רבי יעקב חיים סופר: הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
נולד ב[[בגדאד]] בירת [[עירק]] לאביו רבי [[יצחק ברוך]] ולאמו מרת [[אסתר]], למד שם בין השאר בישיבת "בית זילכה" אצל: אור העולם החכם רבי '''אברהמ עובדי'ה יוספ סומך'''{{הערה|ככה חותם באחת מחתימותיו בן יחזקאל וכתון}}, שמכונה [[רבי עבדאללה סומך]]{{הערה| נפטר חודש ה[[רחמים]] י"ח אלול [[ה'תרמ"ט]] והיה פלא עצום ונס גדול עימו שלא שלטה בו רימה ותולעה}} בעל '''חזון למועד''', '''זבחי צדק''' (על יורה דעה והלכות שחיטה) ו'''קיבוץ חכמים''' (על הגדה של פסח, יצא לאור ב[[בני ברק]] בשנת [[ה'תשל"א]]) שהיה הסמכות התורנית לקהילות [[עיראק]], [[כורדיסתאן]], [[פרס]], [[הודו]], ו[[סינגפור]], והגלילות{{הערה| ראה הקדמת ספר זבחי צדק חלק א}}, ותלמידו ומשמשו [[חכם]] [[רבי יוסף חיים]]{{הערה| נפטר חודש ה[[רחמים]] י"ג אלול [[ה'תרס"ט]]}} בעל ה[[בן איש חי]] ועוד עשרות ספרים לאין מספר, שהיה רשכבה"ג ובפרט לקהילות ישראל ב[[עירק]], [[פרס]], [[כורדיסתן]], [[הודו]], ו[[סינגאפור]], שקיבלו אמרות חכמתו באהבה רבה. | נולד ב[[בגדאד]] בירת [[עירק]] לאביו רבי [[יצחק ברוך]] ולאמו מרת [[אסתר]], למד שם בין השאר בישיבת "בית זילכה" אצל: אור העולם החכם רבי '''אברהמ עובדי'ה יוספ סומך'''{{הערה|ככה חותם באחת מחתימותיו בן יחזקאל וכתון}}, שמכונה [[רבי עבדאללה סומך]]{{הערה| נפטר חודש ה[[רחמים]] י"ח אלול [[ה'תרמ"ט]] והיה פלא עצום ונס גדול עימו שלא שלטה בו רימה ותולעה}} בעל '''חזון למועד''', '''זבחי צדק''' (על יורה דעה והלכות שחיטה) ו'''קיבוץ חכמים''' (על הגדה של פסח, יצא לאור ב[[בני ברק]] בשנת [[ה'תשל"א]]) שהיה הסמכות התורנית לקהילות [[עיראק]], [[כורדיסתאן]], [[פרס]], [[הודו]], ו[[סינגפור]], והגלילות{{הערה| ראה הקדמת ספר זבחי צדק חלק א}}, ותלמידו ומשמשו [[חכם]] [[רבי יוסף חיים]]{{הערה| נפטר חודש ה[[רחמים]] י"ג אלול [[ה'תרס"ט]]}} בעל ה[[בן איש חי]] ועוד עשרות ספרים לאין מספר, שהיה רשכבה"ג ובפרט לקהילות ישראל ב[[עירק]], [[פרס]], [[כורדיסתן]], [[הודו]], ו[[סינגאפור]], שקיבלו אמרות חכמתו באהבה רבה. | ||
עלה ל[[ארץ ישראל]] בחודש [[אפריל]] [[1904]] יחד עם [[רבי צדקה חוצין]] (ועל שמו בית הכנסת '''שמש צדקה''' ברחוב [[חגי]] בירושלים) ורבי יחזקאל עזרא רחמים מחבר ספר '''עצי היע"ר''' הנקרא [[היע"ר]] זצ"ל (נפטר ב[[ל' שבט]] [[ראש חודש]] [[אדר]], אחיו הגדול של [[הראשון לציון]] [[רבי יצחק נסים]] זצ"ל נפטר ב[[ט' באב]] [[תשמ"א]]). | עלה ל[[ארץ ישראל]] בחודש [[אפריל]] [[1904]] יחד עם [[רבי צדקה חוצין]] '''השני''' (ועל שמו בית הכנסת '''שמש צדקה''' ברחוב [[חגי]] בירושלים) ורבי יחזקאל עזרא רחמים מחבר ספר '''עצי היע"ר''' הנקרא [[היע"ר]] זצ"ל (נפטר ב[[ל' שבט]] [[ראש חודש]] [[אדר]], אחיו הגדול של [[הראשון לציון]] [[רבי יצחק נסים]] זצ"ל נפטר ב[[ט' באב]] [[תשמ"א]]). | ||
