ספר יהושע: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
יהושע בן נון מתחייס לעתיד האומה ומציג את הברירה: "וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה', בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת אֱלֹקים אֲשֶׁר-עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר בעבר (מֵעֵבֶר) הַנָּהָר, וְאִם אֶת-אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם; וְאָנֹכִי וּבֵיתִי, נַעֲבֹד אֶת-ה'". {{מקור|(שם, שם, ט"ו)}}. עם ישראל מקבל את ההצעה הראשונה ונכרתת ברית: "וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹקים; וַיִּקַּח, אֶבֶן גְּדוֹלָה, וַיְקִימֶהָ שָּׁם, תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה'" {{מקור|(שם, שם, כ"ו)}}. מכאן אנו למדים על "אבן גדולה", על "האלה" ןעל "מקדש ה'" בשכם. על האבן הגדולה, אולי נמצא זכר לכך ב[[שכם המקראית]] | יהושע בן נון מתחייס לעתיד האומה ומציג את הברירה: "וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה', בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת אֱלֹקים אֲשֶׁר-עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר בעבר (מֵעֵבֶר) הַנָּהָר, וְאִם אֶת-אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם; וְאָנֹכִי וּבֵיתִי, נַעֲבֹד אֶת-ה'". {{מקור|(שם, שם, ט"ו)}}. עם ישראל מקבל את ההצעה הראשונה ונכרתת ברית: "וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹקים; וַיִּקַּח, אֶבֶן גְּדוֹלָה, וַיְקִימֶהָ שָּׁם, תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה'" {{מקור|(שם, שם, כ"ו)}}. מכאן אנו למדים על "אבן גדולה", על "האלה" ןעל "מקדש ה'" בשכם. על האבן הגדולה, אולי נמצא זכר לכך ב[[שכם המקראית]] | ||
ספר יהושע מסתיים בפטירתו של יהושע בן נון ומינוי יורשו:" וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, עֶבֶד ה' בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר, שָׁנִים. וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ. וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה', כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ; וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ, וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כָּל-מַעֲשֵׂה ה', אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל. וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה; וַיִּהְיוּ לִבְנֵי-יוֹסֵף, לְנַחֲלָה. וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם. מקור|(שם, שם,כ"ז-עד הסוף)}} | ספר יהושע מסתיים בפטירתו של יהושע בן נון ומינוי יורשו:" וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, עֶבֶד ה' בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר, שָׁנִים. וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ. וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה', כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ; וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ, וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כָּל-מַעֲשֵׂה ה', אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל. וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה; וַיִּהְיוּ לִבְנֵי-יוֹסֵף, לְנַחֲלָה. וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם. {{מקור|(שם, שם,כ"ז-עד הסוף)}} | ||
==קברו של יהושע בן נון== | ==קברו של יהושע בן נון== | ||
גרסה מ־08:08, 18 בספטמבר 2008
|
|
ספר יהושע הוא הראשון בספרי "נביאים ראשונים". הוא מהווה בהמשך לספר דברים - האחרון מבין חמישה חומשי תורה. פרק א' בספר יהושע נקרא בתור הפטרה בשמחת תורה לאחר הסיום של קריאת התורה, פרשת וזאת הברכה - הפרשה האחרונה של ספר דברים.ניתן לראות בכך מעין רציפות וכך נאמר בפסוקים הראשונים של ספר יהושע מתארים : "וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה'; וַיֹּאמֶר ה' אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר. מֹשֶׁה עַבְדִּי, מֵת; וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה, אֶל -הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם נְתַתִּיו: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶל-מֹשֶׁה."ספר יהושע, א' א'-ג'). המשימות ליהושע הן: עבור את נהר הירדן "לדרוך בכץ הרגלים" - בכיבושים - ולהנחיל אותה לשבטי ישראל.
בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא מייחסים את כתיבת הפסוקים האחרונים בספר דברים ואת כתיבת ספר יהושע ליהושע בן נון וכך נאמר :"אמר מר: יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה, תניא כמאן דאמר, שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן דתני' (דברים לד) וימת שם משה עבד ה' אפשר משה <מת> [חי] וכתב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי ר"י (ט"ו,א'.
תוכן הספר
אתר "מרכז ישיבות בני עקיבא" מציג פירוט של תוכן ספר יהושע:
- הכניסה לארץ - פרקים א' - ה'.
- כיבוש הארץ - פרקים ו'- י"ב.
- חלוקת הארץ וההתנחלות בה - פרקים י"ג- כ"א.
- חזרת שניים וחצי השבטים למקומם, לעבר הירדן המזרחי - פרק כ"ב.
- דברי יהושע האחרונים - פרקים כ"ג - כ"ד.
בהמשך האתר מפרט את התוכן הפרקים לפי נושאי משנה.
שלבי כיבוש ארץ כנען
סיום הספר
הספר, המכונה על שם יהושע בן נון, מסתיים בפרק כ"ד, עם כינוס שבטי ישראל ואמירת תוכחה לעם על מנת שינחלו בהצלחה את ארץ ישראל:
תחילה מתואר הכינוס, הנערך בשכם ואליו קרא יהושע את : " זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו, וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו."(כ"ד, א') והם :", וַיִּתְיַצְּבוּ, לִפְנֵי הָאֱלֹקים". - ביטוי לתוקפו של המעמד.
