הרב יהודה לייב הלוי אשלג: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (36 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Rav ashlag.jpg|שמאל|200px|ממוזער|הרב אשלג]] | [[תמונה:Rav ashlag.jpg|שמאל|200px|ממוזער|הרב אשלג]] | ||
'''הרב יהודה לייב הלוי אשלג''' היה מגדולי ה[[מקובל]]ים ומפרשי ה[[קבלה]] בדור הקודם. בעל פירוש "הסולם" על [[ספר הזוהר]]. מייסד "חסידות אשלג" וה[[אדמו"ר]] הראשון שלה. | |||
'''הרב יהודה לייב הלוי אשלג''' היה מגדולי ה[[מקובל]]ים ומפרשי ה[[קבלה]] בדור הקודם. בעל פירוש "הסולם" על [[ספר הזוהר]]. מייסד "[[חסידות אשלג]]" וה[[אדמו"ר]] הראשון שלה. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
למד | נולד בוורשה בשנת תרמ"ה. עוד מנעוריו התפרסם כלמדן, ובסביבות גיל 19 הוסמך להוראה. כיהן כמורה הוראה בורשה במשך כ-16 שנה. למד [[החסידות|חסידות]] מפי רבי מאיר שלום רבינוביץ', האדמו"ר מ[[חסידות פוריסוב#חסידות קאלושין-פוריסוב|קלושין-פוריסוב]], בעל נהר שלום, שאף מסר לידיו את הדרכת התלמידים הצעירים. | ||
בשנת תרפ"ב עלה ל[[ארץ ישראל]], והתיישב ב[[ירושלים]]. הוא הסתיר את היותו רב בפולין והתגורר בחדר קטן ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], מול [[הכותל המערבי]]. כאשר | למד הרבה [[קבלה]], עד שנהיה לאחד הידענים הגדולים בתחום זה. לפי עדותו, רבו בקבלה היה סוחר צדיק נסתר ש"היה מפורסם בכל העיר כסוחר נאמן אבל בחכמת הקבלה לא הכיר בו שום בן אדם עד היום הזה"{{דרוש מקור}}. הוא מכנה אותו "מורי הקדוש" מבלי לגלות את זהותו{{דרוש מקור}}. רבו נפטר בי' ב[[ניסן]] תרע"ט{{דרוש מקור}}. | ||
בשנת תרפ"ב עלה ל[[ארץ ישראל]], והתיישב ב[[ירושלים]]. הוא הסתיר את היותו רב בפולין והתגורר בחדר קטן ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], מול [[הכותל המערבי]]. כאשר נודע עברו הרבני ונתגלתה גדלותו, נשלח להיות רב שכונת [[גבעת שאול]]. התמסר להפצת הקבלה, נתן שיעורים והרצאות, ואף הקים [[ישיבה]] בשם "עיטורי רבנים" ללימודי הקבלה. כמו כן, יסד חצר חסידית שנקראה על שמו "חסידות אשלג", וכיהן כאדמו"ר. | |||
קיבל הסכמות לספריו וסמיכה לרבנות ודיינות מאת כל גדולי הדור של אותה תקופה וביניהם [[הראי"ה קוק]], [[הרב יוסף חיים זוננפלד]] ו[[הרב יעקב משה חרל"פ]]. הרב קוק אף אמר על הרב אשלג שהוא "אוצר קדוש"{הסכמה לביאוריו פנים מאירות ופנים מסבירות על כתבי האר"י}. | |||
כשהרב אשלג סיים את חיבורו הדגול-פירוש הסולם על הזוהר ב1953-ערך סעודת חגיגית במלון הרצליה בצפת ולאחר שיר קצר של התעוררות הודיע הרב אשלג-"בשולחן הזה הרגנו את סטלין" ואכן נודע לאחר מכן שסטלין מת באותו יום. | |||
לרב אשלג היה ידע עצום ובלתי נתפס לא רק ביהדות כי אם בהנדסה, מתמטיקה, משפטים, רפואה, גיאוגרפיה, בלשנות, כלכלה, משטר ועוד עשרות מקצועות וחכמות{{דרוש מקור}}. וכול מי שנהג לדבר אִתו בנושאים אלו נדהם לגלות את הבקיאות של הרב בהם{{דרוש מקור}}. | |||
זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ג. | זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ג. | ||
נטה לדרך הסוציאליזם, וראה בהשקפותיהם של מייסדי השיטה השקפות קרובות מאד לאלו של הקבלה. | נפטר ב[[תל אביב]] ב[[יום הכיפורים]] תשט"ו, ונקבר בהר המנוחות בירושלים. | ||
