אבא אושעיא איש טיריא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הדף רבי הושעיא איש טריא הועבר לדף אבא אושעיא איש טיריא) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 12: | שורה 12: | ||
* {{תנאים ואמוראים|א|148|אבא אושעיא|עמודים-118-117}} | * {{תנאים ואמוראים|א|148|אבא אושעיא|עמודים-118-117}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ | {{אמוראי ארץ ישראל}} | ||
{{מיון רגיל:הושעיא איש טריא}} | {{מיון רגיל:הושעיא איש טריא}} | ||
[[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל]] | [[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל]] |
גרסה אחרונה מ־20:49, 14 באפריל 2015
|
רבי הושעיא איש טריא (לעתים קרוי: אבא אושעיא איש טיריא) היה אמורא ארץ ישראלי שחי בדור הרביעי. עסק במלאכת הכובסות. נולד ביום שנפטר רבי אבין (השני)[1].
רבי הושעיא עשה לעצמו מלבוש ממין צמר אחד, שכן אם היה לובש בגד ממיני צמר מרובים, עלולים אנשים לחשוד בו שלבש בגד העשוי מחוטים שנפרמו מבגדיהם[2]. אף על פי שזהו חשד שווא, יש לצאת ידי חובת הבריות כפי שיוצאים ידי חובת המקום, שנאמר "וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵיְהוָה וּמִיִּשְׂרָאֵל" (במדבר לב' כב).
פעם כששהה בנהר בשל עבודתו ככובס, רחצה שם המלכה ואיבדה תכשיטים וכלי זהב. החזירם רבי הושעיא למלכה כדי לגרום קידוש השם. בכך הייתה מידת חסידות, שכן אין צורך על פי ההלכה להחזיר אבדה לגוי כדי לגרום קידוש השם[3]. אמרה לו המלכה: אלו אינם חשובים לי, שכן יש לי מסוגם טובים מהם ויש לי סוגים אחרים טובים יותר. אמר רבי הושעיא: התורה גזרה שנחזיר ויש בכך מצווה שאיני רוצה להפסיד. אמרה: ברוך אלהי היהודים[4].
כשמת רבי הושעיא, ראו מיטתו שפורחת באוויר. קראו עליו בני דורו: "אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה" שאהב הקדוש ברוך הוא לרבי הושעיא, "בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ" (שיר השירים ח' ז).[5]. אותו היום נולד רבי הושעיה. הוסיפו בני הדור וקראו על יום זה: "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" (קוהלת א' ה)[6].
מקום מנוחתו מצוין בטיריא הסמוכה לפקיעין.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אהרן היימאן, "אבא אושעיא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר HebrewBooks