לפני עלותו לארץ, נשא לאשה את מרת [[פריחה]] לבית [[דהובא]]{{הערה| בת רבי יצחק}}. עלה ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[ירושלים]] בגבול שכונת [[בית ישראל]] ושכונת [[הבוכרים]] הנקראת שכונת [[רחובות]]. למד בישיבת "שושנים לדוד" שבשכונת הבוכרים, ב[[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ובישיבת המקובלים "רחובות הנהר". והיה מתפלל ומכוין עם עמיתיו המקובלים בסידור [[רבי שלום שרעבי]] הנקרא [[הרש"ש]]. | לפני עלותו לארץ, נשא לאשה את מרת [[פריחה]] לבית [[דהובא]]{{הערה| בת רבי יצחק}}. עלה ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[ירושלים]] בגבול שכונת [[בית ישראל]] ושכונת [[הבוכרים]] הנקראת שכונת [[רחובות]]. למד בישיבת "שושנים לדוד" שבשכונת הבוכרים, ב[[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ובישיבת המקובלים "רחובות הנהר". והיה מתפלל ומכוין עם עמיתיו המקובלים בסידור [[רבי שלום שרעבי]] הנקרא [[הרש"ש]]. |
גרסה מ־15:50, 2 בדצמבר 2018
|
.
רב יעקב חיים סופר מירושלים (נולד בשנת ה'תר"ל או ה'תרכ"ז נפטר בגיל 69 בערך בט' בסיון התרצ"ט בירושלים, ביום פטירת הראשון לציון הרב יעקב מאיר זצלה"ה), רב, ואיש הלכה, סופר סת"ם, ואציל במידות טובות, מקובל, מגדולי הפוסקים. בן דורם של גדולי הפוסקים, הבן איש חי, החזון אי"ש, המשנה ברורה, האור שמח, הערוך השולחן.
נולד בבגדאד בירת עירק לאביו רבי יצחק ברוך ולאמו מרת אסתר, למד שם בין השאר בישיבת "בית זילכה" אצל: אור העולם החכם רבי אברהמ עובדי'ה יוספ סומך[1], שמכונה רבי עבדאללה סומך[2] בעל חזון למועד, זבחי צדק (על יורה דעה והלכות שחיטה) וקיבוץ חכמים (על הגדה של פסח, יצא לאור בבני ברק בשנת ה'תשל"א) שהיה הסמכות התורנית לקהילות עיראק, כורדיסתאן, פרס, הודו, וסינגפור, והגלילות[3], ותלמידו ומשמשו חכם רבי יוסף חיים[4] בעל הבן איש חי ועוד עשרות ספרים לאין מספר, שהיה רשכבה"ג ובפרט לקהילות ישראל בעירק, פרס, כורדיסתן, הודו, וסינגאפור, שקיבלו אמרות חכמתו באהבה רבה.
עלה לארץ ישראל בחודש אפריל 1904 יחד עם רבי צדקה חוצין השני (ועל שמו בית הכנסת שמש צדקה ברחוב חגי בירושלים) ורבי יחזקאל עזרא רחמים מחבר ספר עצי היע"ר הנקרא היע"ר זצ"ל (נפטר בל' שבט ראש חודש אדר, אחיו הגדול של הראשון לציון רבי יצחק נסים זצ"ל נפטר בט' באב תשמ"א).
לפני עלותו לארץ, נשא לאשה את מרת פריחה לבית דהובא[5]. עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים בגבול שכונת בית ישראל ושכונת הבוכרים הנקראת שכונת רחובות. למד בישיבת "שושנים לדוד" שבשכונת הבוכרים, בישיבת המקובלים בית אל בירושלים ובישיבת המקובלים "רחובות הנהר". והיה מתפלל ומכוין עם עמיתיו המקובלים בסידור רבי שלום שרעבי הנקרא הרש"ש.