[[תמונה:Ha'sulam 2.JPG|שמאל|200px|ממוזער|מצבת בעל הסולם בהר המנוחות בירושלים]] | |||
[[תמונה:Ha'sulam.JPG|ימין|200px|ממוזער|הכיתוב שעל יד מצבתו]] | |||
== השקפותיו == | |||
נטה לדרך הסוציאליזם, וראה בהשקפותיהם של מייסדי השיטה השקפות קרובות מאד לאלו של הקבלה אם כי הוא הדגיש שיש לחנך לסוציאליזם דתי{{דרוש מקור}}. הרב אשלג אף אמר ששיטת הכלכלה הקפיטליסטית עתידה להצליח ושיטת הסוציאליזם של ברית המועצות עתידה להיכשל{{דרוש מקור}}. הוא נתן לכך הסבר רציונלי-כלכלי{{דרוש מקור}} והסבר רוחני-קבלי{{הערה|הרב הדגיש את ההסבר הקבלי, ומיעט לעסוק בהסבר הכלכלי, מפני שרצה לבסס את סוציאליזם לפי הקבלה, ולכן לא הובא הסבר זה בפנים הערך.}}{{דרוש מקור}}, שיסודו שכל עוד אין לאדם מטרה תורנית-דתית של עזרה לזולת (מחמת מצות [[ואהבת לרעך כמוך]], שהיא העיקר לפי הרב{{דרושה הבהרה}}) בסופו של דבר הוא עתיד להיכשל בסוציאליזם כלכלי-חברתי בלבד (גם אם הוא היה הסוציאליסט אדוק ביותר), ומטרתו - בעומק העניין - היא "מקבל על מנת לקבל", שזו המידה הכי גרועה לפי הקבלה{{דרוש מקור}}. | |||
ואף נפגש עם דוד בן גוריון. את המפגש תיאר דוד בן גוריון כך: "אני רציתי לדבר עם הרב על קבלה והוא רצה לדבר איתי על סוציאליזם. הרב אשלג הוא אדם מרתק"{{דרוש מקור}}. | |||
כשהוכרז על הקדמת [[מדינת ישראל]] אמר עוד טרם שהוכרז אמר: " אכן הרגשתי מעט יום טוב היום"{{דרוש מקור}}. על סכין השבת שלו היה כתוב "מדינת ישראל"{{דרוש מקור}}. אמר שארץ ישראל בדור הזה ניתנה לנו משמים כמו גם אפשרות ההשגה בספר הזהר וחכמת הקבלה, אך אע"פ שניתנו עדיין לא זכינו לקבל, ולקבל את אלה נזכה רק עם ההתקדשות בתורה ובמצוות לשמה {מאמר לסיום הזהר, מודפס בסוף ספר מתן תורה}. ב[[הצהרת בלפור]] אמר לתלמידיו שזה רמז משמיים שיש לעלות מייד לארץ ישראל ללא שום דיחוי כדי לקרב את בוא הגאולה{{דרוש מקור}}. | |||
וכן אמר שהיישוב היהודי בארץ ישראל לעולם לא יתבטל יותר עוד בוא הגאולה השלמה{{דרוש מקור}}. אם יש מתלמידיו הטוענים שהרב אשלג שם דגש על תיקון הפרט והכלל לפני [[מצוות ישוב ארץ ישראל]]{{דרוש מקור}} (אף שגם היא מצווה חשובה במעלה), מה שאולי מנגד בין תורתו לבין תורת הרב קוק. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* | |||
*'''פנים מאירות ופנים מסבירות'''- על הספר [[עץ חיים]] ל[[האר"י|אריז"ל]]. | * '''פירוש הסולם'''- תרגום על כל ספר ה[[זוהר]] ו"ה[[זוהר חדש|זוהר החדש]]". חיבור זה זיכה אותו ב"פרס הרב קוק לספרות תורנית". כתיבת החיבור ארכה 14 שנה, והוא יצא בעשרים ואחד כרכים. [http://www.ashlagbaroch.org/Zohar/ ספר הזהר עם פרוש הסולם] | ||
*פירוש '''אור פנימי''' ו'''הסתכלות פנימית''' על "תלמוד [[עשר הספירות]]". | * [http://www.ashlagbaroch.org/Taas/ תלמוד עשר הספירות] | ||
*קונטרס '''מתן תורה'''. | * '''פנים מאירות ופנים מסבירות'''- על הספר [[עץ חיים]] ל[[האר"י|אריז"ל]]. [http://www.ashlagbaroch.org/EtzHaim/ עץ החיים מהאר"י ז"ל עם הפרוש פנים מאירות ופנים מסבירות] | ||
*קונטרס '''הערבות'''. | * פירוש '''אור פנימי''' ו'''הסתכלות פנימית''' על "תלמוד [[עשר הספירות]]". | ||
