הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף

הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצוק"ל

נולד בי"ד אייר התרע"א נפטר ביום טוב ראשון של סוכות התשס"ח. איש ירושלים. ראש ישיבת מרכז הרב, הרב הראשי לישראל ומנהיג ציבור.

תולדות חייו

הרב נולד בירושלים שבין החומות למשפחה ירושלמית ותיקה, אביו הרב שלמה זלמן ואימו הענא רייזל היו דור שישי בארץ, מתלמידי הגר"א.

בילדותו התבלט כירא שמים גדול ובעל כשרונות. תמיד היה שקוע בספרים. למד בתלמוד תורה "עץ חיים" שבחורבת רבי יהודה החסיד, בגיל 12 חיבר את חיבורו הראשון "דרכי הקניינים".

לאחר פרעות תרפ"ט, כשעברה ישיבת חברון לירושלים ורבים מלומדי התורה נמשכו ללמוד בה, עבר גם הרב ללמוד בישיבה זו. בראשות הישיבה עמד אז הגאון רבי משה מרדכי עפשטיין בעל ה'לבוש מרדכי'. באותה תקופה כבר ידע הרב שלשה סדרי ש"ס על בוריים.

בישיבת חברון שקד הרב על תלמודו שקידה עצומה עד שלא הכיר את היושבים על ידו בספסל. גדולי התורה באותה תקופה, כמו החזו"א ור' איסר-זלמן מלצר התכתבו עיתו בענייני תורה עמוקים.

נשא לאישה את פנינה, אחות הרב שלום נתן רענן חתן הראי"ה. לאחר נישואיו נכנס לישיבת מרכז הרב והחל להתמסר אליה. כשנחלש הרב יעקב משה חרל"פ, ראש הישיבה, החל הרב לומר את השיעורים הכלליים.

בשנת תשט"ז נתמנה על ידי הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לדיין בבית הדין בירושלים לצידם של הרבנים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב בצלאל ז'ולטי והרב אליעזר גולדשמידט.

בשנת תשל"א התמנה לתפקיד אב בית הדין. בתשל"ד נעשה חבר בבית הדין הגדול לערעורים בירושלים, לצד הרבנים: הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה גורן והרב אליעזר יהודה וולדינברג ה"ציץ אליעזר". בתש"מ נבחר להיות חבר במועצת הרבנות הראשית.

בשנת תשמ"ג נבחר הרב לרב ראשי ונשיא בית הדין הגדול יחד עם עמיתו הראשון לציון הרב מרדכי אליהו. בשנות כהונתו פעל רבות לחיזוק מערכת הכשרות, העמדת התורה על מקומה הראוי לה, הגנה על שלמות הארץ ופסק פסקים מכריעים כקביעת זמן המוות ויהדותם של עולי אתיופיה.

אישיותו

כח העיון והשקידה של הרב היו גדולים לאין ערוך. כבר בהיותו ילד רך ידעה אימו שכדי להרגיעו צריך לתת בידיו ספר.

תפילתו הייתה בכוונה מרובה ותמיד מתוך הסידור. הרצי"ה ראהו מתפלל בשטיבל 'מאה שערים' והתפעל ממנו. כך נוצר הקשר ביניהם. בימי ראש השנה ויום הכיפורים היה צריך להחליף את בגדיו מספר פעמים ביום מפני שנרטבו מזיעה מרוב מאמץ בתפילה. בשלוש שנותיו האחרונות הפסיק לאכול לחם בימות החול. לשאלת אשתו הרבנית מדוע אמר שכוונתו בברכת המזון אינה כפי שהייתה פעם.

תשובותיו בהלכה מקיפות ויסודיות. מי שהתכתב עימו בהלכה הכיר בכך, כך הגאון בטשעבין, הרב דב בעריש ויידנפלד, אמר עליו לאחר פטירת החזו"א כי הוא גדול הדור הבא. ר' משה פיינשטיין במכתב אליו כותב לו "רב גוברייהו דחכמי ירושלים הראויין להורות בכל התורה כולה ומה אני נגדם". כבר בהיות תלמיד בישיבת חברון התכתב עם ראש ישיבת 'עץ חיים' ר' איסר זלמן מלצר וזה פנה אליו "לידידי הרב הגאון הנעלה מו"ה אברהם שפירא שיחי' ממצויני ישיבת חברון". באותה תקופה הגאון ר' צבי פסח פרנק היה מבקש מהרב שיעבור על דברים שכתב ויכתוב הערותיו וגם היה מתכתב עימו (התכתבות זו נתפרסמה בספר מנחת אברהם ח"ב).

היה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ומתייחס לכל אדם מישראל אם בשאלה תורנית, עצה, ברכה ועוד.

התנגד לכל נסיגה מארץ ישראל ועקירת ישובים. פרסם בנושא זה פסקים ומאמרים, המפורסמת שבהם היא קריאתו לחיילי צה"ל ולשוטרים לסרב לפקודת גירוש ועקירת ישובי חבל עזה וצפון השומרון.

יחד עם זה נאם תמיד על גודל ערכה של מדינת ישראל והקפיד שלא תצטנן הבנה זו בציבור.

תמיד היה הרב שמח ומשמח אחרים. מילתא דבדיחותא הייתה שגורה על פיו וחוש ההומור שלו היה ידוע.

ספריו

זכר יצחק, תשובות מאת רבי איצלה מפוניבז' שההדיר הרב והוסיף להם קונטרס חשוב.

מנחת אברהם, דיונים הלכתיים, שלושה חלקים.

שעורי הגר"א שפירא על מסכתות הש"ס בעריכת הרב בנימין רקובר.

יומא דריגלא, שיחותיו ביומא דהילולא של הרצי"ה.

מורשה, מאמרים בענייני התורה והשעה.

יצאו לאור לאחר פטירת הרב:

מורשה, שיחות למועדים.

אמרי שפר, שיחותיו במוצאי שבתות ועוד מאמרותיו, בעריכת יצחק דדון.

הגדה של פסח "היושבת בגנים", על ידי בנו הרב יעקב.

קישורים

סיפורים מאמרים ושיעורים לזכרו באתר ישיבה

שיעורי הרב באתר ישיבה

שיעורי הרב באתר ישיבת מרכז הרב

מאמרים תורניים של הרב באתר רמב"י

מאמרי הרב באתר רמבי"ש

שיחה עם הרב באתר ישיבת הר עציון