רבה בר בר חנה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבה בר בר חנה הינו אמורא בבלי המופרסם בעיקר בסיפורים הרבים אשר מובאים בשמו בגמרא. היה תלמידו של רבי יוחנן. | {{לשכתב|סיבה=מועתק מויקיפדיה}} | ||
'''רבה בר בר חנה''' הינו אמורא בבלי המופרסם בעיקר בסיפורים הרבים אשר מובאים בשמו בגמרא. היה תלמידו של [[רבי יוחנן]]. | |||
{{חז"ל| | |||
|שם=רבה בר בר חנה | |||
|תמונה= | |||
|כיתוב= | |||
|תקופתו=דור שלישי ל[[אמוראים]] | |||
|מקום פעילות=[[בבל]] ו[[ארץ ישראל]] | |||
|בית מדרש= | |||
|רבותיו=[[רבי יוחנן]] | |||
|חבריו=[[רב יהודה]] | |||
|תלמידיו= | |||
|מקום קבורתו= | |||
}} | |||
'''רבה בר בר חנה''' היה [[אמורא]], חי בסוף [[המאה ה-3]], מהדור השלישי של האמוראים. | |||
נולד ב[[בבל]]. רבב"ח היה תלמידו של [[רבי יוחנן]]. לאחר פטירתו קיבל את מרותו של ממשיך דרכו - [[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]]. | |||
מפורסמים מעשי ה[[גוזמה|גוזמאות]] שסיפר, המופיעים ב[[מסכת בבא בתרא]] פרק חמישי "המוכר את הספינה" ([[אגדות רבה בר בר חנה]]). מפרשי אגדות התלמוד המסורתיים כגון ה[[מהרש"א]] ו[[הרב קוק]] שכתב פירוש על אגדות אלו שמופיע ב[[מאמרי הראי"ה]], פירשו אותן כ[[אלגוריה]] על [[תולדות עם ישראל]]. | |||
ספרו המפורסם של רבי [[נחמן מברסלב]], [[ליקוטי מוהר"ן]], כולל פירושים על דרך הקבלה על אמירותיו של רבב"ח. רבי נחמן סיפר כי בשובו מ[[ארץ ישראל]] נגלה אליו חזיון של רבה בר בר חנה, וגילה לו את הפירושים האמיתיים לאגדות הסתומות שלו. | |||
==משפחתו== | |||
בנו [[רב שמואל בריה דרבה בר בר חנה|רב שמואל]] למד יחד עם [[רב יצחק בריה דרב יהודה]] ו[[רב אחא בר הונא]] אצל [[רבה]]{{הערה|שבועות לו ב}}. בן אחר שלו, רב יצחק{{הערה|מוזכר גם בסוכה מג ב}}, נישא ל[[חומא]] שהוגדרה כ[[אשה קטלנית]], ובעקבות נישואיה עימו, הוא נפטר. | |||
==רבה בר חנה== | |||
לפי חלק מהדעות היה רבה בר בר חנה בנו של רבה בר חנה, אך לפי אחרות מדובר באותו אדם, ושמו השתבש בתלמוד.{{הערה|פרופ' [[מרדכי מרגליות]], "אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים" (כרך ב, עמ' 312), ערך '''רבה בר חנא'''.}} | |||
אודות רבה בר חנה ידוע שהיה תלמידו ובן אחיו של [[רבי חייא]],{{הערה|מועד קטן טז ב}} ועמו עלה ל[[ארץ ישראל]], בה למד יחד עם [[רב (אמורא)|רב]].{{הערה|חולין מד ב, מועד קטן כא א}} [[סמיכה לרבנות|הוסמך]] על ידי [[רבי יהודה הנשיא]].{{הערה|סנהדרין ה א}} אחד מתלמידיו הוא [[רב חננאל]].{{הערה|מועד קטן יט א}} | |||
==אמרותיו== | |||
* "מ[[ירושלים]] ל[[יריחו]] עשרה פרסאות... [[עז הבית|עיזים]] שביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת, [[נשים]] שביריחו אינן צריכות להתבשם מריח הקטורת (ריח הקטורת עובר את המרחק מ[[בית המקדש]] ליריחו ונדבק בהן), כלה שבירושלים אינה צריכה להתקשט מריח הקטורת" ([[מסכת יומא]] לט:) | |||
* "אני ראיתי [[ראם (מיתולוגיה)|ראם]] בן יומו שהיה כ[[הר תבור]], ואורך צווארו כהר תבור ארבע פרסאות (גרסה אחרת - ארבעים פרסאות{{הערה|זבחים|קיג ב}}), ובית מרבעת ראשו פרסא וחי. הטיל גללים וסתם את [[נהר הירדן|הירדן]]"{{הערה|בבא בתרא עג ב}}. | |||
