הכותל המערבי: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|כל הערך=כן|סיבה=הערך מתעלם מכך שדברי חז"ל נאמרו על הכותל המערבי של [[בית המקדש]], והכותל בזמנינו הינו הכותל המערבי של [[הר הבית]], לזיהוי המקובל}} | |||
'''הכותל המערבי''' הוא הקיר היחיד שנותר מהחומה שהקיפה את [[הר הבית]]. | |||
[[קובץ:Westren wall.jpeg|400px|thumb|left|תפילות [[יום ירושלים]] בכותל המערבי. מעל הכותל ניתן לראות את [[הר הבית]]]] | |||
== קדושת המקום == | == קדושת המקום == | ||
| שורה 7: | שורה 9: | ||
== תיאור המקום == | == תיאור המקום == | ||
הכותל המערבי כולו בנוי אבני גזית גדולות מונחות זו על גב זו ללא כל טיח. האבנים, מהן אורכן כמטר וחצי וגובהן כמטר, ומהן אורכן מארבעה עד חמשה מטרים. גובה הכותל 18 מטר. תשעת הנדבכים הראשונים, הבנויים אבנים גדולות, הם העתיקים ביותר. זהו חלק מן החומה שהקיפה את הר הבית סביב סביב. ארבעת הנדבכים הבנויים אבנים גדולות פחות, הונחו, כנראה, על ידי הרומאים אחרי החורבן. מעליהם עוד אחד עשר נדבכים בנויים אבנים קטנות יותר, שנוספו שנים רבות אחרי החורבן. אולם הכותל הנראה לעינינו אינו כל הכותל בשלימותו. במעמקי האדמה נמצאו עוד תשעה עשר נדבכים עשויים אבנים גדולות. | הכותל המערבי כולו בנוי אבני גזית גדולות מונחות זו על גב זו ללא כל טיח. האבנים, מהן אורכן כמטר וחצי וגובהן כמטר, ומהן אורכן מארבעה עד חמשה מטרים. גובה הכותל 18 מטר. תשעת הנדבכים הראשונים, הבנויים אבנים גדולות, הם העתיקים ביותר. זהו חלק מן החומה שהקיפה את הר הבית סביב סביב. ארבעת הנדבכים הבנויים אבנים גדולות פחות, הונחו, כנראה, על ידי הרומאים אחרי החורבן. מעליהם עוד אחד עשר נדבכים בנויים אבנים קטנות יותר, שנוספו שנים רבות אחרי החורבן. אולם הכותל הנראה לעינינו אינו כל הכותל בשלימותו. במעמקי האדמה נמצאו עוד תשעה עשר נדבכים עשויים אבנים גדולות. בכותל ישנם שיחי '''אזוב''' וכן פתקים שדרכו אנו מבקשים מה' יתברך כל מחסורנו | ||
==מקורות עליו == | ==מקורות עליו == | ||
בחז"ל מובא, כי שבע אבנים ביסודו של הכותל המערבי: ראשונה הניח [[אדם הראשון]], שניה - [[אברהם]], שלישית - [[יצחק]], רביעית - [[יעקב]]. [[יוסף]] הניח אבן חמישית, [[דוד]] הניח אבן שישית, ושביעית - [[שלמה]]. כשחרב בית המקדש ונפלו שלושת כתליו, ניגש איש צבא רומי להרוס כותל רביעי, הוא כותל מערבי - מיד נפל מת. ניגש שר הצבא, ויבשו כל אברי גופו. אחריו בא טיטוס הרשע בעצמו. יצאה [[בת קול]] ואמרה: רשע, פנה לאחוריך, אל תתקרב הלום, כל הכתלים מסרתי לידך, חוץ מכותל זה. | [[חז"ל|בחז"ל]] מובא, כי שבע אבנים ביסודו של הכותל המערבי: ראשונה הניח [[אדם הראשון]], שניה - [[אברהם]], שלישית - [[יצחק]], רביעית - [[יעקב]]. [[יוסף]] הניח אבן חמישית, [[דוד]] הניח אבן שישית, ושביעית - [[שלמה]]. כשחרב בית המקדש ונפלו שלושת כתליו, ניגש איש צבא רומי להרוס כותל רביעי, הוא כותל מערבי - מיד נפל מת. ניגש שר הצבא, ויבשו כל אברי גופו. אחריו בא טיטוס הרשע בעצמו. יצאה [[בת קול]] ואמרה: רשע, פנה לאחוריך, אל תתקרב הלום, כל הכתלים מסרתי לידך, חוץ מכותל זה. | ||
במדרש איכה רבתי {{מקור|א, לב|כן}} מסופר: שלוש שנים ומחצה הקיף אספסינוס את ירושלים והיו עמו ארבעה דוכסין. דוכס מערב, דוכס מאפריקה, דוכס מאלכסנדריה ודוכס מפלסטיני. הקיסר הרומאי חילק את העיר בין ארבעת הדוכסים על מנת להחריבה. שלושת הדוכסים החריבו כל אחד חלק שלו. והדוכס הערבי, שנפלה בחלקו החומה המערבית של הר הבית, לא החריב את שלו. כששאלו הקיסר פשר מעשהו, ענה: אילו החרבתי את חלקי לא היה יודע שום אדם מה החרבת. ושמא יאמרו עיר קטנה הרסת, ועתה, בהשאירי חלק אחד, יראו הבריות את חוזקו הגדול ויאמרו: ראו כחו של הקיסר, עיר חזקה החריב, וזה יהיה שכרך. | במדרש איכה רבתי {{מקור|א, לב|כן}} מסופר: שלוש שנים ומחצה הקיף אספסינוס את ירושלים והיו עמו ארבעה דוכסין. דוכס מערב, דוכס מאפריקה, דוכס מאלכסנדריה ודוכס מפלסטיני. הקיסר הרומאי חילק את העיר בין ארבעת הדוכסים על מנת להחריבה. שלושת הדוכסים החריבו כל אחד חלק שלו. והדוכס הערבי, שנפלה בחלקו החומה המערבית של הר הבית, לא החריב את שלו. כששאלו הקיסר פשר מעשהו, ענה: אילו החרבתי את חלקי לא היה יודע שום אדם מה החרבת. ושמא יאמרו עיר קטנה הרסת, ועתה, בהשאירי חלק אחד, יראו הבריות את חוזקו הגדול ויאמרו: ראו כחו של הקיסר, עיר חזקה החריב, וזה יהיה שכרך. | ||
==הבטחה שלעולם לא יחרב== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[נבואות שהתגשמו]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[נבואות שהתגשמו]]}} | ||
ב[[מדרש]] [[שיר השירים רבה]]<ref>פרשה ב</ref> נאמר: | ב[[מדרש]] [[שיר השירים רבה]]<ref>פרשה ב</ref> נאמר: | ||
:"הנה זה עומד אחר כתלנו<ref>שיר השירים פרק ב פסוק ט</ref> - אחר כותל מערבי של בית המקדש, למה? שנשבע לו הקב"ה שאינו חרב לעולם". | :"הנה זה עומד אחר כתלנו<ref>שיר השירים פרק ב פסוק ט</ref> - אחר כותל מערבי של בית המקדש, למה? שנשבע לו הקב"ה שאינו חרב לעולם". | ||
====הסבר לשון המדרש==== | |||
לדעת רוב האחרונים, הכותל המערבי הוא הכותל של '''הר הבית''', מונח שלכאורה קשה מלשון המדרש הנזכר שכתוב שהוא הכותל של "בית המקדש". אך כבר ביאר [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] בספרו עיר הקודש והמקדש<ref>[http://olamot.net/sites/default/files/pdfimages/44_04.png כאן].</ref>, שהכותל של '''הר הבית''' נקרא "כותל של בית המקדש", כי כל הר הבית נקרא מקדש על היותו חצר המקדש, וכפי שאכן דיני "מורא '''מקדש'''" היו נהוגים בכל שטח הר הבית (איסור כניסה לטמאים בטרם טבילה, איסור כניסה בנעלים, איסור כניסה שלא לצורך מצוה, וכו'). והדברים מוכרחים, שהרי דברי חז"ל שבמדרש נאמרו '''לאחר''' חורבן בית שני (תקופת התנאים האחרונים), ובהכרח שהם לא דיברו על הכותל שכבר נחרב בימיהם אלא על הכותל שנשאר דהיינו הכותל של הר הבית. ואכן בפירוש ה[[רא"ש]] ל[[מסכת מדות]]<ref>א', ג', חמשה שערים היו להר הבית וכו'."</ref> מבואר שמה שנאמר בחז"ל שהשכינה במערב (סיבה אשר עבורה שלא חרב הכותל המערבי) נאמר לגבי הכותל המערבי של הר הבית, ולכן שהער שהיה בכותל זה נקרא "ראש לכל השערים" ("שער קיפונוס"). גם במקור קדום, ב[[קינה]]<ref>קינה י"ז בספר הקינות לט' באב נוסח אשכנז.</ref> המיוחסת ל[[רבי אליעזר הקליר]], מזהה במפורש את הכותל המערבי של הר הבית כהיותו הכותל אשר עליו מספרים חז"ל באיכה רבה<ref>פרשה א, עה"פ היו צריה.</ref> שארבעת הדוכסין ניסו להחריבו ללא הצלחה (והטעם מפורש במדרש: "וגזרו מן שמיא דלא יחרב לעולם, למה? ששכינה במערב"), וגם רמז לדרשת חז"ל במדרש שיר השירים רבה מהפסוק "הנה זה עומד אחר כתלנו" שהכותל המערבי לא יחרב לעולם. וז"ל: "על פתח '''הר הבית''' החל לבוא, כיד '''ארבעה ראשי טפסריו''' להחריבו, על צד מערבי לזכר השריד בו, וצג '''אחר כתלנו''' ולא רב ריבו". עכ"ל. | |||
והרב ז. מ. קורן (ר"מ ישיבת קרית ארבע) בספרו חצרות בית ה'<ref>[http://www.daat.ac.il/daat/vl/koren-hazrot/koren-hazrot03.pdf פרק א.]</ref> לאחר מחקר מקיף וארוך, מסיק וז"ל: "ואף על פי שלשון המדרשים אשר דיברו על הכותל המערבי 'של בית המקדש' לכאורה אינה מתיישבת עם ההנחה כי הכותל אינו לא כותל המקדש ואף לא כותל העזרה, ברור כי אי אפשר לבאר מדרשים אלו כפשוטם, ועל כרחין כוונתם לשטח הגדול יותר. וכעין זה מצאנו בתחילת מסכת יומא, לגבי פרישת כהן גדול ללשכת בית האבן קודם שריפת פרה, שמקישים דין פרישה זו לפרישה האמורה בפרשת המילואים. אף על פי שבפרשת המילואים נצטוו לא לצאת 'מפתח אהל מועד', ולעומת זאת לשכת בית האבן לא היתה כלל בעזרה אלא בהר הבית, וכמו שדקדקו התוספות שם. וגדולה מזו מצאנו לרמב"ם, אשר לדעתו שם 'מקדש' הנאמר במשנה מתייחס לעתים לירושלים כולה." עכ"ל. | |||
== האגדה על חשיפתו == | == האגדה על חשיפתו == | ||
| שורה 45: | שורה 52: | ||
ועובי הכותל של הר הבית, יש לו קדושת הר הבית, ודינו כלפנים<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=41&perek=6&halocha=9&hilite= רמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה ה"ט.].</REF> | ועובי הכותל של הר הבית, יש לו קדושת הר הבית, ודינו כלפנים<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=41&perek=6&halocha=9&hilite= רמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה ה"ט.].</REF> | ||
על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=85978&rid=7982 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.]</REF> כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7990 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב]</REF> כרת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=7b&format=pdf יבמות ה ב.]</REF> אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, אסרו | על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=85978&rid=7982 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.]</REF> כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7990 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב]</REF> כרת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=7b&format=pdf יבמות ה ב.]</REF> אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, אסרו רבים מגדולי הדור את הכניסה להר הבית<REF>ראה עוד ימי יוסף בתרא יט: ציץ אליעזר ח״י א (מט־ע), ח"יא פ״ט ז, ח"יא טו, ח"יב מז: מנחת יצחק ח"ו קלב: דברי ישראל ח״ג קלד: יביע אומר ח״ה יו״ד כו.</REF>. אך מנגד ישנם גדולי דור המעודדים, או לכל הפחות מתירים עלייה לשטח ההר שאינו באזורים המזוהים כאסורים לטמאי מת. (בתוכם ניתן למנות את הרב שלמה גורן זצ"ל, הרב חיים דרוקמן זצ"ל, הרב דב ליאור יבדלח"א, הרב צפניה דרורי, הרב ישראל אריאל, הרב אליעזר מלמד ועוד) | ||
