פורים משולש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הסרת ההפניה לדף פורים)
תגית: הסרת הפניה
 
(7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
כאשר ט"ו באדר חל בשבת, מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, והוא הנקרא "פורים משולש", כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים.
[[פורים משולש]] מתרחש כאשר ט"ו באדר חל בשבת ואז מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים. על אף שיום הפורים עצמו חל בשבת, את מצוות הפורים מקיימים דווקא בשישי שלפניו ובראשון שלאחריו. את [[מקרא מגילה|קריאת המגילה]] ואת [[מתנות לאביונים]] נותנים ביום שישי, וביום ראשון אוכלים את סעודת החג ושולחים [[משלוח מנות|משלוחי מנות]].
 
[[קובץ:מגילת אסתר.jpeg|ממוזער|[[קריאת מגילה|קריאת מגילת אסתר]] נקראת ביום שישי בפורים משולש]]
בשבת, כידוע, אין קוראים את המגילה {{מקור|כשם שאין תוקעים בשופר כשחל ראש השנה בשבת, וכשם שאין נוטלים את ארבעת המינים כשחל חג הסוכות בשבת - מתוך חשש לאיסורי הוצאה וטלטול|כן}}. מאידך, אין לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון, ט"ז באדר, שכן ממגילת אסתר למדים, שאין לדחות את קריאת המגילה לאחר ט"ו באדר. במקרה זה קוראים את מגילת אסתר ביום שישי - י"ד באדר. גם את מתן המתנות לאביונים מקדימים ליום שישי. בשבת גופא, שהיא ט"ו באדר, מוסיפים את "על הנסים" בתפילות השבת ובברכת המזון. כן מוציאים שני ספרי תורה: בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובספר התורה השני קוראים את פרשת "ויבא עמלק". ביום ראשון, ט"ז באדר, עושים את סעודת הפורים ושולחים משלוחי מנות.
בפורים עצמו, שבת ט"ו באדר, מוסיפים [[על הניסים]] בתפילות ה[[שבת]] וב[[ברכת המזון]]. כמו כן מוציאים שני ספרי תורה: בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובספר התורה השני קוראים את פרשת "ויבא עמלק".
==גדרו==
למרות שבעקבות אילוצים שונים את מצוות פורים משולש לא עושים ביום שבת עצמו, עדיין עיקר החג נותר ביום שבת עצמו.


בגמרא {{#makor-new:מגילה ל א|בבלי-מגילה|ל|א}} חולקים [[רב]] ו[[שמואל]] לגבי זמן אמירת [[פרשת זכור]] בפורים משולש, כאשר שמואל אומר שעיקר החג נותר בשבת עצמה, על אף שהמצוות מחולקות ליום שישי וראשון. הדבר משפיע על חיוב האדם בפורים דפרזים, שלפי גמרא זו, רק מי שנמצא ביום ט"ו אדר בירושלים ייחשב כמי שחוגג פורים דפרזים, על אף שביום י"ד, בו נותנים מתנות לאביונים הוא יהיה במקום אחר.
==קריאת מגילה ומתנות לאביונים==
==קריאת מגילה ומתנות לאביונים==
בפורים משולש קריאת המגילה נעשית ביום שישי ולא ביום הפורים עצמו בשבת, ובגמרא {{#makor-new:מגילה ד ב|בבלי-מגילה|ד|ב}} מובאות לכך שתי סיבות. [[רבה]] אומר כי הסיבה לכך היא גזירת חכמים שלא לקרוא בשבת מחשש שמא אדם ייקח את המגילה וילך איתה לאדם שילמד אותה לקרוא אותה ויעבור על איסור [[טלטול]] בשבת{{הערה|מאותה גזירה גם נאסר לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת שמא יטלטלו וייקח אותו לאדם הבקי בתקיעה וכן נאסר ליטול לולב בסוכות שחל בשבת}}.


