רבי ישראל מאיר הכהן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(תאריך לידה, פטירה (היום)
 
(38 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''הרב ישראל מאיר הכהן''' מראדין, הנקרא גם '''החפץ חיים''' על שם ספרו, היה אחד מ[[גדול הדור|גדולי הדור]] הקודם. מחיבוריו המפורסמים: [[חפץ חיים]] ו[[שמירת הלשון]], על איסור [[לשון הרע]], ו[[משנה ברורה]] על חלק אורח חיים שב[[שולחן ערוך]].  
{{להשלים|כל הערך=כן}}
 
{{רב
|שם= הרב ישראל מאיר הכהן (כגן) מראדין
|תמונה= [[תמונה:Hafezhaim.jpg|200px]]
|כיתוב= איור הנפוץ על שם רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, אף שתלמידיו טוענים שהיה נראה אחרת (וגם תמונותיו אינן דומות לאיור זה).
|תאריך לידה=י"א ב[[שבט]] תקצ"ח
|תאריך פטירה=כ"ד ב[[אלול]] תרצ"ג
|מקום פעילות=
|השתייכות=
|נושאים בהם עסק=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[רבי נחום מהורדנא]]
|תלמידיו= [[הרב אלחנן וסרמן]], בנו רבי לייב, [[רבי משה לודינסקי]]
|חיבוריו=[[חפץ חיים]], [[שמירת הלשון]], [[בית ישראל (ספר)]], [[משנה ברורה]], [[אהבת חסד]] ועוד
}}
 
 
'''הרב ישראל מאיר הכהן (כגן) מראדין''', הנקרא גם '''החפץ חיים''' על שם ספרו, היה אחד מ[[גדול הדור|גדולי הדור]] הקודם. מחיבוריו המפורסמים: [[חפץ חיים]] ו[[שמירת הלשון]], על איסור [[לשון הרע]], ו[[משנה ברורה]] על חלק אורח חיים שב[[שולחן ערוך]].


== חייו ==
== חייו ==
נולד בעיירה ז'לאטוב לאביו ר' זאב הכהן, שם גדל עד גיל תשע והתפרסם בשם ה"עילוי מז'לאטוב". לאחר מכן עבר ללמוד בוילנא. בגיל שלוש עשרה אומץ על ידי אחד מעשירי וילנא, שרצה שהעילוי ישראל מאיר ילמד את בנו. כשהגיע לגיל הבחרות נישא לביתו של אותו עשיר. לאחר חתונתו התפרנס כחנווני, תוך חשש תמידי שהוא מונע פרנסה מהחנוונים השכנים. חשש זה הביא לסגירת חנותו, והוא החל להתפרנס ממכירת ספריו. פעם אחת בלבד הסכים להתמנות לרב, אך כעבור כמה שבועות פסק [[דין]] במחלוקת בין סוחרים ואחד הסוחרים לא קבל את הפסק. כשראה זאת סירב להמשיך לשאת את עול הרבנות. הרב ניסה כמה פעמים לעלות לארץ הקדש אך לא עלה בידו. בגיל 96 נפטר בראדין בשיבה טובה.


[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
נולד בעיירה ז'לאטוב לאביו ר' זאב הכהן כגן (כגן פירושו כהן) ולרבנית דובורושה, שם גדל עד גיל תשע והתפרסם בשם ה"עילוי מז'לאטוב". לאחר מכן עבר ללמוד בוילנא. בגיל שלוש עשרה אומץ על ידי אחד מעשירי וילנא, שרצה שהעילוי ישראל מאיר ילמד את בנו. כשהגיע לגיל הבחרות נישא לביתו של אותו עשיר. לאחר חתונתו התפרנס כחנווני, תוך חשש תמידי שהוא מונע פרנסה מהחנוונים השכנים. חשש זה הביא לסגירת חנותו, והוא החל להתפרנס ממכירת ספריו. פעם אחת בלבד הסכים להתמנות ל[[רב]], אך כעבור כמה שבועות פסק במחלוקת בין סוחרים ואחד הסוחרים לא קבל את הפסק. כשראה זאת סירב להמשיך לשאת את עול הרבנות. הרב ניסה כמה פעמים לעלות ל[[ארץ ישראל]] אך לא עלה בידו. בגיל 96 נפטר בראדין.
 
