פורים: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
|||
| (74 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פורים''' הוא יום משתה ושמחה החל בארבעה עשר באדר | '''פורים''' הוא יום משתה ושמחה החל בארבעה עשר באדר (בערי הפרזות) או ב[[שושן פורים|חמשה עשר בו]] (בערים המוקפות [[חומה]] מימי [[יהושע בן נון]]). תוקן ע"י [[אנשי כנסת הגדולה]] שנים ספורות לפני בניית [[בית המקדש השני]], לזכר הצלת היהודים מטבח רצחני שתוכנן על ידי [[המן]] בימי [[אחשורוש]] שמלך בממלכה הפרסית. | ||
[[קובץ:מגילת אסתר.jpeg|ממוזער|[[קריאת מגילה|קריאת מגילת אסתר]] היא אחת ממצוות היום]] | |||
מקורו של השם "פורים" נובע מהמילה "פור" - הוא הגורל שהטיל המן, כדי לקבוע את החודש שבו הוא יבצע את גזירתו הרעה על היהודים {{מקור|אסתר ט, כו|כן}}. ה' בחסדו הגדול הציל את עמו והפך את הצרה לישועה גדולה. | |||
== נס פורים == | |||
= | {{ערך מורחב|ערך=[[מגילת אסתר]]}} | ||
בזמן גלות בבל פרס ומדי כבשו את ממלכת בבל והחריבו אותה, אחד ממלכי פרס היה אחשוורוש והוא עשה משתה 180 יום לכל מדינות מלכותו ועוד 7 ימים לתושבי שושן בלבד, ביום השביעי של המשתה לתושבי שושן קרא אחשוורוש לושתי המלכה והיא סירבה לבוא וממוכן | |||
הציע לאחשוורוש שיהרוג אותה והכן כך עשה, למחרת אמר לרצים שיביאו אליו בחורות כדי שיוכל לבחור מלכה בניהם, בסוף אחשוורוש בחר את אסתר בת דודתו של מרדכי שמרדכי צווה עליה שלא תגלה לאחשוורוש מאיזה עם היא וכך עשתה, אחשוורוש עשה משתה גדול בחתונתו אם אסתר המלכה. בגתן ותרש סרסי המלך רצו להרוג את אחשוורוש ומרדכי שמע את זה והודיע לאסתר ואסתר אמרה זאת לאחשוורוש בשם מרדכי. | |||
אחשוורוש גידל את המן והפך אותו לשר חשוב וכולם היו משתחווים לו חוץ ממרדכי, בגלל זה החליט להכין עץ ולתלות בו את מרדכי ובנוסף לזה הפיל גורל מתי ישמיד את כל עם ישראל, בגורל יצא שביום י"ג באדר יתלה המן ויושמדו כל עם ישראל וכן קיבל אישור מהמלך להשמיד את עם ישראל. כששמע מרדכי על זה קרע בגדיו ולבש שק ואפר וכך עשו עוד רבים מעם ישראל והם צמו 3 ימים וגם אסתר וביום השלישי נכנסה אסתר לאחשוורוש ואפילו שלא הזמינה פגישה אייתו הושיט המלך את שרביטו וזה היה אות שהיא יכולה להיכנס, אסתר אמרה למלך שהיא רוצה לעשות משתה בו ישתתפו רק היא, המלך והמן ובמשתה היא תגיד מה היא רוצה, במשתה היא אמרה שמחר יעשו עוד משתה ואז היא תגיד מה היא רוצה, בלילה שלפני המשתה השני והאחרון נדדה שנת המלך והוא לא הצליח להירדם, הוא ביקש שיביאו לו את ספר הזכרונות, אולי יש מישהו שעשה לו טובה ולא החזיר לו טובה, והיה כתוב שם שמרדכי הציל את המלך, והמלך שאל מה גמל לו ואמרו לו שלא גמלו חסד למרדכי, בדיוק דפק המן על דלת ביתו של המלך והמלך אמר שיתנו להמן להיכנס והמלך שאל אותו מה יעשה למי שהוא ממש אוהב אותו והמן חשב שהכוונה עליו, אז אמר שילבשו אותו בבגדי המלך וירכיבו אותו על סוס המלך ושר משרי המלך יגיד: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו", והמלך אמר להמן שיעשה ככה למרדכי ו"ליהודים היה אורה ושמחה וששון ויקר", וקראו להמן שיגיע למשתה והוא הגיע "אבל וחפוי ראש" ובסוף המשתה שאל המלך את אסתר מה רצונה ואמרה לו שיש אדם שרוצה להשמיד את עמה והוא המן ותלו את המן ובניו על העץ שרצה המן לתלות בו את מרדכי והיהודים קיבלו אישור להרוג את כל השונאים שלהם ועל זה תקנו אנשי כנסת הגדולה את פורים וסיפור פורים כתוב במגילת אסתר שכתבו אותה אנשי כנסת הגדולה. | |||
