גבעת פנחס (ישוב): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת תגיות מקור) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
חוקר ארץ ישראל אברהם משה לונץ בספרו [[מורה דרך בארץ ישראל וסוריה]] כותב בשנת 1891 " הכפר עוורתא היא גבעת פנחס ובו יראו כיום קברי אלעזר הכהן ופנחס בנו." הוא מוסיף הערה כי "על ההר ממולו קבר איתמר" . <ref>המקור: א. מ. לונץ, מורה דרך בארץ ישראל, ירושלים, תרנ"א - מהדורת הוצאת הספרים אריאל - יולי 1979</ref> | חוקר ארץ ישראל אברהם משה לונץ בספרו [[מורה דרך בארץ ישראל וסוריה]] כותב בשנת 1891 " הכפר עוורתא היא גבעת פנחס ובו יראו כיום קברי אלעזר הכהן ופנחס בנו." הוא מוסיף הערה כי "על ההר ממולו קבר איתמר" . <ref>המקור: א. מ. לונץ, מורה דרך בארץ ישראל, ירושלים, תרנ"א - מהדורת הוצאת הספרים אריאל - יולי 1979</ref> | ||
== | ==זיהוי מקום קבורתו של פנחס== | ||
ב[[ספר יהושע]] כתוב: " וְאֶלְעָזָר | ב[[ספר יהושע]] כתוב: " וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם". ( יהושע כ"ד, ל"ג). [[רש"י]] שואל: "מהיכן היה לו לפנחס (שהיה כהן) חלק בארץ ? " והוא משיב: " שירש מאשתו". ה[[רד"ק]] מגיע למסקנה דומה בעקבות הקטע "אשר ניתן לו". ממנו הם למדים שלבנו של אלעזר - פנחס - היה רכוש שלא היה בידי אביו - אלעזר. שהרי כל מה שהיה לאלעזר היה עובר - לאחר מותו - לידי בנו פנחס. מכאן הסיקו רבותינו כי פנחס ירש את השדה מאשתו<ref>ראו גם :([[מסכת בבא בתרא]], פרק "יש נוחלין" - דף קי"א, עמ' ב')</ref>. | ||
גלעד שני, אשר עשה עבודה סימינריונית בנושא, דן במקורות שעמדו לרשות פרשני המקרא. ר' ישמעאל שחי בארץ בראשית המאה השנייה, שואל את השאלה: מניין לפינחס שטח בארץ שלא היה לאלעזר? ר' ישמעאל לומד מהפסוק על קבורת אלעזר, שפינחס ירש את אישתו שהייתה משבט אפרים. גם רבי יהודה הנשיא, או לפי דעה אחרת ר' יהושע בן קרחה, שחיו בארץ ישראל בסוף המאה השנייה לספירה, מעלים שאלה זו, ותשובתם הייתה שפינחס ירש נחלה זו מצד אימו שהייתה משבט אפרים. ומכן עולה השאלה האם הכירו חכמים אלו מקום מסויים בארץ שבו שכנה גבעת פינחס. מכל מקום, הם מצמצמים את המקום המשוער של הגבעה לנחלת שבט אפרים - תחום שאינו חופף "הר אפרים". | |||
===האם הייתה עיר כוהנים=== | |||
הרלב"ג ומצודת דוד למדו מן הפסוק "אשר ניתן לו" כי היא ניתנה לפינחס או לאלעזר - הכהנים הגדולי. הרד"ק מדקדק מתוך המילה "ניתן" שמופיעה בפסוק שבני ישראל נתנו את הנחלה הזו כמו שנתנו לכלב וליהושע. <ref> בתוך הפרשיות שעוסקות בערים שצריכים עם ישראל לתת ללויים ניתן לראות שהשורש נ.ת.נ. מופיע כמילה מנחה פעמים רבות, ולכן סביר להניח, שהעם נתן לכוהנים הגדולים גבעה בהר אפרים. </ref> | |||
אך כאן התעוררה השאלה, הרי גבעת פנחס לא נימנית על 13 ערי הכהנים שניתנו להם לנחלה בתחום שבט אפרים. גלעד שני בחן את ההשערה כי גבעת פינחס היא באזור שבין שילה - מקום המשכן ובין בית אל - שם שכן הארון בחלק מימי כהונתו של פינחס. סברה זו , שגבעת פינחס שוכנת באזור שילה, העלה אף יהודה קיל בפירושו לספר יהושע. | |||
==תאור האתר== | ==תאור האתר== | ||
גרסה מ־03:16, 2 באוגוסט 2009
|
|
גבעת פנחס הוא אתר מקראי בחבל ארץ שומרון דרומית לעיר שכם, ליד היישוב איתמר. הגבעה היא בתחום הכפר הערבי "עוורתא". נוהגים לבקר בציון של קברם של "שבעים הזקנים" ביום ההילולה ה' בשבט. הילולה נוספת מתקיימת במקום ביום פטירתו של אהרון הכהן והכתרת בנו אלעזר הכהן לכהן גדול תחתיו בראש חודש אב. באותו יום נוהגים לעלות למקום לפנות בוקר לאמירת תהילים ולתפילת ראש חודש ותיקין עם שחר . בשנים האחרונות מגלים המבקרים במקום הרס והשחתה של המצבות.