==ספריו==
 
*'''[[חפץ חיים]]'''- הלכות [[לשון הרע]] ו[[רכילות]].
*'''[[שמירת הלשון]]'''- ענייני [[מוסר]] בנושא לשון הרע ורכילות.
*'''[[משנה ברורה]]'''- פירוש ל[[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]], הנחשב לספר הפסיקה המרכזי בקרב יהודי אירופה.
*'''[[ביאור הלכה]]'''- פירוש המודפס יחד עם ה'משנה ברורה', העוסק לרוב בהרחבות ובהעמקה בדברי הפוסקים.
*'''שער הציון'''- פירוט המקורות למשנה ברורה ולביאור הלכה.
*'''[[אהבת חסד]]'''- בענין מצוות שבין אדם לחברו ([[הלוואה]], איסורי [[ריבית]], [[הכנסת אורחים]], [[ניחום אבלים]] ועוד)
*'''[[תורת הבית (חפץ חיים)|תורת הבית]]'''- על חיוב עסק התורה בהיות האדם פנוי מעסקיו, בביתו ובדרכיו.
*'''זכור למרים'''- בענייני לשון הרע
*'''שפת תמים'''- בענייני שמירת הלשון
*'''ליקוטי הלכות''' (שלשה כרכים)- ספר הערוך כמו הלכות ה[[רי"ף]] על מסכתות שעליהן לא חיבר הרי"ף את פירושו ([[סדר קודשים]] ו[[סדר זרעים|זרעים]] בעיקר).
*'''[[ספר המצוות הקצר]]'''- ספר מצוות העוסק אך ורק במצוות הנהוגות בזמן הזה.
*'''אהבת ישראל'''
*'''בית ישראל'''
*'''חובת השמירה'''
*'''כבוד שמים'''
*'''מחנה ישראל'''- הנהגת חיילים יהודיים בצבאות גוים.
*'''נדחי ישראל'''- ספר המיועד לאנשים הגרים בריחוק מקהילות יהודיות.
*'''חומת הדת'''- קריאה לכל איש ישראל להתחזק בעצמו ולחזק אחרים בלימוד התורה ובקיום המצוות.
*'''דבר בעתו'''- ענייני [[כשרות|מאכלות אסורות]]
*'''ציפת לישועה'''- קובץ מאמרים על הציפייה לגאולה. הספר מעורר על החיוב לצפות לביאת המשיח יום יום בכל עת ובכל זמן, לצפות לישועת ה' למרות ירידת הדורות ועל לימוד ענייני קדשים.
*'''קונטרס תפארת אדם''' בעניין [[הקפת הראש]] וה[[זקן]].
*'''שם עולם'''- מיועד למעוניינים לעשות פעולות שינציחו את זכרם.
*'''תורה אור'''- אגדות חז"ל מהש"ס ממדרשים ומזוהר, המעוררות ומזכירות על לימוד התורה ובמיוחד על לימוד סדר 'קדשים "שבזה נחשב כאלו נבנה בית המקדש בימיו ומקריב עליו קרבנות וגם מקרב בזה את הגאולה ועוד כמה מעלות קדושות הנמצאות בזה" (מתוך דף השער).
*'''מאמר תורת הבית'''
*'''אגרות החפץ חיים'''
*ביאור והגהות על ה[[ספרא]].
 
