הרב חיים שטיינר: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב חיים שטיינר

הרב חיים ישראל שטיינר (נולד בשנת ה'תרצ"ז, 1937) הוא ר"מ בישיבת מרכז הרב, וחבר ועד רבני מפלגת תקומה. נשיא ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד בירושלים בשנת ה'תרצ"ז. בצעירותו למד בישיבת כפר הרואה ועם הקמתה של ישיבת נתיב מאיר עבר ללמוד בה לבקשת הרב אריה בינה. בשנת תשט"ו (1955), לאחר סיום הישיבה התיכונית החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שם למד בעיקר אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב אברהם שפירא. החל משנת תשל"ז (1977) למד בכולל האידרא אצל הרב שלמה גורן. שירת בצבא כרב חטיבה במלחמת יום הכיפורים‏^[1].

נשוי לרבנית פועה (שכתבה את הספרים "מתוך ההפיכה" ו"ההר הטוב הזה"), בתו של הרב שלמה זלמן מן-ההר. לזוג שמונה ילדים. שניים מגיסיו הם הרב עמיאל שטרנברג והרב חיים מן ההר.

הרב שטיינר הוא חבר בוועד רבני מפלגת תקומה (יחד עם הרב זלמן מלמד והרב דב ליאור).

קריירת הוראה[עריכה]

הרב שטיינר לימד בישיבת ירושלים לצעירים מעת הקמתה בשנת ה'תשכ"ד. בשנת ה'תשכ"ט (1969) מונה על ידי הרב צבי יהודה קוק לשמש כר"מ בישיבת מרכז הרב. תקופה קצרה אף העביר שיעור כללי בישיבה. בשנת ה'תשנ"ט (1999) שב ללמד בישיבה לצעירים.

הרב שטיינר התבקש על ידי הרב צבי יהודה קוק לעמוד בראש ישיבת מרכז הרב - אך סירב. לאחר פטירת הרב צבי יהודה "נעלם" לתקופה מסוימת, במטרה למנוע לחצים עליו לקבל משרה זו‏^[2].

במשך השנים שימש כר"מ גם בישיבות ניר שבקריית ארבע, אור עציון ואחרות. היה ממייסדי רשת אולפנות צביה יחד עם הרב איתן אייזמן. כיום הוא ר"מ בישיבת מרכז הרב בירושלים וכן בישיבת עטרת נחמיה בתל אביב שבה הוא משמש גם כנשיא הישיבה. מלמד גם בישיבת בית אל במדרשת "בת ציון" קריית משה מיסודה של מרכז הרב.

בשנת תשמ"ב כתב לו הרצי"ה קוק מכתב המלצה שבו הוא מבקש ממנו להוציא לאור את ההערות ההלכתיות שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק על הגמרא שלו‏^[3].

משנתו[עריכה]

הרב שטיינר דוגל בציות לגדולי הדור בכל שאלה הלכתית, ובפרט בשאלות שהן מורכבות או חמורות מבחינת השלכותיהן, כגון אלו הקשורות לענייני כלל ישראל. הוא רואה ברב אברהם יצחק הכהן קוק ובבנו הרב צבי יהודה קוק כגדולי דור מיוחדים, בכך שבנוסף לגדלותם ההלכתית היו גדולים גם בתפיסה אמונית. את הרב קוק הוא מציין כמי שחולל מהפך בתפיסת העולם ההלכתית, בין השאר בכך שקבע שעם תקומת הציונות המצב אינו עוד בגדר "גלות", אלא "גאולה". לאור זאת, הוא סובר שבשאלות כגון אלה יש לפנות לגדולי הדור הממשיכים - באופן כללי - את גישתם של הראי"ה קוק ובנו הרב צבי יהודה ביחס למדינה, כגון הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב שלמה גורן והרב אליעזר וולדינברג.

הרב שטיינר מדגיש את הצורך לברר את השאלות הנתונות בוויכוח ציבורי על פי ההלכה. כך הוא עושה בסוגיות כגון: "הסכמי שלום" תמורת שטחים, גבולות הארץ, היחס לבתי המשפט החילוניים, והפגנות נגד חילולי שבת. הוא מתנגד עקרונית ובתוקף למסירת חלקים מארץ ישראל לערבים - אף לא במסגרת של התנתקות. בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקריאת הרב אברהם שפירא לסרב פקודה‏^[4].

הרב שטיינר נודע בשיעוריו על הלכות ארץ ישראל - סדרת שיעורים בהלכה העוסקת ברבים מהנושאים האקטואליים בהנהגת המדינה: גבולות הארץ, מצוות יישובה וכיבושה, חקיקה דתית, מגורי גוי בארץ ובירושלים, פינוי חלקים מהארץ למען הסכמי שלום (אמיתי או מדומה), בתי המשפט וערכאות, סרוב פקודה בפינוי יישובים, חובת השמיעה לגדולי הדור, היחס לגוי ועוד.

חיבוריו[עריכה]

בשנת תשל"א ערך, יחד עם הרב מיכאל הרשקוביץ והרב גדעון פרל, את הספר זכור זאת ליעקב, בהוצאת מדרשיית נועם ומוסד הרב קוק.

לאחר פטירת רבו, הרב צבי יהודה קוק, ערך יחד עם הרב איסר קלונסקי את ספרו של הרב צבי יהודה, אור לנתיבתי, וכן את הקובץ לזכרו.

קישורים חיצוניים[עריכה]

• שיעורי הרב שטיינר באתר ישיבה
• שיעורי הרב חיים שטיינר בערוץ מאיר
• רשימת המאמרים של הרב חיים שטיינר, באתר רמבי"ש
• שיעור ליום העצמאות שהעביר בישיבת ההסדר בהר ברכה
• שיעור על מצוות ישוב א"י בישיבת ההסדר בשדרות
• ראיונות עם הרב חיים שטיינר בערוץ 7
• הרב חיים שטיינר באתר סרוגים
• הרב חיים שטיינר באתר כיפה

הערות שוליים[עריכה]