*קונטרס '''השלום'''. | * קונטרס '''מתן תורה'''. | ||
*'''אגרות בעל הסולם''' | * קונטרס '''הערבות'''. | ||
*ערך דו שבועון בשם '''האומה''' | * קונטרס '''השלום'''. | ||
* '''אגרות בעל הסולם''' | |||
* ערך דו שבועון בשם '''האומה''' ממנו נדפסו שני קונטרסים. | |||
==תלמידיו== | ==תלמידיו== | ||
*בנו, [[הרב ברוך שלום הלוי אשלג]], ממשיכו של אביו בהפצת הקבלה ובאדמו"רות. | *בנו, [[הרב ברוך שלום הלוי אשלג]], ממשיכו של אביו בהפצת הקבלה ובאדמו"רות. | ||
*בנו, | *בנו, [[הרב שלמה בנימין הלוי אשלג]]- המשיך את אביו בהפצת הקבלה ובאדמו"רות. | ||
*גיסו הרב יהודה צבי ברנדווין- האדמו"ר מ[[חסידות סטרטין|סטרטין]]. | |||
*הרב משה יאיר ויינשטוק. | *הרב משה יאיר ויינשטוק. | ||
*הרב יוסף ויינשטוק, בעל "וילקט יוסף". | *הרב יוסף ויינשטוק, בעל "וילקט יוסף". | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*ד"ר יצחק אלפסי, '''אנציקלופדיה לחסידות''', אישים כרך א', בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], עמ' כה-כז. | *'''[https://sulam-y.co.il/ אתר סולם יהודה - מרכז לימודי קבלה וחסידות בדרך בעל הסולם ורבני אשלג]''' | ||
*ד"ר יצחק אלפסי, '''אנציקלופדיה לחסידות''', אישים כרך א', בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], עמ' כה-כז | |||
*הרב מיכאל לייטמן, '''[http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/38164?/heb/content/view/full/38164&main שני המאורות הגדולים]''' - בין תורת [[הראי"ה קוק]] לתורת הרב אשלג(וביחסים בין שתי אישים אלו). | |||
* '''האדמו"רים לבית אשלג ותלמידיבם''' | |||
* * אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''' חלק ז', בני ברק תשמ"ט, עמ' רכה- רמד | |||
*מיכה אודנהיימר, '''[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1528703 דרך הקבלה אל הקומוניזם]''' | |||
{{חצרות חסידיות}} | {{חצרות חסידיות}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:אשלג יהודה לייב}} | {{מיון רגיל:אשלג יהודה לייב}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:מקובלים]] | [[קטגוריה:מקובלים]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי הזוהר]] | |||
[[קטגוריה:רבני שכונות בירושלים]] | [[קטגוריה:רבני שכונות בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | [[קטגוריה:רבנים פולנים]] | ||
[[קטגוריה:אדמו" | [[קטגוריה:אדמו"רי אשלג]] | ||
[[קטגוריה:מייסדי חצרות חסידיות]] | [[קטגוריה:מייסדי חצרות חסידיות]] | ||
[[קטגוריה:לויים]] | [[קטגוריה:לויים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:56, 30 בינואר 2022
|
|
הרב יהודה לייב הלוי אשלג היה מגדולי המקובלים ומפרשי הקבלה בדור הקודם. בעל פירוש "הסולם" על ספר הזוהר. מייסד "חסידות אשלג" והאדמו"ר הראשון שלה.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בוורשה בשנת תרמ"ה. עוד מנעוריו התפרסם כלמדן, ובסביבות גיל 19 הוסמך להוראה. כיהן כמורה הוראה בורשה במשך כ-16 שנה. למד חסידות מפי רבי מאיר שלום רבינוביץ', האדמו"ר מקלושין-פוריסוב, בעל נהר שלום, שאף מסר לידיו את הדרכת התלמידים הצעירים.
