ספר מלכים: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ספר מלכים | ספר מלכים הוא הספר הרביעי מספרי [[נביאים]]. הספר עוסק בתקופה שבין ימיו האחרונים של דוד המלך לבין חורבן בית ראשון (שנים 2924-3364 לבה"ע), ומספר על תמצית ימי מלכי יהודה ומלכי ישראל. בעקבות ה[[נצרות]] נהוג לחלקו למלכים א' ומלכים ב'.הנביאים המרכזיים הפועלים בספר מלכים: [[נתן הנביא|נתן]], [[אחיה השילוני]], [[אליהו]], [[אלישע]] ו[[ישעיהו]]. | ||
==נושאים מרכזיים== | ==נושאים מרכזיים== | ||
===דור הזהב=== | ===דור הזהב=== | ||
תקופת מלכות שלמה נחשבת כתקופת זוהר הן מבחינה פנימית-לאומית והן מבחינה חיצונית, ביחסי הממלכה עם שכנותיה הקרובות והרחוקות. שלמה חיזק את הקשרים עם הממלכות השכנות. תקופתו מצטיינת בשלום ובשגשוג כלכלי. הוא בנה את בית המקדש הראשון ופיאר אותו בכלים יקרים ובכך הפך את ירושלים למרכז הממלכה. | תקופת מלכות [[שלמה]] נחשבת כתקופת זוהר הן מבחינה פנימית-לאומית והן מבחינה חיצונית, ביחסי הממלכה עם שכנותיה הקרובות והרחוקות. שלמה חיזק את הקשרים עם הממלכות השכנות. תקופתו מצטיינת בשלום ובשגשוג כלכלי. הוא בנה את בית המקדש הראשון ופיאר אותו בכלים יקרים ובכך הפך את [[ירושלים]] למרכז הממלכה. | ||
===שתי ממלכות=== | ===שתי ממלכות=== | ||
לאחר פטירת שלמה נתפלגה הממלכה לשתי ממלכות – ממלכת ישראל כללה את 'עשרת השבטים' והעומד בראשה הוא ירבעם בן נבט. ממלכת יהודה, תחת שלטון רחבעם – מבית דוד, כוללת את שבטים יהודה | לאחר פטירת שלמה נתפלגה הממלכה לשתי ממלכות – ממלכת ישראל כללה את 'עשרת השבטים' והעומד בראשה הוא [[ירבעם בן נבט]]. [[ממלכת יהודה]], תחת שלטון [[רחבעם]] – מבית דוד, כוללת את שבטים [[יהודה]] ו[[בנימין]] ובירתה – ירושלים. בעקבות הפילוג חפץ ירבעם לנתק את העם שתחת חסותו מהמרכז הרוחני של העם – הלא הוא ירושלים, ולכן הקים שני מקומות חלופיים לעבודת האלוהים. לא רק על חולשה רוחנית השפיע הפילוג אלא גם על מעמדה המדיני של מלכות ישראל. המדינות השכנות השתחררו מעול מלכות ישראל ועם הזמן החלו גם להתגרות בם. | ||
במשך השנים אף נלחמו הממלכות זו בזו. בתקופת מלכות יהושפט ביהודה ומלכות אחאב בישראל שרר שלום בין הממלכות בין השאר מפאת קשרי משפחה בין משפחות המלוכה. סך הכל מלכי ישראל – 19 ומלכי יהודה – 20. | במשך השנים אף נלחמו הממלכות זו בזו. בתקופת מלכות [[יהושפט]] ביהודה ומלכות [[אחאב]] בישראל שרר שלום בין הממלכות בין השאר מפאת קשרי משפחה בין משפחות המלוכה. סך הכל מלכי ישראל – 19 ומלכי יהודה – 20. | ||
===עבודה זרה=== | ===עבודה זרה=== | ||
בין המלכים היו שעשו הרע בעיני ה', עבדו עבודה | בין המלכים היו שעשו הרע בעיני ה', עבדו [[עבודה זרה]], רצחו ועוד. הבולטים שבהם – ירבעם, אחאב, [[אחז]] ו[[מנשה]]. עם התפלגות הממלכה, הקים ירבעם שני עגלי זהב ומזבחות ב[[דן]] שבצפון וב[[בית-אל]] שבדרום ממלכתו על מנת למשוך לשם את העולים לרגל. על חטא עבודה-זרה זה ובגלל שהחטיא בו את ישראל נמנעה מירבעם הזכות לקבל חלק לעולם-הבא. אמנם היו מלכים שלא עשו רע אך גם לא קידמו את העם מבחינה רוחנית, או בלשון הכתוב "רק הבמות לא סרו, עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות". היו גם מלכים צדיקים כ[[יהושפט]], [[אסא]] ו[[חזקיהו]]. | ||