== מצוות פורים == | == מצוות פורים == | ||
לארבע אלו הוסיפו חז"ל את | מצוות הפורים, כפי שנקבעו ב[[מגילת אסתר]], הִנן ארבע: | ||
@[[מקרא מגילה]] | |||
@[[משתה ושמחה]] | |||
@[[משלוח מנות]] איש לרעהו | |||
@[[מתנות לאביונים]]. | |||
לארבע אלו הוסיפו חז"ל את ה[[קריאה בתורה]] ב[[תפילת שחרית]], וכן את אמירת "[[על הנסים]]" ב[[תפילת שמונה עשרה]] וב[[ברכת המזון]]. כמו כן, הם אסרו [[הספד]] ו[[תענית]] בימי הפורים. | |||
=== מקרא מגילה === | === מקרא מגילה === | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מקרא מגילה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[מקרא מגילה]]}} | ||
קוראים את [[מגילת אסתר]] פעמיים: בליל פורים וביומו, מתוך מגילת קלף כשרה. במגילת אסתר מתוארת פרשת גזירת [[המן]] על היהודים והדרך שבה הציל ה' את עמו. קריאת המגילה הינה הודיה לה' על חסדיו עם [[עם ישראל|עמו ישראל]]. גם ה[[נשים]] חייבות לשמוע את קריאת המגילה - למרות שזוהי [[מצוות עשה שהזמן גרמא|מצוה שהזמן גרמא]] - מאחר ש"[[אף הן היו באותו הנס]]", משום שגזירת המן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים כללה גם את הנשים. | קוראים את [[מגילת אסתר]] פעמיים: בליל פורים וביומו, מתוך מגילת קלף כשרה. במגילת אסתר מתוארת פרשת גזירת [[המן]] על היהודים והדרך שבה הציל ה' את עמו. קריאת המגילה הינה הודיה לה' על חסדיו עם [[עם ישראל|עמו ישראל]]. גם ה[[נשים]] חייבות לשמוע את קריאת המגילה - למרות שזוהי [[מצוות עשה שהזמן גרמא|מצוה שהזמן גרמא]] - מאחר ש"[[אף הן היו באותו הנס]]", משום שגזירת המן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים כללה גם את הנשים. | ||
| שורה 28: | שורה 35: | ||
=== על הנסים === | === על הנסים === | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[על הניסים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[על הניסים]]}} | ||
בתפילת שמונה עשרה, בברכת "מודים", ובברכת המזון, בברכת "נודה לך", מוסיפים את נוסח: "על הנסים... בימי מרדכי ואסתר...". בנוסח על הנסים אנו מודים לה' ומהללים אותו על תשועתו בימי מרדכי ואסתר. | בתפילת שמונה עשרה, בברכת "מודים", ובברכת המזון, בברכת "נודה לך", מוסיפים את נוסח: "על הנסים... בימי מרדכי ואסתר...". בנוסח על הנסים אנו מודים לה' ומהללים אותו על תשועתו בימי מרדכי ואסתר. | ||
=== קריאת התורה === | === [[קריאת התורה]] === | ||
בתפילת שחרית, לפני קריאת המגילה, קוראים בתורה את פרשת: "ויבא עמלק". | |||
בתפילת שחרית, לפני קריאת המגילה, קוראים בתורה את פרשת: "ויבא [[עמלק]]". פרשיה זו, הלקוחה מ[[ספר שמות]] {{מקור|יז, ח-טז|כן}}, מתאר את מלחמת עמלק - שהמן היה מזרעו - ב[[בני ישראל]] [[יציאת מצרים|בצאתם ממצרים]]. | |||
=== משלוח מנות === | === משלוח מנות === | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[משלוח מנות]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[משלוח מנות]]}} | ||
מצוה לשלוח מנות בפורים איש לרעהו, שנאמר {{מקור| | מצוה לשלוח מנות בפורים איש לרעהו, שנאמר {{מקור|אסתר ט, יט|כן}}: "ומשלח מנות איש לרעהו". מצוה זו מרבה אחוה, אהבה ורעות בישראל, ומאפשרת גם למי שאין ידו משגת לחגוג את סעודת פורים מבלי לפשוט ידו לצדקה. | ||
