רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (15 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[תמונה:Tzemach tzedek.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מנחם מנדל שניאורסון- אדמו"ר "הצמח צדק"]] | [[תמונה:Tzemach tzedek.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מנחם מנדל שניאורסון- אדמו"ר "הצמח צדק"]] | ||
'''רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)''' היה ה[[אדמו"ר]] השלישי של [[חסידות חב"ד]]. | '''רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)''' היה ה[[אדמו"ר]] השלישי של [[חסידות חב"ד]]. | ||
מכונה "הצמח צדק" על שם ספרו: "הצמח צדק". | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד ב[[כ"ט באלול]] [[ה'תקמ"ט]] (1789) | נולד ב[[כ"ט באלול]] [[ה'תקמ"ט]] (1789) ([[ערב ראש השנה]]) בעיר ליוזני שברוסיה הלבנה לאביו ר' שלום שכנא ולאמו הרבנית דבורה לאה אלטשולער, בתו השנייה של [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] בעל [[התניא]]. נקרא על שם הרב רבי מנחם מענדל מהורדוק. בשבת תשובה ה'תק"נ היה השלום זכר שלו, בו אמר רבנו הזקן מאמר חסידות "שובה ישראל", וביאר מעלת התשובה. רמ"מ התייתם מאמו בגיל צעיר (בג' ב[[תשרי]] ה'תקנ"ב) וגדל אצל סבו [[רבי שניאור זלמן מלאדי]], שהיה לרבו המובהק בנגלה ובנסתר. | ||
בהיותו בגיל שמונה שנים הציע [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] לבנו [[רבי דוב בער שניאורי]] לקחתו כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא{{דרוש מקור}}, אך רבי דוב בער שניאורי היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. רבי שניאור זלמן ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו [[גמרא]], הורה לו לשנן בעל-פה דף עם [[פירוש רש"י לתלמוד|רש"י]] ותוספות, תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. [[רבי דוב בער שניאורי]] שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר: "אפילו בקולך אין הוא שומע!". רבי שניאור זלמן מלאדי קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף. | |||
כבר בשנת ה'תקס"א התחיל לכתוב חידושים בנגלה וב[[תורת החסידות|חסידות]], מה ששמע מסביו [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] ובנוסף ביאורים משלו. | |||
נשא את חיה מושקא שניאורסון בת דודו ב[[ה' כסלו]] [[ה'תקס"ג]], ולאחר פטירת דודו ואב כלתו [[רבי דוב בער שניאורי]] בט' ב[[כסלו]] ה'תקפ"ח מונה לאדמו"ר השלישי של [[חסידות חב"ד]], ומשכנו הייתה ב[[ליובביץ']]. יצר קשרים הדוקים עם גדולי דורו, כולל גאוני ליטא כ[[רבי יצחק מוולוז'ין]] ועוד. | |||
הסתלק בי"ג ב[[ניסן]] ה'תרכ"ו. כמה מבניו היו אדמו"רים, אך ממשיכו בחסידות חב"ד היה בנו השביעי והצעיר [[רבי שמואל שניאורסון]], המכונה "אדמו"ר המהר"ש". בן נוסף, [[רבי יהודה לייב שניאורסון]] (המכונה: "המהרי"ל מקאפוסט"), ייסד את [[חסידות קאפוסט]] ועוד שניים מבניו גם הקימו חצרות שהם: [[חסידות ליאדי]] ו[[חסידות ניעז'ין]]. | |||
==פעילותו== | |||
עסק רבות בצרכי ציבור, רבי מנחם מנדל שניאורסון ייסד ישיבה גדולה בליובאוויטש ובשנים הראשונות לנשיאותו היה מוסר באופן קבוע שיעורים לאברכים בישיבה. בנו ישראל נח שניאורסון היה ראש מגידי השיעורים וחתנו, הרב לוי יצחק זלמנוביץ', היה מבוחני הישיבה. | |||
בגזירת הקנטוניסטים היה שולח בחשאי אל כל הקהילות ששהו בהם חוטפים ודאג שיחרימו אותם ואת הקנטוניסטים היה מחזק שישמרו את ה[[תורה]] וה[[מצווה|מצוות]] וכן היה דואג לפדות את הילדים שנחטפו. פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות. | |||
{{להשלים}} | |||
==ספריו== | |||
היה גדול בתורה, ועשרות כרכים בנגלה ובנסתר נדפסו מתורתו. חלקם: | |||
*'''צמח צדק''' | |||
*'''דרך מצוותיך''' | |||
*'''ספר הליקוטים''' | |||
*'''[[שו"ת]] צמח צדק''' | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''' חלק א', בני ברק תשמ"ו, עמ' עא- צה | * אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''' חלק א', בני ברק תשמ"ו, עמ' עא- צה | ||
{{חסידות חב"ד}} | |||
{{סדרה|הקודם= [[רבי דוב בער שניאורסון]]|הבא=[[רבי שמואל שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד]]}} | {{סדרה|הקודם= [[רבי דוב בער שניאורסון]]|הבא=[[רבי שמואל שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד]]}} | ||
גרסה אחרונה מ־18:37, 4 במרץ 2021
|
|
- הדף "צמח צדק" מפנה לכאן. לערך העוסק בשו"ת "צמח צדק" הקדמון, ראו רבי מנחם מנדל קרוכמל.
רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) היה האדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד.