כעיקרון היה צריך לקרוא את המגילה ביום השבת, וגם לתת בו מתנות לאביונים על ידי מאכלים ולא על ידי כסף, אך חכמים תקנו שלא לקרוא בשבת, מחשש שאדם יבוא להוציא את המגילה מביתו לרשות הרבים, במקום שאין עירוב, ובכך יחלל את השבת. וכיוון לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון אי אפשר, כי נאמר על תאריך הקריאה "ולא יעבור", לכן לא נותר אלא להקדים את הקריאה ליום ששי.
[[רב יוסף]] מביא הסבר נוסף כי "עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה"- שבזמן זה נח להם לאסוף מהציבור את המתנות המיועדות להם. ממילא, מכיוון שאין אפשרות לתת מתנות לאביונים בשבת, מקדימים גם את קריאת המגילה ליום חול. הגמרא מסבירה כי בכל מקרה אין לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון מכיוון שנאמר בתקנת הקריאה ב[[מגילת אסתר]] "ולא יעבור"- שאין לדחות את קריאת את המגילה לאחר מועד החג. ולכן מקדימים לשישי גם את קריאת המגילה וגם את המתנות לאביונים.
 
===קריאת מגילה במניין===
כיוון שקריאת המגילה הוקדמה ליום ששי, אנחנו מקדימים ליום זה גם את נתינת המתנות לאביונים, כיוון שעיני העניים נשואות למקרא מגילה, שבזמן זה נח להם לאסוף מהציבור את המתנות המיועדות להם.
בתקופת הגמרא תקנו חכמים שבני הכפרים שלא היו בקיאים בקריאת המגילה יוכלו לקרוא את המגילה ביום שני או חמישי שלפני החג בהם התאספו אנשי הכרך אל הכפר ויוכל אחד מהם לקרוא לכפר. אמנם, מכיוון שקריאה זו הינה "קריאה שלא בזמנה" שהרי היא לא ביום הפורים עצמו, חלקו האמוראים {{#makor-new:מגילה ה א|בבלי-מגילה|ה|א}} האם ניתן לברך לפניה ברכת המצוות גם בקריאה ביחידות, או שניתן לברך עליה רק במניין.


ישנה מחלוקת האם הקריאה בירושלים ביום ששי נחשבת "קריאה בזמנה" שעליה ניתן לברך גם אם קוראים ביחידות,  או שהיא נחשבת "קריאה מוקדמת" עליה מברכים רק אם קוראים בציבור. משום כך, בשנה זו ישנה חשיבות עוד יותר גדולה לקרוא בציבור, מלבד המעלה של קריאה ברוב עם, כדי שיהיה ניתן לברך לפי כל השיטות.  
להלכה, בשולחן ערוך {{#makor-new:אורח חיים תרצ א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצ|א}} פסק כי לכתחילה יש לברך על המגילה בעשרה בשאר ימות השנה. הרמ"א הוסיף כי כאשר היא נקראת שלא בזמנה- כגון בקריאת מגילה בפורים משולש שחלה ביום שישי, אין לברך עליה ביחיד. מנגד, יש מן הפוסקים שכתבו שבדיעבד גם בפורים משולש ניתן לברך על המגילה ביחידות, אך את [[ברכת הרב את ריבנו]] שבסוף המגילה אין לברך ללא מניין בכל מקרה.


אם לא מצליחים לקרוא במניין – כמו אדם שנמצא בבידוד, אפשר לסמוך על הפוסקים ולברך את שלושת הברכות לפני קריאת המגילה, אך לא את ברכת "הרב את ריבנו" בסוף המגילה שאותה תמיד מברכים רק במניין.
על אף הצורך במניין, ה[[רמב"ן]] {{הערה|מלחמת השם, שם}} כותב כי מכיוון שחובת המגילה היא חובת היחיד ולא חובת הציבור, הצורך במניין איננו כבכל מניין אלא כחלק מפרסום הנס. לכן, לפי דבריו ייתכן ואין צורך בדיני מניין רגילים, וגם אישה תוכל להצטרף לעשרה וכן פסק ב[[משנה ברורה]] {{#makor-new:משנה ברורה  תרצ סג|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|תרצ|סג}}.


