סימני הסדר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
דרשנים רבים דרשו את הסימנים. | דרשנים רבים דרשו את הסימנים. | ||
[[יסוד ושורש העבודה]] (שער תשיעי, תחילת פרק שישי) כותב: "סימנא מילתא היא בהני חמש עשרה תיבות של הסדר, קדש ורחץ וכו', כי נרמזו בו סודות גדולים ונפלאים מאד. ועל כן בעבודה זו יאמר גם סימניה בפה מלא, דהיינו: קודם הקידוש יאמר 'קדש', וקודם רחיצה יאמר 'ורחץ', וכן כל הסדר עד 'נרצה' ועד בכלל". | |||
[[ספר התודעה]] מסביר כי עניין 15 סימנים הוא כנגד [[חמש עשרה מעלות]], ו-15 שבחים שאומרים ב"דיינו", ואלו הם: | [[ספר התודעה]] מסביר כי עניין 15 סימנים הוא כנגד [[חמש עשרה מעלות]], ו-15 שבחים שאומרים ב"דיינו", ואלו הם: | ||
| שורה 47: | שורה 49: | ||
קדש - הוציאנו ממצרים, כדי לקדשנו. | קדש - הוציאנו ממצרים, כדי לקדשנו. | ||
{| class="wikitable" border="1" | |||
! הסימן !! המעלה !! הקשר | |||
|- | |||
| קדש || הוציאנו ממצרים || פרשת "קדש לי כל בכור" סמוכה ל"זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים". | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| ורחץ || עשה בהם שפטים || שפטים גדולים קשורים למכה ביאור - אלוהי מצרים, שבו הלך [[פרעה]] לרחוץ בשעה שמשה התרה בו. | |||
|- | |||
| כרפס || עשה באלוהיהם || "ובאלהיהם שפט" - גימטריא תפ"ח, וכן הגימטריא של '[[כרפס]] מי מלח'. | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| יחץ || הרג את בכוריהם || [[מכת בכורות]] היתה בחצות הלילה. | |||
|- | |||
| מגיד || נתן לנו את ממונם || "דבר... וישאלו", וכן [[הגדה]] = המשכה, ואדם נמשך אחר כספו. | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| רחצה || קרע לנו את הים || ים - רחיצה. | |||
|- | |||
| מוציא || העבירנו בתוכו בחרבה || ע"פ ה[[מדרש]] הקב"ה '''הוציא''' לנו מעדנים מן הים בשעת המעבר. | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| מצה || שיקע צרינו בתוכו || במצה המים שוקעים לתוכו ושוב אינם עולים (שלא כב[[חמץ]] שעולה ותופח), וכך המצרים בים סוף. | |||
|- | |||
| מרור || סיפק צרכינו במדבר || לא פסק מעל שולחנינו במדבר לא צנון ולא חזרת. | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| כורך || נתן לנו את ה[[מן]] || ה[[מן]] היה כרוך בשכבת טל מלמעלה ולמטה. | |||
|- | |||
| שולחן עורך || נתן לנו את ה[[תורה]] || ה[[תורה]] היא שעורכת שולחנם של ישראל. | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| צפון || נתן לנו את ה[[שבת]] || ה[[שבת]] היתה צפונה אצל ה' עד שנתנה לנו. | |||
|- | |||
| ברך || קרבנו לפני [[הר סיני]] || "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא - הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹקֵינוּ. ומכאן לומדים ברכת התורה, לפניה. אף ישראל, ברכה ראשונה שברכו - מיד כשקרבם לפני הר סיני וקודם שנִּתנה להם התורה". | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| הלל || הכניסנו ל[[ארץ ישראל]] || "הללי אלוקיך ציון". | |||
|- | |||
| נרצה || בנה לנו את בית הבחירה || ב[[בית המקדש]] מתכפרים עוונותינו ע"י ה[[קרבנות]] ונרצה לנו. | |||
|} | |||
{{תבנית:סימני ליל הסדר}} | |||
[[קטגוריה: ליל הסדר]] | [[קטגוריה: ליל הסדר]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:18, 10 באפריל 2020
|
|
כידוע נקרא ליל הסדר בשם זה על שם הסדר המיוחד שיש לאותו הלילה. נתקבל בתפוצות ישראל סימנים לזכירת הסדר, והם מודפסים בתחילת ההגדות.
