ישיבת הר המור: הבדלים בין גרסאות בדף
(זה לא נכון שיש 450 יש 650) |
מ (הפעיל הגנה על הדף "ישיבת הר המור" ([עריכה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
||
| (39 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
}} | }} | ||
'''ישיבת הר המור''' היא [[ישיבה]] גבוהה ב[[ירושלים]], | '''ישיבת הר המור''' היא [[ישיבה]] גבוהה ב[[ירושלים]], מהישיבות הגדולות בציבור הדתי לאומי. | ||
== הקמת הישיבה == | == הקמת הישיבה == | ||
הישיבה הוקמה בחודש אלול תשנ"ח (1997) לאחר שקבוצת רבנים, בראשות הרב טאו, פרשה מישיבת מרכז הרב. לאחר מתחים שחלו בין [[הרב טאו]] ובין הרב שפירא לגבי דרך הנהגת הישיבה, חלה נקודת שבר כאשר נטען כי עלתה כוונה לשלב מכון הוראה באופן רשמי במסגרת הישיבה שגם יתמוך בתקציבה (באופן דומה לנהוג בישיבות הסדר רבות), על אף שהרב שפירא עצמו הכחיש את קיומה של תכנית כזו <ref>ראה: הרב אברהם שפירא, ראיון עיתונאי שהופיע בספר "מורשה" ח"א; [[הרב יוסף בדיחי]], "יוסף לקח" עמ' 61-62.</ref>. הרב טאו התנגד בתוקף להכנסת מסגרת אקדמית לישיבה, ובעקבות הפולמוס שנוצר פרש מן הישיבה עם שישה מן הר"מים וכן חלק נכבד מתלמידי הישיבה ואברכיה (בפרט מהתלמידים המבוגרים), והקים עמם את ישיבת הר המור. לאחר הפילוג, הוציאו תלמידי הרב טאו חוברת בשם "לדרך הקודש", בה הם מסבירים על חשיבות לימוד התורה בטהרה, ללא מכון לרבנים ואקדמיזציה תורנית, וטענו כי הרב שפירא לא נהג כך. רבנים רבים מתלמידי הרצי"ה חלקו על מעשה המרידה ברב שפירא, ולאחר הפרישה מהישיבה חתמו על מכתב הקורא לפורשים "לחזור בתשובה, לחזור לישיבה ולבקש מחילה מהרב שפירא". בין הרבנים החתומים על המכתב היו [[הרב דב ליאור]], [[הרב יעקב אריאל]], [[הרב חיים דרוקמן]], [[הרב זלמן מלמד]], [[הרב יעקב פילבר]], [[הרב אריה שטרן]] ועוד. אליהם הצטרף אף הראשון לציון [[הרב מרדכי אליהו]] שכתב כי "הרב שפירא הוא רבם של רוב הדיינים והרבנים וראשי הישיבות, וחלילה לערער אחריו או לפלג ממנו, ואין לסייע בכך". | |||
[[הרב יעקב שפירא]], בנו של [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] וראש ישיבת מרכז הרב הנוכחי, סיפר בראיון על תחושתו הרעה של אביו בעקבות והפיצול וכן אמר כי אביו "לא מחל עד יומו האחרון על הקמת 'הר המור". כמו כן, לדבריו אביו השתדל למנוע את הפיצול שחל בישיבה והוא "ניסה בכל דרך למנוע את המחלוקת, וכל חייו נמנע ממחלוקת בכל מקום, תמיד היה מהראשונים שיזמו אחדות"{{הערה|[https://www.srugim.co.il/217225-%D7%90%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%97%D7%9C-%D7%A2%D7%93-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%95 הרב יעקב שפירא: 'אבי לא מחל עד יומו האחרון על הקמת 'הר המור'"], גיא עזרא, סרוגים}}. | |||
ה[[ישיבה]] הוקמה בבית מדרש קטן בשכונת | ה[[ישיבה]] הוקמה בבית מדרש קטן בשכונת קרית מנחם שבירושלים, משם עברה למבנה בשכונת בית וגן השייך ל[[ישיבת נתיב מאיר]], ומשם לשכונת קרית יובל, כיום היא שוכנת במבנה הקבע שלה בשכונת [[הר חומה]]. מקור שם הישיבה הוא בפסוק מ[[שיר השירים]] "עד שיפוח היום ונסו הצללים, אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה". השם הר המור דומה גם לשם "צרור המֹר" בו השתמשו גרעיני יוצאי ישיבת מרכז הרב באבן שמואל, בחיפה וכן בראשית ימיה של [[ישיבת בית אל]]. המילה "המֹר" שימשה כראשי תיבות של "'''ה'''משך '''מ'''רכז ה'''ר'''ב". | ||
מאז הקמתה, הרב טאו מכהן בתפקיד כנשיא הישיבה. הוא אינו מעורב בניהולה השוטף אך מכריע בנושאים אידאולוגיים, ונחשב כמורה דרך לישיבות שהוקמו ע"י תלמידיו (המכונות "ישיבות הקו") בהן [[ישיבת שבי חברון]], [[ישיבת איילת השחר]], [[ישיבת מדברה כעדן]] ועוד. | |||
== דרך הישיבה == | == דרך הישיבה == | ||
