רבי יצחק אברבנאל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏על תחיית המתים: Should be subsection of the above.)
 
(35 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Isaac Abrabanel Kordas.jpg|left|thumb|250px| דמותו - ויקישיתוף, תרם:Kordas]]
[[תמונה:Abarbanel.jpg|250px|שמאל|מוזער| רבי יצחק אברבנאל]]
[[תמונה:Coin_barbanel.jpg|left|thumb|250px|סדרת המטבעות שהוצא במלואוץ 500 שנה להולדתו -אתר אלי אשד]]
 
'''רבי יצחק אברבנאל''' הוא  "דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל", חי בין השנים:  ה'קצ"ז (1437)  [[ליסבון]] שב[[פורטוגל]] -ה'רס"ט (1508)  [[ונציה]] שב[[איטליה]] ונקבר ב[[פדובה]]. היה מדינאי, איש כספים, פילוסוף ופרשן מקרא.
 
פירושו על המקרא מתאפיין בכך שהוא פותח בשאלות ועונה עליהן ברצף אחד, המהווה מאמר בפני עצמו.  הוא מתבסס על המידע ההיסטורי שעמד לרשותו ממקורות יהודיים ואחרים, אשר היו מוכרים לו היטב.
 
הפירוש על התורה, כפי שרשום בכריכה, הודפס לראשונה בונציה שבאיטליה בשנת ה"א של"ט (5,339) ל[[בריאת העולם]] - 1579 למנינם.
 
==משפחתו==
 
דון יצחק היה בן [[ משפחת אברבנאל|משפחת אברְבֶ‏נְאֵל]] או אַ‏בְרַ‏בַ‏‏נְאֵל, משפחה  "רמה ונכבדה אשר יחושה למעלת '''נשיא''' הגיע עד  ל[[דוד המלך]]. לפי מסורת משפחתית היא הגיעה ל[[ספרד]] מיד לאחר חורבן [[בית המקדש]] הראשון. היה  לה חותם מיוחד ומגילת יוחסין של [[שבט יהודה]]" <ref name=A>אוצר ישראל כרך א', עמודים 99 והילך </ref>. בין בני משפחתו: יהודה בן שמואל או יוסף אברבנאל שהיה חי ב[[סביליה]] שב[[ספרד]] והיה לשר האוצר של מלך פורטוגל. לאחר [[גירוש ספרד]] בשנת  רנ"ב (1492). דון יצחק אברבנאל  ושלושת בניו: יהודה, יוסף ושמואל הגיעו לאיטליה:
* [[יהודה אברבנאל|דון יהודה אברבנאל]] נודע בשם Leo Hebraeus.
*  דון יוסף  היה רופא מומחה בונציה  וב[[פררה]]
*  ושמואל הבן הצעיר היה  משנה למלך ב[[נאפולי]]. אמרו עליו שהוא נושא שלושה כתרים: כתר תורה, כתר גדולה וכתר עושר. אשתו, סיניורה בנונידה אברבנאל, הייתה מהתומכות ב[[דוד הראובני]], רקמה עבורו את דגלי שבטי ישראל ומימנה את מסעו לפורטוגל.  היא עסקה ומנעה בזמנו גירוש יהודים מהעיר.
 
בני המשפחה הבאים במאות ה-15 וה-16 התיישבו ב[[הולנד]], [[אנגליה]] ב[[לבנט]] ועוד <ref name=A/>.


'''רבי יצחק ב"ר יהודה אברבנאל''' המכונה  '''דון יצחק אברבנאל''' (מכונה בקיצור '''אברבנאל''') היה מגדולי מפרשי המקרא, מדינאי והוגה דעות בפורטוגל ובספרד.
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בשנת קצ"ז בליסבון שבפורטוגל, למשפחת אברבנאל, משפחה "רמה ונכבדה אשר יחושה למעלת נשיא הגיע עד ל[[דוד המלך]]". לפי מסורת משפחתית היא הגיעה לספרד מיד לאחר [[חורבן בית המקדש הראשון]], והתיה לה מגילת יוחסין עד [[שבט יהודה]]"<ref>אוצר ישראל כרך א', עמ' 99 ואילך</ref>. התחנך תחת השגחת אביו, שהיה "איש רב פעלים ושר המלך". למד תורה מפי גדולי הדור ובמיוחד  מרבו המובהק,  [[רבי יוסף חיון]]. בצעירותו היה כבר בקיא ב[[פילוסופיה]], ובנערותו חיבר את החיבורים הפילוסופיים "עטרת זקנים" ו"צורת היסודות". הוא החל לכתוב פרוש ל[[ספר דברים]] בשם "מרכבת המשנה", אך הוא נאלץ לעזוב את עבודתו הספרותית בגלל בחירתו לתפקיד שר האוצר על-ידי אלפונסו החמישי מלך פורטוגל.


