ספר מלאכי: הבדלים בין גרסאות בדף
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) (ספר מלאכי) |
אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ספר מלאכי הוא הספר האחרון בספרי תרי | ספר מלאכי הוא הספר האחרון בספרי [[תרי עשר]], כאשר מבחינה כרונולוגית יש המתייחסים אליו כספר האחרון ב[[תנ"ך]] שנכתב על ידי מלאכי- הנביא האחרון. הספר נכתב ככל הנראה בתקופת שיבת ציון לאחר שיקום בית המקדש ו[[ירושלים]] על ידי [[עזרא]] ו[[נחמיה]] ועוסק בסוגיות שונות כגון היחס ל[[קורבנות]], סגולת ישראל, נישואי תערובת, יום ה' ועוד. רובו של הספר נקרא במהלך השנה ב[[הפטרה|הפטרות]] כאשר חלקו הראשון של הספר נקרא כחלק מהפטרת [[פרשת תולדות]] (א,א- ב,ז) וחלקו השני נקרא כהפטרת [[שבת הגדול]] (ג,ד-ג,כד). | ||
==זהותו של מלאכי== | |||
הספר נפתח במלים {{ציטוטון|מַשָּׂא דְבַר ה' אֶל יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי}}, כאשר לא מפורש בפסוקים מי הוא מלאכי. | |||
בדברי [[חז"ל]] ופרשני התנ"ך מצאנו [[מחלוקת]], יש הסוברים שמלאכי הוא [[עזרא הסופר]]<ref>[[רבי יהושע בן קרחה]] ו[[רב נחמן]] (ויש גורסים: [[רב נחמן בר יצחק]]) ב{{מקור|בבלי:מגילה טו א$גמ' מגילה טו.}}, {{מקור|ילקוט שמעוני מלאכי תקפו$ילקוט שמעוני, תחילת מלאכי, רמז תקפו}}. דברי חז"ל אלו מובאים ב[[רש"י]] {{מקור|(}}{{מקור|רש"י מלאכי ב יא$מלאכי ב, יא}}{{מקור|;}} {{מקור|רש"י עזרא ז ו$עזרא ז, ו}}{{מקור|)}}; {{מקור|מצודת דוד עזרא ז, א}}; {{מקור|מלבי"ם עזרא י, א}}; {{מקור|תוספות יבמות פו ב$תוס' יבמות פו: ד"ה מפני מה}} ו{{מקור|תוספות כתובות כו א$כתובות כו. ד"ה בתר דקנסינהו}} ועוד. {{ש}}יש לציין, שהסבר זה נותן לעזרא מעמד של נביא {{מקור|ראה שיחות הרב צבי יהודה, מועדים א, שיחה א מס' 2, עמ' 199; שם, שיחה ד מס' 2, עמ' 222; ורמוז גם בשיחות שם, שיחה ג מס' 2, עמ'214|כן}}, דבר שלא מוזכר במקרא בפירוש (כפי שהעיר {{מקור|רד"ק מלאכי א א$הרד"ק בתחילת מלאכי}}).{{ש}}מאידך ישנם מקורות המונים ברשימה אחת את עזרא, חגי זכריה ומלאכי {{מקור|(}}{{מקור|רש"י דברי הימים א א א$רש"י בתחילת דברי הימים}}{{מקור|;}}{{מקור|רד"ק זכריה ג, ט}}{{מקור|;}} {{מקור|הקדמת הרמב"ם למשנה}} {{מקור|ו}}{{מקור|רמב"ם:הקדמה ליד החזקה$למשנה תורה}}{{מקור|;}} {{מקור|הלכות גדולות הקדמה כ$הלכות גדולות בהקדמתו}}{{מקור|; ועוד)}}, ומשמע מהם שמלאכי '''איננו''' עזרא.</ref> ונקרא 'מלאכי' מפני שהיה כ[[מלאך]] {{מקור|אחרונים:מהרש"א מגילה טו א$מהרש"א מגילה טו.|כן}}, יש המפרשים כי הוא נביא בשם 'מלאכי'<ref>דעת חכמים ב{{מקור|בבלי:מגילה טו א$גמ' מגילה שם}} וב{{מקור|ילקוט שמעוני מלאכי תקפו$ילקוט שם}}, וכן פירש {{מקור|אבן עזרא מלאכי א א$ראב"ע (בתחילת מלאכי)}}.</ref>, ויש המפרשים שזהו מלאך - כלומר שליח{{דרוש מקור}} - ששמו לא הוזכר. | |||
מלאכי הוא אחד משלושת הנביאים שהתנבאו בתקופת [[בית שני]], ביחד עם חגי | [[מלאכי הנביא|מלאכי]] הוא אחד משלושת הנביאים שהתנבאו בתקופת [[בית שני]], ביחד עם [[חגי הנביא|חגי]] ו[[זכריה בן ברכיה|זכריה]]. הוא למעשה הנביא האחרון בהיסטוריה עד ימינו. | ||
==תוכן הספר== | ==תוכן הספר== | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
==סיום הספר== | ==סיום הספר== | ||
הספר מסתיים בנבואה על אחרית הימים: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא | הספר מסתיים בנבואה על אחרית הימים: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת [[אליהו הנביא|אֵלִיָּה הַנָּבִיא]] לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם" {{מקור|מלאכי ג$מלאכי ג, כג-כד|כן}}. | ||
== הפטרת שבת הגדול == | |||
ב[[שבת הגדול]] יש ה[[מנהג|נוהגים]]<ref>ראה {{מקור|לבוש או"ח תל, א}}; {{מקור|יביע אומר ד או"ח לט$שו"ת יביע אומר (ח"ד או"ח סי' לט)}}; שו"ת יחוה דעת ({{מקור|יחווה דעת א ג$ח"א סי' ג}} ו{{מקור|יחווה דעת א צא$סי' צא אות ז}}) ובמקורות שהובאו שם.</ref> [[הפטרה|להפטיר]] {{מקור|מלאכי ג$בפרק האחרון שבספר מלאכי}} (פס' ד-כד). והיות והספר מסתיים במילים: "פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם" {{מקור|מלאכי ג, כד|כן}} ולא רצו שהספר יסתיים בדבר רע, נהגו לחזור ולומר את {{מקור|מלאכי ג כג$הפסוק שלפניו}}: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא", ולסיים בו את הספר{{דרוש מקור}}. | |||
{{ספרי התנ"ך}} | |||
{{מיון רגיל:מלאכי}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: ספרי תרי עשר]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:04, 27 ביוני 2021
|
|
ספר מלאכי הוא הספר האחרון בספרי תרי עשר, כאשר מבחינה כרונולוגית יש המתייחסים אליו כספר האחרון בתנ"ך שנכתב על ידי מלאכי- הנביא האחרון. הספר נכתב ככל הנראה בתקופת שיבת ציון לאחר שיקום בית המקדש וירושלים על ידי עזרא ונחמיה ועוסק בסוגיות שונות כגון היחס לקורבנות, סגולת ישראל, נישואי תערובת, יום ה' ועוד. רובו של הספר נקרא במהלך השנה בהפטרות כאשר חלקו הראשון של הספר נקרא כחלק מהפטרת פרשת תולדות (א,א- ב,ז) וחלקו השני נקרא כהפטרת שבת הגדול (ג,ד-ג,כד).