למד הרבה קבלה, עד שנהיה לאחד הידענים הגדולים בתחום זה. לפי עדותו, רבו בקבלה היה סוחר צדיק נסתר ש"היה מפורסם בכל העיר כסוחר נאמן אבל בחכמת הקבלה לא הכיר בו שום בן אדם עד היום הזה"(דרוש מקור). הוא מכנה אותו "מורי הקדוש" מבלי לגלות את זהותו(דרוש מקור). רבו נפטר בי' בניסן תרע"ט(דרוש מקור).
בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל, והתיישב בירושלים. הוא הסתיר את היותו רב בפולין והתגורר בחדר קטן בעיר העתיקה, מול הכותל המערבי. כאשר נודע עברו הרבני ונתגלתה גדלותו, נשלח להיות רב שכונת גבעת שאול. התמסר להפצת הקבלה, נתן שיעורים והרצאות, ואף הקים ישיבה בשם "עיטורי רבנים" ללימודי הקבלה. כמו כן, יסד חצר חסידית שנקראה על שמו "חסידות אשלג", וכיהן כאדמו"ר.
קיבל הסכמות לספריו וסמיכה לרבנות ודיינות מאת כל גדולי הדור של אותה תקופה וביניהם הראי"ה קוק, הרב יוסף חיים זוננפלד והרב יעקב משה חרל"פ. הרב קוק אף אמר על הרב אשלג שהוא "אוצר קדוש"{הסכמה לביאוריו פנים מאירות ופנים מסבירות על כתבי האר"י}. כשהרב אשלג סיים את חיבורו הדגול-פירוש הסולם על הזוהר ב1953-ערך סעודת חגיגית במלון הרצליה בצפת ולאחר שיר קצר של התעוררות הודיע הרב אשלג-"בשולחן הזה הרגנו את סטלין" ואכן נודע לאחר מכן שסטלין מת באותו יום.
לרב אשלג היה ידע עצום ובלתי נתפס לא רק ביהדות כי אם בהנדסה, מתמטיקה, משפטים, רפואה, גיאוגרפיה, בלשנות, כלכלה, משטר ועוד עשרות מקצועות וחכמות(דרוש מקור). וכול מי שנהג לדבר אִתו בנושאים אלו נדהם לגלות את הבקיאות של הרב בהם(דרוש מקור).
זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ג.
נפטר בתל אביב ביום הכיפורים תשט"ו, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
השקפותיו[עריכה]
נטה לדרך הסוציאליזם, וראה בהשקפותיהם של מייסדי השיטה השקפות קרובות מאד לאלו של הקבלה אם כי הוא הדגיש שיש לחנך לסוציאליזם דתי(דרוש מקור). הרב אשלג אף אמר ששיטת הכלכלה הקפיטליסטית עתידה להצליח ושיטת הסוציאליזם של ברית המועצות עתידה להיכשל(דרוש מקור). הוא נתן לכך הסבר רציונלי-כלכלי(דרוש מקור) והסבר רוחני-קבלי[1](דרוש מקור), שיסודו שכל עוד אין לאדם מטרה תורנית-דתית של עזרה לזולת (מחמת מצות ואהבת לרעך כמוך, שהיא העיקר לפי הרב[דרושה הבהרה]) בסופו של דבר הוא עתיד להיכשל בסוציאליזם כלכלי-חברתי בלבד (גם אם הוא היה הסוציאליסט אדוק ביותר), ומטרתו - בעומק העניין - היא "מקבל על מנת לקבל", שזו המידה הכי גרועה לפי הקבלה(דרוש מקור).