{| class="toccolours" style="float: left; margin-left: 1em; margin-right: 2em; font-size: 85%; background:#c6dbf7; color:black; width:30em; max-width: 40%;" cellspacing="5"
כשר אוצר, סייע ל[[פדיון שבויים|פדיון]] 250 שבויים יהודים אשר נמצאו בעיר ארזילה שבמרוקו עם כיבושה על ידי הנוצרים. הוא אסף כסף לפדיונם, דאג למחסורם במשך שנתיים  עד אשר נקלטו חזרה בספרד. בסביבות שנת רמ"ג העלילו עליו כי הוא עומד לבגוד בפורטוגל, והוא נמלט ל[[טולדו]] שבספרד. משם ניסה להסביר למלך את חפותו. הדבר לא עלה בידו והמלך החרים את רכושו. הוא חידש את כתיבת הפירוש לתנ"ך וסיים את חיבור הפירושים לספרים: [[ספר יהושע|יהושע]], [[ספר שופטים|שופטים]] ו[[ספר שמואל|שמואל]]. במהלך החיבור של פירושו ל[[ספר מלכים]] מינו אותו פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה לשר האוצר של ממלכות קסטיליה וארגון. בתפקיד זה שרת שמונה שנים.
| style="text-align: right;" |  


'''הקדמה''' ל"זבח פסח"
בשנת רנ"ב ניסה לפעול למניעת [[גירוש ספרד]]. על פי האגדה, לאחר שאברבנאל נתן למלך סכום נכבד של שוחד, נטה המלך להסכים לבטל את גזירת הגירוש, אולם טורקוומדה האינקוויזיטור הראשי הקנאי התפרץ לחדרו של המלך, השליך לפניו את הצלב שנשא, וזעק: "יהודה איש קריות מכר את אדוננו תמורת 30 מטבעות כסף, ואתה מוכן למכור אותו תמורת 30 אלפים. קח וצלוב!", ובכך גרם למלך לחזור בו מביטול הגזירה. בעקבות הגירוש, הוא היגר לאיטליה והתיישב בנאפולי. גם שם מונה לשר האוצר. בסביבות שנת רנ"ה נאלץ להימלט לסיציליה, וכל רכושו הוחרם. בהמשך הגיע לאי קורפו שביוון ללא כל רכוש.  כשנה לאחר מכן עבר לעיירה מונופלי. בסביבות שנת רס"ג עבר לונציה, שם ניסה להשכין שלום בין מנהיגי העיר לבין סוחרים פורטוגזיים בנושאי מסחר.
דברי יצחק בן השר אדון יהודה אברבנאל זצ"ל"  


'''כי מנעורי נדלני העושר והכבוד''', בית והון נחלת אבות ומה' מעלה<br />
בכ"ט ב[[תשרי]] רס"ט בגיל 71. הוא נקבר בעיר פדובה, וחמישה ימים לאחר מכן נפטר [[רבי יהודה מינץ]] (מהר"י מינץ) מפדובה, שנקבר על ידו. כעבור כשנה פרצה מלחמה סביב העיר פדובה ובית העלמין היהודי נחרב, ולכן מקום קבורתם המדוייק לא נודע.  
רמה עם מלכים ויועצי ארץ בחצריהם ובטירותם,<br />
והייתי קרוב אליהס, ועלימו תטוף מלתי<br />.
ובהוך עמי הוספתי על כל אשר היה לפני:<br />
תורה וגדולה  עברים ושפחות<br />
ובני בית אוכלי לחמי צמרי ופשתי,<br />
כי אעבור כל טובי על פי לא ידעתי ס פ ו ר ו ת.


כי רדף אויב נפשי, '''מלך עריץ ובוצע בצע מלך פורטוגל'''<br />
==כתביו==
סעל פני האדמה, סקום קבורת אבותי<br />
[[תמונה:Abarbanel.sefer.jpg|שמאל|200px|ממוזער| פירוש אברבנאל לנביאים ראשונים]]
ומפני חרב היונה חמת מלך - מלאכי מוות נטשתי את נחלתי.<br />
* פירוש נרחב על התנ"ך- בשנותיו באיטליה התמסר להשלמת הפירוש לספרי התנ"ך. יצירתו היתה לאחד הנכסים החשובים בפרשנות המקרא. מתאפיין בכך שהוא פותח בשאלות שעילהן הוא עונה ברצף אחד, המהווה מאמר בפני עצמו.  
נדדתי ממקומי כציפור לעוף כדרור לנוד,<br />
ובאתי אל צלכות קשטיליא רבתי<br />
שמה ישבו כסאות למשפט, כסאות לבית דוד<br />
הגבורים אשר מעולם אנשי השם.<br />
מי ימלל ג ב ו ר ו ת .


