יום המיוחס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[יום המיוחס]] (או: יום יחוס) הוא כינוי ליום ב' ב[[סיוון]]. | |||
== עניינו == | == עניינו == | ||
יש המסבירים<ref>שו"ת דברי מלכיאל {{מקור|דברי מלכיאל ג כג$ח"ג סי' כג | יש המסבירים<ref>[[רבי מלכיאל טננבוים]] ב[[שו"ת]] דברי מלכיאל {{מקור|דברי מלכיאל ג כג$ח"ג סי' כג ד"ה וחשבון הל"ג|כן}}: "...אבל מראש חודש סיון ואילך - הימים ימי שמחה בעצמותם, שהחלו להכין את עצמם לקבלת התורה, ונאמר להם ביום ב' סיון שיהיו ממלכת כהנים וגוי קדוש. ולזה נהגו לקרותו: 'יום המיוחס'..." וכן ב[[ערוך השולחן]] {{מקור|ערוך השולחן או"ח תצד ז$או"ח סי' תצד אות ז|כן}}: "...דבאותו יום אמר להם [[משה]] לקדשם ורגילין לקרותו 'יום המיוחס' מפני זה".</ref> שיום זה מיוחס הוא מחמת שביום זה נאמר ל[[בני ישראל]]: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי - וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ..." {{מקור|שמות יט$שמות יט, ה-ו|כן}}<ref>דברים אלו נאמרו ביום זה כמבואר ב{{מקור|בבלי:שבת פו ב$שבת פו:}} {{מקור|רש"י שמות יט, ג}}; {{מקור|אליה רבה תצג יח$אליה רבה סי' תצג ס"ק יח}}; ועוד. וראה גם במקורות שבהערה הקודמת, וכן במובא להלן לגבי הלכות היום.</ref>. | ||
ויש המסבירים שיום זה נקרא 'יום המיוחס' היות ואין בו שום מעלה מצד עצמו, והוא חל בין [[ראש חודש]] [[סיוון]] ל[[שלושת ימי ההגבלה]], כדברי הגמרא {{מקור|בבלי:תענית יח א$תענית יח.|כן}}: "הואיל ומוטל בין שני [[יום טוב|ימים טובים]] - עשאוהו כיום טוב עצמו" {{מקור|האלף לך שלמה או"ח שלא$שו"ת האלף לך שלמה או"ח סי' שלא|כן}}. | ויש המסבירים שיום זה נקרא 'יום המיוחס' היות ואין בו שום מעלה מצד עצמו, והוא חל בין [[ראש חודש]] [[סיוון]] ל[[שלושת ימי ההגבלה]], כדברי הגמרא {{מקור|בבלי:תענית יח א$תענית יח.|כן}}: "הואיל ומוטל בין שני [[יום טוב|ימים טובים]] - עשאוהו כיום טוב עצמו" {{מקור|האלף לך שלמה או"ח שלא$שו"ת האלף לך שלמה או"ח סי' שלא|כן}}. | ||
וחסידים הוסיפו<ref>מובא בתוך [http://www.thekotel.org/library/article.asp?id=215 מאמר מאת הרב שמואל רבינוביץ]. וראה גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_35413_423.pdf קישור].</ref> לטעם זה בשם | וחסידים הוסיפו<ref>מובא בתוך [http://www.thekotel.org/library/article.asp?id=215 מאמר מאת הרב שמואל רבינוביץ]. וראה גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_35413_423.pdf קישור].</ref> לטעם זה בשם [[רבי ישראל מרוז'ין]], משל ל[[מלך]] שהזמין אליו ארבעה מטובי הציירים, ומסר להם תפקיד רם ונישא – לצייר את קירות ארמונו, האומנים חילקו את העבודה ביניהם, שכל אחד יצייר קיר אחד בכל חדר, הם עשו את המלאכה כמיטב כשרונם, חוץ מאחד מהם שלא עשה מאומה, הוא רק ישב, חישב חשבונות ומדד מדידות, לא הבינו חבריו פשר הדבר. עם תום העבודה, בא זה והביא מראות מלוטשות יקרות, וחיפה בהם את הקיר הרביעי, והשתקפו בו כל הציורים של שאר הקירות בהתמזגות נפלאה ואמנם, הקיר הזה היה היפה ביותר.{{ש}}כך הוא הדבר: דוקא משום שאין היום הזה מיוחס לעצמו בשום חשיבות מיוחדת, וכל יחוסו הוא שיום שלפניו הוא ראש חודש, והימים שלאחריו המה שלושת ימי הגבלה – משום כך מגיע לו להיקרא מיוחס. מי שאינו רואה בעצמו סגולות מיוחדות רק במה שלפניו ולאחריו, זה עצמו הוא יוחסו. | ||
== מהלכותיו == | == מהלכותיו == | ||
