מר זוטרא: הבדלים בין גרסאות בדף
(טכני) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חז"ל| | {{חז"ל| | ||
|דור=דור שישי ל[[ | |דור=דור שישי ל[[אמורא]]י [[בבל]] | ||
|רבותיו=[[רב פפא]] ואצל [[רב פפי]] | |רבותיו=[[רב פפא]] ואצל [[רב פפי]] | ||
|חבריו=[[אמימר]] [[רב אשי]] | |חבריו=[[אמימר]] [[רב אשי]] | ||
שורה 9: | שורה 7: | ||
}} | }} | ||
'''מר זוטרא''' היה [[אמורא]] [[בבל]]י בדור | '''מר זוטרא''' היה [[אמורא]] [[בבל]]י בדור השיש, ראש [[ישיבת פומבדיתא]]. חברם של [[אמימר]] ו[[רב אשי]]. | ||
מר זוטרא היה ראש [[ישיבת פומבדיתא]], לפי הספר הקדום "סדר תנאים ואמוראים", לפני רב [[אחא בריה דרבא]]. באיגרת [[רב שרירא גאון]] (נוסח צרפת) אינו מוזכר כראש ישיבה, אך במקורות מאוחרים יותר מוזכר מר זוטרא כראש ישיבה. | מר זוטרא היה ראש [[ישיבת פומבדיתא]], לפי הספר הקדום "סדר תנאים ואמוראים", לפני רב [[אחא בריה דרבא]]. באיגרת [[רב שרירא גאון]] (נוסח צרפת) אינו מוזכר כראש ישיבה, אך במקורות מאוחרים יותר מוזכר מר זוטרא כראש ישיבה. | ||
שורה 43: | שורה 41: | ||
{{מיון רגיל:זוטרא}} | {{מיון רגיל:זוטרא}} | ||
[[קטגוריה:הדור השישי לאמוראי בבל]] | [[קטגוריה:הדור השישי לאמוראי בבל]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבת פומבדיתא]] |
גרסה אחרונה מ־21:00, 14 באפריל 2015
|
מר זוטרא | |
---|---|
דור | דור שישי לאמוראי בבל |
רבותיו | רב פפא ואצל רב פפי |
חבריו | אמימר רב אשי |
תלמידיו | בית מדרש=ישיבת פומבדיתא |
מר זוטרא היה אמורא בבלי בדור השיש, ראש ישיבת פומבדיתא. חברם של אמימר ורב אשי.
מר זוטרא היה ראש ישיבת פומבדיתא, לפי הספר הקדום "סדר תנאים ואמוראים", לפני רב אחא בריה דרבא. באיגרת רב שרירא גאון (נוסח צרפת) אינו מוזכר כראש ישיבה, אך במקורות מאוחרים יותר מוזכר מר זוטרא כראש ישיבה.
חבריו[עריכה]
מר זוטרא למד אצל רב פפא ואצל רב פפי[1].מסר גם הלכות שקיבל בשמם של חכמים מדורות קודמים לו, כרב הונא, רב חסדא ורב ששת[2].
חבריו היו אמימר ורב אשי. השלושה מוזכרים יחד בלימודם, בסעודות שסעדו יחד וגם בהיותם בחצרו של המלך יזדגרד הראשון[3].
כן נמצא מר זוטרא נושא ונותן בהלכה עם חכמי דורו, כמרימר, רב יימר בר שלמיא ורבינא[4].
למר זוטרא היו שני בנים שנמנו אף הם על החכמים, נתן והונא[5].
מתורתו[עריכה]
מר זוטרא קשר הלכה למעשה בין הזלזול בחומר ההשתמשות בממון החבר, לבין המעשה החמור של גניבה, והוא קבע כי אדם שרואים בו שאינו נזהר מלהשתמש בבגד של אדם אחר, חשוד הוא גם על גניבה, פשוטו כשמשמעו. כך למשל, כאשר התגלתה באכסניה שבה התאכסן גניבה של גביע כסף, הוא הורה לכפות את אחד מתלמידיו שאותו ראה, באותו יום, מנגב את ידיו במעיל של חבירו, ואכן כאשר אסרו את התלמיד והכריחו אותו להודות במעשה, הוא הוציא מכיסו את גביע הכסף הגנוב[6]. ראו מאמרו של עו"ד אברהם וינרוט על הגניבה והגזילה ומה שביניהן, באתר משרד המשפטים}}.
ממידותיו והנהגותיו[עריכה]
- בעלותו על מיטתו, לפני השינה, היה אומר: אני מוחל לכל מי שציער אותי[7], ומכאן הנוסח שנאמר בקריאת שמע שעל המיטה "הריני מוחל וסולח..."
- חיבר "ברכת אבלים", בשעת ניחום אבלים אצל חברו, רב אשי: "אל אמת, דיין אמת, שופט בצדק, לוקח במשפט, ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו, כי כל דרכיו משפט, שהכל שלו, ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו. גודר פרצות בישראל הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים"[8].
- "אגרא דתעניתא - צדקה". עיקר השכר על קיום תענית הוא על הצדקה שניתנת ביום התענית[9].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אהרן היימאן, "מר זוטרא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 384-382, באתר HebrewBooks
- מר זוטרא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ↑ חולין מג א; סוכה כו ב
- ↑ עירובין מא:; חולין מד:; בכורות כז:.
- ↑ כתובות סג:; ברכות מד: נ:; פסחים קג:; כתובות סא.
- ↑ ברכות נג ע"ב, ל ע"א; בבא בתרא סא ע"א
- ↑ סנהדרין כט ע"א, בבא בתרא פו ע"א.
- ↑ בבא מציעא כד א
- ↑ בבלי, מגילה כח ע"א.
- ↑ ברכות מו ע"ב.
- ↑ ברכות ו ע"ב.