כי הנה האדון ה' צבאות, חשב להשחית חומת בת ציון<br />
הוא מתבסס על המידע ההיסטורי שעמד לרשותו ממקורות יהודיים ואחרים, אשר היו מוכרים לו היטב. הפירוש על התורה הודפס לראשונה בונציה בשנת של"ט.
'''גלות ירושלים אשר בספרד'''<br />
* '''[[ראש אמנה]]'''-  חיבור פילוסופי העוסק בעיקרי האמונה, בתוספת שירים שכתב  בנו [[רבי יהודה אברבנאל]].
היה ה' באויב להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים<br />
* '''ימות עולם''' - על כוחו של עם ישראל ועל הגאולה
ושלח בם חרון אפו,עברה,ועם וצרה<br />
* '''זבח פסח'''- פירוש על [[הגדה של פסח]]. חיבורו כולל מאה שאלות על ענייני [[פסח]] ו[[ליל הסדר]]
משלחת מלכים מחבלים<br />
* '''נחלת אבות'''- על [[מסכת אבות]]. ספר זה נכתב לבקשת בן זקוניו, שמואל, שהיה בסלוניקי. בפירוש הוא עמד על הירידה המוסרית שחלה בין ניצולי גירוש ספרד.
'''והשליכום אל ארץ אחרת''' ויגרשום מבית תענוגיהם <br />
* '''מעייני הישועה'''-בעוסק בעניינים [[משיח]]יים. בחלק הראשון טען כי בשנת רס"ג תגיע הגאולה, על פי דברים שנכתבו ב[[ספר דניאל]]. בשני כרכים נוספים '''שועות משיחו''' ו'''משמיע ישועה''' הוא מפרש את פסוקי התנ"ך שבהם רמזים לגאולה. בעזרתם ניסה לבסס את את ההשקפות והתחזיות שהשמיע ב"מעייני הישועה".  
מארץ מגוריהם הוציאום, קראו אחריהם מלא.<br />
* '''תשובות לשאול'''- תשובות ל-12 שאלות פילוסופיות שהציג לו תלמידו רבי שאול הכהן אשכנזי. תשובותיו מייצגות את ההתקפה העזה וכבדת המשקל ביותר על פרשני ה[[רמב"ם]].  
וישא העם את מצוקם על שכמם בשמלותם צ ר ו ר ו ת.


|-
==מתורתו==
| style="text-align: left;" | <small>מתוך:זבח פסח , עמ' ס"ג</small>
===על תחיית המתים===
|}


דון יצחק אברבנאל נולד בליסבון ונתחנך תחת השגחת אביו, שהיה "איש רב פעלים ושר המלך" <ref name=A/> למד תורה מפי גדולי הדור ובמיוחד  מרבו המובהק,  ר' יוסף בן אברהם חיון. ספרי הפילוסופים שהיו ידועים בימיו היו מוכרים לו. בנערותו חבר את הספר "עטרת זקנים" הכולל באור לפרשה : "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" ‏‏<ref>‏ספר שמות, כ"ג, כ'‏</ref>. יחד עם חיבור זה חיבר גם את הספר "צורת היסודות", הכולל השקפות פילוסופיות על העולם והטבע וכן על ההשגחה הפרטית, השארת הנפש ויסודות הדת. הוא החל לכתוב פרוש ל[[ספר דברים]] בשם "מרכבת המשנה", אך הוא נאלץ לעזוב את עבודתו הספרותית בגלל בחירתו לשר האוצר על-ידי אלפונסו החמישי מלך פורטוגל .
במבוא ל[[ספר ישעיהו]] הוא הרחיב לדון בנושא [[תחיית המתים]]. ביו השאר הוא הגיע למסקנה כי תחיית המתים תכלול גם את הגוף, במצבו כפי שהיה בעת פטירתו, בנוסף לנשמה. הוא מבחין בין תחיית המתים מעם ישראל אשר תכלול "יראי ה' וחושבי שמו אשר מתו בגלות בנפש מרה ולא אכלו לטובה  (הם) יזכרו לתשועת ה' בגאולה העתידה", ואלו לאומות העולם "יברא ה' חדשה בארץ להחיות את המתים שכבר מתו מהם צדיקים גמורים מהם נביאים מהם חכמי הדור". הוא מסיים להסביר  את י"ד העיקרים כך:
 