מכונה "הצמח צדק" על שם ספרו: "הצמח צדק".
תולדות חייו[עריכה]
נולד בכ"ט באלול ה'תקמ"ט (1789) (ערב ראש השנה) בעיר ליוזני שברוסיה הלבנה לאביו ר' שלום שכנא ולאמו הרבנית דבורה לאה אלטשולער, בתו השנייה של רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא. נקרא על שם הרב רבי מנחם מענדל מהורדוק. בשבת תשובה ה'תק"נ היה השלום זכר שלו, בו אמר רבנו הזקן מאמר חסידות "שובה ישראל", וביאר מעלת התשובה. רמ"מ התייתם מאמו בגיל צעיר (בג' בתשרי ה'תקנ"ב) וגדל אצל סבו רבי שניאור זלמן מלאדי, שהיה לרבו המובהק בנגלה ובנסתר.
בהיותו בגיל שמונה שנים הציע רבי שניאור זלמן מלאדי לבנו רבי דוב בער שניאורי לקחתו כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא(דרוש מקור), אך רבי דוב בער שניאורי היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. רבי שניאור זלמן ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו גמרא, הורה לו לשנן בעל-פה דף עם רש"י ותוספות, תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. רבי דוב בער שניאורי שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר: "אפילו בקולך אין הוא שומע!". רבי שניאור זלמן מלאדי קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף.
כבר בשנת ה'תקס"א התחיל לכתוב חידושים בנגלה ובחסידות, מה ששמע מסביו רבי שניאור זלמן מלאדי ובנוסף ביאורים משלו.
נשא את חיה מושקא שניאורסון בת דודו בה' כסלו ה'תקס"ג, ולאחר פטירת דודו ואב כלתו רבי דוב בער שניאורי בט' בכסלו ה'תקפ"ח מונה לאדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד, ומשכנו הייתה בליובביץ'. יצר קשרים הדוקים עם גדולי דורו, כולל גאוני ליטא כרבי יצחק מוולוז'ין ועוד.
הסתלק בי"ג בניסן ה'תרכ"ו. כמה מבניו היו אדמו"רים, אך ממשיכו בחסידות חב"ד היה בנו השביעי והצעיר רבי שמואל שניאורסון, המכונה "אדמו"ר המהר"ש". בן נוסף, רבי יהודה לייב שניאורסון (המכונה: "המהרי"ל מקאפוסט"), ייסד את חסידות קאפוסט ועוד שניים מבניו גם הקימו חצרות שהם: חסידות ליאדי וחסידות ניעז'ין.
פעילותו[עריכה]
עסק רבות בצרכי ציבור, רבי מנחם מנדל שניאורסון ייסד ישיבה גדולה בליובאוויטש ובשנים הראשונות לנשיאותו היה מוסר באופן קבוע שיעורים לאברכים בישיבה. בנו ישראל נח שניאורסון היה ראש מגידי השיעורים וחתנו, הרב לוי יצחק זלמנוביץ', היה מבוחני הישיבה. בגזירת הקנטוניסטים היה שולח בחשאי אל כל הקהילות ששהו בהם חוטפים ודאג שיחרימו אותם ואת הקנטוניסטים היה מחזק שישמרו את התורה והמצוות וכן היה דואג לפדות את הילדים שנחטפו. פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות.
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
ספריו[עריכה]
היה גדול בתורה, ועשרות כרכים בנגלה ובנסתר נדפסו מתורתו. חלקם:
- צמח צדק
- דרך מצוותיך
- ספר הליקוטים
- שו"ת צמח צדק
לקריאה נוספת[עריכה]
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק א', בני ברק תשמ"ו, עמ' עא- צה
| חסידות חב"ד | ||
|---|---|---|
| אדמו"רי חב"ד | חב"ד ליובאוויטש: רבי שניאור זלמן מלאדי • רבי דוב בער שניאורי • רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק • רבי שמואל שניאורסון • רבי שלום דובער שניאורסון • רבי יוסף יצחק שניאורסון • רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש • אדמו"רי קאפוסט: יהודה לייב שניאורסון • שלמה זלמן שניאורסון • שלום דובער מרציצה • שמריהו נח שניאורסון • אדמו"רי לאדי: חיים שניאור זלמן שניאורסון • יצחק דובער שניאורסון • לוי יצחק מסיראטשין • יהודה ירחמיאל גוטמן • מאיר שכנא שניאורסון • אדמו"רי ניעז'ין: ישראל נח שניאורסון • אדמו"רי סטרשלה: אהרון מסטרשלה • ר' חיים רפאל • אישות אדמו"רי חב"ד הרישמית: סטרנא • שיינא • חיה מושקא (אשת הצמח צדק) • רבקה (אשת המהר"ש) • שטערנא • שטערנא שרה • נחמה דינה • חיה מושקא שניאורסון (אשת הרבי מליובאוויטש)• | |
| ספרי חב"ד | ספרי אדמו"רי חב"ד: אגרות קודש (הרבי מליובאוויטש) • ליקוטי שיחות • ספר התניא • אגרות קודש (הריי"צ) • ספרי חסידי חב"ד: חקרי הלכות • | |
| ישיבות | ישיבות: ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש • ישיבת תורת אמת (חב"ד) • | |
| הקודם: רבי דוב בער שניאורסון |
אדמו"רי חב"ד | הבא: רבי שמואל שניאורסון |