===כובשים=== | ===כובשים=== | ||
בימי הושע בן אלה מלך ישראל, עשה עימו מלחמה שלמנאסר מלך אשור, לכד את העיר שומרון והגלה את ישראל | בימי [[הושע בן אלה]] מלך ישראל, עשה עימו מלחמה [[שלמנאסר]] מלך אשור, לכד את העיר [[שומרון]] והגלה את ישראל ל[[אשור]]. במקומם ייבא גויים מארצות המזרח והושיבם בערי שומרון. היה זה בשנת 3205 לבריאת העולם. | ||
בשנת 3327 נלחם [[נבוכדנצאר]] מלך [[בבל]] ב[[יהויכין]] מלך יהודה והגלה אותו עם עשרת אלפים גולים נוספים לבבל. בארץ נשארו רק "דלת עם-הארץ". אחד עשר שנים אחר-כך החריב נבוכדנצאר את ירושלים ובית-המקדש. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*שלמה קווס, '''סיכום ספר מלכים''', מתוך: דגל ירושלים- בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]], חלק ז', ירושלים תש"ע, עמ' 157-167. | *שלמה קווס, '''סיכום ספר מלכים''', מתוך: דגל ירושלים- בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]], חלק ז', ירושלים תש"ע, עמ' 157-167. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [https://www.mgketer.org/mikra/10/1/1 מלכים א] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']] | |||
* [https://www.mgketer.org/mikra/11/1/1 מלכים ב] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']] | |||
*[http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/perekT.asp?sefer=10&perek=1 קריאה ושמיעה בטעמים של ספר מלכים א] | *[http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/perekT.asp?sefer=10&perek=1 קריאה ושמיעה בטעמים של ספר מלכים א] | ||
*[http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/perekT.asp?sefer=11&perek=1 קריאה ושמיעה בטעמים של ספר מלכים ב] | *[http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/perekT.asp?sefer=11&perek=1 קריאה ושמיעה בטעמים של ספר מלכים ב] | ||
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=446 שיעורים בספר מלכים באתר ישיבה] | *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=446 שיעורים בספר מלכים באתר ישיבה] | ||
{{ספרי התנ"ך}} | |||
[[קטגוריה:נביאים ראשונים|מלכים ספר]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:08, 27 באוקטובר 2016
|
|
ספר מלכים הוא הספר הרביעי מספרי נביאים. הספר עוסק בתקופה שבין ימיו האחרונים של דוד המלך לבין חורבן בית ראשון (שנים 2924-3364 לבה"ע), ומספר על תמצית ימי מלכי יהודה ומלכי ישראל. בעקבות הנצרות נהוג לחלקו למלכים א' ומלכים ב'.הנביאים המרכזיים הפועלים בספר מלכים: נתן, אחיה השילוני, אליהו, אלישע וישעיהו.
נושאים מרכזיים[עריכה]
דור הזהב[עריכה]
תקופת מלכות שלמה נחשבת כתקופת זוהר הן מבחינה פנימית-לאומית והן מבחינה חיצונית, ביחסי הממלכה עם שכנותיה הקרובות והרחוקות. שלמה חיזק את הקשרים עם הממלכות השכנות. תקופתו מצטיינת בשלום ובשגשוג כלכלי. הוא בנה את בית המקדש הראשון ופיאר אותו בכלים יקרים ובכך הפך את ירושלים למרכז הממלכה.
