הרב אביגדר הלוי נבנצל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (←הערות שוליים) |
מ (←תפקידיו התורניים: הגהה) |
||
| (29 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב אביגדר יחזקאל הלוי נבנצל''' | [[תמונה:Rav nentzal.jpg|200px|200px|שמאל|ממוזער| הרב נבנצל]] | ||
'''הרב אביגדר יחזקאל הלוי נבנצל''', לשעבר רבה של [[העיר העתיקה]] ב[[ירושלים]], תלמידו המובהק של [[הרב שלמה זלמן אויערבאך]]. | |||
== תולדות חייו== | |||
נולד בירושלים לד"ר יצחק נבנצל, שהיה מבקר המדינה. | |||
עם שחרור ירושלים, עברו הוריו לגור ברובע היהודי. הנימוק היה "הרי אנו [[לוי]]ים, מהרה יבנה ה[[בית המקדש|מקדש]], ועלינו לגור בקרבה למקום העבודה". בעקבות כך, קבע הרב את מקום לימודו ב[[ישיבת הכותל]], ובמשך הזמן נעשה בה ר"מ. | |||
בתקופת בחרותו למד ב[[ישיבת קול תורה]], שם פגש את הרב אויערבאך. דמות זו, הפכה לדמות מפתח בחייו. הרב נבנצל שמר על קשר חם עם רבו, ולימים חזר ללמוד עמו ב[[חברותא]]. הוא ראה בר' שלמה זלמן את "[[רב מובהק|רבו המובהק]]", ונהג בו בכל ההלכות המתחייבות מכך. כמו כן, בישיבת קול תורה למד [[מוסר]], [[דרך ארץ]] ו[[מידות]] טובות מפי [[הרב גדליה אייזמן]], ה[[משגיח]]. | |||
הרב | |||
לאחר סיום שנות לימודו בישיבת קול תורה, המשיך את לימודיו ב[[ישיבת פוניבז']] וב[[ישיבת מיר]]. בישיבת פוניבז' למד אצל גדולי תורה כמו [[הרב אלעזר מנחם מן שך]] ו[[הרב שמואל רוזובסקי]], וכן החכים בעייני מוסר מפי [[הרב אליהו אליעזר דסלר]] (בעל [[מכתב מאליהו]]), [[רבי יחזקאל לוינשטיין]]. בישיבת מיר למד אצל [[הרב חיים שמואלביץ]], ממנו שמע שיחות בעייני עבודת ה', ואצל חתנו, [[רבי נחום פרצוביץ]]. | |||
=== תפקידיו התורניים === | |||
כיהן כרבה הרשמי של [[העיר העתיקה]]- "ירושלים שבין החומות" במשך כארבעים שנה. לאחרונה, בנו, הרב חזקיה נבנצל, [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;jsessionid=3edb07f230d57286427d2ea6474ab369ab849e157a8f.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=29719&channel=1&subchannel=3 נכנס לתפקיד כ�חליף רשמי, אולם הרב נבנצל משמש כרב "לא רשמי"]. | |||
במקביל, משמש הרב אביגדור נבנצל כר"מ בישיבת הכותל, בה נותן הוא שיעורים ושיחות. המפורסמת שבכולן, היא שיחתו השבועית ב[[פרשת שבוע]] הכוללת לקחי מוסר. | |||
הרב | |||
יחודיותה של שיחה זו הוא שילוב של מפגש עם דמותו מחד, ומאידך - בשפתו הבהירה, הבאת דוגמאות מוחשיות מחיי היום-יום בשילוב הומור דק. השיחה מופצת מידי שבוע למאות ואלפים ברחבי העולם באינטרנט<ref>ניתן להוריד את השיחה ב[http://www3.hakotel.org.il/ אתר ישיבת הכותל]</ref> ובדוא"ל. משיחה זו נערכו כמה מספריו. | |||
[[תמונה:Sabato.jpg|שמאל|thumb|250px|הרב נבנצאל בביתו (עומד משמאל) לצד [[הרב חיים סבתו]] ב[[פורים]]]] | |||
==מהנהגותיו== | |||
הרב נהג ללכת שעות רבות ביום תוך שהוא עטור ב[[תפילין]], אך בשנים האחרונות הפסיק נוהג זה משום שזקנותו הקשתה על התרכזותו בתפילין. כמו כן הוא מקפיד לשמור את תודעתו נקיה ותורנית לחלוטין. | |||
הוא מקפיד לחייך הרבה, בעיקר כאשר נושא שיחות ומדבר עם אנשים. | |||
== כתביו == | == כתביו == | ||
* '''שיחות | * '''שיחות על התורה''' - סידרה הכוללת חמישה כרכים על [[חמישה חומשי תורה]], ובהם שיחותיו השבועויות כפי שנכתבו ונערכו ע"י [[הרב יוסף אליהו]]. סידרה זו היא המפורסמת שבספריו. | ||
:כהמשך לסדרה זו<ref>עוד בטרם הושלמה הסידרה.</ref>, הוציא הרב יוסף אליהו גם שיחות ל[[מועדים]]: [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]] ועוד. | :כהמשך לסדרה זו<ref>עוד בטרם הושלמה הסידרה.</ref>, הוציא הרב יוסף אליהו גם שיחות ל[[מועדים]]: [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]] ועוד. | ||
