מדבר: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (17 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח | [[תמונה:Midbar yehuda.jpg|ימין|200px|ממוזער| נוף [[מדבר יהודה]]]] | ||
ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]]. | |||
[[הנביאים]] | המדבר היה מוכר היטב ל[[הנביאים|נביאי ישראל]]. הם אמרו את דבריהם ב[[ירושלים]] אשר [[חבל ארץ יהודה]]. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור|[[ספר ירמיהו]],ב'ב'|כן}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" {{מקור|ב',ה'|כן}}. | ||
במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי | במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור|ט',א'|כן}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור|[[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד|כן}}. | ||
[[תמונה:MOUNT KIDA south mount Montar.jpg|ימין|ממוזער|400px|המדבר הנשקף מקידה שבגוש [[שילה]]]] | |||
הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור|{ט"ו, ס"א|כן}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור|[[דברי הימים]] ב', כ"ו,י'|כן}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור|ז',ז'|כן}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות. | |||
[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים" {{מקור|כ',ל"ה|כן}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]]. | |||
[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים" {{מקור| | |||
==מדבר יהודה== | ==מדבר יהודה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מדבר יהודה]]}} | |||
מדבר יהודה נחשב למדבר הגדול בארץ ישראל. [[יהושע בן נון]] מונה ל[[נחלת שבט יהודה]] שש ערים במדבר יהודה, כדלקמן:"בַּמִּדְבָּר: בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה. וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר-הַמֶּלַח, וְעֵין גֶּדִי: עָרִים שֵׁשׁ, וְחַצְרֵיהֶן." {{מקור|ט"ו, ס"א|כן}}. וזה חוץ מאיזכור "מדבר זיף", "מדבר מעון" ב[[ספר שמואל]] ו-"מדבר תקוע" ו"מדבר רעואל" ב[[ספר דברי הימים]]. | |||
ב[[יהודה שומרון וגולן סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח|בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968]], מייד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר מדבר יהודה היה עדיין ללא פיתוח והתיישבות חדשה. בסקר המקיף ביותר שנערך באזור, נמצא כי בתקופה הישראלית היו במדבר [[מצודה|מצודות]], מצדים וקווי-[[חומה]], האחד באורך של 2.5 ק"מ. הההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי [[ממלכת יהודה]]. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על עדרי ה[[צאן]], שטחי המרעה, גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מ[[ספר דברי הימים]] (ב' כ"ו - י') על ימי המלך [[עוזיהו]] "וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי ה[[בדואי|בדויים]]. | |||
מדבר יהודה | |||
==מקור== | |||
* [[אוצר ישראל]] - הערך :"מדבר" | |||
[[קטגוריה:הסביבה]] | [[קטגוריה:הסביבה]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:57, 5 בספטמבר 2012
|
|
המדבר נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא עין גדי.
המדבר היה מוכר היטב לנביאי ישראל. הם אמרו את דבריהם בירושלים אשר חבל ארץ יהודה. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. ירמיהו הנביא היה מענתות אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" ([[ספר ירמיהו]],ב'ב') ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". הושע הנביא מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" (ב',ה').
במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" (ט',א'). אפילו יואב בן צרויה שר צבא דוד המלך בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" ([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד).
הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. בספר יהושע בנחלת שבט יהודה נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" ({ט"ו, ס"א). ןעל עוזיהו המלך נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י') . ובמשנה, בבבא קמא נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"(ז',ז') - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.
יחזקאל הנביא רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים" (כ',ל"ה). לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין נהר הירדן לבין נהר פרת.
מדבר יהודה[עריכה]
- ערך מורחב - מדבר יהודה
מדבר יהודה נחשב למדבר הגדול בארץ ישראל. יהושע בן נון מונה לנחלת שבט יהודה שש ערים במדבר יהודה, כדלקמן:"בַּמִּדְבָּר: בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה. וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר-הַמֶּלַח, וְעֵין גֶּדִי: עָרִים שֵׁשׁ, וְחַצְרֵיהֶן." (ט"ו, ס"א). וזה חוץ מאיזכור "מדבר זיף", "מדבר מעון" בספר שמואל ו-"מדבר תקוע" ו"מדבר רעואל" בספר דברי הימים.
בבסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968, מייד לאחר מלחמת ששת הימים כאשר מדבר יהודה היה עדיין ללא פיתוח והתיישבות חדשה. בסקר המקיף ביותר שנערך באזור, נמצא כי בתקופה הישראלית היו במדבר מצודות, מצדים וקווי-חומה, האחד באורך של 2.5 ק"מ. הההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי ממלכת יהודה. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על עדרי הצאן, שטחי המרעה, גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מספר דברי הימים (ב' כ"ו - י') על ימי המלך עוזיהו "וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי הבדויים.
מקור[עריכה]
- אוצר ישראל - הערך :"מדבר"