יש לשלוח לפחות שני סוגי מאכל, הראויים לאכילה, לאיש אחד; "משלוח" - לשון יחיד, ו"מנות" - לשון רבים; כלומר: משלוח אחד של שתי מנות לפחות. ניתן לשלוח גם משקאות הראויים | יש לשלוח לפחות שני סוגי מאכל, הראויים לאכילה, לאיש אחד; "משלוח" - לשון יחיד, ו"מנות" - לשון רבים; כלומר: משלוח אחד של שתי מנות לפחות. ניתן לשלוח גם משקאות הראויים לשתייה. | ||
יש אומרים שראוי שמשלוחי המנות ישלחו על ידי שליח ולא ימסרו על ידי האדם השולח בעצמו. | |||
=== מתנות לאביונים === | === מתנות לאביונים === | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מתנות לאביונים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[מתנות לאביונים]]}} | ||
מצוה לתת בפורים שתי מתנות לשני אביונים, שנאמר {{מקור| | מצוה לתת בפורים שתי מתנות לשני אביונים, שנאמר {{מקור|אסתר ט, כב|כן}}: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים"; "מתנות" - לשון רבים, ו"לאביונים" - לשון רבים; כלומר: יש להעניק לפחות שתי מתנות לשני אביונים - מתנה אחת לכל אביון. | ||
ברמב"ם {{מקור| | ברמב"ם {{מקור|רמב"ם מגילה ב יז$הלכות מגילה פ"ב הי"ז|כן}} מובא: "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין [[שמחה]] גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים. שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, שנאמר: להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים". | ||
זמן קיום מצות מתנות לאביונים הוא בשעות היום. במקום שאין עניים יכול האדם לעכב את המעות ולתת אותם אחר כך, כאשר ימצא עניים. | זמן קיום מצות מתנות לאביונים הוא בשעות היום. במקום שאין עניים יכול האדם לעכב את המעות ולתת אותם אחר כך, כאשר ימצא עניים. | ||
=== | === משתה ושמחה=== | ||
ימי הפורים נקבעו כימי משתה ושמחה. מצוה לאכול בפורים בשעות היום את "סעודת פורים". נהוג לערוך את הסעודה לאחר תפילת מנחה, אך יש להקפיד שרוב הסעודה תהיה ביום בטרם יחשך. גם כאשר הסעודה נמשכת לתוך הלילה, צריך לאמר "על הנסים" בברכת המזון. | ימי הפורים נקבעו כימי משתה ושמחה. מצוה לאכול בפורים בשעות היום את "סעודת פורים". נהוג לערוך את הסעודה לאחר תפילת מנחה, אך יש להקפיד שרוב הסעודה תהיה ביום בטרם יחשך. גם כאשר הסעודה נמשכת לתוך הלילה, צריך לאמר "על הנסים" בברכת המזון. | ||
בסעודת פורים מרבים בשמחה ובשתיית יין, כפי שאמרו חז"ל: "חייב איניש לבסומי בפוריא {{מקור| | בסעודת פורים מרבים בשמחה ובשתיית יין, כפי שאמרו חז"ל: "חייב איניש לבסומי בפוריא {{מקור|חייב אדם להתבשם על ידי שתיית יין בפורים|כן}} עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". | ||
בעת הסעודה, יש להרבות בדברי שבח והודיה לה' על חסדו וישועתו בימי גזירת המן. טוב לעסוק מעט בתורה לפני שיתחיל בסעודה. על הפסוק במגילת אסתר: "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", דורשים חז"ל: "אורה - זו תורה". | בעת הסעודה, יש להרבות בדברי שבח והודיה לה' על חסדו וישועתו בימי גזירת המן. טוב לעסוק מעט בתורה לפני שיתחיל בסעודה. על הפסוק במגילת אסתר: "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", דורשים חז"ל: "אורה - זו תורה". | ||
== מנהגי היום == | == מנהגי היום == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[אזני המן]]}}{{ש}} | |||
