שמעיה: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: מגדולי חכמי ישראל בתקופת הזוגות. חברו של אבטליון ורבם של הלל ושמאי.) |
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שמעיה''' היה נשיא ישראל בדור הרביעי ב[[תקופת הזוגות]], בן זוגו של אב בית הדין [[אבטליון]]. הם קבלו מ[[יהודה בן טבאי]] ומ[[שמעון בן שטח]]. | |||
לפי הגמרא {{מקור|גיטין נז ע"ב|כן}} שמעיה ואבטליון היו [[גר]]ים בני גרים מצאצאי [[סנחריב]]. במקום אחר מסופר שהמבט שלהם היה מעט שונה - למשל, לא הצליחו לבטא את האות "ה" וביטאו במקומה "א"<ref>עפ"י עדיות א, ג</ref>. פעם אחת, לאחר סיום עבודת יום הכיפורים בידי [[כהן גדול|הכהן הגדול]], עזבו רבים ממלווי הכהן, כדי ללות את שמעיה ואבטליון. הכהן הגדול נפגע, וכשבאו שמעיה ואבטליון לומר לו שלום ענה להם בזלזול: "יבואו בני העממים לשלום", והם ענו לו: "יבואו לשלום בני העממים שעושים מעשה [[אהרן]] ואל יבוא בן אהרן לשלום, שאינו עושה מעשה אהרן" {{מקור|יומא עא ע"ב|כן}}. | |||
תלמידיו היו [[הלל הזקן]] ו[[שמאי]]. על פי המסורת קבור (יחד עם אבטליון) בגוש חלב שבגליל. אחד מתלמידי [[האר"י]] סיפר כי רבו היה הולך מדי פעם להשתטח על קברותיהם ושואל מהם רזי תורה. | |||
במשנה מובא בשמו: "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתודע לרשות" {{מקור|משנה אבות א י|כן}}. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{תנאים}} | |||
[[קטגוריה:תנאים]] | |||
[[קטגוריה:הזוגות]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:48, 17 באפריל 2015
|
|
שמעיה היה נשיא ישראל בדור הרביעי בתקופת הזוגות, בן זוגו של אב בית הדין אבטליון. הם קבלו מיהודה בן טבאי ומשמעון בן שטח.
לפי הגמרא (גיטין נז ע"ב) שמעיה ואבטליון היו גרים בני גרים מצאצאי סנחריב. במקום אחר מסופר שהמבט שלהם היה מעט שונה - למשל, לא הצליחו לבטא את האות "ה" וביטאו במקומה "א"[1]. פעם אחת, לאחר סיום עבודת יום הכיפורים בידי הכהן הגדול, עזבו רבים ממלווי הכהן, כדי ללות את שמעיה ואבטליון. הכהן הגדול נפגע, וכשבאו שמעיה ואבטליון לומר לו שלום ענה להם בזלזול: "יבואו בני העממים לשלום", והם ענו לו: "יבואו לשלום בני העממים שעושים מעשה אהרן ואל יבוא בן אהרן לשלום, שאינו עושה מעשה אהרן" (יומא עא ע"ב).
תלמידיו היו הלל הזקן ושמאי. על פי המסורת קבור (יחד עם אבטליון) בגוש חלב שבגליל. אחד מתלמידי האר"י סיפר כי רבו היה הולך מדי פעם להשתטח על קברותיהם ושואל מהם רזי תורה.
במשנה מובא בשמו: "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתודע לרשות" (משנה אבות א י).
הערות שוליים
- ↑ עפ"י עדיות א, ג