סימני הסדר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־09:18, 10 באפריל 2020

כידוע נקרא ליל הסדר בשם זה על שם הסדר המיוחד שיש לאותו הלילה. נתקבל בתפוצות ישראל סימנים לזכירת הסדר, והם מודפסים בתחילת ההגדות.

המחבר[עריכה]

מחבר סימני הסדר הוא כנראה רש"י או אחד מבעלי התוספות (ר' שמואל מפאליזא).

קיצור הסדר[עריכה]

ישנם חמש עשרה סימנים, והם בחרוזים.

קדש: קידוש - כוס ראשון.

ורחץ: נטילת ידים לפני טיבול הכרפס, ללא ברכה.

כרפס: ברכת "אדמה" ואכילת ירק בטיבול.

יחץ: חוצה את המצה האמצעית ומטמין החלק הגדול לאפיקומן.

מגיד: עיקר הסדר, קיום מצוות "והגדת לבנך", כוס שני.

רחצה: נטילת ידים בברכה לפני אכילת המצות.

מוציא: ברכת "המוציא" על המצות.

מצה: ברכת "על אכילת מצה" ואכילת מצת מצווה.

מרור: ברכת "על אכילת מרור" ואכילת מרור.

כורך: כריכת מצה ומרור כהלל.

שולחן עורך: אכילת סעודת החג.

צפון: אכילת האפיקומן.

ברך: ברכת המזון, כוס שלישי.

הלל: אמירת הלל, כוס רביעי.

נרצה: פיוטים לסיום הסדר.

רמזים וסודות[עריכה]

דרשנים רבים דרשו את הסימנים.

יסוד ושורש העבודה (שער תשיעי, תחילת פרק שישי) כותב: "סימנא מילתא היא בהני חמש עשרה תיבות של הסדר, קדש ורחץ וכו', כי נרמזו בו סודות גדולים ונפלאים מאד. ועל כן בעבודה זו יאמר גם סימניה בפה מלא, דהיינו: קודם הקידוש יאמר 'קדש', וקודם רחיצה יאמר 'ורחץ', וכן כל הסדר עד 'נרצה' ועד בכלל".

ספר התודעה מסביר כי עניין 15 סימנים הוא כנגד חמש עשרה מעלות, ו-15 שבחים שאומרים ב"דיינו", ואלו הם:

קדש - הוציאנו ממצרים, כדי לקדשנו.

הסימן	המעלה	הקשר
קדש	הוציאנו ממצרים	פרשת "קדש לי כל בכור" סמוכה ל"זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים".
ורחץ	עשה בהם שפטים	שפטים גדולים קשורים למכה ביאור - אלוהי מצרים, שבו הלך פרעה לרחוץ בשעה שמשה התרה בו.
כרפס	עשה באלוהיהם	"ובאלהיהם שפט" - גימטריא תפ"ח, וכן הגימטריא של 'כרפס מי מלח'.
יחץ	הרג את בכוריהם	מכת בכורות היתה בחצות הלילה.
מגיד	נתן לנו את ממונם	"דבר... וישאלו", וכן הגדה = המשכה, ואדם נמשך אחר כספו.
רחצה	קרע לנו את הים	ים - רחיצה.
מוציא	העבירנו בתוכו בחרבה	ע"פ המדרש הקב"ה הוציא לנו מעדנים מן הים בשעת המעבר.
מצה	שיקע צרינו בתוכו	במצה המים שוקעים לתוכו ושוב אינם עולים (שלא כבחמץ שעולה ותופח), וכך המצרים בים סוף.
מרור	סיפק צרכינו במדבר	לא פסק מעל שולחנינו במדבר לא צנון ולא חזרת.
כורך	נתן לנו את המן	המן היה כרוך בשכבת טל מלמעלה ולמטה.
שולחן עורך	נתן לנו את התורה	התורה היא שעורכת שולחנם של ישראל.
צפון	נתן לנו את השבת	השבת היתה צפונה אצל ה' עד שנתנה לנו.
ברך	קרבנו לפני הר סיני	"כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא - הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹקֵינוּ. ומכאן לומדים ברכת התורה, לפניה. אף ישראל, ברכה ראשונה שברכו - מיד כשקרבם לפני הר סיני וקודם שנִּתנה להם התורה".
הלל	הכניסנו לארץ ישראל	"הללי אלוקיך ציון".
נרצה	בנה לנו את בית הבחירה	בבית המקדש מתכפרים עוונותינו ע"י הקרבנות ונרצה לנו.