[[מנהג|נהגו]] [[ישראל]] לאכול אזני המן, בתמונת עוגות ממולאות שומשמין בעלות שלש קרנות, וקורין אותן "המן-טאש", והוא כעין כובע של נפוליאון, וחושבין שכובע כזה נשא המן בתור השר הראשון במלכות אחשורוש, והשומשמין לזכר עשרת אלפים ככר כסף שהבטיח לתת לאוצר המלך. | |||
ואפשר גם לסימן [[שלושת אבות]] שראה המן הרשע ומיד ניתש כחו, כדאיתא במדרש, ודרשו: וכל קרני רשעים אגדע - זה המן, תרוממנה קרנות צדיק - זה מרדכי. | |||
ואפשר גם כן כי נשתבש "המן-טאש" מן "מאהן-טאש", שפירוש כיס של שומשמין {{מקור|ספר אוצר דינים ומנהגים, ערך פורים, עמוד 336|כן}}. | |||
== שושן פורים == | == שושן פורים == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[שושן פורים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[שושן פורים]]}} | ||
בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון ירושלים, נקבע יום הפורים לט"ו באדר, כשם שהיה בשושן הבירה. בשושן קבעו משתה ושמחה | בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון ירושלים, נקבע יום הפורים לט"ו באדר, כשם שהיה בשושן הבירה. בשושן קבעו משתה ושמחה יום מאוחר יותר מאשר בשאר המקומות. | ||
הסיבה לקביעה זו מוסברת במגילת אסתר: היהודים נלחמו באויביהם ב-י"ג באדר, ונחו ממלחמתם ב-י"ד בו. לכן נקבע יום זה ליום משתה ושמחה. אולם בשושן הבירה ניתנה רשות ליהודים ללחום באויביהם גם ב-י"ג וגם ב-י"ד באדר, ורק ב-ט"ו בו נחו מאויביהם. לפיכך כשקבעו יום טוב לדורות, קבעוהו לכל אחד ביום שנח בו: לפרזים בארבעה עשר, ולשושן בחמשה עשר, וכיון שהיתה שושן מוקפת חומה, קבעו כי ערים המוקפות חומה דינן כשושן. | הסיבה לקביעה זו מוסברת במגילת אסתר: היהודים נלחמו באויביהם ב-י"ג באדר, ונחו ממלחמתם ב-י"ד בו. לכן נקבע יום זה ליום משתה ושמחה. אולם בשושן הבירה ניתנה רשות ליהודים ללחום באויביהם גם ב-י"ג וגם ב-י"ד באדר, ורק ב-ט"ו בו נחו מאויביהם. לפיכך כשקבעו יום טוב לדורות, קבעוהו לכל אחד ביום שנח בו: לפרזים בארבעה עשר, ולשושן בחמשה עשר, וכיון שהיתה שושן מוקפת חומה, קבעו כי ערים המוקפות חומה דינן כשושן. | ||
| שורה 69: | שורה 87: | ||
=== פורים משולש === | === פורים משולש === | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[פורים משולש]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[פורים משולש]]}} | ||
כאשר ט"ו באדר חל בשבת, מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, והוא הנקרא "פורים משולש", כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים. | כאשר ט"ו באדר חל בשבת, מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, והוא הנקרא "פורים משולש", כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים. | ||
בשבת, כידוע, אין קוראים את המגילה {{מקור| | בשבת, כידוע, אין קוראים את המגילה {{מקור|כשם שאין תוקעים בשופר כשחל ראש השנה בשבת, וכשם שאין נוטלים את ארבעת המינים כשחל חג הסוכות בשבת - מתוך חשש לאיסורי הוצאה וטלטול|כן}}. מאידך, אין לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון, ט"ז באדר, שכן ממגילת אסתר למדים, שאין לדחות את קריאת המגילה לאחר ט"ו באדר. במקרה זה קוראים את מגילת אסתר ביום שישי - י"ד באדר. גם את מתן המתנות לאביונים מקדימים ליום שישי. בשבת גופא, שהיא ט"ו באדר, מוסיפים את "על הנסים" בתפילות השבת ובברכת המזון. כן מוציאים שני ספרי תורה: בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובספר התורה השני קוראים את פרשת "ויבא עמלק". ביום ראשון, ט"ז באדר, עושים את סעודת הפורים ושולחים משלוחי מנות. | ||
===סיפור מגילת אסתר בראי הארכיאולוגיה=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים]]}} | |||
ישנם הרבה מממצאים היסטוריים וארכאולוגיים, מתקופת הממלכה הפרסית המתאימים למתואר במגילה (ואפילו פרטים קטנים שהוזכרו במגילה תואמים למידע ההיסוטרי והמדעי שבדורנו). חלק מהמידע אף נותן פרשנות חדשה לחלק מהמסופר במגילה. | |||
==ראה עוד== | |||
* [[תחפושת (פורים)]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[הרב שלמה יוסף זוין]] '''המועדים בהלכה''' חלק שני. | *[[הרב שלמה יוסף זוין]] '''המועדים בהלכה''' חלק שני. | ||
*אליהו קוסמן, '''שכרות בפורים''' מתוך דגל יורשלים- בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]] חלק ו', ירושלים תשס"ט, עמ' 219-221. | *אליהו קוסמן, '''שכרות בפורים''' מתוך דגל יורשלים- בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]] חלק ו', ירושלים תשס"ט, עמ' 219-221. | ||
* Jacob Hoschander, The Book of Esther in the Light of History, Oxford University Press, 1923 | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* {{ישיבה|קישור=midrash/Hmidrash.aspx?cat=395&page=1&rc=15|תיאור=פורים, מתוך פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד}} | |||
* [https://www.mgketer.org/mikra/34/1/1 מגילת אסתר] באתר [[מקראות גדולות הכתר]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||
[[קטגוריה:ימים טובים המוזכרים במגילת תענית]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת - התנגשות]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת - התנגשות]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:45, 10 במרץ 2022
|
|
פורים הוא יום משתה ושמחה החל בארבעה עשר באדר (בערי הפרזות) או בחמשה עשר בו (בערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון). תוקן ע"י אנשי כנסת הגדולה שנים ספורות לפני בניית בית המקדש השני, לזכר הצלת היהודים מטבח רצחני שתוכנן על ידי המן בימי אחשורוש שמלך בממלכה הפרסית.
מקורו של השם "פורים" נובע מהמילה "פור" - הוא הגורל שהטיל המן, כדי לקבוע את החודש שבו הוא יבצע את גזירתו הרעה על היהודים (אסתר ט, כו). ה' בחסדו הגדול הציל את עמו והפך את הצרה לישועה גדולה.
נס פורים[עריכה]
- ערך מורחב - מגילת אסתר
בזמן גלות בבל פרס ומדי כבשו את ממלכת בבל והחריבו אותה, אחד ממלכי פרס היה אחשוורוש והוא עשה משתה 180 יום לכל מדינות מלכותו ועוד 7 ימים לתושבי שושן בלבד, ביום השביעי של המשתה לתושבי שושן קרא אחשוורוש לושתי המלכה והיא סירבה לבוא וממוכן הציע לאחשוורוש שיהרוג אותה והכן כך עשה, למחרת אמר לרצים שיביאו אליו בחורות כדי שיוכל לבחור מלכה בניהם, בסוף אחשוורוש בחר את אסתר בת דודתו של מרדכי שמרדכי צווה עליה שלא תגלה לאחשוורוש מאיזה עם היא וכך עשתה, אחשוורוש עשה משתה גדול בחתונתו אם אסתר המלכה. בגתן ותרש סרסי המלך רצו להרוג את אחשוורוש ומרדכי שמע את זה והודיע לאסתר ואסתר אמרה זאת לאחשוורוש בשם מרדכי.
אחשוורוש גידל את המן והפך אותו לשר חשוב וכולם היו משתחווים לו חוץ ממרדכי, בגלל זה החליט להכין עץ ולתלות בו את מרדכי ובנוסף לזה הפיל גורל מתי ישמיד את כל עם ישראל, בגורל יצא שביום י"ג באדר יתלה המן ויושמדו כל עם ישראל וכן קיבל אישור מהמלך להשמיד את עם ישראל. כששמע מרדכי על זה קרע בגדיו ולבש שק ואפר וכך עשו עוד רבים מעם ישראל והם צמו 3 ימים וגם אסתר וביום השלישי נכנסה אסתר לאחשוורוש ואפילו שלא הזמינה פגישה אייתו הושיט המלך את שרביטו וזה היה אות שהיא יכולה להיכנס, אסתר אמרה למלך שהיא רוצה לעשות משתה בו ישתתפו רק היא, המלך והמן ובמשתה היא תגיד מה היא רוצה, במשתה היא אמרה שמחר יעשו עוד משתה ואז היא תגיד מה היא רוצה, בלילה שלפני המשתה השני והאחרון נדדה שנת המלך והוא לא הצליח להירדם, הוא ביקש שיביאו לו את ספר הזכרונות, אולי יש מישהו שעשה לו טובה ולא החזיר לו טובה, והיה כתוב שם שמרדכי הציל את המלך, והמלך שאל מה גמל לו ואמרו לו שלא גמלו חסד למרדכי, בדיוק דפק המן על דלת ביתו של המלך והמלך אמר שיתנו להמן להיכנס והמלך שאל אותו מה יעשה למי שהוא ממש אוהב אותו והמן חשב שהכוונה עליו, אז אמר שילבשו אותו בבגדי המלך וירכיבו אותו על סוס המלך ושר משרי המלך יגיד: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו", והמלך אמר להמן שיעשה ככה למרדכי ו"ליהודים היה אורה ושמחה וששון ויקר", וקראו להמן שיגיע למשתה והוא הגיע "אבל וחפוי ראש" ובסוף המשתה שאל המלך את אסתר מה רצונה ואמרה לו שיש אדם שרוצה להשמיד את עמה והוא המן ותלו את המן ובניו על העץ שרצה המן לתלות בו את מרדכי והיהודים קיבלו אישור להרוג את כל השונאים שלהם ועל זה תקנו אנשי כנסת הגדולה את פורים וסיפור פורים כתוב במגילת אסתר שכתבו אותה אנשי כנסת הגדולה.
מצוות פורים[עריכה]
מצוות הפורים, כפי שנקבעו במגילת אסתר, הִנן ארבע:
- מקרא מגילה
- משתה ושמחה
- משלוח מנות איש לרעהו
- מתנות לאביונים.
לארבע אלו הוסיפו חז"ל את הקריאה בתורה בתפילת שחרית, וכן את אמירת "על הנסים" בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון. כמו כן, הם אסרו הספד ותענית בימי הפורים.
מקרא מגילה[עריכה]
- ערך מורחב - מקרא מגילה
קוראים את מגילת אסתר פעמיים: בליל פורים וביומו, מתוך מגילת קלף כשרה. במגילת אסתר מתוארת פרשת גזירת המן על היהודים והדרך שבה הציל ה' את עמו. קריאת המגילה הינה הודיה לה' על חסדיו עם עמו ישראל. גם הנשים חייבות לשמוע את קריאת המגילה - למרות שזוהי מצוה שהזמן גרמא - מאחר ש"אף הן היו באותו הנס", משום שגזירת המן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים כללה גם את הנשים.
לפני קריאת המגילה מברכים שלוש ברכות, ולאחריה - ברכה אחת. הברכות שלפני קריאת המגילה הן: א. "על מקרא מגילה"; ב. "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"; ג. ברכת "שהחיינו". בני עדות המזרח מברכים "שהחיינו" לפני קריאת המגילה, רק בלילה ולא ביום. אחרי קריאת המגילה מברכים את הברכה: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, והנפרע לנו מצרינו. ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם, האל המושיע".
