רבי ישראל מאיר הכהן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(תאריך לידה, פטירה (היום) |
||
| (17 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
[[תמונה:Hafezhaim.jpg| | |||
'''הרב ישראל מאיר הכהן (כגן) מראדין''', הנקרא גם '''החפץ חיים''' על שם ספרו, היה אחד מ[[גדול הדור|גדולי הדור]] הקודם. מחיבוריו המפורסמים: [[חפץ חיים]] ו[[שמירת הלשון]], על איסור [[לשון הרע]], ו[[משנה ברורה]] על חלק אורח חיים שב[[שולחן ערוך]]. | {{רב | ||
|שם= הרב ישראל מאיר הכהן (כגן) מראדין | |||
|תמונה= [[תמונה:Hafezhaim.jpg|200px]] | |||
|כיתוב= איור הנפוץ על שם רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, אף שתלמידיו טוענים שהיה נראה אחרת (וגם תמונותיו אינן דומות לאיור זה). | |||
|תאריך לידה=י"א ב[[שבט]] תקצ"ח | |||
|תאריך פטירה=כ"ד ב[[אלול]] תרצ"ג | |||
|מקום פעילות= | |||
|השתייכות= | |||
|נושאים בהם עסק= | |||
|תפקידים נוספים= | |||
|רבותיו=[[רבי נחום מהורדנא]] | |||
|תלמידיו= [[הרב אלחנן וסרמן]], בנו רבי לייב, [[רבי משה לודינסקי]] | |||
|חיבוריו=[[חפץ חיים]], [[שמירת הלשון]], [[בית ישראל (ספר)]], [[משנה ברורה]], [[אהבת חסד]] ועוד | |||
}} | |||
'''הרב ישראל מאיר הכהן (כגן) מראדין''', הנקרא גם '''החפץ חיים''' על שם ספרו, היה אחד מ[[גדול הדור|גדולי הדור]] הקודם. מחיבוריו המפורסמים: [[חפץ חיים]] ו[[שמירת הלשון]], על איסור [[לשון הרע]], ו[[משנה ברורה]] על חלק אורח חיים שב[[שולחן ערוך]]. | |||
== חייו == | == חייו == | ||
נולד בעיירה ז'לאטוב לאביו ר' זאב הכהן כגן (כגן פירושו כהן), שם גדל עד גיל תשע והתפרסם בשם ה"עילוי מז'לאטוב". לאחר מכן עבר ללמוד בוילנא. בגיל שלוש עשרה אומץ על ידי אחד מעשירי וילנא, שרצה שהעילוי ישראל מאיר ילמד את בנו. כשהגיע לגיל הבחרות נישא לביתו של אותו עשיר. לאחר חתונתו התפרנס כחנווני, תוך חשש תמידי שהוא מונע פרנסה מהחנוונים השכנים. חשש זה הביא לסגירת חנותו, והוא החל להתפרנס ממכירת ספריו. פעם אחת בלבד הסכים להתמנות ל[[רב]], אך כעבור כמה שבועות פסק במחלוקת בין סוחרים ואחד הסוחרים לא קבל את הפסק. כשראה זאת סירב להמשיך לשאת את עול הרבנות. הרב ניסה כמה פעמים לעלות ל[[ארץ ישראל]] אך לא עלה בידו. בגיל 96 נפטר בראדין. | |||
נולד בעיירה ז'לאטוב לאביו ר' זאב הכהן כגן (כגן פירושו כהן) ולרבנית דובורושה, שם גדל עד גיל תשע והתפרסם בשם ה"עילוי מז'לאטוב". לאחר מכן עבר ללמוד בוילנא. בגיל שלוש עשרה אומץ על ידי אחד מעשירי וילנא, שרצה שהעילוי ישראל מאיר ילמד את בנו. כשהגיע לגיל הבחרות נישא לביתו של אותו עשיר. לאחר חתונתו התפרנס כחנווני, תוך חשש תמידי שהוא מונע פרנסה מהחנוונים השכנים. חשש זה הביא לסגירת חנותו, והוא החל להתפרנס ממכירת ספריו. פעם אחת בלבד הסכים להתמנות ל[[רב]], אך כעבור כמה שבועות פסק במחלוקת בין סוחרים ואחד הסוחרים לא קבל את הפסק. כשראה זאת סירב להמשיך לשאת את עול הרבנות. הרב ניסה כמה פעמים לעלות ל[[ארץ ישראל]] אך לא עלה בידו. בגיל 96 נפטר בראדין. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''[[חפץ חיים]]'''- הלכות [[ | |||
*'''[[חפץ חיים]]'''- הלכות [[לשון הרע]] ו[[רכילות]]. | |||
*'''[[שמירת הלשון]]'''- ענייני [[מוסר]] בנושא לשון הרע ורכילות. | *'''[[שמירת הלשון]]'''- ענייני [[מוסר]] בנושא לשון הרע ורכילות. | ||
*'''[[משנה ברורה]]'''- פירוש ל[[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]], הנחשב לספר הפסיקה המרכזי בקרב יהודי אירופה. | *'''[[משנה ברורה]]'''- פירוש ל[[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]], הנחשב לספר הפסיקה המרכזי בקרב יהודי אירופה. | ||