* '''ביצחק יקרא''', ספרו הראשון של הרב, שקיבל את | * '''ביצחק יקרא''', ספרו הראשון של הרב, שקיבל את הסכמתו הנלהבת של הרב שלמה זלמן אוירבך. הספר נקרא על שמו של אביו. | ||
* סידרת '''ירושלים במועדיה''', שנערכה ע"י בנו | * סידרת '''ירושלים במועדיה''', שנערכה ע"י בנו הרב חזקיהו, הכוללת פסקי הלכה, פרשנות ל[[פסוק|פסוקי]] המועד<ref>מ[[קריאת התורה]] וה[[הפטרה]] של אותו מועד, ומה[[מגילה]] הנקראת בו.</ref>, שיחות ומאמרי מוסר. עד כה יצאו לאור חמישה כרכים מסידרה זו: [[פסח]] (- כולל הערות על סדר [[הגדה של פסח|ההגדה]]), [[שבועות]], [[בין המצרים]], [[שבת]] (חלק א) ו[[פורים]]. | ||
* '''מציון מכלל יופי''', פירושים לפסוקי התורה, שנערכו ע"י בנו, הרב חזקיהו נבנצל, ונדפסו באלול תשס"ה. | |||
* ''' | * '''הערות ביצחק יקרא על ה[[משנה ברורה]]''', הערות הכוללות חידושים הלכתיים שנתחדשו אחרי ימי המשנה ברורה (בעיקר מפסקי רבו, הרב שלמה זלמן אוירבך), וכן ביאורים בדבריו וציונים והפניות. הספר נדפס במתכונת הערות בשולי גליון המשנה ברורה. | ||
* ''' | * '''סובו ציון''', כמאה עמודים הכוללים 348 שאלות ותשובות קצרות בעיני ה[[קודש]] והמקדש, שנכתבו ע"י נכדו אברהם נבנצל ונערכו ע"י הרב הלל מן. | ||
* ''' | *'''תשובות אביגדר הלוי'''- [[שו"ת]] הלכתיות קצרות. | ||
=== הערותיו === | === הערותיו === | ||
הרב כתב הסכמות לספרים רבים ולספרים רבים אף צירף הערות. בהערות אלו מצויים חידושים הלכתיים חשובים מאד. למשל הוא העיר הערות על הספר דרך שער העליון של הרב רא" | הרב כתב הסכמות לספרים רבים ולספרים רבים אף צירף הערות. בהערות אלו מצויים חידושים הלכתיים חשובים מאד. למשל הוא העיר הערות על הספר "דרך שער העליון" של [[הרב רא"ם הכהן]]. | ||
== קישורים חיצוניים == | |||
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?Order=&srch=1&filter=&orderby=76&q=&search_in=0&cat=3| שיעורי הרב נבנצאל באתר ישיבה] | |||
*[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3699&rabbi=3929| שיעוריו] באתר [[מכון מאיר]] | |||
* [http://www.medethics.org.il/db/AsiaResults.asp?title=&author=112&source=&year=&Submit2=%D7%97%D7%A4%D7%A9 מאמריו בגליונות אסיא] | |||
*[http://www.kolhalashon.com/New/RavDirectory3.aspx?Lang=Hebrew| שיעוריו] באתר 'קול הלשון' | |||
* {{רמבי"ש|776}} | |||
* [http://www.tzohar.org.il/ktav_sherch.asp?namek=%F0%E1%F0%F6%E0%EC הערות לגליונות צוהר] | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
<references /> | <references /> | ||
{{מיון רגיל:נבנצל אביגדור}} | |||
[[קטגוריה:רבני | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבני שכונות בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:רבני ישיבת הכותל]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פוניבז']] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]] | |||
[[קטגוריה:לויים]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:03, 21 ביולי 2015
|
|
הרב אביגדר יחזקאל הלוי נבנצל, לשעבר רבה של העיר העתיקה בירושלים, תלמידו המובהק של הרב שלמה זלמן אויערבאך.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בירושלים לד"ר יצחק נבנצל, שהיה מבקר המדינה. עם שחרור ירושלים, עברו הוריו לגור ברובע היהודי. הנימוק היה "הרי אנו לויים, מהרה יבנה המקדש, ועלינו לגור בקרבה למקום העבודה". בעקבות כך, קבע הרב את מקום לימודו בישיבת הכותל, ובמשך הזמן נעשה בה ר"מ.
בתקופת בחרותו למד בישיבת קול תורה, שם פגש את הרב אויערבאך. דמות זו, הפכה לדמות מפתח בחייו. הרב נבנצל שמר על קשר חם עם רבו, ולימים חזר ללמוד עמו בחברותא. הוא ראה בר' שלמה זלמן את "רבו המובהק", ונהג בו בכל ההלכות המתחייבות מכך. כמו כן, בישיבת קול תורה למד מוסר, דרך ארץ ומידות טובות מפי הרב גדליה אייזמן, המשגיח.