ביום זה לא אומרים [[תחנון]] {{מקור|שו"ע או"ח תצג ג$רמ"א או"ח תצג, ג|כן}}, ויש אומרים שטעם הדבר מפני שבו אמר משה לקדש את ישראל {{מקור|(}}{{מקור|מגן אברהם תצד ד$מגן אברהם שם ס"ק ד}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה ברורה תצד ח$מ"ב שם ס"ק ח}}{{מקור|)}}. ויש מי שכתב שהטעם "לפי שבראש חודש - וודאי אין אומרים | ביום זה לא אומרים [[תחנון]] {{מקור|שו"ע או"ח תצג ג$רמ"א או"ח תצג, ג|כן}}, ויש אומרים שטעם הדבר מפני שבו אמר משה לקדש את ישראל {{מקור|(}}{{מקור|מגן אברהם אורח חיים תצד ד$מגן אברהם שם ס"ק ד}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה ברורה תצד ח$מ"ב שם ס"ק ח}}{{מקור|)}}. ויש מי שכתב שהטעם "לפי שבראש חודש - וודאי אין אומרים, ושלושה ימים קודם שבועות הוי שלשה ימי הגבלה של [[מתן תורה]], והם ימי [[שמחה]], וממילא גם היום שבין ראש חודש לבין ראשון של הגבלה גם כן נכלל בשמחה" {{מקור|האלף לך שלמה או"ח שלא$שו"ת האלף לך שלמה, שם|כן}}. ויש מי שהביא שני טעמים אלו, והוסיף עוד טעם: מפני שביום זה חל [[יום הכיפורים]]{{דרושה הבהרה}}" {{מקור|ערוך השולחן או"ח תצד, ז|כן}}. | ||
יש מי שכתב שביום זה מותר להתענות, אך נהגו שלא להתענות בו, מחמת שבו אמר משה לקדש את ישראל {{מקור|מגן אברהם תצד ד$מג"א | יש מי שכתב שביום זה מותר להתענות, אך נהגו שלא להתענות בו, מחמת שבו אמר משה לקדש את ישראל {{מקור|מגן אברהם תצד ד$מג"א שם|כן}}. | ||
יש מי שכתב, שאף שאין מתענים ביום זה, מ"מ אפשר [[הספד|להספיד]] בו, שכן אין בו קדושה עצמית, אלא רק מפני הימים שלפניו ולאחריו {{מקור|האלף לך שלמה או"ח שלא$שו"ת הלף לך שלמה, שם|כן}}, ואף אם יש בו קדושה עצמית (מחמת שבו החלה ההתקדשות לפני מתן תורה) - ניתן להספיד ל[[חכם]] בפניו, אפילו בזמננו שאין דין [[תלמיד חכם]] {{מקור|האלף לך שלמה או"ח שלא$שם|כן}}. | יש מי שכתב, שאף שאין מתענים ביום זה, מ"מ אפשר [[הספד|להספיד]] בו, שכן אין בו קדושה עצמית, אלא רק מפני הימים שלפניו ולאחריו {{מקור|האלף לך שלמה או"ח שלא$שו"ת הלף לך שלמה, שם|כן}}, ואף אם יש בו קדושה עצמית (מחמת שבו החלה ההתקדשות לפני מתן תורה) - ניתן להספיד ל[[חכם]] בפניו, אפילו בזמננו שאין דין [[תלמיד חכם]] {{מקור|האלף לך שלמה או"ח שלא$שם|כן}}. | ||
| שורה 19: | שורה 18: | ||
* [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]] (ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות חב"ד|חב"ד]]), '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=6d72e7f2-4ecf-4c71-94c4-0517c9db083f&st=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A1&pgnum=82 ב' סיוון, 'יום המיוחס' - עניינו ומעלתו]''', מתוך: שערי המועדים, חג השבועות, הוצאת 'היכל מנחם' ירושלים תשנ"ה, עמ' צ-צז | * [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]] (ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות חב"ד|חב"ד]]), '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=6d72e7f2-4ecf-4c71-94c4-0517c9db083f&st=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A1&pgnum=82 ב' סיוון, 'יום המיוחס' - עניינו ומעלתו]''', מתוך: שערי המועדים, חג השבועות, הוצאת 'היכל מנחם' ירושלים תשנ"ה, עמ' צ-צז | ||
* אוצר המועדים, שבועות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=4247&st=%u05D9%u05D5%u05DD%20%u05D4%u05DE%u05D9%u05D5%u05D7%u05E1 עמ' ז] ואילך (באידיש) | * אוצר המועדים, שבועות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=4247&st=%u05D9%u05D5%u05DD%20%u05D4%u05DE%u05D9%u05D5%u05D7%u05E1 עמ' ז] ואילך (באידיש) | ||
* הרב גבריאל ציננער, '''[http://www.hebrewbooks.org/46443 נטעי גבריאל לחג השבועות]''', ירושלים סיון תשנ"ט, עמ' נ-נה | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:שבועות]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:31, 25 במאי 2020
|
|
יום המיוחס (או: יום יחוס) הוא כינוי ליום ב' בסיוון.
עניינו[עריכה]
יש המסבירים[1] שיום זה מיוחס הוא מחמת שביום זה נאמר לבני ישראל: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי - וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ..." (שמות יט, ה-ו)[2].
