלכה. מגדולי הדרשנים וחכמי האגדה.
חייו[עריכה]
היה ריש מתיבתא בלוד, ורק בסוף ימיו הייתה ישיבתו בטבריה. הוא היה עשיר ובעל נכסים, עסק בצרכי צבור והשתדל לטובת בני עמו אצל שרי הממשלה.
מאמריו בהלכה ובאגדה רבים, והם משקפים את מחשבותיו במדות ובמוסר. בני זמנו היו משבחים אותו וקראוהו בעל אגדה. בהלכה הלך בדרך משנתו של רבי, ואמר "עמוד ברזל זו המשנה"ויקרא רבה (מרגליות) כא, ה, ודקדק בה לפרשה. כלל היה בידו: כל הלכה שהיא רופפת בבית דין ואין אחד יודע מה טיבה, צא וראה מה הצבור נוהג ונהגירושלמי: פאה פ"ז ה"ה . היה ממנה את כל תלמידיו וסמך ידם לדון יחידי, להתיר נדרים, לראות כתמים ולהתיר בכורות.
על פי האמור בילקוט שמעוני יחזקאל כח ובגמרא כתובות עז ע"ב, לא מת ריב"ל והוא עלה לשמים בעודו בחיים, וי"א שנכנס בחייו לגן עדן.
תורתו[עריכה]
רוב דבריו באגדתא
- היה בקי באגדה בבא קמא נה..
- הרבה אגדתות בעניין מתן תורה שבת פח:.
- חש בכל גופו יעסוק בתורה ערובין נד..
- אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמיים פסחים פה:.
- הללוהו בהילולים הרבה, בעשרה מאמרות של שבח נאמר ספר תהילים פסחים קיז..
- כל החושד בכשרים לוקה בגופו יומא יט:.
- למה נקרא שמן כנסת הגדולה יומא סט:.
- נס גדול היה בלחם הפנים, סילוקו כסידורו יומא כא..
- כל מעשה בראשית בקומתן נבראו ראש השנה יא..
טעם למספרים בדומה לסעיף הקודם, גם הוא ע"פ אגדה.
- עשרים ושישה "הודו" כנגד עשרים ושישה דורות פסחים קיח..
- עשרה פסוקים כנגד עשרה בטלנים שבבית הכנסת מגילה כא:.
- שמונה עשרה ברכות כנגד שמונה עשרה חוליות שבשדרה ברכות כח:.
"עד י"ב חודש" אוצר כתבי האדר"ת בקונטרס ענייני ביקורת לסדרי הדורות
- אל תכנס למרחץ חדש שמא תיפחת. עד כמה, אמר רבי יהושע בן לוי עד י"ב חודש פסחים קיב:.
- הלוקח עבד מן העובד כוכבים ולא רצה למול מגלגל עימו עד י"ב חודש יבמות מח:.
- הלוקח עבדים מן העובדי כוכבים אע"פ שמלו וטבלו עושין יין נסך עד שתשקע עבודת כוכבים מפיהם. וכמה, אמר רבי יהושע בן לוי עד י"ב חודש עבודה זרה נז..
קישורים חיצוניים[עריכה]
- רבי יהושע בן לוי, באתר 'בית חב"ד'.
- רבי יהושע בן לוי, באנציקלופדיה יהודית 'דעת'.