דון יצחק סייע לפדיון 250 שבויים יהודים, אשר נמצאו בעיר ארזילה (Arzila)[[מרוקו]] עם כיבושה על ידי הנוצרים בשנת 1471. הוא אסף כסף לפדיונם, דאג למחסורם במשך שנתיים  עד אשר נקלטו חזרה בספרד. בשנת 1483 העלילו עליו כי הוא עומד לבגוד במדינתו, פורטוגל. לפי-כך  בקש מקלט ב[[טולדו]], מושב משפחתו בעבר. משם ניסה להסביר למלך  את חפותו. הדבר לא עלה בידו והמלך החרים את רכושו. הוא חידש את כתיבת הפירוש לתנ"ך וסיים את חיבור הפירושים לספרים: [[ספר יהושע|יהושע]], [[ספר שופטים|שופטים]] ו[[ספר שמואל|שמואל]]. במהלך החיבור של פירושו ל[[ספר מלכים]] נקרא להמלכים הקתוליים:פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה  ומינו אותו לשר האוצר של הממלכות :קסטיליה וארגון. בתפקיד זה שרת שמונה שנים<ref name=A/>.
 
בשנת 1492  יצחק אברבנאל,  ניסה לפעול למניעת גירוש ספרד אך בסופו של דבר לא עלה בידו. על פי האגדה
מלכי ספרד פרדיננד ואישתו איזאבלה הוציאו צו גירוש שאברבנאל נאבק בו ככל יכולתו והיציע פעמיים למלך  סכומים עצומים של שוחד ובלבד שיבטלו את הצו אך נתקל בסירוב  אם כי הוא היה קרוב מאוד לשכנעו לבטל את הגירוש. על פי האגדה, טורקוומדה האינקוויזיטור הראשי הקנאי התפרץ לחדרו של המלך, השליך לפניו את הצלב שנשא, וזעק: "יהודה איש קריות מכר את אדוננו תמורת 30 מטבעות כסף, ואתה מוכן למכור אותו תמורת 30 אלפים. קח וצלוב!" המלך, המום, חזר בו מכוונתו והכריז על גירוש כל יהודי ספרד.(ראו ציור מטה)
 
הוא יצא לגלות איטליה  והתיישב בעיר נאפולי. גם שם מונה לשר האוצר. בשנת 1495 נאלץ להימלט
ל[[סיציליה]] וכל רכושו הוחרם. בהנשך הגיע לאי [[קורפו]] ללא כל רכוש. משם עבר למונופלי ובשנת 1503 הגיע ל[[ונציה]]. שם ניסה לפשר בין מנהיגי העיר לבין סוחרי פורטוגל בנושא המסחר ב[[בשמים]]. הוא  נפטר בן 71. הוט  הובא למנוחת עולמים בפדובה אך המצבה על קברו נהרסה בשנת 1509 <ref name=A/>.
 
==יצירותיו==
[[תמונה:Don izchck abarbanel.jpg|left|thumb|250px|פירוש על התורה]]
 
בשנותיו באיטליה התמסר להשלמת הפירוש לספרי התנ"ך. יצירתו הייתה לאחד הנכסים החשובים בפרשנות המקרא. גישתו המיוחדת הייתה בכך שמצא לנכון להסתייע בלימוד אורחות החיים והליכות המדינה שהיו נהוגות בארץ ישראל ולא עסק רק בדקדוקי השפה וההגיון. נסיונו המדיני גרם לו לפרש את המקראות על רקע הפוליטיקה והתככים בהם פגש בעבודתו עם מלכי ארץ. הוא מתאר בפירושיו את דרכי החיים והליכות המדינה שהיו נהוגים בארץ ישראל. הוא מתאר בבאוריו את חיי היהודים, הליכותיהם, מנהגיהם ומשטריהם, מאורעות המסבירים מאורעות בדברי ימיהם. דרכו לכתוב מבוא לפני כל ספר, בו הוא מבאר את זמן כתיבתו, סגנונו ותוכנו.
 
שיטת פירושו היא מיוחדת במינה. היא דנה בכל נושא במקרא בפרק לחוד. תחילה הוא מציג את השאלות. כך למשל ב[[פרשת בשלח]] על פרק י"ז. הוא מתחיל את פירושו בדברים הבאים: "ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין וגומר עד ויבא עמלק, ויש לשאול בכאן שאלות:
 
* השאלה הא' - למה נזכר מסע זה דווקא, הרי העו מסעות גם קודם לכן ןכם אחרי זה.
* השאלה הב' - למה אמרו ישראל למשה "תנו לנו מים ונשתה" היה ראוי לןמר בלשון יחיד, שהרי אהרן לא נזכר כאן ודברו רק עם משה.וכך עד שאלה הז'.
 