העליה השנתית לרגל מאורגנת על ידי המועצה הדתית של המועצה אזורית שומרוןבאישור כוחות הבטחון. (נכון ל-2008)
תולדות המקום
הכפר ידוע בשמו הנוכחי מתקופת המשנה ומצויים בו לפי המסורות היהודית והשומרונית הקברים של אלעזר בן אהרן, איתמר, פינחס, בנו אבישוע ושבעים הזקנים.
מקורה של הילולת "שבעים הזקנים" בה' בשבט הוא במגילת תענית ומובא בשולחן ערוך : בחמישה בשבט מתו הזקנים שהיו בימי יהושע" . [1] . מימות הרמב"ן מתוארת במקומות שונים עליתם של גדולי ישראל ועולי רגל לארץ ישראל במערת שבעים הזקנים ומצבות קברם של אלעזר ופנחס בני אהרון הכהן.
עדות כתובה על הימצאות קברו אנו מוצאים בספרו של רבי אשתורי הפרחי ( 1280 - 1355 , חכם יהודי מתקופת הראשונים, חוקר ארץ ישראל והלכותיה). הוא כותב בספרו כפתור ופרח כי הגיע ל" עוורתא , אשר שם אלעזר ואיתמר ופנחס ושבעים הזקנים" - ומשם לשכם ומשם לעכו. [2]
חוקר ארץ ישראל אברהם משה לונץ בספרו מורה דרך בארץ ישראל וסוריה כותב בשנת 1891 " הכפר עוורתא היא גבעת פנחס ובו יראו כיום קברי אלעזר הכהן ופנחס בנו." הוא מוסיף הערה כי "על ההר ממולו קבר איתמר" . [3]
זיהוי מקום קבורתו של פנחס
בספר יהושע כתוב: " וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם". ( יהושע כ"ד, ל"ג). רש"י שואל: "מהיכן היה לו לפנחס (שהיה כהן) חלק בארץ ? " והוא משיב: " שירש מאשתו". הרד"ק מגיע למסקנה דומה בעקבות הקטע "אשר ניתן לו". ממנו הם למדים שלבנו של אלעזר - פנחס - היה רכוש שלא היה בידי אביו - אלעזר. שהרי כל מה שהיה לאלעזר היה עובר - לאחר מותו - לידי בנו פנחס. מכאן הסיקו רבותינו כי פנחס ירש את השדה מאשתו[4].
גלעד שני, אשר עשה עבודה סימינריונית בנושא, דן במקורות שעמדו לרשות פרשני המקרא. ר' ישמעאל שחי בארץ בראשית המאה השנייה, שואל את השאלה: מניין לפינחס שטח בארץ שלא היה לאלעזר? ר' ישמעאל לומד מהפסוק על קבורת אלעזר, שפינחס ירש את אישתו שהייתה משבט אפרים. גם רבי יהודה הנשיא, או לפי דעה אחרת ר' יהושע בן קרחה, שחיו בארץ ישראל בסוף המאה השנייה לספירה, מעלים שאלה זו, ותשובתם הייתה שפינחס ירש נחלה זו מצד אימו שהייתה משבט אפרים. ומכן עולה השאלה האם הכירו חכמים אלו מקום מסויים בארץ שבו שכנה גבעת פינחס. מכל מקום, הם מצמצמים את המקום המשוער של הגבעה לנחלת שבט אפרים - תחום שאינו חופף "הר אפרים".