אך יש לציין כי בכללות הענין אם מחילות שבין האבנים קדושים, ישנה מחלוקת הפוסקים. דעת החזון איש, ועוד פוסקים שיש איסור בכך, וכתבו "אוי להם ולנפשותם", ויש מתירין.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22652&hilite=6a756514-cd2d-4896-a3ee-ae034fbb819a&st=%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=161 שו"ת דברי ישראל ח"ג סימן קס"א ג.]וראה עוד דברי חכמים פרק לח.</REF> | אך יש לציין כי בכללות הענין אם מחילות שבין האבנים קדושים, ישנה מחלוקת הפוסקים. דעת החזון איש, ועוד פוסקים שיש איסור בכך, וכתבו "אוי להם ולנפשותם", ויש מתירין.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22652&hilite=6a756514-cd2d-4896-a3ee-ae034fbb819a&st=%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=161 שו"ת דברי ישראל ח"ג סימן קס"א ג.]וראה עוד דברי חכמים פרק לח.</REF> | ||
| שורה 63: | שורה 70: | ||
== הערות == | == הערות == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[https://www.thekotel.org/ אתר הכותל המערבי] | |||
קונטרס מקיף ויסודי של הג"ר זלמן קורן שליט"א בענין זיהויו של הכותל המערבי עם דברי חז"ל - 'זה כתלנו' | |||
גרסה אחרונה מ־17:14, 27 ביוני 2024
|
|
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: הערך מתעלם מכך שדברי חז"ל נאמרו על הכותל המערבי של בית המקדש, והכותל בזמנינו הינו הכותל המערבי של הר הבית, לזיהוי המקובל. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
הכותל המערבי הוא הקיר היחיד שנותר מהחומה שהקיפה את הר הבית.
קדושת המקום[עריכה]
מאז חורבן בית המקדש היה הכותל המערבי מקום תפילה, בקשות, תחנונים והשתפכות הלב למתאבלים על חורבן בית המקדש וגלות השכינה. יהודים מכל התפוצות, באים לקונן על מר הגלות ולבקש מאת הבורא על הישועה והגאולה הקרובה. בכל הדורות היו מתכנסים אחינו בכל ימות השנה, בשבת ובחול, בחג ובצום, בימי שמחה ובימי אבל ברחבת הכותל המערבי ושופכים את שיחם לפני קונם.
תיאור המקום[עריכה]
הכותל המערבי כולו בנוי אבני גזית גדולות מונחות זו על גב זו ללא כל טיח. האבנים, מהן אורכן כמטר וחצי וגובהן כמטר, ומהן אורכן מארבעה עד חמשה מטרים. גובה הכותל 18 מטר. תשעת הנדבכים הראשונים, הבנויים אבנים גדולות, הם העתיקים ביותר. זהו חלק מן החומה שהקיפה את הר הבית סביב סביב. ארבעת הנדבכים הבנויים אבנים גדולות פחות, הונחו, כנראה, על ידי הרומאים אחרי החורבן. מעליהם עוד אחד עשר נדבכים בנויים אבנים קטנות יותר, שנוספו שנים רבות אחרי החורבן. אולם הכותל הנראה לעינינו אינו כל הכותל בשלימותו. במעמקי האדמה נמצאו עוד תשעה עשר נדבכים עשויים אבנים גדולות. בכותל ישנם שיחי אזוב וכן פתקים שדרכו אנו מבקשים מה' יתברך כל מחסורנו
מקורות עליו[עריכה]
בחז"ל מובא, כי שבע אבנים ביסודו של הכותל המערבי: ראשונה הניח אדם הראשון, שניה - אברהם, שלישית - יצחק, רביעית - יעקב. יוסף הניח אבן חמישית, דוד הניח אבן שישית, ושביעית - שלמה. כשחרב בית המקדש ונפלו שלושת כתליו, ניגש איש צבא רומי להרוס כותל רביעי, הוא כותל מערבי - מיד נפל מת. ניגש שר הצבא, ויבשו כל אברי גופו. אחריו בא טיטוס הרשע בעצמו. יצאה בת קול ואמרה: רשע, פנה לאחוריך, אל תתקרב הלום, כל הכתלים מסרתי לידך, חוץ מכותל זה.