בעת שמברכים את ברכת "שהחיינו" לפני קריאת המגילה, יש לכוון שברכה זו תחול גם על שאר המצוות שמקיימים בפורים: מצות סעודה, מצות משלוח מנות ומצות מתנות לאביונים. המברכים "שהחיינו" לפני קריאת המגילה ביום, יכוונו על כך ביום, כי זמנן של מצוות אלו הוא ביום. בני עדות המזרח יכוונו על כך בברכת "שהחיינו" בלילה.
את ארבעת פסוקי המגילה, הקשורים במעשה ההצלה, נוהג הציבור לקרוא יחד בקול רם, לפני שהש"ץ ישוב ויקראם מתוך המגילה. פסוקים אלה הם: א. "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני..."; ב. "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והעיר שושן צהלה ושמחה"; ג. "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"; ד. "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו".
המנהג הוא שאין קוראים את המגילה כשהיא כרוכה, אלא פושטים אותה וכופלים אותה דף על דף כמו אגרת, כי היא נקראת "אגרת הפורים". השומעים אינם צריכים לפשוט אותה כאגרת.
על הנסים[עריכה]
- ערך מורחב - על הניסים
בתפילת שמונה עשרה, בברכת "מודים", ובברכת המזון, בברכת "נודה לך", מוסיפים את נוסח: "על הנסים... בימי מרדכי ואסתר...". בנוסח על הנסים אנו מודים לה' ומהללים אותו על תשועתו בימי מרדכי ואסתר.
קריאת התורה[עריכה]
בתפילת שחרית, לפני קריאת המגילה, קוראים בתורה את פרשת: "ויבא עמלק". פרשיה זו, הלקוחה מספר שמות (יז, ח-טז), מתאר את מלחמת עמלק - שהמן היה מזרעו - בבני ישראל בצאתם ממצרים.
משלוח מנות[עריכה]
- ערך מורחב - משלוח מנות
מצוה לשלוח מנות בפורים איש לרעהו, שנאמר (אסתר ט, יט): "ומשלח מנות איש לרעהו". מצוה זו מרבה אחוה, אהבה ורעות בישראל, ומאפשרת גם למי שאין ידו משגת לחגוג את סעודת פורים מבלי לפשוט ידו לצדקה.
יש לשלוח לפחות שני סוגי מאכל, הראויים לאכילה, לאיש אחד; "משלוח" - לשון יחיד, ו"מנות" - לשון רבים; כלומר: משלוח אחד של שתי מנות לפחות. ניתן לשלוח גם משקאות הראויים לשתייה.
יש אומרים שראוי שמשלוחי המנות ישלחו על ידי שליח ולא ימסרו על ידי האדם השולח בעצמו.
מתנות לאביונים[עריכה]
- ערך מורחב - מתנות לאביונים
מצוה לתת בפורים שתי מתנות לשני אביונים, שנאמר (אסתר ט, כב): "לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים"; "מתנות" - לשון רבים, ו"לאביונים" - לשון רבים; כלומר: יש להעניק לפחות שתי מתנות לשני אביונים - מתנה אחת לכל אביון.
ברמב"ם (הלכות מגילה פ"ב הי"ז) מובא: "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים. שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, שנאמר: להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".
זמן קיום מצות מתנות לאביונים הוא בשעות היום. במקום שאין עניים יכול האדם לעכב את המעות ולתת אותם אחר כך, כאשר ימצא עניים.
משתה ושמחה[עריכה]
ימי הפורים נקבעו כימי משתה ושמחה. מצוה לאכול בפורים בשעות היום את "סעודת פורים". נהוג לערוך את הסעודה לאחר תפילת מנחה, אך יש להקפיד שרוב הסעודה תהיה ביום בטרם יחשך. גם כאשר הסעודה נמשכת לתוך הלילה, צריך לאמר "על הנסים" בברכת המזון.
בסעודת פורים מרבים בשמחה ובשתיית יין, כפי שאמרו חז"ל: "חייב איניש לבסומי בפוריא (חייב אדם להתבשם על ידי שתיית יין בפורים) עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".
בעת הסעודה, יש להרבות בדברי שבח והודיה לה' על חסדו וישועתו בימי גזירת המן. טוב לעסוק מעט בתורה לפני שיתחיל בסעודה. על הפסוק במגילת אסתר: "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", דורשים חז"ל: "אורה - זו תורה".