המחבר[עריכה]
מחבר סימני הסדר הוא כנראה רש"י או אחד מבעלי התוספות (ר' שמואל מפאליזא).
קיצור הסדר[עריכה]
ישנם חמש עשרה סימנים, והם בחרוזים.
- קדש: קידוש - כוס ראשון.
- ורחץ: נטילת ידים לפני טיבול הכרפס, ללא ברכה.
- כרפס: ברכת "אדמה" ואכילת ירק בטיבול.
- מגיד: עיקר הסדר, קיום מצוות "והגדת לבנך", כוס שני.
- רחצה: נטילת ידים בברכה לפני אכילת המצות.
- מוציא: ברכת "המוציא" על המצות.
- מצה: ברכת "על אכילת מצה" ואכילת מצת מצווה.
- מרור: ברכת "על אכילת מרור" ואכילת מרור.
- שולחן עורך: אכילת סעודת החג.
- צפון: אכילת האפיקומן.
- ברך: ברכת המזון, כוס שלישי.
- הלל: אמירת הלל, כוס רביעי.
- נרצה: פיוטים לסיום הסדר.
רמזים וסודות[עריכה]
דרשנים רבים דרשו את הסימנים.
יסוד ושורש העבודה (שער תשיעי, תחילת פרק שישי) כותב: "סימנא מילתא היא בהני חמש עשרה תיבות של הסדר, קדש ורחץ וכו', כי נרמזו בו סודות גדולים ונפלאים מאד. ועל כן בעבודה זו יאמר גם סימניה בפה מלא, דהיינו: קודם הקידוש יאמר 'קדש', וקודם רחיצה יאמר 'ורחץ', וכן כל הסדר עד 'נרצה' ועד בכלל".
ספר התודעה מסביר כי עניין 15 סימנים הוא כנגד חמש עשרה מעלות, ו-15 שבחים שאומרים ב"דיינו", ואלו הם:
קדש - הוציאנו ממצרים, כדי לקדשנו.
| הסימן | המעלה | הקשר |
|---|---|---|
| קדש | הוציאנו ממצרים | פרשת "קדש לי כל בכור" סמוכה ל"זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים". |
| ורחץ | עשה בהם שפטים | שפטים גדולים קשורים למכה ביאור - אלוהי מצרים, שבו הלך פרעה לרחוץ בשעה שמשה התרה בו. |
| כרפס | עשה באלוהיהם | "ובאלהיהם שפט" - גימטריא תפ"ח, וכן הגימטריא של 'כרפס מי מלח'. |
| יחץ | הרג את בכוריהם | מכת בכורות היתה בחצות הלילה. |
| מגיד | נתן לנו את ממונם | "דבר... וישאלו", וכן הגדה = המשכה, ואדם נמשך אחר כספו. |
| רחצה | קרע לנו את הים | ים - רחיצה. |
| מוציא | העבירנו בתוכו בחרבה | ע"פ המדרש הקב"ה הוציא לנו מעדנים מן הים בשעת המעבר. |
| מצה | שיקע צרינו בתוכו | במצה המים שוקעים לתוכו ושוב אינם עולים (שלא כבחמץ שעולה ותופח), וכך המצרים בים סוף. |
| מרור | סיפק צרכינו במדבר | לא פסק מעל שולחנינו במדבר לא צנון ולא חזרת. |
| כורך | נתן לנו את המן | המן היה כרוך בשכבת טל מלמעלה ולמטה. |
| שולחן עורך | נתן לנו את התורה | התורה היא שעורכת שולחנם של ישראל. |
| צפון | נתן לנו את השבת | השבת היתה צפונה אצל ה' עד שנתנה לנו. |
| ברך | קרבנו לפני הר סיני | "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא - הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹקֵינוּ. ומכאן לומדים ברכת התורה, לפניה. אף ישראל, ברכה ראשונה שברכו - מיד כשקרבם לפני הר סיני וקודם שנִּתנה להם התורה". |
| הלל | הכניסנו לארץ ישראל | "הללי אלוקיך ציון". |
| נרצה | בנה לנו את בית הבחירה | בבית המקדש מתכפרים עוונותינו ע"י הקרבנות ונרצה לנו. |