עוד יוצא שבשנה זו, קריאת המגילה מתבצעת מיד בסוף הצום, שאמנם כך קורה בכל הארץ כמעט כל שנה, אך בני ירושלים לא רגילים לכך, ולהם חשוב להזכיר שכעיקרון לא שוברים את הצום לפני קריאת המגילה, אך מי שהצום קשה לו, יכול לשתות ולטעום משהו קל, או לאכול מזונות עד שיעור "כביצה".
עוד יוצא שבשנה זו, קריאת המגילה מתבצעת מיד בסוף הצום, שאמנם כך קורה בכל הארץ כמעט כל שנה, אך בני ירושלים לא רגילים לכך, ולהם חשוב להזכיר שכעיקרון לא שוברים את הצום לפני קריאת המגילה, אך מי שהצום קשה לו, יכול לשתות ולטעום משהו קל, או לאכול מזונות עד שיעור "כביצה".
שורה 21: שורה 25:


על אף שזו פסיקת ההלכה, יש שמחמירים וחוששים לשיטות נוספות, ולכן בנוסף למשתה ולמשלוחי המנות ביום ראשון, הם מהדרים וסועדים ושולחים משלוחים גם בשבת, ויש שנוהגים גם ביום ראשון.
על אף שזו פסיקת ההלכה, יש שמחמירים וחוששים לשיטות נוספות, ולכן בנוסף למשתה ולמשלוחי המנות ביום ראשון, הם מהדרים וסועדים ושולחים משלוחים גם בשבת, ויש שנוהגים גם ביום ראשון.
==תפילות ביום השבת==
ביום שבת חוגגים את הפורים בתפילות ובקריאת התורה. קוראים בשני ספרים, בראשון עולים שבעה לקרוא בפרשת השבוע פרשת תצווה, ובשני מפטירים "ויבוא עמלק". בנוסף, אומרים [[על הניסים]] לפני "ועל כולם" בתפילת הלחש. ולעניין אמירת על הניסים בברכת המזון, האשכנזים אומרים אותו במקומו בהודאה כמו בכל שנה, והספרדים אומרים אותו ב"הרחמן". יש מחמירים לעשות סעודת פורים ומשלוח מנות גם ביום שבת (בפורים המשולש בירושלים), ועליהם להיזהר שלא להוציא מרשות לרשות במקום שאין עירוב מהודר.
==תחפושות בשבת==
בפורים נוהגים ללבוש מיני בגדים משונים לשמחה ולקיים "ונהפוך הוא" ושפיר דמי. ומכל מקום, כשחל פורים מיום שישי ועד ליל יום שני, נקל לתאר שלשם שמחה עלולים ללבוש גם בשבת בגדים משונים, ובכללם כובעים משונים בכלל הכובעים יש כובעים ששוליהם רחבים ביותר, כמו זה הקרוי "סומבררו" או כובעים סינים רחבי שוליים, וכל כיוצא בזה.
יש לדעת שהשולחן ערוך פסק שאין ללבוש כובע רחב שוליים, שלא לעבור על איסור אוהל ואיסור זה הוא אפילו בבית, ואפילו לילדים. וכדבריו: "כובע שהוא מתפשט להלן מראשו טפח, אסור להניחו בראשו אפילו בבית משום אוהל".
אמנם, המשנה ברורה מעיר במקום כי העולם נהגו להקל ולחבוש כובעים ומגבעות בשבת.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [https://www.yeshiva.org.il/article/6713 הלכות פורים המשולש למעשה]
* [https://www.yeshiva.org.il/article/6713 הלכות פורים המשולש למעשה]
* [https://www.yeshiva.org.il/article/6713 הכל על פורים משולש] ריכוז תשובות הרבנים באתר ישיבה
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/7247 הלכות פורים משולש] [[הרב מרדכי אליהו]]


 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:פורים]]

גרסה אחרונה מ־07:53, 8 במרץ 2023

פורים משולש מתרחש כאשר ט"ו באדר חל בשבת ואז מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים. על אף שיום הפורים עצמו חל בשבת, את מצוות הפורים מקיימים דווקא בשישי שלפניו ובראשון שלאחריו. את קריאת המגילה ואת מתנות לאביונים נותנים ביום שישי, וביום ראשון אוכלים את סעודת החג ושולחים משלוחי מנות.