* "אני ראיתי [[צפרדע]] שהייתה כמגדל הגרוניא (מגדל מסוים). בא [[תנין]] ובלעה. בא [[עורב]] ובלע את התנין ועלה וישב בראש האילן. בוא וראה כמה גדול כוחו של אותו אילן. <BR> אמר [[רב פפא בר שמואל]]: 'אלמלא הייתי שם, לא הייתי מאמין'" (שם) | |||
* "פעם אחת היינו מהלכים בספינה וראינו [[דג]] שעלה חול על גבו וקנים גדלים עליו. סבורים היינו – יבשה היא. עלינו ואפינו ובשלנו על גבו. כשחם גבו של הדג – נתהפך... ואלמלא הייתה הספינה קרובה – היינו טובעים" (שם) | |||
* "פעם אחת היינו מהלכים ב[[ספינה]]. הלכה הספינה בין סנפיר לסנפיר של דג אחד שלושה ימים ושלושה לילות... שמא תאמר הספינה לא הייתה קלה בהליכתה ? ... כשהפרש זרק חץ אחריה הקדימתו" (שם, ויש שם עוד גוזמאות על עולם הטבע) | |||
* "אמר לי (ערבי): בוא ואראך בלועי קורח (אנשי [[קורח]] שנבלעו באדמה). הלכתי וראיתי שני סדקים ועשן עולה מהם... אמר לי:'תן אזנך'. מה אתה שומע ? ושמעתי שהיו צווחים:"משה ותורתו אמת ואנו בדאים". | |||
* "אמר לי אותו הערבי: בוא ואראך מקום שארץ ושמים נושקים זה לזה. הלכתי וראיתי הרקיע שהוא עשוי חלונות חלונות. נטלתי סלי והנחתיו בחלון הרקיע, ועד שגמרתי את תפלתי – בקשתיו ולא מצאתיו. אמרתי:'יש גנבים כאן ?' אמר לי הערבי:זהו הגלגל החוזר ברקיע. המתן עד למחר ותמצאנו (כלומר, השמים מסתובבים וישובו למקומם למחרת)". | |||
* "למה נמשלו דברי תורה כאש... לומר לך: מה אש אינו דולק יחידי (לפי הסבר [[רש"י]], צריך כמה גזרי עץ ביחד כדי שתדלק), אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי" (ללא חברותא) ([[מסכת תענית]] ז.) | |||
==לשיטתו== | |||
;ראה מקומות {{מקור|"לדידי חזי לי"}} | |||
* "לדידי חזי לי" בהרבה אגדתות {{מקור|בבא בתרא עג.}}. | |||
* לדידי חזי לי קרן אפל דקם ההוא טייעא כי רכיב וכו' {{מקור|תענית כב:}}. | |||
* ראה את מקום ישיבת בני ישראל במדבר {{מקור|ערובין נה:}}. | |||
* לדידי חזי לי ההוא אתרא {{מקור|תחומי ארץ ישראל}} {{מקור|גיטין ד.}}. | |||
* ראה קיקיון כמו של יונה {{מקור|שבת כא.}}. | |||
* ראה זבת חלב ודבש {{מקור|כתובות קיא: בשם רבי יוחנן}}. | |||
;מספר על ישמעאלים {{מקור|טייעי}} | |||
* ראה ערביא שהניקה את בנה {{מקור|כתובות עה.}}. | |||
* לדידי חזי לי קרן אפל דקם ההוא טייעא כי רכיב גמלא ונקיט רומחא בידיה וכו' {{מקור|תענית כב:}}. | |||
* זימנא חדא הווה קא אזלינן במדברא ואיתלווי בהדן ההוא טייעא דהווה שקיל עפרא ומורח וכו' {{מקור|בבא בתרא עג:}}. | |||
;מתרגם את המשנה | |||
* סקרא - סקרתא {{מקור|שבת קד:}}. | |||
* תמכא - תמכתא {{מקור|פסחים לט.}}. | |||
* חפיסה - חמת קטנה {{מקור|גיטין כח.}}. | |||
* כאור - כלבוס {{מקור|בבא קמא ק:}}. | |||
* איסקורטי - כיתונא דצלא {{מקור|מתרגם את הברייתא}} {{מקור|נדרים נה:}}. | |||
* קנקנתום - חרתא דאושכפי {{מקור|בשם שמואל}} {{מקור|שבת קד:}}. | |||
;רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן | |||
"זו דברי רבי עקיבא סתימתאה אבל חכמים אומרים וכו'" {{מקור|ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים}} | |||