במדרש איכה רבתי (א, לב) מסופר: שלוש שנים ומחצה הקיף אספסינוס את ירושלים והיו עמו ארבעה דוכסין. דוכס מערב, דוכס מאפריקה, דוכס מאלכסנדריה ודוכס מפלסטיני. הקיסר הרומאי חילק את העיר בין ארבעת הדוכסים על מנת להחריבה. שלושת הדוכסים החריבו כל אחד חלק שלו. והדוכס הערבי, שנפלה בחלקו החומה המערבית של הר הבית, לא החריב את שלו. כששאלו הקיסר פשר מעשהו, ענה: אילו החרבתי את חלקי לא היה יודע שום אדם מה החרבת. ושמא יאמרו עיר קטנה הרסת, ועתה, בהשאירי חלק אחד, יראו הבריות את חוזקו הגדול ויאמרו: ראו כחו של הקיסר, עיר חזקה החריב, וזה יהיה שכרך.
הבטחה שלעולם לא יחרב[עריכה]
- ערך מורחב - נבואות שהתגשמו
במדרש שיר השירים רבה[1] נאמר:
- "הנה זה עומד אחר כתלנו[2] - אחר כותל מערבי של בית המקדש, למה? שנשבע לו הקב"ה שאינו חרב לעולם".
הסבר לשון המדרש[עריכה]
לדעת רוב האחרונים, הכותל המערבי הוא הכותל של הר הבית, מונח שלכאורה קשה מלשון המדרש הנזכר שכתוב שהוא הכותל של "בית המקדש". אך כבר ביאר הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי בספרו עיר הקודש והמקדש[3], שהכותל של הר הבית נקרא "כותל של בית המקדש", כי כל הר הבית נקרא מקדש על היותו חצר המקדש, וכפי שאכן דיני "מורא מקדש" היו נהוגים בכל שטח הר הבית (איסור כניסה לטמאים בטרם טבילה, איסור כניסה בנעלים, איסור כניסה שלא לצורך מצוה, וכו'). והדברים מוכרחים, שהרי דברי חז"ל שבמדרש נאמרו לאחר חורבן בית שני (תקופת התנאים האחרונים), ובהכרח שהם לא דיברו על הכותל שכבר נחרב בימיהם אלא על הכותל שנשאר דהיינו הכותל של הר הבית. ואכן בפירוש הרא"ש למסכת מדות[4] מבואר שמה שנאמר בחז"ל שהשכינה במערב (סיבה אשר עבורה שלא חרב הכותל המערבי) נאמר לגבי הכותל המערבי של הר הבית, ולכן שהער שהיה בכותל זה נקרא "ראש לכל השערים" ("שער קיפונוס"). גם במקור קדום, בקינה[5] המיוחסת לרבי אליעזר הקליר, מזהה במפורש את הכותל המערבי של הר הבית כהיותו הכותל אשר עליו מספרים חז"ל באיכה רבה[6] שארבעת הדוכסין ניסו להחריבו ללא הצלחה (והטעם מפורש במדרש: "וגזרו מן שמיא דלא יחרב לעולם, למה? ששכינה במערב"), וגם רמז לדרשת חז"ל במדרש שיר השירים רבה מהפסוק "הנה זה עומד אחר כתלנו" שהכותל המערבי לא יחרב לעולם. וז"ל: "על פתח הר הבית החל לבוא, כיד ארבעה ראשי טפסריו להחריבו, על צד מערבי לזכר השריד בו, וצג אחר כתלנו ולא רב ריבו". עכ"ל.
והרב ז. מ. קורן (ר"מ ישיבת קרית ארבע) בספרו חצרות בית ה'[7] לאחר מחקר מקיף וארוך, מסיק וז"ל: "ואף על פי שלשון המדרשים אשר דיברו על הכותל המערבי 'של בית המקדש' לכאורה אינה מתיישבת עם ההנחה כי הכותל אינו לא כותל המקדש ואף לא כותל העזרה, ברור כי אי אפשר לבאר מדרשים אלו כפשוטם, ועל כרחין כוונתם לשטח הגדול יותר. וכעין זה מצאנו בתחילת מסכת יומא, לגבי פרישת כהן גדול ללשכת בית האבן קודם שריפת פרה, שמקישים דין פרישה זו לפרישה האמורה בפרשת המילואים. אף על פי שבפרשת המילואים נצטוו לא לצאת 'מפתח אהל מועד', ולעומת זאת לשכת בית האבן לא היתה כלל בעזרה אלא בהר הבית, וכמו שדקדקו התוספות שם. וגדולה מזו מצאנו לרמב"ם, אשר לדעתו שם 'מקדש' הנאמר במשנה מתייחס לעתים לירושלים כולה." עכ"ל.