עכשיו באות התשובות תוך רצף אחד. על השאלה הראשונה הוא משיב כי כאן היה אירוע: מציאת המים. ורק מקומות שקרה בהם משהו מובאים פרטים עליהם. ועל לשון הרבים הוא מתרץ כי היה זה "כנגד השם יתברך וכנגד משה ולא כנגד משה ואהרן כפי שסברו המפרשים". העם יתכוון שהם הולכים על פי ה' , לפי הענן ועמוד האש.
 
==על תחיית המתים==
 
במבוא ל[[ספר ישעיהו]] הוא הרחיב את לדון בנושא [[תחיית המתים]] והביע את דעתו על כך. ביו השאר הוא הגיע למסקנה כי תחיים המתים תכלול גם את הגוף - במצבו כפי שהיה בעת פטירתו - בנוסף לנשמה, אחרת הרי מדובר ב"גלגול נשמות". הוא מבחין בין תחיית המתים מעם ישראל אשר תכלול "יראי ה' וחושבי שמו אשר מתו בגלות בנפש מרה ולא אכלו לטובה  (הם) יזכרו לתשועת ה' בגאולה העתידה". ואילו לאומות העולם "יברא ה' חדשה בארץ להחיות את המתים שכבר מתו מהם צריקים גמורים מהם נביאים מהם חכטי הדור". הוא מסיים להסביר  את י"ד העיקרים כך<ref name=A/>:


*  "בדור התחיה לא יהיו עור מלכים ולא שרים בין בני אדם אבל יהיו כלם שווין כמו שהיו בתהלת הבריאה."
*  "בדור התחיה לא יהיו עור מלכים ולא שרים בין בני אדם אבל יהיו כלם שווין כמו שהיו בתהלת הבריאה."
*  "בדור התהייה יתבטלו כל מיני [[עבודה זרה]] וכל מיני צלמים ופסלים מן העולס ונם אמונת [[ישו]] תתבטל כי איש הוא ולא אל."
*  "בדור התחייה יתבטלו כל מיני [[עבודה זרה]] וכל מיני צלמים ופסלים מן העולם וגם אמונת [[ישו]] תתבטל כי איש הוא ולא אל".  
* "שיהיה זטן התחייה בזמן קיבוץ הנליות או קרובח אליו".
* "שיהיה זמן התחייה בזמן קיבוץ הגליות או קרוב אליו".
 
==מעייני הישועה==
 
הוא סבר כי האמונה בביאת [[משיח|המשיח]], כפי שנמסרה על -ידי חכמי התלמוד היא יסוד חשוב בדת היהודית.
בספרו "מעייני הישועה" הוא האריך לדון ב[[דניאל הנביא]] ובשני ספרים נוספים "משמיע ישועה" ו"ישועות משיחו" הוא באר את מאמרי התלמוד והמדרש על ימי הגאולה. ובכך "יהרוס את אמונות הנוצרים".  בנוסף, כתב ספר חשוב אודות הדוגמות (עיקרים) בעולם היהודי ובכלל, ששמו הוא "ראש אמנה".
 
==זבח פסח==
 
נכתב בצרוף ל[[הגדה של פסח]] שנכתבה ב[[קושטא]] בשנת 1505. הוא מספר בחיבורו על כל "הגזרות והגרושין מה[[אדם הראשון|האדם הראשון]] עד לזמנו<ref name=A/>. הספר מציג את הלכות הפסח בתשובה למאה שאלות שהוא שאל. נאמן לשיטתו הוא קודם הציג את השאלות ואחר-כך הציג את התשובות.
 
==ה"בלדה על אסתריקה ואברבנאל" ==
 
השיר "הבלדה של אסטריקה ואברבנאל "  של יוסי בכר וחיים צור ששרה אופירה גלוסקא.
 
השמועה עשתה כנפיים,<br />
דון יצחק אברבנאל <br />
מצא זיווג מן השמים <br />
אסתריקה עוזיאל <br />
נדוניה איך תמצא לה <br />
כי אביה רק חייט <br />
כבר שנים כולם אמרו לה <br />
לא ירצה בך אף אחד <br />
 
מי מילל ומי פילל <br />
שאסתריקה תינשא <br />
לדון יצחק אברבנאל <br />
 
המקור: '''אלי אשד''' התוך אתר :[http://shironet.co.il/songView.aspx?song_id=10670&singer_id=65&song_title=e926 שירונט]
 
==זכרונות לבית דוד==
 
אברהם שלום פרידיברג  חיבר את  "זכרונות לבית דוד " ובו הוא מפרט את  בני משפחת אברבנאל שייתכן שהם מצאצאיה בית דוד.
 
