רבי אלעזר בן פדת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חז"ל|
{{חז"ל|
|שם=
|שם=רבי אלעזר בן פדת
|תקופתו=דור שני ושלישי ל[[אמוראים]] ב[[ארץ ישראל]]
|תקופתו=
|דור=שני ושלישי
|דור=שני לאמוראי [[ארץ ישראל]]
|בית מדרש=
|בית מדרש=
|רבותיו=[[רב (אמורא)|רב]], [[רבי יוחנן]], רבי [[חנינא בר חמא]]
|רבותיו=[[רבי הושעיה]], [[רב (אמורא)|רב]], [[רבי יוחנן]], [[רבי חנינא בר חמא]]
|חבריו=[[רבי אמי]] ו[[רבי אסי]], [[רבי זירא]] ועוד
|חבריו=[[רבי אמי]] ו[[רבי אסי]], [[רבי זירא]] ועוד
|תלמידיו=
|תלמידיו=
}}
}}
'''רבי אלעזר בן פדת''', [[אמורא]] בדור השני והשלישי של אמוראי [[ארץ ישראל]], הוא הנקרא ב[[תלמוד]] בשם הסתמי '''רבי אלעזר''' (כאשר מדובר ב[[אמורא]]. ואולם, בלבול מסוים נוצר לעתים מכיוון שישנו גם [[תנא]] בשם סתמי זה, רבי [[אלעזר בן שמוע]]).
'''רבי אלעזר בן פדת''', [[אמורא]] בדור השני של אמוראי [[ארץ ישראל]], הוא הנקרא ב[[תלמוד]] בשם הסתמי '''רבי אלעזר''' (כאשר מדובר באמורא. ואולם, בלבול מסוים נוצר לעתים מכיוון שישנו גם [[תנא]] בשם סתמי זה, [[רבי אלעזר בן שמוע]]).


בצעירותו חי ב[[בבל]], שם למד אצל [[רב (אמורא)|רב]].
בצעירותו חי ב[[בבל]], שם למד אצל [[רב (אמורא)|רב]].
עלה לארץ ישראל, נסמך שם וישב בוועד [[הלוח העברי#החודש העברי|סוד העיבור]].  למד רבות אצל [[רבי יוחנן]], עד שאמרו לרבי יוחנן "ר' אלעזר תלמידך יושב ודורש סתם והכל יודעין כי שלך היא". היה מוסר שמועות (=ציטוטים הלכתיים) באופן סתמי, כלומר בלי לציין ששמע אותן מרבי יוחנן, ו[[ריש לקיש]] גער בו על כך. גם רבי יוחנן בעצמו הקפיד עליו בשל כך.
עלה לארץ ישראל, נסמך שם וישב בוועד [[שנה מעוברת|סוד העיבור]].  למד רבות אצל [[רבי יוחנן]], עד שאמרו לרבי יוחנן "ר' אלעזר תלמידך יושב ודורש סתם והכל יודעין כי שלך היא". היה מוסר שמועות באופן סתמי, כלומר בלי לציין ששמע אותן מרבי יוחנן, ו[[ריש לקיש]] גער בו על כך. גם רבי יוחנן בעצמו הקפיד עליו בשל כך.


למד גם אצל רבי [[חנינא בר חמא]], והוא מביא בשמו את הכלל הנודע "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"{{הערה|מגילה טו א}}.
למד גם אצל רבי [[חנינא בר חמא]], והוא מביא בשמו את הכלל הנודע "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{מקור|בבלי מגילה טו א|כן}}.


