חודש טבת: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''טבת''' הוא החודש הרביעי (מ[[תשרי]]) בלוח השנה העברי. ב[[תנ"ך]] מכונה "החודש העשירי" (מ[[ניסן]]). חודש טבת הוא [[חודש חסר]], כלומר ישנם בו עשרים ותשעה ימים. הוא בא לאחר חודש [[כסליו]] ולפני חודש [[שבט]]. מזלו הוא גדי. בחודש זה חל [[צום עשרה בטבת]] (המכונה בתנ"ך צום העשירי על שם החודש), בו מתאבלים על תחילת המצור על [[ירושלים]] על ידי [[נבוכדנצר]]. | '''טבת''' הוא החודש הרביעי (מ[[תשרי]]) בלוח השנה העברי. ב[[תנ"ך]] מכונה "החודש העשירי" (מ[[ניסן]]). חודש טבת הוא [[חודש חסר]], כלומר ישנם בו עשרים ותשעה ימים. הוא בא לאחר חודש [[כסליו]] ולפני חודש [[שבט]]. מזלו הוא גדי. בחודש זה חל [[צום עשרה בטבת]] (המכונה בתנ"ך צום העשירי על שם החודש), בו מתאבלים על תחילת המצור על [[ירושלים]] על ידי [[נבוכדנצר]]. | ||
==מקור החודש ופירוש שמו== | |||
חודש טבת מוזכר לראשונה ב[[תנ"ך]] ב[[מגילת אסתר]] בתור החודש העשירי "ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת" {{#makor-new:אסתר ב טז|תנ"ך-אסתר|ב|טז}}. מקור שם החודש הוא מהשפה האכדית "טביתו" שמשמעו "לשקוע", וככל הנראה מרמז על התבוססות ושקיעה בבוץ לאחר גשמי [[כסלו]]. | |||
חודש טבת מוזכר בתנ"ך גם כחודש שבו החל המצור על ירושלים "ויהי בשנת התשיעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחן עליה" {{#makor-new:מלכים ב כה א|תנ"ך-מלכים-ב|כה|א}} וכתוצאה מאירוע זה חל בחודש [[צום עשרה בטבת]]. | |||
==אירועים בחודש== | |||
[[ראש חודש]] טבת הוא גם הימים האחרונים של חנוכה ולפעמים חל בו גם [[וזאת חנוכה]]. יחד עם צום עשרה בטבת, בחודש נפטרו גם [[עזרא הסופר]] ו[[נחמיה בן חכליה]] וכן אירע [[תרגום השבעים]]. | |||
{{תבנית:חודשי השנה}} | {{תבנית:חודשי השנה}} | ||
גרסה מ־19:23, 2 בינואר 2020
|
|
טבת הוא החודש הרביעי (מתשרי) בלוח השנה העברי. בתנ"ך מכונה "החודש העשירי" (מניסן). חודש טבת הוא חודש חסר, כלומר ישנם בו עשרים ותשעה ימים. הוא בא לאחר חודש כסליו ולפני חודש שבט. מזלו הוא גדי. בחודש זה חל צום עשרה בטבת (המכונה בתנ"ך צום העשירי על שם החודש), בו מתאבלים על תחילת המצור על ירושלים על ידי נבוכדנצר.
מקור החודש ופירוש שמו
חודש טבת מוזכר לראשונה בתנ"ך במגילת אסתר בתור החודש העשירי "ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת" אסתר ב טז. מקור שם החודש הוא מהשפה האכדית "טביתו" שמשמעו "לשקוע", וככל הנראה מרמז על התבוססות ושקיעה בבוץ לאחר גשמי כסלו.
חודש טבת מוזכר בתנ"ך גם כחודש שבו החל המצור על ירושלים "ויהי בשנת התשיעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחן עליה" מלכים ב כה א וכתוצאה מאירוע זה חל בחודש צום עשרה בטבת.
אירועים בחודש
ראש חודש טבת הוא גם הימים האחרונים של חנוכה ולפעמים חל בו גם וזאת חנוכה. יחד עם צום עשרה בטבת, בחודש נפטרו גם עזרא הסופר ונחמיה בן חכליה וכן אירע תרגום השבעים.