ואף נפגש עם דוד בן גוריון. את המפגש תיאר דוד בן גוריון כך: "אני רציתי לדבר עם הרב על קבלה והוא רצה לדבר איתי על סוציאליזם. הרב אשלג הוא אדם מרתק"(דרוש מקור).
כשהוכרז על הקדמת מדינת ישראל אמר עוד טרם שהוכרז אמר: " אכן הרגשתי מעט יום טוב היום"(דרוש מקור). על סכין השבת שלו היה כתוב "מדינת ישראל"(דרוש מקור). אמר שארץ ישראל בדור הזה ניתנה לנו משמים כמו גם אפשרות ההשגה בספר הזהר וחכמת הקבלה, אך אע"פ שניתנו עדיין לא זכינו לקבל, ולקבל את אלה נזכה רק עם ההתקדשות בתורה ובמצוות לשמה {מאמר לסיום הזהר, מודפס בסוף ספר מתן תורה}. בהצהרת בלפור אמר לתלמידיו שזה רמז משמיים שיש לעלות מייד לארץ ישראל ללא שום דיחוי כדי לקרב את בוא הגאולה(דרוש מקור).
וכן אמר שהיישוב היהודי בארץ ישראל לעולם לא יתבטל יותר עוד בוא הגאולה השלמה(דרוש מקור). אם יש מתלמידיו הטוענים שהרב אשלג שם דגש על תיקון הפרט והכלל לפני מצוות ישוב ארץ ישראל(דרוש מקור) (אף שגם היא מצווה חשובה במעלה), מה שאולי מנגד בין תורתו לבין תורת הרב קוק.
ספריו[עריכה]
- פירוש הסולם- תרגום על כל ספר הזוהר ו"הזוהר החדש". חיבור זה זיכה אותו ב"פרס הרב קוק לספרות תורנית". כתיבת החיבור ארכה 14 שנה, והוא יצא בעשרים ואחד כרכים. ספר הזהר עם פרוש הסולם
- תלמוד עשר הספירות
- פנים מאירות ופנים מסבירות- על הספר עץ חיים לאריז"ל. עץ החיים מהאר"י ז"ל עם הפרוש פנים מאירות ופנים מסבירות
- פירוש אור פנימי והסתכלות פנימית על "תלמוד עשר הספירות".
- קונטרס מתן תורה.
- קונטרס הערבות.
- קונטרס השלום.
- אגרות בעל הסולם
- ערך דו שבועון בשם האומה ממנו נדפסו שני קונטרסים.
תלמידיו[עריכה]
- בנו, הרב ברוך שלום הלוי אשלג, ממשיכו של אביו בהפצת הקבלה ובאדמו"רות.
- בנו, הרב שלמה בנימין הלוי אשלג- המשיך את אביו בהפצת הקבלה ובאדמו"רות.
- גיסו הרב יהודה צבי ברנדווין- האדמו"ר מסטרטין.
- הרב משה יאיר ויינשטוק.
- הרב יוסף ויינשטוק, בעל "וילקט יוסף".
לקריאה נוספת[עריכה]
- ד"ר יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כרך א', בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' כה-כז
- הרב מיכאל לייטמן, שני המאורות הגדולים - בין תורת הראי"ה קוק לתורת הרב אשלג(וביחסים בין שתי אישים אלו).
- האדמו"רים לבית אשלג ותלמידיבם
- * אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק ז', בני ברק תשמ"ט, עמ' רכה- רמד
- מיכה אודנהיימר, דרך הקבלה אל הקומוניזם
הערות שוליים
- ↑ הרב הדגיש את ההסבר הקבלי, ומיעט לעסוק בהסבר הכלכלי, מפני שרצה לבסס את סוציאליזם לפי הקבלה, ולכן לא הובא הסבר זה בפנים הערך.