ויש המסבירים שיום זה נקרא 'יום המיוחס' היות ואין בו שום מעלה מצד עצמו, והוא חל בין ראש חודש סיוון לשלושת ימי ההגבלה, כדברי הגמרא (תענית יח.): "הואיל ומוטל בין שני ימים טובים - עשאוהו כיום טוב עצמו" (שו"ת האלף לך שלמה או"ח סי' שלא).
וחסידים הוסיפו[3] לטעם זה בשם רבי ישראל מרוז'ין, משל למלך שהזמין אליו ארבעה מטובי הציירים, ומסר להם תפקיד רם ונישא – לצייר את קירות ארמונו, האומנים חילקו את העבודה ביניהם, שכל אחד יצייר קיר אחד בכל חדר, הם עשו את המלאכה כמיטב כשרונם, חוץ מאחד מהם שלא עשה מאומה, הוא רק ישב, חישב חשבונות ומדד מדידות, לא הבינו חבריו פשר הדבר. עם תום העבודה, בא זה והביא מראות מלוטשות יקרות, וחיפה בהם את הקיר הרביעי, והשתקפו בו כל הציורים של שאר הקירות בהתמזגות נפלאה ואמנם, הקיר הזה היה היפה ביותר.
כך הוא הדבר: דוקא משום שאין היום הזה מיוחס לעצמו בשום חשיבות מיוחדת, וכל יחוסו הוא שיום שלפניו הוא ראש חודש, והימים שלאחריו המה שלושת ימי הגבלה – משום כך מגיע לו להיקרא מיוחס. מי שאינו רואה בעצמו סגולות מיוחדות רק במה שלפניו ולאחריו, זה עצמו הוא יוחסו.
מהלכותיו[עריכה]
ביום זה לא אומרים תחנון (רמ"א או"ח תצג, ג), ויש אומרים שטעם הדבר מפני שבו אמר משה לקדש את ישראל (מגן אברהם שם ס"ק ד; מ"ב שם ס"ק ח). ויש מי שכתב שהטעם "לפי שבראש חודש - וודאי אין אומרים, ושלושה ימים קודם שבועות הוי שלשה ימי הגבלה של מתן תורה, והם ימי שמחה, וממילא גם היום שבין ראש חודש לבין ראשון של הגבלה גם כן נכלל בשמחה" (שו"ת האלף לך שלמה, שם). ויש מי שהביא שני טעמים אלו, והוסיף עוד טעם: מפני שביום זה חל יום הכיפורים[דרושה הבהרה]" (ערוך השולחן או"ח תצד, ז).
יש מי שכתב שביום זה מותר להתענות, אך נהגו שלא להתענות בו, מחמת שבו אמר משה לקדש את ישראל (מג"א שם).
יש מי שכתב, שאף שאין מתענים ביום זה, מ"מ אפשר להספיד בו, שכן אין בו קדושה עצמית, אלא רק מפני הימים שלפניו ולאחריו (שו"ת הלף לך שלמה, שם), ואף אם יש בו קדושה עצמית (מחמת שבו החלה ההתקדשות לפני מתן תורה) - ניתן להספיד לחכם בפניו, אפילו בזמננו שאין דין תלמיד חכם (שם).
לקריאה נוספת[עריכה]
- רבי מנחם מנדל שניאורסון (האדמו"ר מחב"ד), ב' סיוון, 'יום המיוחס' - עניינו ומעלתו, מתוך: שערי המועדים, חג השבועות, הוצאת 'היכל מנחם' ירושלים תשנ"ה, עמ' צ-צז
- אוצר המועדים, שבועות, עמ' ז ואילך (באידיש)
- הרב גבריאל ציננער, נטעי גבריאל לחג השבועות, ירושלים סיון תשנ"ט, עמ' נ-נה
קישורים חיצוניים[עריכה]
- "יום המיוחס" - אנציקלופדיה 'דעת'
- "סיון" - אנציקלופדיה 'דעת'
- תגית 'יום המיוחס' - אתר 'מכון מאיר'
הערות שוליים
- ↑ רבי מלכיאל טננבוים בשו"ת דברי מלכיאל (ח"ג סי' כג): "...אבל מראש חודש סיון ואילך - הימים ימי שמחה בעצמותם, שהחלו להכין את עצמם לקבלת התורה, ונאמר להם ביום ב' סיון שיהיו ממלכת כהנים וגוי קדוש. ולזה נהגו לקרותו: 'יום המיוחס'..." וכן בערוך השולחן (או"ח סי' תצד אות ז): "...דבאותו יום אמר להם משה לקדשם ורגילין לקרותו 'יום המיוחס' מפני זה".
- ↑ דברים אלו נאמרו ביום זה כמבואר בשבת פו: רש"י שמות יט, ג; אליה רבה סי' תצג ס"ק יח; ועוד. וראה גם במקורות שבהערה הקודמת, וכן במובא להלן לגבי הלכות היום.
- ↑ מובא בתוך מאמר מאת הרב שמואל רבינוביץ. וראה גם בקישור.