| שורה 12: | שורה 31: | ||
*'''שער הציון'''- פירוט המקורות למשנה ברורה ולביאור הלכה. | *'''שער הציון'''- פירוט המקורות למשנה ברורה ולביאור הלכה. | ||
*'''[[אהבת חסד]]'''- בענין מצוות שבין אדם לחברו ([[הלוואה]], איסורי [[ריבית]], [[הכנסת אורחים]], [[ניחום אבלים]] ועוד) | *'''[[אהבת חסד]]'''- בענין מצוות שבין אדם לחברו ([[הלוואה]], איסורי [[ריבית]], [[הכנסת אורחים]], [[ניחום אבלים]] ועוד) | ||
*'''[[תורת הבית (חפץ חיים)|תורת הבית]]'''- על חיוב עסק התורה בהיות האדם פנוי מעסקיו, בביתו ובדרכיו. | |||
*'''זכור למרים'''- בענייני לשון הרע | *'''זכור למרים'''- בענייני לשון הרע | ||
*'''שפת תמים'''- בענייני שמירת הלשון | *'''שפת תמים'''- בענייני שמירת הלשון | ||
| שורה 36: | שורה 56: | ||
*'''משלי החפץ חיים''' | *'''משלי החפץ חיים''' | ||
*פירוש על התורה | *פירוש על התורה | ||
*פירוש על [[הגדה של פסח]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* בנו הרב אריה לייב הכהן, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29152&pgnum=1 תולדותיו וקורות חייו של מרן רשכבה"ג ר' ישראל מאיר הכהן זצ"ל בעל הפץ חיים]''' | |||
* הרב מאיר ישר, '''החפץ חיים- חייו ופועלו''' (שלושה כרכים), הוצאת "נצח" תל אביב | |||
* '''בין שני כהנים גדולים'''- על יחסיו עם ה[[ראי"ה קוק]] | |||
* הרב דב כ"ץ, '''תנועת המוסק: תולדותיה, אישיה ושיטותיה''', כרך ד', תשל"ח. | |||
* '''מאיר עיני ישראל''' (חמישה כרכים), בהוצאת מכון "מאיר עיני ישראל", בני ברק תשס"ב | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
;מספריו: | ;מספריו: | ||
{| border="1" | {| border="1" | ||
| שורה 51: | שורה 80: | ||
| [http://www.hebrewbooks.org/33083 מאמר תורת הבית] | | [http://www.hebrewbooks.org/33083 מאמר תורת הבית] | ||
|} | |} | ||
;עליו | ;עליו | ||
* הרב אבישי אלבוים, [http://amhasefer.wordpress.com/2011/05/25/%D7%91%D7%95%D7%90%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7/ בואו של צדיק] | * הרב אבישי אלבוים, [http://amhasefer.wordpress.com/2011/05/25/%D7%91%D7%95%D7%90%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7/ בואו של צדיק] | ||
* עודד מזרחי, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/ | * עודד מזרחי, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=14281| 'תשובה מאהבה'] אתר ישיבה | ||
* [[בנימין בראון]], [https://www.academia.edu/5158870/The_Hafetz_Hayim_on_Delayed_Wages_Toward_a_Modernization_of_Halakhic_Labour_Law_Hebrew_ 'הלנת שכר בפסיקת החפץ חיים: לקראת מודרניזציה של דיני העבודה ההלכתיים?'] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־22:19, 13 בספטמבר 2020
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
| הרב ישראל מאיר הכהן (כגן) מראדין | |
|---|---|
 איור הנפוץ על שם רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, אף שתלמידיו טוענים שהיה נראה אחרת (וגם תמונותיו אינן דומות לאיור זה). | |
| תאריך לידה | י"א בשבט תקצ"ח |
| תאריך פטירה | כ"ד באלול תרצ"ג |
| רבותיו | רבי נחום מהורדנא |
| תלמידיו | הרב אלחנן וסרמן, בנו רבי לייב, רבי משה לודינסקי |
| חיבוריו | חפץ חיים, שמירת הלשון, בית ישראל (ספר), משנה ברורה, אהבת חסד ועוד |
הרב ישראל מאיר הכהן (כגן) מראדין, הנקרא גם החפץ חיים על שם ספרו, היה אחד מגדולי הדור הקודם. מחיבוריו המפורסמים: חפץ חיים ושמירת הלשון, על איסור לשון הרע, ומשנה ברורה על חלק אורח חיים שבשולחן ערוך.