 
== הערות שוליים ==
<references />
 


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
 
* תולדות המחבר במבוא ל'''ספר זבח פסח''', אשר חברו דון יצחק אברבנאל, בן השר יהודה אברבנאל, נדפס ב"ויניציאה" בשנת ש"ה לפ"ק (1545). נכלל ב'''אוצר פרושים וציורים של  הגדה לפסח''' משנת תרע"ז (1917)  על ידי יהודה דוד אייזענשטיין, מחבר [[אוצר ישראל]] והודפס בשנת תשל"ו (1975) בהוצאת ספרים "שילה" , תל אביב
* תולדות המחבר במבוא ל'''ספר זבח פסח''', אשר חברו דון יצחק אברבנאל, בן השר יהודה אברבנאל, נדפס ב"ויניציאה" בשנת ש"ה לפ"ק (1545). נכלל ב'''אוצר פרושים וציורים אל <!-- לא לתקן - כך כתוב במקןר --> הגדה לפסח''' משנת תרע"ז (1917)  על ידי יהודה דוד אייזענשטיין, מחבר [[אוצר ישראל]] והודפס בשנת תשל"ו (1975) בהוצאת ספרים "שילה" , תל אביב
* הערך "אַ‏בְרַ‏בַ‏‏נְאֵל" באוצר ישראל כרך ראשון, עמ' 96
* הערך "אַ‏בְרַ‏בַ‏‏נְאֵל" באוצר ישראל כרך ראשון, עמ' 96
 
* פרופ' בנציון נתניהו, '''דון יצחק אברבנאל- מדינאי והוגה דעות'''
שני המקורות דומים אך לא זהים
* אברהם שלום פרידרג, '''זכרונות לבית דוד'''
 
* ש. ראבי, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37885&pgnum=1 תולדות השר דון יצחק אברבנאל]''', פאדגארזע תר"ס.  
==דון יצחק אברבנאל מדינאי והוגה דעות==
[[תמונה:Abarbanei.jpg|left|thumb|250px|אברבנאל מנסה לשחד את מלך ספרד ולבטל את צו הגירוש.
- המקור: '''אלי אשד''']]
 
הוא ספרוספרו של בנציון נתניהו על שר אוצר יהודי בספרד שהיה "שר האוצר היהודי המפורסם ביותר של כל הזמנים".  
 
לפי אלי אשד "אף על פי שאברבנאל היה הוגה-דעות מיסטי, שהאמין באמיתות המקרא כפשוטן, דעותיו על ראשיתה והתפתחותה של התרבות ועל תולדות המדינה ומשטריה השונים (ביחוד על המלוכה והדמוקרטיה) מפליאות בכמה מגישותיהן החדישות, המעוררות עניין רב אצל חוקרים בני זמננו".
 
כפי שנתניהו מראה הוא נשאר עד סוף חייו יהודי אורתודוכסי נוקשה.
 
הספר תורגם מאנגלית על-ידי אהרן אמיר בהשתתפות המחבר בהוצאת שוקן - ירושלים ותל-אביב
 
 
== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==


*[http://www.daat.ac.il/daat/vl/abrabanel-p/abrabanel-p00.pdf '''זבח פסח'''] - כולל: פירוש בהגדות הפסח, כולל פרשיות ודרושים, וטעמים נכבדים חדשים, לא שערום הראשונים, מתוקים מדבש ונופת צופים - אתר "דעת
*[http://www.daat.ac.il/daat/vl/abrabanel-p/abrabanel-p00.pdf '''זבח פסח'''] - כולל: פירוש בהגדות הפסח, כולל פרשיות ודרושים, וטעמים נכבדים חדשים, לא שערום הראשונים, מתוקים מדבש ונופת צופים - אתר "דעת
* [http://www.hebrewbooks.org/11787 מרכבת המשנה] - פירושו ל[[ספר דברים]]
* אלי אשד [http://www.notes.co.il/eshed/16359.asp על ספרו של בנציון נתניהו על שר אוצר יהודי בספרד] - וכן אוסף קישורים מרשים כל דון יצחק אברבנאל
* אלי אשד [http://www.notes.co.il/eshed/16359.asp על ספרו של בנציון נתניהו על שר אוצר יהודי בספרד] - וכן אוסף קישורים מרשים כל דון יצחק אברבנאל
* יחיאת צבי מושקוביץ, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/parshanut/don-2.htm פרשנות המקרא לדורותיה] -  משרד החינוך התרבות והספורט  האגף לתרבות תורנית, התשנ"ח 1998, עמודים 117 - 130  - אתר דעת
* יחיאת צבי מושקוביץ, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/parshanut/don-2.htm פרשנות המקרא לדורותיה] -  משרד החינוך התרבות והספורט  האגף לתרבות תורנית, התשנ"ח 1998, עמודים 117 - 130  - אתר דעת
* אברהם מלמד, [http://jic.tau.ac.il/moreshet/_repositoryMN82/p_sf_043.pdf תורת העיקרים של אברבנאל]  - אוניברסיטת תל אביב - צפעל תיעוד של יהודת האיסלם
* אברהם מלמד, [http://jic.tau.ac.il/moreshet/_repositoryMN82/p_sf_043.pdf תורת העיקרים של אברבנאל]  - אוניברסיטת תל אביב - מפעל תיעוד של יהודת האיסלם
 