הישיבה מונהגת ברוח תורתו של [[הרב צבי יהודה קוק]] לפי הבנתו של הרב טאו אותה, ומקבילה לישיבת מרכז הרב בדרכה ולימודיה. כמה מישיבות הציונות הדתית הולכות בדרכה, ואותן מכנים בכינוי "ישיבות הקו" (ביניהן: [[ישיבת מדברה כעדן]] ב[[מצפה רמון]], [[ישיבת שבי חברון]], [[ישיבת איילת השחר]] ב[[אילת]], [[ישיבת תל אביב]],[[ישיבת עטרת ירושלים]], [[הישיבה הגבוהה בני נצרים]] ב[[חולות חלוצה]] ו[[ישיבת חומות ירושלים]] וכן המכינות הקדם צבאיות השונות, ובראשם [[המכינה הקדם צבאית בני דוד]] ב[[עלי]] ועוד) מוסדות אלו הולכים על פי האידאולוגיה של הר המור. כיום, הישיבה מונה קרוב ל650 תלמידים, רובם (כשני שלישים) הינם [[אברכים]] נשואים, ויחסית לשאר הישיבות, ממוצע הגילאים בישיבה הינו גבוה במיוחד. תלמידי הישיבה מתגייסים במסגרת של "[[הסדר מרכז]]". | |||
הישיבה מונהגת ברוח תורתו של [[הרב צבי יהודה קוק]], ומקבילה לישיבת מרכז הרב בדרכה ולימודיה. | |||
== מרבני הישיבה == | == מרבני הישיבה == | ||
| שורה 37: | שורה 38: | ||
* [[הרב אלי בזק]] - מלמד לימודי אמונה. | * [[הרב אלי בזק]] - מלמד לימודי אמונה. | ||
* [[הרב אריאל אדרי]] - ר"מ בגמרא שיעור ג'. [[דיין]] בבתי הדין הרבניים של [[הרבנות הראשית לישראל]]. | * [[הרב אריאל אדרי]] - ר"מ בגמרא שיעור ג'. [[דיין]] בבתי הדין הרבניים של [[הרבנות הראשית לישראל]]. | ||
* [[הרב דוד ג'יאמי]] - ר"מ בגמרא ואמונה (שיעור ב' וכינוס), ומלמד ב'[[ | * [[הרב דוד ג'יאמי]] - ר"מ בגמרא ואמונה (שיעור ב' וכינוס), ומלמד ב'[[בית אמונה]]'. | ||
* [[הרב ידידיה ריין]] - ר"מ בגמרא ואמונה שיעור א'. | * [[הרב ידידיה ריין]] - ר"מ בגמרא ואמונה שיעור א'. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://www.harhamor.co.il/default.aspx?langID=1 אתר ישיבת הר המור] | * [http://www.harhamor.co.il/default.aspx?langID=1 אתר ישיבת הר המור] | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/71987 ישיבת "מרכז הרב" והתפלגותה] תשובה מאת [[הרב דוד חי הכהן]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־07:31, 5 במאי 2023
|
|
| ישיבת הר המור | |
|---|---|
 סמל הישיבה | |
| סוג | ישיבה גבוהה |
| תאריך יסוד | תשנ"ז |
| מיקום | חומת שמואל, ירושלים |
| השתייכות (זרם) | הציונות הדתית |
| מייסדים | הרב צבי ישראל טאו ותלמידיו |
| ראש הישיבה כיום | הרב עמיאל שטרנברג והרב מרדכי שטרנברג |
| מספר תלמידים | כ- 650 תלמידים ואברכים |
| ספרים | סדרת "לאמונת עתנו"; שיעורי הרב מרדכי שטרנברג; שחר אהללך; ועוד |
ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה בירושלים, מהישיבות הגדולות בציבור הדתי לאומי.
הקמת הישיבה
הישיבה הוקמה בחודש אלול תשנ"ח (1997) לאחר שקבוצת רבנים, בראשות הרב טאו, פרשה מישיבת מרכז הרב. לאחר מתחים שחלו בין הרב טאו ובין הרב שפירא לגבי דרך הנהגת הישיבה, חלה נקודת שבר כאשר נטען כי עלתה כוונה לשלב מכון הוראה באופן רשמי במסגרת הישיבה שגם יתמוך בתקציבה (באופן דומה לנהוג בישיבות הסדר רבות), על אף שהרב שפירא עצמו הכחיש את קיומה של תכנית כזו [1]. הרב טאו התנגד בתוקף להכנסת מסגרת אקדמית לישיבה, ובעקבות הפולמוס שנוצר פרש מן הישיבה עם שישה מן הר"מים וכן חלק נכבד מתלמידי הישיבה ואברכיה (בפרט מהתלמידים המבוגרים), והקים עמם את ישיבת הר המור. לאחר הפילוג, הוציאו תלמידי הרב טאו חוברת בשם "לדרך הקודש", בה הם מסבירים על חשיבות לימוד התורה בטהרה, ללא מכון לרבנים ואקדמיזציה תורנית, וטענו כי הרב שפירא לא נהג כך. רבנים רבים מתלמידי הרצי"ה חלקו על מעשה המרידה ברב שפירא, ולאחר הפרישה מהישיבה חתמו על מכתב הקורא לפורשים "לחזור בתשובה, לחזור לישיבה ולבקש מחילה מהרב שפירא". בין הרבנים החתומים על המכתב היו הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב חיים דרוקמן, הרב זלמן מלמד, הרב יעקב פילבר, הרב אריה שטרן ועוד. אליהם הצטרף אף הראשון לציון הרב מרדכי אליהו שכתב כי "הרב שפירא הוא רבם של רוב הדיינים והרבנים וראשי הישיבות, וחלילה לערער אחריו או לפלג ממנו, ואין לסייע בכך".