ספרים שיצאו בדורנו בהם ליקוטים מספריו:
* פירוש על [[מסכת אבות]]
*'''משלי החפץ חיים'''
*פירוש על התורה
*פירוש על [[הגדה של פסח]]
 
==לקריאה נוספת==
* בנו הרב אריה לייב הכהן, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29152&pgnum=1 תולדותיו וקורות חייו של מרן רשכבה"ג ר' ישראל מאיר הכהן זצ"ל בעל הפץ חיים]'''
* הרב מאיר ישר, '''החפץ חיים- חייו ופועלו''' (שלושה כרכים), הוצאת "נצח" תל אביב
* '''בין שני כהנים גדולים'''- על יחסיו עם ה[[ראי"ה קוק]]
* הרב דב כ"ץ, '''תנועת המוסק: תולדותיה, אישיה ושיטותיה''', כרך ד', תשל"ח.
* '''מאיר עיני ישראל''' (חמישה כרכים), בהוצאת מכון "מאיר עיני ישראל", בני ברק תשס"ב
 
==קישורים חיצוניים==
 
;מספריו:
{| border="1"
 
| [http://www.hebrewbooks.org/14233 ספר חפץ חיים] || [http://www.hebrewbooks.org/15142 ספר חפץ חיים] || [http://www.hebrewbooks.org/14234 ספר שמירת הלשון]
|-
| [http://www.hebrewbooks.org/14239 קונטרס אהבת ישראל] || [http://www.hebrewbooks.org/14240 ספר בית ישראל] || [http://www.hebrewbooks.org/14237 קונטרס זכור למרים]
|-
| [http://www.hebrewbooks.org/32226 קונטרס זכור למרים משנת תרפ"ה] || [http://www.hebrewbooks.org/14235 ספר חובת השמירה] || [http://www.hebrewbooks.org/32339 ספר חובת השמירה משנת תרע"ח]
|-
| [http://www.hebrewbooks.org/14236 קונטרס כבוד שמים] || [http://www.hebrewbooks.org/14238 קונטרס שפת תמים] || [http://www.hebrewbooks.org/33289 ספר מחנה ישראל]
|-
| [http://www.hebrewbooks.org/33083 מאמר תורת הבית]
|}
 
;עליו
* הרב אבישי אלבוים, [http://amhasefer.wordpress.com/2011/05/25/%D7%91%D7%95%D7%90%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7/ בואו של צדיק]
* עודד מזרחי, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=14281| 'תשובה מאהבה'] אתר ישיבה
* [[בנימין בראון]], [https://www.academia.edu/5158870/The_Hafetz_Hayim_on_Delayed_Wages_Toward_a_Modernization_of_Halakhic_Labour_Law_Hebrew_ 'הלנת שכר בפסיקת החפץ חיים: לקראת מודרניזציה של דיני העבודה ההלכתיים?']
 
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:הכהן, ישראל מאיר}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך]]
[[קטגוריה:מפרשי המדרש]]
[[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]]
[[קטגוריה: כהנים]]
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]

גרסה אחרונה מ־22:19, 13 בספטמבר 2020
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
הרב ישראל מאיר הכהן (כגן) מראדין
Hafezhaim.jpg
איור הנפוץ על שם רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, אף שתלמידיו טוענים שהיה נראה אחרת (וגם תמונותיו אינן דומות לאיור זה).
תאריך לידה י"א בשבט תקצ"ח
תאריך פטירה כ"ד באלול תרצ"ג
רבותיו רבי נחום מהורדנא
תלמידיו הרב אלחנן וסרמן, בנו רבי לייב, רבי משה לודינסקי
חיבוריו חפץ חיים, שמירת הלשון, בית ישראל (ספר), משנה ברורה, אהבת חסד ועוד


הרב ישראל מאיר הכהן (כגן) מראדין, הנקרא גם החפץ חיים על שם ספרו, היה אחד מגדולי הדור הקודם. מחיבוריו המפורסמים: חפץ חיים ושמירת הלשון, על איסור לשון הרע, ומשנה ברורה על חלק אורח חיים שבשולחן ערוך.