סימני ליל הסדר

קדש * רחץ * כרפס * יחץ * מוציא מצה * מרור * כורך * שולחן עורך * צפון * ברך * הלל * נרצה

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 == המחבר ==
+מחבר סימני הסדר הוא כנראה [[רש"י]] או אחד מבעלי ה[[תוספות]] (ר' שמואל מפאליזא).
 == קיצור הסדר ==
+ישנם חמש עשרה סימנים, והם בחרוזים.
+* קדש: [[קידוש]] - כוס ראשון.
+* ורחץ: [[נטילת ידים]] לפני טיבול ה[[כרפס]], ללא ברכה.
+* כרפס: ברכת "אדמה" ואכילת ירק בטיבול.
+* יחץ: חוצה את ה[[מצה]] האמצעית ומטמין החלק הגדול ל[[אפיקומן]].
+* מגיד: עיקר הסדר, קיום מצוות "והגדת לבנך", כוס שני.
+* רחצה: [[נטילת ידים]] בברכה לפני אכילת ה[[מצות]].
+* מוציא: ברכת "המוציא" על המצות.
+* מצה: ברכת "על אכילת מצה" ואכילת מצת מצווה.
+* מרור: ברכת "על אכילת מרור" ואכילת [[מרור]].
+* כורך: כריכת [[מצה]] ו[[מרור]] כהלל.
+* שולחן עורך: אכילת סעודת החג.
+* צפון: אכילת ה[[אפיקומן]].
+* ברך: [[ברכת המזון]], כוס שלישי.
+* הלל: אמירת [[הלל]], כוס רביעי.
+* נרצה: פיוטים לסיום הסדר.
 ==רמזים וסודות ==
+דרשנים רבים דרשו את הסימנים.
+[[יסוד ושורש העבודה]] (שער תשיעי, תחילת פרק שישי) כותב: "סימנא מילתא היא בהני חמש עשרה תיבות של הסדר, קדש ורחץ וכו', כי נרמזו בו סודות גדולים ונפלאים מאד. ועל כן בעבודה זו יאמר גם סימניה בפה מלא, דהיינו: קודם הקידוש יאמר 'קדש', וקודם רחיצה יאמר 'ורחץ', וכן כל הסדר עד 'נרצה' ועד בכלל".
+[[ספר התודעה]] מסביר כי עניין 15 סימנים הוא כנגד [[חמש עשרה מעלות]], ו-15 שבחים שאומרים ב"דיינו", ואלו הם:
+קדש - הוציאנו ממצרים, כדי לקדשנו.
+{| class="wikitable" border="1"
+! הסימן !! המעלה !! הקשר
+|-
+| קדש || הוציאנו ממצרים || פרשת "קדש לי כל בכור" סמוכה ל"זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים".
+|- style="background-color: #EFEFEF;"
+| ורחץ || עשה בהם שפטים || שפטים גדולים קשורים למכה ביאור - אלוהי מצרים, שבו הלך [[פרעה]] לרחוץ בשעה שמשה התרה בו.
+|-
+| כרפס || עשה באלוהיהם || "ובאלהיהם שפט" - גימטריא תפ"ח, וכן הגימטריא של '[[כרפס]] מי מלח'.
+|- style="background-color: #EFEFEF;"
+| יחץ || הרג את בכוריהם || [[מכת בכורות]] היתה בחצות הלילה.
+|-
+| מגיד || נתן לנו את ממונם || "דבר... וישאלו", וכן [[הגדה]] = המשכה, ואדם נמשך אחר כספו.
+|- style="background-color: #EFEFEF;"
+| רחצה || קרע לנו את הים  || ים - רחיצה.
+|-
+| מוציא || העבירנו בתוכו בחרבה || ע"פ ה[[מדרש]] הקב"ה '''הוציא''' לנו מעדנים מן הים בשעת המעבר.
+|- style="background-color: #EFEFEF;"
+| מצה || שיקע צרינו בתוכו || במצה המים שוקעים לתוכו ושוב אינם עולים (שלא כב[[חמץ]] שעולה ותופח), וכך המצרים בים סוף.
+|-
+| מרור || סיפק צרכינו במדבר || לא פסק מעל שולחנינו במדבר לא צנון ולא חזרת.
+|- style="background-color: #EFEFEF;"
+| כורך || נתן לנו את ה[[מן]] || ה[[מן]] היה כרוך בשכבת טל מלמעלה ולמטה.
+|-
+| שולחן עורך || נתן לנו את ה[[תורה]] || ה[[תורה]] היא שעורכת שולחנם של ישראל.
+|- style="background-color: #EFEFEF;"
+| צפון || נתן לנו את ה[[שבת]]  || ה[[שבת]] היתה צפונה אצל ה' עד שנתנה לנו.
+|-
+| ברך || קרבנו לפני [[הר סיני]] || "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא - הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹקֵינוּ. ומכאן לומדים ברכת התורה, לפניה. אף ישראל, ברכה ראשונה שברכו - מיד כשקרבם לפני הר סיני וקודם שנִּתנה להם התורה".
+|- style="background-color: #EFEFEF;"
+| הלל || הכניסנו ל[[ארץ ישראל]] || "הללי אלוקיך ציון".
+|-
+| נרצה || בנה לנו את בית הבחירה || ב[[בית המקדש]] מתכפרים עוונותינו ע"י ה[[קרבנות]] ונרצה לנו.
+|}
+{{תבנית:סימני ליל הסדר}}
 [[קטגוריה: ליל הסדר]]

סימני הסדר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־09:18, 10 באפריל 2020

המחבר[עריכה]

קיצור הסדר[עריכה]

רמזים וסודות[עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש