רבי אליעזר פיש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
מ (עדכון תבנית לתאריך עברי) |
||
| (28 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי אליעזר פיש''' היה ה[[אדמו"ר]] | {{אדמו"ר | ||
|שם=רבי אליעזר פיש | |||
|תואר=האדמו"ר מביקסאד | |||
|תמונה=[[תמונה:Bixad.jpg|ממוזער]] | |||
|כיתוב=מקור:אברהם פוקס, ארכיון התמונות של יד ושם | |||
|חיבורו העיקרי=שם אליעזר | |||
|תאריך לידה= תר"מ | |||
|מקום לידה=מוסיף, הונגריה | |||
|תאריך פטירה=כ' ב[[סיוון]] תש"ד | |||
|מקום פטירה= מחנה ההשמדה אושוויץ, פולין | |||
|סיבת הפטירה= | |||
|מקום קבורה= | |||
|חסידות=ביקסאד | |||
|מקום מגורים= | |||
|מקום פעילות=ביקסאד, סאטמאר | |||
|מספר בשושלת=1 | |||
|הקודם= | |||
|הבא=רבי נחם צבי פיש | |||
|תחילת כהונה= | |||
|סיום כהונה= | |||
|רבותיו=רבי מרדכי לעוו, [[רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים]] | |||
|נושאים בהם עסק= | |||
|חיבוריו= | |||
|אב=ר' משה | |||
|אם=לאה | |||
|בת זוג=לאה אביגיל, זיווג שני חיה גולדה | |||
|ילדים=הרב חיים משה, רבי נחום צבי, רבי מרדכי יהודה | |||
|חתימה= | |||
}} | |||
'''רבי אליעזר פיש''' היה ה[[אדמו"ר]] מביקסאד וראש ישיבה חשוב בהונגריה. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בחורף תר"מ בעיירה מוסיף שבחבל מארמורש לאביו ר' משה פיש מצאצאי רבי חיים צנזר מברודי ולאמו לאה, מצאצאי [[השל"ה]]. למד אצל רבי מרדכי לעוו, אב"ד אינטרדם<ref>תלמיד [[רבי שמעון סופר]] ( | נולד בחורף תר"מ בעיירה מוסיף שבחבל מארמורש לאביו ר' משה פיש מצאצאי [[רבי חיים צנזר]] מברודי ולאמו לאה, מצאצאי [[השל"ה]]. למד אצל רבי מרדכי לעוו, אב"ד אינטרדם<ref>תלמיד [[רבי שמעון סופר]] (ה"מכתב סופר") ו[[רבי שלמה זלמן אולמן]] (בעל "יריעות שלמה"), נפטר בי"ח ב[[שבט]] תרס"ו.</ref>, ונסמך על ידו ל[[רב]]נות. התחתן עם לאה אביגיל, בתו של רבי משה זאב ב"ר יששכר בער- הרב מערעד-סינזשארץ, ובזיווג שני נשא את חיה גולדה בת ר' נחום צבי. לאחר נישואיו עבר להתגורר בסיגט, שם למד בישיבתו של האדמו"ר מסיגט [[רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים]], שנחשב למורו ורבו בחסידות, ולמד עם שני בניו, ר' חיים צבי (לימים, האדמו"ר מסיגט) ו[[רבי יואל טייטלבוים]] (לימים, האדמו"ר מסאטמאר). היה ידוע כסגפן ופרוש, הרבה ב[[צדקה]] והיה מאריך מאד ב[[תפילה|תפילותיו]]. בשנת תרס"ה (או תרס"ח לפי גרסה אחרת), נתמנה ל[[רב]] ו[[דיין]] בעיר נירבוגדן, ויסד שם [[ישיבה]]. לאחר מכן נתמנה לרב הכפר ביקסאד, ואף שם הקים ישיבה. בביקסאד גם החל לנהוג באדמו"רות. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר להתגורר בסאטמאר, שם נתפרסם כאדמו"ר בעל מופתים ורבים שיחרו לפתחו<ref>על אודות חלק מהמופתים שעשה ראה בהקדמת בניו לספרו שם אליעזר.</ref>. את כל כספי הפדיונות שקבל מחסידיו העביר למטרות צדקה, אף על פי שחי בעוני רב. גם בסאטמאר הקים ישיבה, שמנתה כחמישים תלמידים. כשהחלה [[השואה]] בהונגריה, נעשה ניסיון להבריחו לקולוז'ואר (קלויזנבורג) שברומניה, אולם הוא נתפס והובל לאושוויץ, שם נרצח בכ' ב[[סיוון]] תש"ד בגיל 64. לאחר השואה, בנו, רבי נחום צבי פיש המשיך את האדמו"רות בניו יורק שבארצות הברית. | ||
היה ידוע כגאון בתורה, וידע בעל פה ש"ס [[תלמוד בבלי|בבלי]] ו[[ירושלמי]], [[משנה תורה|רמב"ם]] וחידושי ה[[מהרש"א]]. | היה ידוע כגאון בתורה, וידע בעל פה ש"ס [[תלמוד בבלי|בבלי]] ו[[ירושלמי]], [[משנה תורה|רמב"ם]] וחידושי ה[[מהרש"א]]. | ||
| שורה 8: | שורה 37: | ||
==ספרו== | ==ספרו== | ||
בנו, ר' נחום צבי, הוציא לאור בניו יורק בשנת תשי"ד את כתבי אביו ששרדו את השואה, וקבצם לספר '''שם אליעזר'''. הספר כולל חידושים על ה[[תנ"ך]], [[פרקי אבות]] ודרשות ל[[שבת]]ות וחגים. לספר נספח הקנטרס 'בני משה' של בנו, ר' חיים משה פיש, שהיה רב במאנשטור והמחוז ונרצח עם אביו באושוויץ. הספר זכה להסכמתו של רבי יואל טייטלבוים, ממנה ניכרת הידידות ששררה בינו לבין ר' אליעזר. | [[תמונה:Shem Eliezer.jpg|ממוזער|200px|שמאל| שער הספר "שם אליעזר", ניו יורק תשי"ד]] | ||
בנו, ר' נחום צבי, הוציא לאור בניו יורק בשנת תשי"ד את כתבי אביו ששרדו את השואה, וקבצם לספר '''שם אליעזר'''. הספר כולל חידושים על ה[[תנ"ך]], [[פרקי אבות]] ודרשות ל[[שבת]]ות וחגים. לספר נספח הקנטרס 'בני משה' של בנו, ר' חיים משה פיש, שהיה רב במאנשטור והמחוז ונרצח עם אביו באושוויץ. הספר זכה להסכמתו של רבי יואל טייטלבוים, ממנה ניכרת הידידות ששררה בינו לבין ר' אליעזר. | |||
==צאצאיו== | ==צאצאיו== | ||
*בנו הבכור, רבי חיים משה פיש, היה רב במאנשטור והמחוז ונרצח עם אביו באושוויץ בכ' בסיוון תש"ד. | *בנו הבכור, רבי חיים משה פיש, היה רב במאנשטור והמחוז ונרצח עם אביו באושוויץ בכ' בסיוון תש"ד. | ||
| שורה 16: | שורה 47: | ||
בתו לאה, נפטרה בגיל צעיר בטרם הספיקה להינשא. | בתו לאה, נפטרה בגיל צעיר בטרם הספיקה להינשא. | ||
אחת מנכדותיו נישאה לבן משפחת אדמו"רי ויז'ניץ. | אחת מנכדותיו נישאה לבן משפחת אדמו"רי [[חסידות ויז'ניץ]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 22: | שורה 53: | ||
*יצחק יוסף כהן, '''חכמי הונגריה והספרות התורנית בה''' הוצאת מכון ירושלים תשנ"ז, עמ' 546. | *יצחק יוסף כהן, '''חכמי הונגריה והספרות התורנית בה''' הוצאת מכון ירושלים תשנ"ז, עמ' 546. | ||
*הרב רפאל הלפרין, '''אטלס עץ חיים''' הוצאת רוח יעקב תשמ"ז, חלק י"ג עמ' 74. | *הרב רפאל הלפרין, '''אטלס עץ חיים''' הוצאת רוח יעקב תשמ"ז, חלק י"ג עמ' 74. | ||
*פרופ' שלמה שפיצר, '''קהילות הונגריה''', מכון ירושלים תשס"ט, עמ' 145. | |||
*ד"ר יצחק אלפסי,'''החסידות''', הוצאת ספרית מעריב, עמ' 221. | *ד"ר יצחק אלפסי,'''החסידות''', הוצאת ספרית מעריב, עמ' 221. | ||
*ד"ר יצחק אלפסי, '''החסידות מדור לדור''' הוצאת מכון דעת יוסף ירושלים תשנ"ח, ח"ב עמ' 509. | |||
*ד"ר יצחק רפאל, '''אנציקלופדיה לחסידות- אישים''' הוצאת [[מוסד הרב קוק]], חלק א' עמ' רסב-רסג. | *ד"ר יצחק רפאל, '''אנציקלופדיה לחסידות- אישים''' הוצאת [[מוסד הרב קוק]], חלק א' עמ' רסב-רסג. | ||
*'''ראשי גולת אריאל''' חלק ב' עמ' י"ג-כ"ו. | *'''ראשי גולת אריאל''' חלק ב' עמ' י"ג-כ"ו. | ||
*'''ספר מארמורש''' עמ' 135. | *'''ספר מארמורש''' עמ' 135. | ||
*'''חכמי טרנסילבניה''' עמוד 179. | |||
*יחיאל גרשטיין, '''מקדשי השם''' חלק ב', בהוצאת גנזך קידוש ה', [[בני ברק]] תשס"ו. | |||
*'''זכור את סאטמאר''' עמ' 44. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.hebrewbooks.org/41557 הספר '''שם אליעזר''' חלק א' באתר HebrewBooks]. | |||
*[http://www.hebrewbooks.org/41558 הספר '''שם אליעזר''' חלק ב' באתר HebrewBooks]. | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5620|מספר שנים=64}} | |||
{{חצרות חסידיות}} | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references/> | <references/> | ||
{{מיון רגיל: פיש אליעזר}} | {{מיון רגיל: פיש אליעזר}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | [[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מייסדי חצרות חסידיות]] | |||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות בחו"ל]] | |||
[[קטגוריה:רבנים שנספו בשואה]] | [[קטגוריה:רבנים שנספו בשואה]] | ||
[[קטגוריה:רבני הונגריה]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:26, 28 באוקטובר 2012
|
|
| רבי אליעזר פיש | |
|---|---|
| האדמו"ר מביקסאד | |
מקור:אברהם פוקס, ארכיון התמונות של יד ושם | |
| חיבורו העיקרי | שם אליעזר |
| תאריך לידה | תר"מ |
| מקום לידה | מוסיף, הונגריה |
| תאריך פטירה | כ' בסיוון תש"ד מחנה ההשמדה אושוויץ, פולין |
| חסידות | ביקסאד |
| מקום פעילות | ביקסאד, סאטמאר |
| מספר בשושלת | 1 |
| הבא | רבי נחם צבי פיש |
| רבותיו | רבי מרדכי לעוו, רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים |
| אב | ר' משה |
| אם | לאה |
| בת זוג | לאה אביגיל, זיווג שני חיה גולדה |
| ילדים | הרב חיים משה, רבי נחום צבי, רבי מרדכי יהודה |
רבי אליעזר פיש היה האדמו"ר מביקסאד וראש ישיבה חשוב בהונגריה.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בחורף תר"מ בעיירה מוסיף שבחבל מארמורש לאביו ר' משה פיש מצאצאי רבי חיים צנזר מברודי ולאמו לאה, מצאצאי השל"ה. למד אצל רבי מרדכי לעוו, אב"ד אינטרדם[1], ונסמך על ידו לרבנות. התחתן עם לאה אביגיל, בתו של רבי משה זאב ב"ר יששכר בער- הרב מערעד-סינזשארץ, ובזיווג שני נשא את חיה גולדה בת ר' נחום צבי. לאחר נישואיו עבר להתגורר בסיגט, שם למד בישיבתו של האדמו"ר מסיגט רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, שנחשב למורו ורבו בחסידות, ולמד עם שני בניו, ר' חיים צבי (לימים, האדמו"ר מסיגט) ורבי יואל טייטלבוים (לימים, האדמו"ר מסאטמאר). היה ידוע כסגפן ופרוש, הרבה בצדקה והיה מאריך מאד בתפילותיו. בשנת תרס"ה (או תרס"ח לפי גרסה אחרת), נתמנה לרב ודיין בעיר נירבוגדן, ויסד שם ישיבה. לאחר מכן נתמנה לרב הכפר ביקסאד, ואף שם הקים ישיבה. בביקסאד גם החל לנהוג באדמו"רות. בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר בסאטמאר, שם נתפרסם כאדמו"ר בעל מופתים ורבים שיחרו לפתחו[2]. את כל כספי הפדיונות שקבל מחסידיו העביר למטרות צדקה, אף על פי שחי בעוני רב. גם בסאטמאר הקים ישיבה, שמנתה כחמישים תלמידים. כשהחלה השואה בהונגריה, נעשה ניסיון להבריחו לקולוז'ואר (קלויזנבורג) שברומניה, אולם הוא נתפס והובל לאושוויץ, שם נרצח בכ' בסיוון תש"ד בגיל 64. לאחר השואה, בנו, רבי נחום צבי פיש המשיך את האדמו"רות בניו יורק שבארצות הברית.
היה ידוע כגאון בתורה, וידע בעל פה ש"ס בבלי וירושלמי, רמב"ם וחידושי המהרש"א.
יסד בכמה מקומות חבורות ללימוד ש"ס ומשניות, ובחלקן סיימו את הש"ס בכל חודש.
ספרו[עריכה]
בנו, ר' נחום צבי, הוציא לאור בניו יורק בשנת תשי"ד את כתבי אביו ששרדו את השואה, וקבצם לספר שם אליעזר. הספר כולל חידושים על התנ"ך, פרקי אבות ודרשות לשבתות וחגים. לספר נספח הקנטרס 'בני משה' של בנו, ר' חיים משה פיש, שהיה רב במאנשטור והמחוז ונרצח עם אביו באושוויץ. הספר זכה להסכמתו של רבי יואל טייטלבוים, ממנה ניכרת הידידות ששררה בינו לבין ר' אליעזר.
צאצאיו[עריכה]
- בנו הבכור, רבי חיים משה פיש, היה רב במאנשטור והמחוז ונרצח עם אביו באושוויץ בכ' בסיוון תש"ד.
- בנו רבי נחום צבי פיש, כיהן אחר אביו כאדמו"ר מביקסאד בניו יורק, הוציא לאור את כתבי אביו.
- בנו, מרדכי יהודה פיש, היה עילוי גדול וידע בגיל שבע בעל פה את מסכת ברכות ושבת. נפטר בגיל 12 בערב ראש חודש חשוון תרפ"ב.
- חתנו, רבי משה אריה לעוו, האדמו"ר מטימישוואר, ניו יורק.
בתו לאה, נפטרה בגיל צעיר בטרם הספיקה להינשא.
אחת מנכדותיו נישאה לבן משפחת אדמו"רי חסידות ויז'ניץ.
לקריאה נוספת[עריכה]
- בניו, ציון לנפש חיה בהקדמה לספרו "שם אליעזר", ניו יורק תשי"ד.
- יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה הוצאת מכון ירושלים תשנ"ז, עמ' 546.
- הרב רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים הוצאת רוח יעקב תשמ"ז, חלק י"ג עמ' 74.
- פרופ' שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, מכון ירושלים תשס"ט, עמ' 145.
- ד"ר יצחק אלפסי,החסידות, הוצאת ספרית מעריב, עמ' 221.
- ד"ר יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור הוצאת מכון דעת יוסף ירושלים תשנ"ח, ח"ב עמ' 509.
- ד"ר יצחק רפאל, אנציקלופדיה לחסידות- אישים הוצאת מוסד הרב קוק, חלק א' עמ' רסב-רסג.
- ראשי גולת אריאל חלק ב' עמ' י"ג-כ"ו.
- ספר מארמורש עמ' 135.
- חכמי טרנסילבניה עמוד 179.
- יחיאל גרשטיין, מקדשי השם חלק ב', בהוצאת גנזך קידוש ה', בני ברק תשס"ו.
- זכור את סאטמאר עמ' 44.
קישורים חיצוניים[עריכה]
| תקופת חייו של רבי אליעזר פיש על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ תלמיד רבי שמעון סופר (ה"מכתב סופר") ורבי שלמה זלמן אולמן (בעל "יריעות שלמה"), נפטר בי"ח בשבט תרס"ו.
- ↑ על אודות חלק מהמופתים שעשה ראה בהקדמת בניו לספרו שם אליעזר.