* מגילה ב., מכות יז., בכורות ל. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* '''רבה בר בר חנא מספר על דבר נסיעותיו לארץ ישראל במדבר בספינה עד קצה תבל''' / צייר: [[מאיר בן אורי]], חיפה: בן אורי - מכון לאמנות דתית, תשל"ח. (הספר בצילום מכתב יד אמנותי.) | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* {{תנאים ואמוראים|ג|243|עמודים=1078-1076}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{אמוראים}} | |||
[[קטגוריה:הדור השלישי לאמוראי בבל]] | |||
[[קטגוריה:הדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל]] | |||
[[קטגוריה:אמוראים]] | [[קטגוריה:אמוראים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת רבי חייא]] | |||
[[קטגוריה:אמוראים]][[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:20, 22 ביוני 2013
|
|
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: מועתק מויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
רבה בר בר חנה הינו אמורא בבלי המופרסם בעיקר בסיפורים הרבים אשר מובאים בשמו בגמרא. היה תלמידו של רבי יוחנן.
| רבה בר בר חנה | |
|---|---|
| תקופתו | דור שלישי לאמוראים |
| מקום פעילות | בבל וארץ ישראל |
| רבותיו | רבי יוחנן |
| חבריו | רב יהודה |
רבה בר בר חנה היה אמורא, חי בסוף המאה ה-3, מהדור השלישי של האמוראים. נולד בבבל. רבב"ח היה תלמידו של רבי יוחנן. לאחר פטירתו קיבל את מרותו של ממשיך דרכו - רבי אלעזר.
מפורסמים מעשי הגוזמאות שסיפר, המופיעים במסכת בבא בתרא פרק חמישי "המוכר את הספינה" (אגדות רבה בר בר חנה). מפרשי אגדות התלמוד המסורתיים כגון המהרש"א והרב קוק שכתב פירוש על אגדות אלו שמופיע במאמרי הראי"ה, פירשו אותן כאלגוריה על תולדות עם ישראל.
ספרו המפורסם של רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, כולל פירושים על דרך הקבלה על אמירותיו של רבב"ח. רבי נחמן סיפר כי בשובו מארץ ישראל נגלה אליו חזיון של רבה בר בר חנה, וגילה לו את הפירושים האמיתיים לאגדות הסתומות שלו.
משפחתו[עריכה]
בנו רב שמואל למד יחד עם רב יצחק בריה דרב יהודה ורב אחא בר הונא אצל רבה[1]. בן אחר שלו, רב יצחק[2], נישא לחומא שהוגדרה כאשה קטלנית, ובעקבות נישואיה עימו, הוא נפטר.
רבה בר חנה[עריכה]
לפי חלק מהדעות היה רבה בר בר חנה בנו של רבה בר חנה, אך לפי אחרות מדובר באותו אדם, ושמו השתבש בתלמוד.[3]
אודות רבה בר חנה ידוע שהיה תלמידו ובן אחיו של רבי חייא,[4] ועמו עלה לארץ ישראל, בה למד יחד עם רב.[5] הוסמך על ידי רבי יהודה הנשיא.[6] אחד מתלמידיו הוא רב חננאל.[7]
אמרותיו[עריכה]
- "מירושלים ליריחו עשרה פרסאות... עיזים שביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת, נשים שביריחו אינן צריכות להתבשם מריח הקטורת (ריח הקטורת עובר את המרחק מבית המקדש ליריחו ונדבק בהן), כלה שבירושלים אינה צריכה להתקשט מריח הקטורת" (מסכת יומא לט:)
- "אני ראיתי ראם בן יומו שהיה כהר תבור, ואורך צווארו כהר תבור ארבע פרסאות (גרסה אחרת - ארבעים פרסאות[8]), ובית מרבעת ראשו פרסא וחי. הטיל גללים וסתם את הירדן"[9].