מנהגי היום[עריכה]
- ערך מורחב - אזני המן
נהגו ישראל לאכול אזני המן, בתמונת עוגות ממולאות שומשמין בעלות שלש קרנות, וקורין אותן "המן-טאש", והוא כעין כובע של נפוליאון, וחושבין שכובע כזה נשא המן בתור השר הראשון במלכות אחשורוש, והשומשמין לזכר עשרת אלפים ככר כסף שהבטיח לתת לאוצר המלך.
ואפשר גם לסימן שלושת אבות שראה המן הרשע ומיד ניתש כחו, כדאיתא במדרש, ודרשו: וכל קרני רשעים אגדע - זה המן, תרוממנה קרנות צדיק - זה מרדכי.
ואפשר גם כן כי נשתבש "המן-טאש" מן "מאהן-טאש", שפירוש כיס של שומשמין (ספר אוצר דינים ומנהגים, ערך פורים, עמוד 336).
שושן פורים[עריכה]
- ערך מורחב - שושן פורים
בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון ירושלים, נקבע יום הפורים לט"ו באדר, כשם שהיה בשושן הבירה. בשושן קבעו משתה ושמחה יום מאוחר יותר מאשר בשאר המקומות.
הסיבה לקביעה זו מוסברת במגילת אסתר: היהודים נלחמו באויביהם ב-י"ג באדר, ונחו ממלחמתם ב-י"ד בו. לכן נקבע יום זה ליום משתה ושמחה. אולם בשושן הבירה ניתנה רשות ליהודים ללחום באויביהם גם ב-י"ג וגם ב-י"ד באדר, ורק ב-ט"ו בו נחו מאויביהם. לפיכך כשקבעו יום טוב לדורות, קבעוהו לכל אחד ביום שנח בו: לפרזים בארבעה עשר, ולשושן בחמשה עשר, וכיון שהיתה שושן מוקפת חומה, קבעו כי ערים המוקפות חומה דינן כשושן.
כל מצוות הפורים הנוהגות בשאר המקומות בי"ד באדר, נוהגות בערים מוקפות חומה בט"ו באדר.
פורים משולש[עריכה]
- ערך מורחב - פורים משולש
כאשר ט"ו באדר חל בשבת, מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, והוא הנקרא "פורים משולש", כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים.
בשבת, כידוע, אין קוראים את המגילה (כשם שאין תוקעים בשופר כשחל ראש השנה בשבת, וכשם שאין נוטלים את ארבעת המינים כשחל חג הסוכות בשבת - מתוך חשש לאיסורי הוצאה וטלטול). מאידך, אין לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון, ט"ז באדר, שכן ממגילת אסתר למדים, שאין לדחות את קריאת המגילה לאחר ט"ו באדר. במקרה זה קוראים את מגילת אסתר ביום שישי - י"ד באדר. גם את מתן המתנות לאביונים מקדימים ליום שישי. בשבת גופא, שהיא ט"ו באדר, מוסיפים את "על הנסים" בתפילות השבת ובברכת המזון. כן מוציאים שני ספרי תורה: בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובספר התורה השני קוראים את פרשת "ויבא עמלק". ביום ראשון, ט"ז באדר, עושים את סעודת הפורים ושולחים משלוחי מנות.
סיפור מגילת אסתר בראי הארכיאולוגיה[עריכה]
- ערך מורחב - מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים
ישנם הרבה מממצאים היסטוריים וארכאולוגיים, מתקופת הממלכה הפרסית המתאימים למתואר במגילה (ואפילו פרטים קטנים שהוזכרו במגילה תואמים למידע ההיסוטרי והמדעי שבדורנו). חלק מהמידע אף נותן פרשנות חדשה לחלק מהמסופר במגילה.
ראה עוד[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב שלמה יוסף זוין המועדים בהלכה חלק שני.
- אליהו קוסמן, שכרות בפורים מתוך דגל יורשלים- בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים חלק ו', ירושלים תשס"ט, עמ' 219-221.
- Jacob Hoschander, The Book of Esther in the Light of History, Oxford University Press, 1923
קישורים חיצוניים[עריכה]