 
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5197|מספר שנים=71}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אברבנאל}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:פרשני המקרא]]
[[קטגוריה:הוגי דעות]]
[[קטגוריה:חכמי ספרד]]

גרסה אחרונה מ־18:26, 11 בספטמבר 2019
רבי יצחק אברבנאל

רבי יצחק ב"ר יהודה אברבנאל המכונה דון יצחק אברבנאל (מכונה בקיצור אברבנאל) היה מגדולי מפרשי המקרא, מדינאי והוגה דעות בפורטוגל ובספרד.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בשנת קצ"ז בליסבון שבפורטוגל, למשפחת אברבנאל, משפחה "רמה ונכבדה אשר יחושה למעלת נשיא הגיע עד לדוד המלך". לפי מסורת משפחתית היא הגיעה לספרד מיד לאחר חורבן בית המקדש הראשון, והתיה לה מגילת יוחסין עד שבט יהודה"[1]. התחנך תחת השגחת אביו, שהיה "איש רב פעלים ושר המלך". למד תורה מפי גדולי הדור ובמיוחד מרבו המובהק, רבי יוסף חיון. בצעירותו היה כבר בקיא בפילוסופיה, ובנערותו חיבר את החיבורים הפילוסופיים "עטרת זקנים" ו"צורת היסודות". הוא החל לכתוב פרוש לספר דברים בשם "מרכבת המשנה", אך הוא נאלץ לעזוב את עבודתו הספרותית בגלל בחירתו לתפקיד שר האוצר על-ידי אלפונסו החמישי מלך פורטוגל.

כשר אוצר, סייע לפדיון 250 שבויים יהודים אשר נמצאו בעיר ארזילה שבמרוקו עם כיבושה על ידי הנוצרים. הוא אסף כסף לפדיונם, דאג למחסורם במשך שנתיים עד אשר נקלטו חזרה בספרד. בסביבות שנת רמ"ג העלילו עליו כי הוא עומד לבגוד בפורטוגל, והוא נמלט לטולדו שבספרד. משם ניסה להסביר למלך את חפותו. הדבר לא עלה בידו והמלך החרים את רכושו. הוא חידש את כתיבת הפירוש לתנ"ך וסיים את חיבור הפירושים לספרים: יהושע, שופטים ושמואל. במהלך החיבור של פירושו לספר מלכים מינו אותו פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה לשר האוצר של ממלכות קסטיליה וארגון. בתפקיד זה שרת שמונה שנים.

בשנת רנ"ב ניסה לפעול למניעת גירוש ספרד. על פי האגדה, לאחר שאברבנאל נתן למלך סכום נכבד של שוחד, נטה המלך להסכים לבטל את גזירת הגירוש, אולם טורקוומדה האינקוויזיטור הראשי הקנאי התפרץ לחדרו של המלך, השליך לפניו את הצלב שנשא, וזעק: "יהודה איש קריות מכר את אדוננו תמורת 30 מטבעות כסף, ואתה מוכן למכור אותו תמורת 30 אלפים. קח וצלוב!", ובכך גרם למלך לחזור בו מביטול הגזירה. בעקבות הגירוש, הוא היגר לאיטליה והתיישב בנאפולי. גם שם מונה לשר האוצר. בסביבות שנת רנ"ה נאלץ להימלט לסיציליה, וכל רכושו הוחרם. בהמשך הגיע לאי קורפו שביוון ללא כל רכוש. כשנה לאחר מכן עבר לעיירה מונופלי. בסביבות שנת רס"ג עבר לונציה, שם ניסה להשכין שלום בין מנהיגי העיר לבין סוחרים פורטוגזיים בנושאי מסחר.

בכ"ט בתשרי רס"ט בגיל 71. הוא נקבר בעיר פדובה, וחמישה ימים לאחר מכן נפטר רבי יהודה מינץ (מהר"י מינץ) מפדובה, שנקבר על ידו. כעבור כשנה פרצה מלחמה סביב העיר פדובה ובית העלמין היהודי נחרב, ולכן מקום קבורתם המדוייק לא נודע.