שתי ממלכות[עריכה]
לאחר פטירת שלמה נתפלגה הממלכה לשתי ממלכות – ממלכת ישראל כללה את 'עשרת השבטים' והעומד בראשה הוא ירבעם בן נבט. ממלכת יהודה, תחת שלטון רחבעם – מבית דוד, כוללת את שבטים יהודה ובנימין ובירתה – ירושלים. בעקבות הפילוג חפץ ירבעם לנתק את העם שתחת חסותו מהמרכז הרוחני של העם – הלא הוא ירושלים, ולכן הקים שני מקומות חלופיים לעבודת האלוהים. לא רק על חולשה רוחנית השפיע הפילוג אלא גם על מעמדה המדיני של מלכות ישראל. המדינות השכנות השתחררו מעול מלכות ישראל ועם הזמן החלו גם להתגרות בם. במשך השנים אף נלחמו הממלכות זו בזו. בתקופת מלכות יהושפט ביהודה ומלכות אחאב בישראל שרר שלום בין הממלכות בין השאר מפאת קשרי משפחה בין משפחות המלוכה. סך הכל מלכי ישראל – 19 ומלכי יהודה – 20.
עבודה זרה[עריכה]
בין המלכים היו שעשו הרע בעיני ה', עבדו עבודה זרה, רצחו ועוד. הבולטים שבהם – ירבעם, אחאב, אחז ומנשה. עם התפלגות הממלכה, הקים ירבעם שני עגלי זהב ומזבחות בדן שבצפון ובבית-אל שבדרום ממלכתו על מנת למשוך לשם את העולים לרגל. על חטא עבודה-זרה זה ובגלל שהחטיא בו את ישראל נמנעה מירבעם הזכות לקבל חלק לעולם-הבא. אמנם היו מלכים שלא עשו רע אך גם לא קידמו את העם מבחינה רוחנית, או בלשון הכתוב "רק הבמות לא סרו, עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות". היו גם מלכים צדיקים כיהושפט, אסא וחזקיהו.
כובשים[עריכה]
בימי הושע בן אלה מלך ישראל, עשה עימו מלחמה שלמנאסר מלך אשור, לכד את העיר שומרון והגלה את ישראל לאשור. במקומם ייבא גויים מארצות המזרח והושיבם בערי שומרון. היה זה בשנת 3205 לבריאת העולם.
בשנת 3327 נלחם נבוכדנצאר מלך בבל ביהויכין מלך יהודה והגלה אותו עם עשרת אלפים גולים נוספים לבבל. בארץ נשארו רק "דלת עם-הארץ". אחד עשר שנים אחר-כך החריב נבוכדנצאר את ירושלים ובית-המקדש.
לקריאה נוספת[עריכה]
- שלמה קווס, סיכום ספר מלכים, מתוך: דגל ירושלים- בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים, חלק ז', ירושלים תש"ע, עמ' 157-167.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מלכים א באתר 'מקראות גדולות הכתר'
- מלכים ב באתר 'מקראות גדולות הכתר'
- קריאה ושמיעה בטעמים של ספר מלכים א
- קריאה ושמיעה בטעמים של ספר מלכים ב
- שיעורים בספר מלכים באתר ישיבה
| ספרי התנ"ך | ||
|---|---|---|
| חמישה חומשי תורה | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | |
| ספרי הנביאים | יהושע • שופטים • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • ישעיה • ירמיה • יחזקאל • ספרי תרי עשר: הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • צפניה • חגי • זכריה • מלאכי | |
| ספרי הכתובים | תהילים • משלי • איוב • שיר השירים • מגילת רות • מגילת איכה • מגילת קהלת • מגילת אסתר • דניאל • עזרא • נחמיה • דברי הימים (א' וב') | |