זהותו של מלאכי[עריכה]
הספר נפתח במלים "מַשָּׂא דְבַר ה' אֶל יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי", כאשר לא מפורש בפסוקים מי הוא מלאכי.
בדברי חז"ל ופרשני התנ"ך מצאנו מחלוקת, יש הסוברים שמלאכי הוא עזרא הסופר[1] ונקרא 'מלאכי' מפני שהיה כמלאך (מהרש"א מגילה טו.), יש המפרשים כי הוא נביא בשם 'מלאכי'[2], ויש המפרשים שזהו מלאך - כלומר שליח(דרוש מקור) - ששמו לא הוזכר.
מלאכי הוא אחד משלושת הנביאים שהתנבאו בתקופת בית שני, ביחד עם חגי וזכריה. הוא למעשה הנביא האחרון בהיסטוריה עד ימינו.
תוכן הספר[עריכה]
בספר תוכחות לעם ישראל, שלא מכבד את ה' ולא מאמין בו. מוזכרים ביטויים קשים המופנים אל עם ישראל, ונבואות קשות.
הנביא מזמין את עם ישראל לעשות לקב"ה "מבחן" - "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר... וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי": הבטחה, שאם עם ישראל יפריש מעשרות כראוי, יהיה שפע גדול.
סיום הספר[עריכה]
הספר מסתיים בנבואה על אחרית הימים: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם" (מלאכי ג, כג-כד).
הפטרת שבת הגדול[עריכה]
בשבת הגדול יש הנוהגים[3] להפטיר בפרק האחרון שבספר מלאכי (פס' ד-כד). והיות והספר מסתיים במילים: "פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם" (מלאכי ג, כד) ולא רצו שהספר יסתיים בדבר רע, נהגו לחזור ולומר את הפסוק שלפניו: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא", ולסיים בו את הספר(דרוש מקור).
הערות שוליים
- ↑ רבי יהושע בן קרחה ורב נחמן (ויש גורסים: רב נחמן בר יצחק) בגמ' מגילה טו., ילקוט שמעוני, תחילת מלאכי, רמז תקפו. דברי חז"ל אלו מובאים ברש"י (מלאכי ב, יא; עזרא ז, ו); מצודת דוד עזרא ז, א; מלבי"ם עזרא י, א; תוס' יבמות פו: וכתובות כו. ועוד.
יש לציין, שהסבר זה נותן לעזרא מעמד של נביא (ראה שיחות הרב צבי יהודה, מועדים א, שיחה א מס' 2, עמ' 199; שם, שיחה ד מס' 2, עמ' 222; ורמוז גם בשיחות שם, שיחה ג מס' 2, עמ'214), דבר שלא מוזכר במקרא בפירוש (כפי שהעיר הרד"ק בתחילת מלאכי).
מאידך ישנם מקורות המונים ברשימה אחת את עזרא, חגי זכריה ומלאכי (רש"י בתחילת דברי הימים;רד"ק זכריה ג, ט; הקדמת הרמב"ם למשנה ולמשנה תורה; הלכות גדולות בהקדמתו; ועוד), ומשמע מהם שמלאכי איננו עזרא. - ↑ דעת חכמים בגמ' מגילה שם ובילקוט שם, וכן פירש ראב"ע (בתחילת מלאכי).
- ↑ ראה לבוש או"ח תל, א; שו"ת יביע אומר (ח"ד או"ח סי' לט); שו"ת יחוה דעת (ח"א סי' ג וסי' צא אות ז) ובמקורות שהובאו שם.
| ספרי התנ"ך | ||
|---|---|---|
| חמישה חומשי תורה | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | |
| ספרי הנביאים | יהושע • שופטים • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • ישעיה • ירמיה • יחזקאל • ספרי תרי עשר: הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • צפניה • חגי • זכריה • מלאכי | |
| ספרי הכתובים | תהילים • משלי • איוב • שיר השירים • מגילת רות • מגילת איכה • מגילת קהלת • מגילת אסתר • דניאל • עזרא • נחמיה • דברי הימים (א' וב') | |