נצרות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 25: | שורה 25: | ||
=== צורת שתי וערב === | === צורת שתי וערב === | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[צלב]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[צלב]]}} | ||
== ערכה של הנצרות מצד הכוונה האלוקית == | |||
כותב הרמב"ם {{מקור|(ס"פ יא מהל' מלכים ה"ד)}}: | |||
:"מחשבות [[בורא עולם]] אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו<ref>עפ"י לשון הכתוב {{מקור|(ישעיהו נה, ח-ט)}}.</ref>. וכל הדברים האלו של [[אותו האיש|ישוע הנצרי]] ושל [[מוחמד|זה הישמעאלי שעמד אחריו]] אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד... | |||
:כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות ופשטו דברים אלו באיים רחוקים<ref>עפ"י לשון הכתוב {{מקור|(ישעיהו סו, יט)}}.</ref> ובעמים רבים ערלי לב<ref>עפ"י לשון הכתוב {{מקור|(יחזקאל מד, ז-ט)}}.</ref> והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה, אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות<ref>הכוונה לנצרות שבטלה את המצוות המעשיות וכנ"ל.</ref>, ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן וכבר בא משיח וגלה נסתריהם. | |||
:וכשיעמוד המלך המשיח באמת<ref>המילה "באמת" באה להוציא מדברי הנוצרים ימ"ש שהמשיח כבר הגיע וכנ"ל.</ref> ויצליח וירום וינשא<ref>עפ"י לשון הכתוב {{מקור|(ישעיהו נב, יג)}}.</ref> מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם<ref>עפ"י לשון הכתוב {{מקור|(ירמיהו טז, יט)}}.</ref> ושנביאיהם ואבותיהם הטעום". | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== |
גרסה מ־18:32, 20 בינואר 2010
|
דת של תלמידי אותו האיש, הטוענים שהוא אלוה. מלבד זאת מצויה בנצרות רשעות מחשבתית-רוחנית ומעשית גדולה מאד.
כפירתה בבורא
הרמב"ם פוסק שהנצרות[1] היא עבודה זרה[2] (פ"ט מהל' ע"ז ה"ד[3], פי"א מהל' מאכלות אסורות סוף ה"ז[4]; - כמובן רק בדפוסים שלא צוזרו[5]), שכן הם טוענים שאותו האיש הוא אלוה.
יש שכתבו שהנצרות איננה רק איסור של שיתוף הקב"ה עם אל אחר[6], אלא שהם גם מגשימים את אלוהינו בכך שהם מגדירים את אותו האיש בתור 'בן' (שו"ת תשובות והנהגות ח"ג רס"י שיז, עמ' שנא, בשם הגר"א; וע"ע בביאור הגר"א יו"ד סי' קמז ס"ק ג).
קילקול בהבנת בחירת עם ישראל
רדיפתם את עם ישראל במהלך הדורות
ביטול המצוות המעשיות
בילבול סדרי הגאולה
יחסם לכתבי הקודש
צירוף ספרים אחרים בצד התנ"ך
פרשנות מעוותת לכתבי הקודש
עניינים נוספים
שו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ג רס"י עז):
- בדבר שאי אפשר להשיג מקום להישיבה קטנה אלא בבנין השייך לבית ע"ז של נוצרים וגם צלב גדול עומד בחוץ אצל הבנין, פשוט שאסור אף לחשוב דבר כזה אף שהוא בנין נפרד מבית התיפלה מכיון שהוא סמוך לבית תיפלה שלהם וכ"ש כשהצלב הוא שם וטוב עושין הרבנים שאין מסכימים לזה. וצריכין לבקש לבנות או לקנות מקום ראוי להישיבה ובודאי יעזרכם השי"ת.
שימוש בתאריך נוצרי
- ערך מורחב - תאריך לועזי
צורת שתי וערב
- ערך מורחב - צלב
ערכה של הנצרות מצד הכוונה האלוקית
כותב הרמב"ם (ס"פ יא מהל' מלכים ה"ד):
- "מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו[7]. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד...
- כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות ופשטו דברים אלו באיים רחוקים[8] ובעמים רבים ערלי לב[9] והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה, אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות[10], ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן וכבר בא משיח וגלה נסתריהם.
- וכשיעמוד המלך המשיח באמת[11] ויצליח וירום וינשא[12] מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם[13] ושנביאיהם ואבותיהם הטעום".
הערות שוליים
- ↑ והכוונה לכל הכתות שבנצרות (שיחות הרצי"ה למינים אל תהי תקוה), כדברי הרמב"ם (פירוש המשנה, ע"ז, מהד' ירושלים תשס"ב, פ"א מ"ג): "ודע, שזאת האומה הנוצרית העומדת בטענת המשיח, על חילוף כיתותיה, כולם עובדי עבודה זרה, ואידיהן [- וחגיהם] כולם אסורים, ונוהגים עמהם בכל התורה כמו שנוהגים עם עובדי עבודה זרה". ועי' שו"ת שבט הלוי ח"י ר"ס קל ד"ה ואען ואומר, וצ"ע.
- ↑ וע"ע בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' נג אות ג, דף סד. (צויין בשו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' צא סוף אות ג ובשו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סי' יא אות ד).
- ↑ מובא באורחות חיים (לרבי אהרן ב"ר יעקב הכהן, שנוהגים לכנותו: ר' אהרן הכהן מלוניל אף שכנראה היה מנרבונה) הל' עבודה זרה אות יד; וכן בכפתור ופרח (לרבי אשתורי הפרחי) פ"י; ועוד.
- ↑ מובא בבית יוסף (הוצאת מכון שירת דבורה ומכון ירושלים) יו"ד סי' קכג סוף אות א.
- ↑ ר' מבוא מהמוציא לאור של הרמב"ם מהד' ר' שבתי פרנקל ז"ל, עמ' 19 ד"ה ההשמטות והשינויים, - והמקורות שבפנים לקוחים משם.
- ↑ שיש אומרים שאומות העולם מותרים בשיתוף (עי' בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' מה בהערה, וכן שם ח"ו סי' ס ד"ה תשובה, שסיכם הדעות בזה).
- ↑ עפ"י לשון הכתוב (ישעיהו נה, ח-ט).
- ↑ עפ"י לשון הכתוב (ישעיהו סו, יט).
- ↑ עפ"י לשון הכתוב (יחזקאל מד, ז-ט).
- ↑ הכוונה לנצרות שבטלה את המצוות המעשיות וכנ"ל.
- ↑ המילה "באמת" באה להוציא מדברי הנוצרים ימ"ש שהמשיח כבר הגיע וכנ"ל.
- ↑ עפ"י לשון הכתוב (ישעיהו נב, יג).
- ↑ עפ"י לשון הכתוב (ירמיהו טז, יט).