הרב יעקב שפירא, בנו של הרב שפירא וראש ישיבת מרכז הרב הנוכחי, סיפר בראיון על תחושתו הרעה של אביו בעקבות והפיצול וכן אמר כי אביו "לא מחל עד יומו האחרון על הקמת 'הר המור". כמו כן, לדבריו אביו השתדל למנוע את הפיצול שחל בישיבה והוא "ניסה בכל דרך למנוע את המחלוקת, וכל חייו נמנע ממחלוקת בכל מקום, תמיד היה מהראשונים שיזמו אחדות"[2].
הישיבה הוקמה בבית מדרש קטן בשכונת קרית מנחם שבירושלים, משם עברה למבנה בשכונת בית וגן השייך לישיבת נתיב מאיר, ומשם לשכונת קרית יובל, כיום היא שוכנת במבנה הקבע שלה בשכונת הר חומה. מקור שם הישיבה הוא בפסוק משיר השירים "עד שיפוח היום ונסו הצללים, אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה". השם הר המור דומה גם לשם "צרור המֹר" בו השתמשו גרעיני יוצאי ישיבת מרכז הרב באבן שמואל, בחיפה וכן בראשית ימיה של ישיבת בית אל. המילה "המֹר" שימשה כראשי תיבות של "המשך מרכז הרב".
מאז הקמתה, הרב טאו מכהן בתפקיד כנשיא הישיבה. הוא אינו מעורב בניהולה השוטף אך מכריע בנושאים אידאולוגיים, ונחשב כמורה דרך לישיבות שהוקמו ע"י תלמידיו (המכונות "ישיבות הקו") בהן ישיבת שבי חברון, ישיבת איילת השחר, ישיבת מדברה כעדן ועוד.
דרך הישיבה
הישיבה מונהגת ברוח תורתו של הרב צבי יהודה קוק לפי הבנתו של הרב טאו אותה, ומקבילה לישיבת מרכז הרב בדרכה ולימודיה. כמה מישיבות הציונות הדתית הולכות בדרכה, ואותן מכנים בכינוי "ישיבות הקו" (ביניהן: ישיבת מדברה כעדן במצפה רמון, ישיבת שבי חברון, ישיבת איילת השחר באילת, ישיבת תל אביב,ישיבת עטרת ירושלים, הישיבה הגבוהה בני נצרים בחולות חלוצה וישיבת חומות ירושלים וכן המכינות הקדם צבאיות השונות, ובראשם המכינה הקדם צבאית בני דוד בעלי ועוד) מוסדות אלו הולכים על פי האידאולוגיה של הר המור. כיום, הישיבה מונה קרוב ל650 תלמידים, רובם (כשני שלישים) הינם אברכים נשואים, ויחסית לשאר הישיבות, ממוצע הגילאים בישיבה הינו גבוה במיוחד. תלמידי הישיבה מתגייסים במסגרת של "הסדר מרכז".
מרבני הישיבה
- הרב צבי ישראל טאו - נשיא הישיבה.
- הרב עמיאל שטרנברג - ראש הישיבה.
- הרב מרדכי שטרנברג - ראש הישיבה.
- הרב עודד וולנסקי - מלמד לימודי אמונה.
- הרב יעקב לבנון - מלמד לימודי אמונה.
- הרב יהושע צוקרמן - מלמד לימודי גמרא ואמונה.
- הרב אלי בזק - מלמד לימודי אמונה.
- הרב אריאל אדרי - ר"מ בגמרא שיעור ג'. דיין בבתי הדין הרבניים של הרבנות הראשית לישראל.
- הרב דוד ג'יאמי - ר"מ בגמרא ואמונה (שיעור ב' וכינוס), ומלמד ב'בית אמונה'.
- הרב ידידיה ריין - ר"מ בגמרא ואמונה שיעור א'.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ראה: הרב אברהם שפירא, ראיון עיתונאי שהופיע בספר "מורשה" ח"א; הרב יוסף בדיחי, "יוסף לקח" עמ' 61-62.
- ↑ הרב יעקב שפירא: 'אבי לא מחל עד יומו האחרון על הקמת 'הר המור'", גיא עזרא, סרוגים