קריאת מגילת אסתר נקראת ביום שישי בפורים משולש

בפורים עצמו, שבת ט"ו באדר, מוסיפים על הניסים בתפילות השבת ובברכת המזון. כמו כן מוציאים שני ספרי תורה: בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובספר התורה השני קוראים את פרשת "ויבא עמלק".

גדרו[עריכה]

למרות שבעקבות אילוצים שונים את מצוות פורים משולש לא עושים ביום שבת עצמו, עדיין עיקר החג נותר ביום שבת עצמו.

בגמרא מגילה ל א חולקים רב ושמואל לגבי זמן אמירת פרשת זכור בפורים משולש, כאשר שמואל אומר שעיקר החג נותר בשבת עצמה, על אף שהמצוות מחולקות ליום שישי וראשון. הדבר משפיע על חיוב האדם בפורים דפרזים, שלפי גמרא זו, רק מי שנמצא ביום ט"ו אדר בירושלים ייחשב כמי שחוגג פורים דפרזים, על אף שביום י"ד, בו נותנים מתנות לאביונים הוא יהיה במקום אחר.

קריאת מגילה ומתנות לאביונים[עריכה]

בפורים משולש קריאת המגילה נעשית ביום שישי ולא ביום הפורים עצמו בשבת, ובגמרא מגילה ד ב מובאות לכך שתי סיבות. רבה אומר כי הסיבה לכך היא גזירת חכמים שלא לקרוא בשבת מחשש שמא אדם ייקח את המגילה וילך איתה לאדם שילמד אותה לקרוא אותה ויעבור על איסור טלטול בשבת‏[1].

רב יוסף מביא הסבר נוסף כי "עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה"- שבזמן זה נח להם לאסוף מהציבור את המתנות המיועדות להם. ממילא, מכיוון שאין אפשרות לתת מתנות לאביונים בשבת, מקדימים גם את קריאת המגילה ליום חול. הגמרא מסבירה כי בכל מקרה אין לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון מכיוון שנאמר בתקנת הקריאה במגילת אסתר "ולא יעבור"- שאין לדחות את קריאת את המגילה לאחר מועד החג. ולכן מקדימים לשישי גם את קריאת המגילה וגם את המתנות לאביונים.

קריאת מגילה במניין[עריכה]

בתקופת הגמרא תקנו חכמים שבני הכפרים שלא היו בקיאים בקריאת המגילה יוכלו לקרוא את המגילה ביום שני או חמישי שלפני החג בהם התאספו אנשי הכרך אל הכפר ויוכל אחד מהם לקרוא לכפר. אמנם, מכיוון שקריאה זו הינה "קריאה שלא בזמנה" שהרי היא לא ביום הפורים עצמו, חלקו האמוראים מגילה ה א האם ניתן לברך לפניה ברכת המצוות גם בקריאה ביחידות, או שניתן לברך עליה רק במניין.

להלכה, בשולחן ערוך אורח חיים תרצ א פסק כי לכתחילה יש לברך על המגילה בעשרה בשאר ימות השנה. הרמ"א הוסיף כי כאשר היא נקראת שלא בזמנה- כגון בקריאת מגילה בפורים משולש שחלה ביום שישי, אין לברך עליה ביחיד. מנגד, יש מן הפוסקים שכתבו שבדיעבד גם בפורים משולש ניתן לברך על המגילה ביחידות, אך את ברכת הרב את ריבנו שבסוף המגילה אין לברך ללא מניין בכל מקרה.

על אף הצורך במניין, הרמב"ן[2] כותב כי מכיוון שחובת המגילה היא חובת היחיד ולא חובת הציבור, הצורך במניין איננו כבכל מניין אלא כחלק מפרסום הנס. לכן, לפי דבריו ייתכן ואין צורך בדיני מניין רגילים, וגם אישה תוכל להצטרף לעשרה וכן פסק במשנה ברורה משנה ברורה תרצ סג.