לאחר סיום שנות לימודו בישיבת קול תורה, המשיך את לימודיו בישיבת פוניבז' ובישיבת מיר. בישיבת פוניבז' למד אצל גדולי תורה כמו הרב אלעזר מנחם מן שך והרב שמואל רוזובסקי, וכן החכים בעייני מוסר מפי הרב אליהו אליעזר דסלר (בעל מכתב מאליהו), רבי יחזקאל לוינשטיין. בישיבת מיר למד אצל הרב חיים שמואלביץ, ממנו שמע שיחות בעייני עבודת ה', ואצל חתנו, רבי נחום פרצוביץ.
תפקידיו התורניים[עריכה]
כיהן כרבה הרשמי של העיר העתיקה- "ירושלים שבין החומות" במשך כארבעים שנה. לאחרונה, בנו, הרב חזקיה נבנצל, [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;jsessionid=3edb07f230d57286427d2ea6474ab369ab849e157a8f.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=29719&channel=1&subchannel=3 נכנס לתפקיד כ�חליף רשמי, אולם הרב נבנצל משמש כרב "לא רשמי"].
במקביל, משמש הרב אביגדור נבנצל כר"מ בישיבת הכותל, בה נותן הוא שיעורים ושיחות. המפורסמת שבכולן, היא שיחתו השבועית בפרשת שבוע הכוללת לקחי מוסר.
יחודיותה של שיחה זו הוא שילוב של מפגש עם דמותו מחד, ומאידך - בשפתו הבהירה, הבאת דוגמאות מוחשיות מחיי היום-יום בשילוב הומור דק. השיחה מופצת מידי שבוע למאות ואלפים ברחבי העולם באינטרנט[1] ובדוא"ל. משיחה זו נערכו כמה מספריו.
מהנהגותיו[עריכה]
הרב נהג ללכת שעות רבות ביום תוך שהוא עטור בתפילין, אך בשנים האחרונות הפסיק נוהג זה משום שזקנותו הקשתה על התרכזותו בתפילין. כמו כן הוא מקפיד לשמור את תודעתו נקיה ותורנית לחלוטין.
הוא מקפיד לחייך הרבה, בעיקר כאשר נושא שיחות ומדבר עם אנשים.
כתביו[עריכה]
- שיחות על התורה - סידרה הכוללת חמישה כרכים על חמישה חומשי תורה, ובהם שיחותיו השבועויות כפי שנכתבו ונערכו ע"י הרב יוסף אליהו. סידרה זו היא המפורסמת שבספריו.
- כהמשך לסדרה זו[2], הוציא הרב יוסף אליהו גם שיחות למועדים: ראש השנה, יום הכיפורים ועוד.
- ביצחק יקרא, ספרו הראשון של הרב, שקיבל את הסכמתו הנלהבת של הרב שלמה זלמן אוירבך. הספר נקרא על שמו של אביו.
- סידרת ירושלים במועדיה, שנערכה ע"י בנו הרב חזקיהו, הכוללת פסקי הלכה, פרשנות לפסוקי המועד[3], שיחות ומאמרי מוסר. עד כה יצאו לאור חמישה כרכים מסידרה זו: פסח (- כולל הערות על סדר ההגדה), שבועות, בין המצרים, שבת (חלק א) ופורים.
- מציון מכלל יופי, פירושים לפסוקי התורה, שנערכו ע"י בנו, הרב חזקיהו נבנצל, ונדפסו באלול תשס"ה.
- הערות ביצחק יקרא על המשנה ברורה, הערות הכוללות חידושים הלכתיים שנתחדשו אחרי ימי המשנה ברורה (בעיקר מפסקי רבו, הרב שלמה זלמן אוירבך), וכן ביאורים בדבריו וציונים והפניות. הספר נדפס במתכונת הערות בשולי גליון המשנה ברורה.
- סובו ציון, כמאה עמודים הכוללים 348 שאלות ותשובות קצרות בעיני הקודש והמקדש, שנכתבו ע"י נכדו אברהם נבנצל ונערכו ע"י הרב הלל מן.
- תשובות אביגדר הלוי- שו"ת הלכתיות קצרות.
הערותיו[עריכה]
הרב כתב הסכמות לספרים רבים ולספרים רבים אף צירף הערות. בהערות אלו מצויים חידושים הלכתיים חשובים מאד. למשל הוא העיר הערות על הספר "דרך שער העליון" של הרב רא"ם הכהן.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שיעורי הרב נבנצאל באתר ישיבה
- שיעוריו באתר מכון מאיר
- מאמריו בגליונות אסיא
- שיעוריו באתר 'קול הלשון'
- רשימת המאמרים של הרב אביגדר הלוי נבנצל, באתר רמבי"ש
- הערות לגליונות צוהר
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ניתן להוריד את השיחה באתר ישיבת הכותל
- ↑ עוד בטרם הושלמה הסידרה.
- ↑ מקריאת התורה וההפטרה של אותו מועד, ומהמגילה הנקראת בו.