- "אני ראיתי צפרדע שהייתה כמגדל הגרוניא (מגדל מסוים). בא תנין ובלעה. בא עורב ובלע את התנין ועלה וישב בראש האילן. בוא וראה כמה גדול כוחו של אותו אילן.
אמר רב פפא בר שמואל: 'אלמלא הייתי שם, לא הייתי מאמין'" (שם) - "פעם אחת היינו מהלכים בספינה וראינו דג שעלה חול על גבו וקנים גדלים עליו. סבורים היינו – יבשה היא. עלינו ואפינו ובשלנו על גבו. כשחם גבו של הדג – נתהפך... ואלמלא הייתה הספינה קרובה – היינו טובעים" (שם)
- "פעם אחת היינו מהלכים בספינה. הלכה הספינה בין סנפיר לסנפיר של דג אחד שלושה ימים ושלושה לילות... שמא תאמר הספינה לא הייתה קלה בהליכתה ? ... כשהפרש זרק חץ אחריה הקדימתו" (שם, ויש שם עוד גוזמאות על עולם הטבע)
- "אמר לי (ערבי): בוא ואראך בלועי קורח (אנשי קורח שנבלעו באדמה). הלכתי וראיתי שני סדקים ועשן עולה מהם... אמר לי:'תן אזנך'. מה אתה שומע ? ושמעתי שהיו צווחים:"משה ותורתו אמת ואנו בדאים".
- "אמר לי אותו הערבי: בוא ואראך מקום שארץ ושמים נושקים זה לזה. הלכתי וראיתי הרקיע שהוא עשוי חלונות חלונות. נטלתי סלי והנחתיו בחלון הרקיע, ועד שגמרתי את תפלתי – בקשתיו ולא מצאתיו. אמרתי:'יש גנבים כאן ?' אמר לי הערבי:זהו הגלגל החוזר ברקיע. המתן עד למחר ותמצאנו (כלומר, השמים מסתובבים וישובו למקומם למחרת)".
- "למה נמשלו דברי תורה כאש... לומר לך: מה אש אינו דולק יחידי (לפי הסבר רש"י, צריך כמה גזרי עץ ביחד כדי שתדלק), אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי" (ללא חברותא) (מסכת תענית ז.)
לשיטתו[עריכה]
- ראה מקומות "לדידי חזי לי"
- "לדידי חזי לי" בהרבה אגדתות בבא בתרא עג..
- לדידי חזי לי קרן אפל דקם ההוא טייעא כי רכיב וכו' תענית כב:.
- ראה את מקום ישיבת בני ישראל במדבר ערובין נה:.
- לדידי חזי לי ההוא אתרא תחומי ארץ ישראל גיטין ד..
- ראה קיקיון כמו של יונה שבת כא..
- ראה זבת חלב ודבש כתובות קיא: בשם רבי יוחנן.
- מספר על ישמעאלים טייעי
- ראה ערביא שהניקה את בנה כתובות עה..
- לדידי חזי לי קרן אפל דקם ההוא טייעא כי רכיב גמלא ונקיט רומחא בידיה וכו' תענית כב:.
- זימנא חדא הווה קא אזלינן במדברא ואיתלווי בהדן ההוא טייעא דהווה שקיל עפרא ומורח וכו' בבא בתרא עג:.
- מתרגם את המשנה
- סקרא - סקרתא שבת קד:.
- תמכא - תמכתא פסחים לט..
- חפיסה - חמת קטנה גיטין כח..
- כאור - כלבוס בבא קמא ק:.
- איסקורטי - כיתונא דצלא מתרגם את הברייתא נדרים נה:.
- קנקנתום - חרתא דאושכפי בשם שמואל שבת קד:.
- רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן
"זו דברי רבי עקיבא סתימתאה אבל חכמים אומרים וכו'" ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים
- מגילה ב., מכות יז., בכורות ל.
לקריאה נוספת[עריכה]
- רבה בר בר חנא מספר על דבר נסיעותיו לארץ ישראל במדבר בספינה עד קצה תבל / צייר: מאיר בן אורי, חיפה: בן אורי - מכון לאמנות דתית, תשל"ח. (הספר בצילום מכתב יד אמנותי.)
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אהרן היימאן, "רבה בר בר חנה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 1078-1076, באתר HebrewBooks
הערות שוליים