חייו[עריכה]
נולד בעיירה ז'לאטוב לאביו ר' זאב הכהן כגן (כגן פירושו כהן) ולרבנית דובורושה, שם גדל עד גיל תשע והתפרסם בשם ה"עילוי מז'לאטוב". לאחר מכן עבר ללמוד בוילנא. בגיל שלוש עשרה אומץ על ידי אחד מעשירי וילנא, שרצה שהעילוי ישראל מאיר ילמד את בנו. כשהגיע לגיל הבחרות נישא לביתו של אותו עשיר. לאחר חתונתו התפרנס כחנווני, תוך חשש תמידי שהוא מונע פרנסה מהחנוונים השכנים. חשש זה הביא לסגירת חנותו, והוא החל להתפרנס ממכירת ספריו. פעם אחת בלבד הסכים להתמנות לרב, אך כעבור כמה שבועות פסק במחלוקת בין סוחרים ואחד הסוחרים לא קבל את הפסק. כשראה זאת סירב להמשיך לשאת את עול הרבנות. הרב ניסה כמה פעמים לעלות לארץ ישראל אך לא עלה בידו. בגיל 96 נפטר בראדין.
ספריו[עריכה]
- חפץ חיים- הלכות לשון הרע ורכילות.
- שמירת הלשון- ענייני מוסר בנושא לשון הרע ורכילות.
- משנה ברורה- פירוש לשולחן ערוך חלק אורח חיים, הנחשב לספר הפסיקה המרכזי בקרב יהודי אירופה.
- ביאור הלכה- פירוש המודפס יחד עם ה'משנה ברורה', העוסק לרוב בהרחבות ובהעמקה בדברי הפוסקים.
- שער הציון- פירוט המקורות למשנה ברורה ולביאור הלכה.
- אהבת חסד- בענין מצוות שבין אדם לחברו (הלוואה, איסורי ריבית, הכנסת אורחים, ניחום אבלים ועוד)
- תורת הבית- על חיוב עסק התורה בהיות האדם פנוי מעסקיו, בביתו ובדרכיו.
- זכור למרים- בענייני לשון הרע
- שפת תמים- בענייני שמירת הלשון
- ליקוטי הלכות (שלשה כרכים)- ספר הערוך כמו הלכות הרי"ף על מסכתות שעליהן לא חיבר הרי"ף את פירושו (סדר קודשים וזרעים בעיקר).
- ספר המצוות הקצר- ספר מצוות העוסק אך ורק במצוות הנהוגות בזמן הזה.
- אהבת ישראל
- בית ישראל
- חובת השמירה
- כבוד שמים
- מחנה ישראל- הנהגת חיילים יהודיים בצבאות גוים.
- נדחי ישראל- ספר המיועד לאנשים הגרים בריחוק מקהילות יהודיות.
- חומת הדת- קריאה לכל איש ישראל להתחזק בעצמו ולחזק אחרים בלימוד התורה ובקיום המצוות.
- דבר בעתו- ענייני מאכלות אסורות
- ציפת לישועה- קובץ מאמרים על הציפייה לגאולה. הספר מעורר על החיוב לצפות לביאת המשיח יום יום בכל עת ובכל זמן, לצפות לישועת ה' למרות ירידת הדורות ועל לימוד ענייני קדשים.
- קונטרס תפארת אדם בעניין הקפת הראש והזקן.
- שם עולם- מיועד למעוניינים לעשות פעולות שינציחו את זכרם.
- תורה אור- אגדות חז"ל מהש"ס ממדרשים ומזוהר, המעוררות ומזכירות על לימוד התורה ובמיוחד על לימוד סדר 'קדשים "שבזה נחשב כאלו נבנה בית המקדש בימיו ומקריב עליו קרבנות וגם מקרב בזה את הגאולה ועוד כמה מעלות קדושות הנמצאות בזה" (מתוך דף השער).
- מאמר תורת הבית
- אגרות החפץ חיים
- ביאור והגהות על הספרא.
ספרים שיצאו בדורנו בהם ליקוטים מספריו:
- פירוש על מסכת אבות
- משלי החפץ חיים
- פירוש על התורה
- פירוש על הגדה של פסח
לקריאה נוספת[עריכה]
- בנו הרב אריה לייב הכהן, תולדותיו וקורות חייו של מרן רשכבה"ג ר' ישראל מאיר הכהן זצ"ל בעל הפץ חיים
- הרב מאיר ישר, החפץ חיים- חייו ופועלו (שלושה כרכים), הוצאת "נצח" תל אביב
- בין שני כהנים גדולים- על יחסיו עם הראי"ה קוק
- הרב דב כ"ץ, תנועת המוסק: תולדותיה, אישיה ושיטותיה, כרך ד', תשל"ח.
- מאיר עיני ישראל (חמישה כרכים), בהוצאת מכון "מאיר עיני ישראל", בני ברק תשס"ב
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מספריו
- עליו
- הרב אבישי אלבוים, בואו של צדיק
- עודד מזרחי, 'תשובה מאהבה' אתר ישיבה
- בנימין בראון, 'הלנת שכר בפסיקת החפץ חיים: לקראת מודרניזציה של דיני העבודה ההלכתיים?'