האגדה על חשיפתו[עריכה]
האגדה מספרת, כי שנים רבות היה הכותל המערבי מכוסה אשפה, עד שבא סולטן תורכי וציווה לגלותו. וכך מספרת האגדה: "הוגד לי, שבימי המלך שולטאן סולימאן לא היה נודע מקום מקדש וציווה לחפש אותו. ויהי היום, והאיש הממונה על המלאכה הזאת אחרי שנתייאש מלבקש ולשאול, ראה אשה באה ובראשה סל מלא זבל וטינוף. ויאמר לה: מה זה בראשך? ותאמר: זבל. - ולהיכן את מוליכתו? אמרה: למקום פלוני. אמר לה: מאיזה מקום את? אמרה לו: מבית לחם. אמר לה: ומבית לחם עד המקום הזה אין שם אשפה? אמרה לו: קבלה היא בידינו, שכל מי שמוליך מעט זבל באותו מקום מצוה הוא עושה... וציווה אנשים רבים להסיר הזבל מהמקום ההוא ויגל את מקום המקדש... וציווה לרחוץ הכותל במי שושנים".
הכותל בתקופת המנדט הבריטי[עריכה]
הכותל המערבי היה במשך שנים רבות סמטא בעיר העתיקה. המתפללים בו סבלו מהצקות של הערבים באיזור שלא כיבדו את המקום. בתקופת שלטון המנדט הבריטי החליטה הממשלה הבריטית על "סטטוס קוו" בכותל, לפיו יהיה מותר להתפלל בכותל אך לא להביא כסאות, ספסלים, ארונות קודש וכדומה. בין השאר נאסר על היהודים לתקוע שם בשופר. המחתרות ניהלו מאבק בנושא כי ראו בכך השפלה לאומית. חברי האצ"ל, הלח"י ותנועת הנוער בית"ר תקעו במסירות נפש בשופר בכל מוצאי יום כיפור בכותל, ורבים נאסרו בשל כך.
שחרור הכותל[עריכה]
הכותל נכבש ע"י הליגיון הירדני עם כל העיר העתיקה במלחמת השחרור. הכותל שוחרר בכ"ח באייר - עם איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים . הכותל שוחרר ע"י הצנחנים בראשות מוטה גור, ובראש החיילים הלך הרב שלמה גורן זצ"ל, הרב הראשי לצה"ל דאז, כשהוא תוקע בשופר ונושא ספר תורה. בכותל ערך תפילת מנחה בה קראו הלל, אמרו שהחיינו והזכירו את נשמות הנופלים בקרב. הרב צבי יהודה קוק זצ"ל והרב הנזיר - הוא הרב דוד כהן זצ"ל הובא בג'יפ צבאי מיוחד לכותל אז. הרב הנזיר לא יצא מביתו בכל השנים בהם היה הכותל כבוש בידי הירדנים. הרצי"ה קוק הכריז באוזני העיתונאים שהגיעו למקום "ידע כל העולם כולו: חזרנו הביתה ולא נזוז מפה!". בשל השחרור נקבע יום כ"ח אייר ליום ירושלים ע"י הרבנות.
הכותל בימינו[עריכה]
הכותל הורחב ע"י הריסת שכונות המוגרבים וכיום משתרעת לפניו רחבה גדולה בה מתבצעים אירועים גדולים כמו: השבעות של כמה וכמה יחידות בצה"ל, מעמדי תפילה, "זכר להקהל" וכדומה. ביום ירושלים מסתיים ה"ריקודגלים" ברחבת הכותל. על הכותל מונה רב - שהיה במשך שנים ארוכות הרב גץ זצ"ל. כיום רב הכותל הוא הרב שמואל רבינוביץ' שליט"א, שדואג לסדרי המקום, ואף סידר מערכת של "דיילים" ששומרים על ספרי התורה במקום, סדרי התפילות ועל הסדר. בכל אירוע ציבורי או ביקור של אישיות חשובה בכותל מתלווה רב הכותל אליהם.
יש שנהגו לטמון פתקי בקשות מה' בין סדקי הכותל. אך יש בכך בעיה כמבואר בהמשך. הפתקים נלקחים ע"י רב הכותל ונטמנים בהר הזיתים.