היה [[פרנס]], ולכן כאשר [[רבי זירא]] עלה לארץ ישראל הוא צם מאה תעניות שרבי אלעזר לא ימות, ויפלו עליו צורכי הציבור{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פה|א}}.}} למרות זאת הוא היה עני מרוד. מסופר עליו, כי כאשר [[הקזת דם|הקיז דם]], לא היה לו מה לאכול, והוא תחב בפיו ראש של [[שום]], והתעלף מחולשה. [[אלוקים|הקב"ה]] התגלה אליו בחלומו ושאל אותו אם ברצונו שיהפוך את העולם ויברא אותו מחדש, כדי שאולי הפעם יוולד רבי אלעזר ב[[מזל]] טוב. רבי אלעזר בן פדת שאל אם במקרה כזה בטוח שיוולד במזל טוב, וה' השיב לו בשלילה. אמר רבי אלעזר בן פדת: "כולי האי ואולי?" (=כל זה, ורק אולי?!). הוא הוסיף ושאל אם כבר חי את רוב שנות חייו, ומשנענה בחיוב וויתר על הצעתו של ה'{{הערה|תענית כה א}}.
היה [[פרנס]], ולכן כאשר [[רבי זירא]] עלה לארץ ישראל הוא צם מאה תעניות שרבי אלעזר לא ימות, ויפלו עליו צורכי הציבור {{מקור|בבלי בבא מציעא פה א|כן}}. למרות זאת הוא היה עני מרוד. מסופר עליו, כי כאשר [[הקזת דם|הקיז דם]], לא היה לו מה לאכול, והוא תחב בפיו ראש של [[שום]], והתעלף מחולשה. ה' התגלה אליו בחלומו ושאל אותו אם ברצונו שיהפוך את העולם ויברא אותו מחדש, כדי שאולי הפעם יוולד רבי אלעזר במזל טוב יותר. רבי אלעזר בן פדת שאל אם במקרה כזה בטוח שיוולד במזל טוב, וה' השיב לו בשלילה. אמר רבי אלעזר בן פדת: "כולי האי ואולי?" (כל זה, ורק אולי?!). הוא הוסיף ושאל אם כבר חי את רוב שנות חייו, ומשנענה בחיוב וויתר על הצעתו של ה' {{מקור|בבלי תענית כה א|כן}}.


גדלותו הייתה מפורסמת, והוא כונה "מרא דארעא דישראל" (ב[[ארמית]], ופירושו: האדון של [[ארץ ישראל]]){{הערה|{{בבלי|גיטין|יט|א}}}}.
גדלותו הייתה מפורסמת, והוא כונה "מרא דארעא דישראל" {{מקור|בבלי גיטין יט א|כן}}.
היה נושא ונותן עם חכמי דורו בארץ ישראל - [[רבי אמי]] ו[[רבי אסי]], [[רבי זירא]] ועוד. וכן היה שולח איגרות לחכמי [[בבל]] של אותם ימים. כאשר [[ריש לקיש]] נפטר, ורבי יוחנן התאונן שאין לו [[חברותא]], החליטו חכמי הדור לשלוח לרבי יוחנן את רבי אלעזר {{ציטוטון|משום דמחדדי שמעתיה}} כלומר שמועותיו ברורות ומאירות. למרות זאת רבי יוחנן לא התנחם, שכן הוא רצה בחברותא כריש לקיש, שהיה מפריך את דבריו{{הערה|בבא מציעא פד א.}}.
היה נושא ונותן עם חכמי דורו בארץ ישראל - [[רבי אמי]], [[רבי אסי]], רבי זירא ועוד. וכן היה שולח איגרות לחכמי בבל של אותם ימים. כאשר ריש לקיש נפטר, ורבי יוחנן התאונן שאין לו [[חברותא]], החליטו חכמי הדור לשלוח לרבי יוחנן את רבי אלעזר משום "דמחדדי שמעתיה" כלומר, שמועותיו ברורות ומאירות. למרות זאת רבי יוחנן לא התנחם, שכן הוא רצה בחברותא כריש לקיש, שהיה מפריך את דבריו {{מקור|בבלי בבא מציעא פד א|כן}}.


היה לו בן, ושמו [[רבי פדת]] כשם סבו{{הערה|ברכות יב ב}}
היה לו בן, ושמו [[רבי פדת]] כשם סבו {{מקור|בבלי ברכות יב ב|כן}}
{{הערות שוליים}}
==תורתו==
גדלות
* גדול המעשה יותר מן העושה {{מקור|בבא בתרא ט.}}.
* גדול העושה צדקה יותר ממשה רבנו {{מקור|בבא בתרא ט:}}.
* גדול מקדש שניתן בין שתי אותיות {{מקור|ברכות לג.}}.
* גדולה תפילה יותר ממעשים טובים, גדולה תענית יותר מן הצדקה, גדולה תפילה יותר מן הקורבנות {{מקור|ברכות לב:}}.
* גדולה דעה ניתנה בין שתי אותיות {{מקור|סנהדרין צב., אך בברכות לג. הגרסא "רבי אמי"}}.
"תברא מי ששנה זו לא שנה זו"  {{מקור|ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים, גליון הש"ס כתובות עה:}}
* שבת צב., כריתות כד:, חולין טז., מח:, בבא קמא מח:, בבא מציעא פב:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=אלעזר בן פדת}}
*{{תנאים ואמוראים|א|223|עמודים=192-198}}
*{{תנאים ואמוראים|א|223|עמודים=192-198}}
*{{אנצ דעת|2749}}
*{{אנצ דעת|2749}}