כתביו[עריכה]

פירוש אברבנאל לנביאים ראשונים
  • פירוש נרחב על התנ"ך- בשנותיו באיטליה התמסר להשלמת הפירוש לספרי התנ"ך. יצירתו היתה לאחד הנכסים החשובים בפרשנות המקרא. מתאפיין בכך שהוא פותח בשאלות שעילהן הוא עונה ברצף אחד, המהווה מאמר בפני עצמו.

הוא מתבסס על המידע ההיסטורי שעמד לרשותו ממקורות יהודיים ואחרים, אשר היו מוכרים לו היטב. הפירוש על התורה הודפס לראשונה בונציה בשנת של"ט.

  • ראש אמנה- חיבור פילוסופי העוסק בעיקרי האמונה, בתוספת שירים שכתב בנו רבי יהודה אברבנאל.
  • ימות עולם - על כוחו של עם ישראל ועל הגאולה
  • זבח פסח- פירוש על הגדה של פסח. חיבורו כולל מאה שאלות על ענייני פסח וליל הסדר
  • נחלת אבות- על מסכת אבות. ספר זה נכתב לבקשת בן זקוניו, שמואל, שהיה בסלוניקי. בפירוש הוא עמד על הירידה המוסרית שחלה בין ניצולי גירוש ספרד.
  • מעייני הישועה-בעוסק בעניינים משיחיים. בחלק הראשון טען כי בשנת רס"ג תגיע הגאולה, על פי דברים שנכתבו בספר דניאל. בשני כרכים נוספים שועות משיחו ומשמיע ישועה הוא מפרש את פסוקי התנ"ך שבהם רמזים לגאולה. בעזרתם ניסה לבסס את את ההשקפות והתחזיות שהשמיע ב"מעייני הישועה".
  • תשובות לשאול- תשובות ל-12 שאלות פילוסופיות שהציג לו תלמידו רבי שאול הכהן אשכנזי. תשובותיו מייצגות את ההתקפה העזה וכבדת המשקל ביותר על פרשני הרמב"ם.

מתורתו[עריכה]

על תחיית המתים[עריכה]

במבוא לספר ישעיהו הוא הרחיב לדון בנושא תחיית המתים. ביו השאר הוא הגיע למסקנה כי תחיית המתים תכלול גם את הגוף, במצבו כפי שהיה בעת פטירתו, בנוסף לנשמה. הוא מבחין בין תחיית המתים מעם ישראל אשר תכלול "יראי ה' וחושבי שמו אשר מתו בגלות בנפש מרה ולא אכלו לטובה (הם) יזכרו לתשועת ה' בגאולה העתידה", ואלו לאומות העולם "יברא ה' חדשה בארץ להחיות את המתים שכבר מתו מהם צדיקים גמורים מהם נביאים מהם חכמי הדור". הוא מסיים להסביר את י"ד העיקרים כך:

  • "בדור התחיה לא יהיו עור מלכים ולא שרים בין בני אדם אבל יהיו כלם שווין כמו שהיו בתהלת הבריאה."
  • "בדור התחייה יתבטלו כל מיני עבודה זרה וכל מיני צלמים ופסלים מן העולם וגם אמונת ישו תתבטל כי איש הוא ולא אל".
  • "שיהיה זמן התחייה בזמן קיבוץ הגליות או קרוב אליו".

לקריאה נוספת[עריכה]

  • תולדות המחבר במבוא לספר זבח פסח, אשר חברו דון יצחק אברבנאל, בן השר יהודה אברבנאל, נדפס ב"ויניציאה" בשנת ש"ה לפ"ק (1545). נכלל באוצר פרושים וציורים של הגדה לפסח משנת תרע"ז (1917) על ידי יהודה דוד אייזענשטיין, מחבר אוצר ישראל והודפס בשנת תשל"ו (1975) בהוצאת ספרים "שילה" , תל אביב
  • הערך "אַ‏בְרַ‏בַ‏‏נְאֵל" באוצר ישראל כרך ראשון, עמ' 96
  • פרופ' בנציון נתניהו, דון יצחק אברבנאל- מדינאי והוגה דעות
  • אברהם שלום פרידרג, זכרונות לבית דוד
  • ש. ראבי, תולדות השר דון יצחק אברבנאל, פאדגארזע תר"ס.

קישורים חיצוניים[עריכה]


תקופת חייו של רבי יצחק אברבנאל על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

הערות שוליים

  1. ↑ אוצר ישראל כרך א', עמ' 99 ואילך
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=רבי_יצחק_אברבנאל&oldid=134876"