איסור תחיבת היד בין אבני הכותל[עריכה]
לטמא[8] אסור להכנס להר הבית, ולכן יש להזהר שלא לתחוב את היד בין אבני הכותל, מכיון שיש הטמאים, כגון זבין וזבות נדות ויולדות[9] שאסורים להכנס להר הבית באיסור לא תעשה,[10] וזה שייך גם במי שאינו בעצמו מטומאת אלו, שהרי גם במי שנגע בזב - או בנכרי שדינו מדרבנן כזב[11], - או בנדה ויולדת, גם כן נטמא בטומאת זב,[12], וכן על בעל קרי,[13] והאיסור חל גם על הכנסת היד לכותל, שיש האומרים שהיא איסור דאורייתא, [14] מפני שהיא הנקראת בלשון חז"ל "ביאה במקצת", ונפסק להלכה שביאה במקצת שמה ביאה, ויש חולקים כי הוא איסור מדרבנן והעונש הוא מכת מרדות[15].
ועובי הכותל של הר הבית, יש לו קדושת הר הבית, ודינו כלפנים[16]
על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,[17] כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש[18] כרת.[19] אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, אסרו רבים מגדולי הדור את הכניסה להר הבית[20]. אך מנגד ישנם גדולי דור המעודדים, או לכל הפחות מתירים עלייה לשטח ההר שאינו באזורים המזוהים כאסורים לטמאי מת. (בתוכם ניתן למנות את הרב שלמה גורן זצ"ל, הרב חיים דרוקמן זצ"ל, הרב דב ליאור יבדלח"א, הרב צפניה דרורי, הרב ישראל אריאל, הרב אליעזר מלמד ועוד)
אך יש לציין כי בכללות הענין אם מחילות שבין האבנים קדושים, ישנה מחלוקת הפוסקים. דעת החזון איש, ועוד פוסקים שיש איסור בכך, וכתבו "אוי להם ולנפשותם", ויש מתירין.[21]
[ולהלכה וודאי שיש לשאול רב מוסמך באיסורים חמורים כאלו.]
קדושת הבית בזמן הזה[עריכה]
דעת הרמב"ם היא כי גם היום חל איסור כרת[22] מכיון שקדושה ראשונה קדישה גם לעתיד לבוא. אך דעת הראב"ד היא כי אין היום איסור כרת.
וכותב החתם סופר כי מחלוקת זו אינה נוגעת לענין הקדושה העליונה השורה במקום המקדש גם בזמן הזה לכולי עלמא, ושכינה לא זזה ולא תזוז מכותל המערבי לעולם, אפילו בחורבנה[23].
ספרים בנושא[עריכה]
- ספר אגרא לישרים להגאון הרב אהרן חיים צימרמן זצ"ל.
הערות[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ פרשה ב
- ↑ שיר השירים פרק ב פסוק ט
- ↑ כאן.
- ↑ א', ג', חמשה שערים היו להר הבית וכו'."
- ↑ קינה י"ז בספר הקינות לט' באב נוסח אשכנז.
- ↑ פרשה א, עה"פ היו צריה.
- ↑ פרק א.
- ↑ חלק מראי המקומות בקטע זה נלקחו מאוצר השו"ת.
- ↑ רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש ה"ג.
- ↑ פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ח'
- ↑ רמב"ם פ"ב מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה י'
- ↑ רמב"ם פ"א מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א
- ↑ משנה למלך פ"ז מהל' בי הבחירה הט"ו
- ↑ השגות הראב"ד פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ח.
- ↑ רמב"ם שם.
- ↑ רמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה ה"ט..
- ↑ פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.
- ↑ פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב
- ↑ יבמות ה ב.
- ↑ ראה עוד ימי יוסף בתרא יט: ציץ אליעזר ח״י א (מט־ע), ח"יא פ״ט ז, ח"יא טו, ח"יב מז: מנחת יצחק ח"ו קלב: דברי ישראל ח״ג קלד: יביע אומר ח״ה יו״ד כו.
- ↑ שו"ת דברי ישראל ח"ג סימן קס"א ג.וראה עוד דברי חכמים פרק לח.
- ↑ פ"ו מהל' בית הבחירה הלי"ד
- ↑ גליון טורי ישורון בשם שו״ת חתם סופר חלק יו״ד סי׳ רל"ד. וראה עוד תשובת אד״כ ז, ציץ אליעזר ח״יא טו(ג); משנה הלכות ח״ה כה.
קונטרס מקיף ויסודי של הג"ר זלמן קורן שליט"א בענין זיהויו של הכותל המערבי עם דברי חז"ל - 'זה כתלנו'