{{אמוראים}}
{{אמוראי ארץ ישראל}}
 
{{מיון רגיל:אלעזר בן פדת}}
[[קטגוריה:אמוראים]]
[[קטגוריה:הדור השני לאמוראי ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:תלמידי רבי יוחנן]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה אחרונה מ־15:55, 14 באפריל 2015

רבי אלעזר בן פדת
דור שני לאמוראי ארץ ישראל
רבותיו רבי הושעיה, רב, רבי יוחנן, רבי חנינא בר חמא
חבריו רבי אמי ורבי אסי, רבי זירא ועוד

רבי אלעזר בן פדת, אמורא בדור השני של אמוראי ארץ ישראל, הוא הנקרא בתלמוד בשם הסתמי רבי אלעזר (כאשר מדובר באמורא. ואולם, בלבול מסוים נוצר לעתים מכיוון שישנו גם תנא בשם סתמי זה, רבי אלעזר בן שמוע).

בצעירותו חי בבבל, שם למד אצל רב. עלה לארץ ישראל, נסמך שם וישב בוועד סוד העיבור. למד רבות אצל רבי יוחנן, עד שאמרו לרבי יוחנן "ר' אלעזר תלמידך יושב ודורש סתם והכל יודעין כי שלך היא". היה מוסר שמועות באופן סתמי, כלומר בלי לציין ששמע אותן מרבי יוחנן, וריש לקיש גער בו על כך. גם רבי יוחנן בעצמו הקפיד עליו בשל כך.

למד גם אצל רבי חנינא בר חמא, והוא מביא בשמו את הכלל הנודע "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (בבלי מגילה טו א).

היה פרנס, ולכן כאשר רבי זירא עלה לארץ ישראל הוא צם מאה תעניות שרבי אלעזר לא ימות, ויפלו עליו צורכי הציבור (בבלי בבא מציעא פה א). למרות זאת הוא היה עני מרוד. מסופר עליו, כי כאשר הקיז דם, לא היה לו מה לאכול, והוא תחב בפיו ראש של שום, והתעלף מחולשה. ה' התגלה אליו בחלומו ושאל אותו אם ברצונו שיהפוך את העולם ויברא אותו מחדש, כדי שאולי הפעם יוולד רבי אלעזר במזל טוב יותר. רבי אלעזר בן פדת שאל אם במקרה כזה בטוח שיוולד במזל טוב, וה' השיב לו בשלילה. אמר רבי אלעזר בן פדת: "כולי האי ואולי?" (כל זה, ורק אולי?!). הוא הוסיף ושאל אם כבר חי את רוב שנות חייו, ומשנענה בחיוב וויתר על הצעתו של ה' (בבלי תענית כה א).

גדלותו הייתה מפורסמת, והוא כונה "מרא דארעא דישראל" (בבלי גיטין יט א). היה נושא ונותן עם חכמי דורו בארץ ישראל - רבי אמי, רבי אסי, רבי זירא ועוד. וכן היה שולח איגרות לחכמי בבל של אותם ימים. כאשר ריש לקיש נפטר, ורבי יוחנן התאונן שאין לו חברותא, החליטו חכמי הדור לשלוח לרבי יוחנן את רבי אלעזר משום "דמחדדי שמעתיה" כלומר, שמועותיו ברורות ומאירות. למרות זאת רבי יוחנן לא התנחם, שכן הוא רצה בחברותא כריש לקיש, שהיה מפריך את דבריו (בבלי בבא מציעא פד א).

היה לו בן, ושמו רבי פדת כשם סבו (בבלי ברכות יב ב)

תורתו[עריכה]

גדלות

  • גדול המעשה יותר מן העושה בבא בתרא ט..
  • גדול העושה צדקה יותר ממשה רבנו בבא בתרא ט:.
  • גדול מקדש שניתן בין שתי אותיות ברכות לג..
  • גדולה תפילה יותר ממעשים טובים, גדולה תענית יותר מן הצדקה, גדולה תפילה יותר מן הקורבנות ברכות לב:.
  • גדולה דעה ניתנה בין שתי אותיות סנהדרין צב., אך בברכות לג. הגרסא "רבי אמי".

"תברא מי ששנה זו לא שנה זו" ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים, גליון הש"ס כתובות עה:

  • שבת צב., כריתות כד:, חולין טז., מח:, בבא קמא מח:, בבא מציעא פב:

קישורים חיצוניים[עריכה]