חייו[עריכה]

נולד בעיירה ז'לאטוב לאביו ר' זאב הכהן כגן (כגן פירושו כהן) ולרבנית דובורושה, שם גדל עד גיל תשע והתפרסם בשם ה"עילוי מז'לאטוב". לאחר מכן עבר ללמוד בוילנא. בגיל שלוש עשרה אומץ על ידי אחד מעשירי וילנא, שרצה שהעילוי ישראל מאיר ילמד את בנו. כשהגיע לגיל הבחרות נישא לביתו של אותו עשיר. לאחר חתונתו התפרנס כחנווני, תוך חשש תמידי שהוא מונע פרנסה מהחנוונים השכנים. חשש זה הביא לסגירת חנותו, והוא החל להתפרנס ממכירת ספריו. פעם אחת בלבד הסכים להתמנות לרב, אך כעבור כמה שבועות פסק במחלוקת בין סוחרים ואחד הסוחרים לא קבל את הפסק. כשראה זאת סירב להמשיך לשאת את עול הרבנות. הרב ניסה כמה פעמים לעלות לארץ ישראל אך לא עלה בידו. בגיל 96 נפטר בראדין.

ספריו[עריכה]

  • חפץ חיים- הלכות לשון הרע ורכילות.
  • שמירת הלשון- ענייני מוסר בנושא לשון הרע ורכילות.
  • משנה ברורה- פירוש לשולחן ערוך חלק אורח חיים, הנחשב לספר הפסיקה המרכזי בקרב יהודי אירופה.
  • ביאור הלכה- פירוש המודפס יחד עם ה'משנה ברורה', העוסק לרוב בהרחבות ובהעמקה בדברי הפוסקים.
  • שער הציון- פירוט המקורות למשנה ברורה ולביאור הלכה.
  • אהבת חסד- בענין מצוות שבין אדם לחברו (הלוואה, איסורי ריבית, הכנסת אורחים, ניחום אבלים ועוד)
  • תורת הבית- על חיוב עסק התורה בהיות האדם פנוי מעסקיו, בביתו ובדרכיו.
  • זכור למרים- בענייני לשון הרע
  • שפת תמים- בענייני שמירת הלשון
  • ליקוטי הלכות (שלשה כרכים)- ספר הערוך כמו הלכות הרי"ף על מסכתות שעליהן לא חיבר הרי"ף את פירושו (סדר קודשים וזרעים בעיקר).
  • ספר המצוות הקצר- ספר מצוות העוסק אך ורק במצוות הנהוגות בזמן הזה.
  • אהבת ישראל
  • בית ישראל
  • חובת השמירה
  • כבוד שמים
  • מחנה ישראל- הנהגת חיילים יהודיים בצבאות גוים.
  • נדחי ישראל- ספר המיועד לאנשים הגרים בריחוק מקהילות יהודיות.
  • חומת הדת- קריאה לכל איש ישראל להתחזק בעצמו ולחזק אחרים בלימוד התורה ובקיום המצוות.
  • דבר בעתו- ענייני מאכלות אסורות
  • ציפת לישועה- קובץ מאמרים על הציפייה לגאולה. הספר מעורר על החיוב לצפות לביאת המשיח יום יום בכל עת ובכל זמן, לצפות לישועת ה' למרות ירידת הדורות ועל לימוד ענייני קדשים.
  • קונטרס תפארת אדם בעניין הקפת הראש והזקן.
  • שם עולם- מיועד למעוניינים לעשות פעולות שינציחו את זכרם.
  • תורה אור- אגדות חז"ל מהש"ס ממדרשים ומזוהר, המעוררות ומזכירות על לימוד התורה ובמיוחד על לימוד סדר 'קדשים "שבזה נחשב כאלו נבנה בית המקדש בימיו ומקריב עליו קרבנות וגם מקרב בזה את הגאולה ועוד כמה מעלות קדושות הנמצאות בזה" (מתוך דף השער).
  • מאמר תורת הבית
  • אגרות החפץ חיים
  • ביאור והגהות על הספרא.

ספרים שיצאו בדורנו בהם ליקוטים מספריו:

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

מספריו
ספר חפץ חיים ספר חפץ חיים ספר שמירת הלשון
קונטרס אהבת ישראל ספר בית ישראל קונטרס זכור למרים
קונטרס זכור למרים משנת תרפ"ה ספר חובת השמירה ספר חובת השמירה משנת תרע"ח
קונטרס כבוד שמים קונטרס שפת תמים ספר מחנה ישראל
מאמר תורת הבית
עליו

הערות שוליים

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=רבי_ישראל_מאיר_הכהן&oldid=143027"