מיוחד ביותר ספרו ההלכתי כף החיים על עשרת חלקיו, שמשמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה האשכנזית והספרדית. חיבוריו קיבלו הסכמות וברכות מגדולי ירושלים וצפת בכתיבת יד ונדפסו בגוף הספר: יליד צפת, הראשון לציון וראב"ד ירושלים בירת פלשתינה ארץ ישראל ורב מקהלות הספרדים הרב יעקב שאול אלישר, המכונה יש"א ברכה, מהרב חיים ברלין רב מקהלות האשכנזים בירושלים ומלפנים ראב"ד מוסקובה בירת רוסיה, מהרב יעקב דוד וילבסקי בן זאב, המכונה רידב"ז, ששימש כראב"ד במקומות דלהלן: סלוצק שבמחוז ליטא, ניו יורק בירת ארצות הברית, שיקאגו ארצות הברית, צפת ארץ ישראל, מהרב זוננפלד הנקרא הרב יוסף חיים זוננפלד מפרסבורג בירת אונגרין - הונגריה רב מקהלות האשכנזים בירושלים[6].
היה שגור בפי בני ירושלים: מאיש האלהים הקדוש ונורא בעל כף החיים אפילו מלאכי השרת מתביישין ממנו מתורתו וטהרתו.
נפטר ביום השבת בבית חולים ביקור חולים בירושלים בעת רעווא דרעווין בשעת מנחה כשאור גדול נסוך על פניו הטהורות, ביום ט' בסיון ה'תרצ"ט, בגיל 70. מי שהיה באותה עת ליד מיטתו והשתאה על מעמד זה היה משמשו וחתנו: הרב יוסף חיים מועלם - מלמד מירושלים שהיה נשוי לבת שלו רג'ינה שסיפר זאת.
יום למחרת ביום ראשון י' בסיון ה'תרצ"ט התקיימה הלוויתו והספידוהו 16 רבנים חשובים מירושלים, בו ביום התקיימה גם הלוויית הראשון לציון הרב יעקב מאיר שנפטר גם באותה שבת.
איש מסחר בנו משה סופר[7][8] מרח' הנביאים 84 בירושלים (HaNeviim Street 84, Jerusalem) ויצחק שלום סופר בנו בכורו של משה סופר ונכד הכף החיים, שהיה איש צדקה וחסד יקיר ירושלים וידידו הטוב של ראובן ריבלין נשיא מדינת ישראל[9] וממייסדי ותומכי מפלגת הליכוד[10] מרח' יחיאל מיכל פינס 2 בירושלים (Yechiel Michel Pines SStree 2) Jerusalem), ושניהם מרח' שמואל הנביא 80 בירושלים (80 Samuel Hanavi St. Jerusalem), הדפיסו כ70 שנה את ספרו קול יעקב על שולחן ערוך הלכות סתו"ם וספרו הגדול כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, וספרו יגל יעקב ועוד בכדי לזכות את הרבים.
בנו בכורו של ר' יצחק שלום סופר הינו ר' יעקב חיים סופר מירושלים ויליד ירושלים ונינו של כף החיים נקרא על שמו, הקים יחד עם עמיתיו המקובל ר' אברהם שולץ מירושלים, ויליד הגליל העליון ר' שלמה רוזנר מרחוב אבינדב 9, שכונת נווה צבי בירושלים (Avindav Street, Jerusalem) את ישיבת כף החיים בעצת רבם יליד ירושלים ר' יעקב פרידמן מהמושבה תפרח שבדרום[11], ובברכת גדולי ירושלים ובני ברק. בנו בכורו של ר' יעקב חיים סופר ונכדו של ר' יצחק שלום סופר הינו מעלת ר' אברהם אליעזר סופר מירושלים ויליד ירושלים ובן נינו של כף החיים, מחבר הספר מליצי יושר - בשם אומרו[12] חיי בני ומזוני וזיווגי[13](מוֹצִיאוֹ לְאוֹר עוֹלָם יפה נוף - פלדהיים), ועוד עשרות ספרים יקרים.
לקריאה נוספת
- ספר מגדולי ירושלים, הוצאת יעקב גליס, הודפס בירושלים.