עוד יוצא שבשנה זו, קריאת המגילה מתבצעת מיד בסוף הצום, שאמנם כך קורה בכל הארץ כמעט כל שנה, אך בני ירושלים לא רגילים לכך, ולהם חשוב להזכיר שכעיקרון לא שוברים את הצום לפני קריאת המגילה, אך מי שהצום קשה לו, יכול לשתות ולטעום משהו קל, או לאכול מזונות עד שיעור "כביצה".

משתה ומשלוחי מנות[עריכה]

גם את סעודת הפורים והמשתה היינו אמורים לערוך בשבת, אך בתלמוד הירושלמי מובא שכיוון שעל ימי הפורים נאמר "לעשות אותם ימי משתה ושמחה" הרי שהמשתה צריך להיות דווקא ביום חול ולא ביום שבת שהוא יום שקדושתו מגיעה מקביעה של הקדוש ברוך ה', והוא לא תלוי בתאריך בחודש שנקבע על ידי בית דין. להקדים את הסעודה לערב שבת פחות מתאים מצד קדושת השבת, ולכן הסעודה נדחית ליום ראשון.

משום כך גם את משלוחי המנות דוחים ליום ראשון, כיוון שאחד מהטעמים למשלוח המנות הוא כדי לעזור לחברים לקיים את סעודת הפורים. כיוון שיום ראשון הוא יום חגיגי בו סועדים ושולחים משלוחי מנות, באותו יום לא אומרים תחנון בתפילה.

על אף שזו פסיקת ההלכה, יש שמחמירים וחוששים לשיטות נוספות, ולכן בנוסף למשתה ולמשלוחי המנות ביום ראשון, הם מהדרים וסועדים ושולחים משלוחים גם בשבת, ויש שנוהגים גם ביום ראשון.

תפילות ביום השבת[עריכה]

ביום שבת חוגגים את הפורים בתפילות ובקריאת התורה. קוראים בשני ספרים, בראשון עולים שבעה לקרוא בפרשת השבוע פרשת תצווה, ובשני מפטירים "ויבוא עמלק". בנוסף, אומרים על הניסים לפני "ועל כולם" בתפילת הלחש. ולעניין אמירת על הניסים בברכת המזון, האשכנזים אומרים אותו במקומו בהודאה כמו בכל שנה, והספרדים אומרים אותו ב"הרחמן". יש מחמירים לעשות סעודת פורים ומשלוח מנות גם ביום שבת (בפורים המשולש בירושלים), ועליהם להיזהר שלא להוציא מרשות לרשות במקום שאין עירוב מהודר.

תחפושות בשבת[עריכה]

בפורים נוהגים ללבוש מיני בגדים משונים לשמחה ולקיים "ונהפוך הוא" ושפיר דמי. ומכל מקום, כשחל פורים מיום שישי ועד ליל יום שני, נקל לתאר שלשם שמחה עלולים ללבוש גם בשבת בגדים משונים, ובכללם כובעים משונים בכלל הכובעים יש כובעים ששוליהם רחבים ביותר, כמו זה הקרוי "סומבררו" או כובעים סינים רחבי שוליים, וכל כיוצא בזה.

יש לדעת שהשולחן ערוך פסק שאין ללבוש כובע רחב שוליים, שלא לעבור על איסור אוהל ואיסור זה הוא אפילו בבית, ואפילו לילדים. וכדבריו: "כובע שהוא מתפשט להלן מראשו טפח, אסור להניחו בראשו אפילו בבית משום אוהל". אמנם, המשנה ברורה מעיר במקום כי העולם נהגו להקל ולחבוש כובעים ומגבעות בשבת.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. מאותה גזירה גם נאסר לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת שמא יטלטלו וייקח אותו לאדם הבקי בתקיעה וכן נאסר ליטול לולב בסוכות שחל בשבת
  2. מלחמת השם, שם