האם הייתה עיר כוהנים
הרלב"ג ומצודת דוד למדו מן הפסוק "אשר ניתן לו" כי היא ניתנה לפינחס או לאלעזר - הכהנים הגדולי. הרד"ק מדקדק מתוך המילה "ניתן" שמופיעה בפסוק שבני ישראל נתנו את הנחלה הזו כמו שנתנו לכלב וליהושע. [5]
אך כאן התעוררה השאלה, הרי גבעת פנחס לא נימנית על 13 ערי הכהנים שניתנו להם לנחלה בתחום שבט אפרים. גלעד שני בחן את ההשערה כי גבעת פינחס היא באזור שבין שילה - מקום המשכן ובין בית אל - שם שכן הארון בחלק מימי כהונתו של פינחס. סברה זו , שגבעת פינחס שוכנת באזור שילה, העלה אף יהודה קיל בפירושו לספר יהושע.
תאור האתר
בתחומה של עוורתא יש ריכוזים של קברים קדומים[6] :
- א-נבי עוזייר בתל א-ראס - בו מצוי מתחם המוקף בגדר אבנים. במתחם מצויה מצבה ולידה עץ חרוב קדום. הקירות, הדרומי והמזרחי, של המתחם מכוסות בכיפות, הנתמכות בקשתות. בקירות יש גֻּמְחות, אשר משערים שבהן היו כתובות שומרוניות. ליד המצבה מערה קטנה חצובה. לפי המסורת היהודית המקום נקרא גבעת פנחס ובה נקבר הכהן הגדול אלעזר בן אהרון (יהושע כ"ד , ל"ג). לפי המסורת הערבית כאן קיברו של עזרא הסופר.
- אל מפצ'ל (בחסדי האל) - במרכז הכפר חצר נוספת ובה מצבה, המיוחסת לאיתמר אחי אלעזר.
- אל עזיראת - על הגבעה המזרחית של הכפר בית קברות ובו שני מבנים חד כיפתי ודו כיפתי, המיוחסים לקבר פנחס ולקבר אבישוע בנו, המקודש במיוחד לשומרונים. אבישוע הוא כותבו של ספר התורה הקדום אשר בידי השומרונים. ספר אבישע נחשב בעיני השומרונים לספר התורה העתיק ביותר. לפי מסורת העדה הוא נכתב על ידי אבישע בן פנחס בן אלעזר הכהן במאה ה-13 לפנה"ס.
- בצמוד למבנה הקבר מערה שבה לפי המסורת היהודית והשומרונית מצויים קברי שבעים הזקנים שהיו בבית דינו של משה במדבר סיני (במדבר: י"א , ט"ז-י"ז).
תמונות מגבעת פנחס
הקברים אינם מצויים בפיקוח. על אחדים מהן ניכרים סימני האלימות. מצבת ציונו של אלעזר הכהן נצבעה בירוק בצבעי האסלם. האתר מוזנח . אגודת שכם אחד, ועד המקומות הקדושים בשומרון פנו למנהל האזרחי ולמשרד הדתות אשר לצערנו לא הצליחו להביא לשיפור המצב. עד שנת 2008 אין שיפור במצבו של האתר. לדעת הגורמים האחראיים על השלטון המקומי לטפל באתר בהאת להסכמי אוסלו , אשר מחייבים את השמירה על המקומות הקדושים .
התמונות צולמו על ידי יהודה ליבמן
מצבת שבורה
מצבה שבורה
גרפיטי באדום על המצבה
לקריאה נוספת
- אריה יצחקי , מדריך ישראל - השומרון, משרד הבטחון ההוצאה לאור - כתר הוצאה לאור ', 1980 - עמ' 345
הערות שוליים
- ↑ הלכות תענית, סימן תק"פ
- ↑ המקור: ספר כפתור ופרח, פרק י"א : גבולות הארץ , בהוצאת המכון ללימודי מצוות הארץ ע"ש הב"ר חיים קהן ז"ל, שעל ידי בית המדרש להלכה בהתיישבות, ירושלים, תשנ"ז, עמוד קי"ד.
- ↑ המקור: א. מ. לונץ, מורה דרך בארץ ישראל, ירושלים, תרנ"א - מהדורת הוצאת הספרים אריאל - יולי 1979
- ↑ ראו גם :(מסכת בבא בתרא, פרק "יש נוחלין" - דף קי"א, עמ' ב')
- ↑ בתוך הפרשיות שעוסקות בערים שצריכים עם ישראל לתת ללויים ניתן לראות שהשורש נ.ת.נ. מופיע כמילה מנחה פעמים רבות, ולכן סביר להניח, שהעם נתן לכוהנים הגדולים גבעה בהר אפרים.
- ↑ לב הארץ