- ספר הגדה של פסח עם פניני כף החיים, בעריכת הרב נחום סילמן מרחובות, מהדורת ברקוביץ, הודפס בירושלים.
- ספר תולדות כף החיים (Book, History of the Cape of Life), מאת בן נינו חכם אברהם אליעזר סופר, בברכת רבנים חשובים מהארץ ומחוץ לארץ, ובתמיכת נדיבים מהארץ ומחוץ לארץ, הודפס בירושלים.
- ספר קץ הימין, לרבי יהושע משה, ראב"ד גבעתיים.
- הקדמה לספר ישמח ישראל חלק א', מאת ניני המחבר, הודפס בירושלים.
- ספר פדה את אברהם (חלק א, עמוד תכב) לחכם הכולל, נעים זמירות ישראל, בנש"ק, רבי אברהם י. מונסא איש ירושלים, הודפס בירושלים.
ספריו
- קול יעקב - הלכות סת"ם, נדפס בחיי המחבר באלול חודש הרחמים בירושלים
- כף החיים[14] - פסקי הלכה באורח חיים ויורה דעה, נדפס בירושלים בחיי המחבר וחלק ב' מיורה דעה מסימן קיט הושלם על ידי מרן הרב עובדיה יוסף מירושלים הרב הראשי לישראל מלפנים והראשון לציון, ושוב נדפס באותיות מרובעות והוספות ע"פ כתב יד המחבר בשליש ראשון של חודש טבת ה'תשע"ה, הוגה מחדש על ידי צוות מגיהים, חלק מבני ניניו ביניהם.
- באר מים חיים - שו"ת עדיין בכתב יד
- חיים עד העולם - פירושים להדרנים לתלמוד, נדפס בחיי המחבר, חלקם נהדרו מחדש עם מראי מקומות בספר הדר כבוד ובספר תולדות כף החיים חלק א'.
- יגל יעקב - פירוש על התורה, נדפס בחיי המחבר
- ישמח ישראל - ב' חלקים על התורה, נדפס שנים רבות אחר פטירת המחבר, הוצאת ניני המחבר, יעקב, אלי, רובי, משה, ירושלים ה'תשמ"ט
- חוקי חיים - דרוש, נדפס בחיי המחבר
- עדות ביעקב - דרשות, עדיין בכתב יד
- חפץ בחיים - דרושים, עדיין בכתב יד
- קונטרס החלומות - מחברת בכתב יד בה רשם המחבר חזיונות מופלאים שהתגלו לו בחלום, עדיין בכתב יד[15]
- בית יעקב - דרישה, עדיין בכתב יד
ראה גם
- ↑ ככה חותם באחת מחתימותיו בן יחזקאל וכתון
- ↑ נפטר חודש הרחמים י"ח אלול ה'תרמ"ט והיה פלא עצום ונס גדול עימו שלא שלטה בו רימה ותולעה
- ↑ ראה הקדמת ספר זבחי צדק חלק א
- ↑ נפטר חודש הרחמים י"ג אלול ה'תרס"ט
- ↑ בת רבי יצחק
- ↑ כך סדר ההסכמות בספריו, קול יעקב וכף החיים, וראה גם ביגל יעקב
- ↑ נפטר ביום כ' ניסן התשל"ד
- ↑ גיסו של הרב יהודה צדקה ראש ישיבת פורת יוסף
- ↑ צאצא למשפחת ריבלין הותיקה מתלמידי הגר"א וממיסדי הישוב בירושלים ומצד אמו משתייך למשפחת ריבלין צאצאי הרב מליאדי בעל התניא
- ↑ נפטר בי"ח טבת התשס"ב
- ↑ מייסד ישיבת תושיה תפרח ומראשי הישיבה
- ↑ קיים במאגר הספרים בית הספרים הלאומי בגבעת רם בירושלים המשתייך לאונברסיטה העברית, וכן במאגר הספרים אוצר החכמה
- ↑ קיים במאגר הספרים בית הספרים הלאומי בגבעת רם בירושלים המשתייך לאונברסיטה העברית, וכן במאגר הספרים אוצרות התורה
- ↑ קיים במאגר הספרים בית הספרים הלאומי בגבעת רם בירושלים המשתייך לאונברסיטה העברית, וכן במאגר הספרים די.בי.אס. התקליטור התורני
- ↑ קרוב ל800 חלומות