יהושע בן נון מתחייס לעתיד האומה ומציג את הברירה: "וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה', בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת אֱלֹקים אֲשֶׁר-עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר בעבר (מֵעֵבֶר) הַנָּהָר, וְאִם אֶת-אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם; וְאָנֹכִי וּבֵיתִי, נַעֲבֹד אֶת-ה'". (שם, שם, ט"ו). עם ישראל מקבל את ההצעה הראשונה ונכרתת ברית: "וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹקים; וַיִּקַּח, אֶבֶן גְּדוֹלָה, וַיְקִימֶהָ שָּׁם, תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה'" (שם, שם, כ"ו). מכאן אנו למדים על "אבן גדולה", על "האלה" ןעל "מקדש ה'" בשכם. על האבן הגדולה, אולי נמצא זכר לכך בשכם המקראית
ספר יהושע מסתיים בפטירתו של יהושע בן נון ומינוי יורשו:" וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, עֶבֶד ה' בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר, שָׁנִים. וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ. וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה', כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ; וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ, וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כָּל-מַעֲשֵׂה ה', אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל. וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה; וַיִּהְיוּ לִבְנֵי-יוֹסֵף, לְנַחֲלָה. וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם. (שם, שם,כ"ז-עד הסוף)
קברו של יהושע בן נון
מבנה הקבר המיוחס ליהושע בן נון נמצא במרכז הכפר הערבי "כפל חרת'". לפי המסורת יום פטירתו של יהושע בן נון הוא כ"ו בניסן. לפי הכתוב בספר יהושע, מקום קבורתו של יהושע בו נון הוא ב"תמנת חרס" שבהר אפרים:" וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ (שם, שם,ל')
בספר כפתור ופרח כתוב "ורבים משטחים שם על הקבר המיוחס ליהושע בן נון וכן נמצא בספרי המסעות הנאמנות במאות עברו"[1]. על פי מסורות יהודיות, שומרוניות ומוסלמיות, נמצאים במקום קבריהם של יהושע בן נון, אביו-נון וכלב בן-יפנה. בתוך מבנה הקבר המיוחס להם גדל עץ אלה-ארצישראלית עתיק וגדול ממדים. עולי רגל מציינים כי נהגו להשתטח על הקברים משנת 1258.
קביעת מקום קבורתו של יהושע בן נון מוצאת תמיכה גם במימצאים גאולוגיים. במורדות השומרון בין רנטיס בכביש "חוצה בנימין", צפונה, עד לקטע המערבי של כביש שכם - טול כרם, נתגלו כ-20 ריכוזים של גופים וולקניים. אחד מהם נמצא ב"ח'רבת ערארה" דרומית לכביש חוצה שומרון, בנתיב הישן, [2], כק"מ מזרחה מצומת מסחה. ח'רבת ערארה נמצאת על הר בגובה 377 מ'. בצלע ההר נחשפו סלעים געשיים, דהיינו, ממוצא וולקני . החשיפה היא בצורת שפך של סלעים פירוקלסטיים ולכם ניתן לזהות את ההר כ"הר געש".
מצפון להר מתנשא מצוק משונן ובראשו מבנה ריבועי קטן, אשר נקרא בפי הערבים: שייח' עבדאללה (עבד אלוקים). והרי יהושע בן נון כונה "עבד ה'" . בספר יהושע נאמר : "וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, עֶבֶד ה' בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר, שָׁנִים" (שם, שם,כ"ט')
ובכן, קברו של יהושע בן נון נמצא מצפון להר געש'. סביר להניח כי המבנה על צוק בין הר הגעש לבין קברו, הנמצא בדרך מיפו לשכם, קבל את שמו מיהושע בן נון.
גבעת פנחס
- ערך מורחב - גבעת פנחס
הפסוק האחרון בספר יהושע מספר כי אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת,וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם. גבעת פנחס הוא אתר מקראי בחבל ארץ שומרון דרומית לעיר שכם, ליד היישוב איתמר, מקומו המשוער של הקבר של אלעזר ובניו הוא בכפר הערבי "עוורתא". נוהגים לבקר בציון של קברם של "שבעים הזקנים" ביום ההילולה ה' בשבט. הילולה נוספת מתקיימת במקום ביום פטירתו של אהרון הכהן והכתרת בנו אלעזר הכהן לכהן גדול תחתיו בראש חודש מנחם אב. באותו יום נוהגים לעלות למקום לפנות בוקר לאמירת תהילים ולתפילת ראש חודש ותיקין עם שחר . בשנים האחרונות מגלים המבקרים במקום הרס והשחתה של המצבות.
העליה השנתית לרגל מאורגנת על ידי המועצה הדתית של שומרון באישור כוחות הבטחון. (נכון ל-2008)
קבר יוסף
- ערך מורחב - קבר יוסף
קבר יוסף מוזכר בסיום ספר יהושע. בו הוטמנו עצמותיו של יוסף הצדיק אחרי שהיו עם שבטי ישראל במסע של ארבעים שנה במדבר סיני ומהלך כיבוש ארץ כנען. המצבה היא בתוך מבנה בפאתי העיר שכם אשר נשרף ונחרב בידי אספסוף ערבי בשנת 2000. במהלך החרבת המבנה נפגע שוטר "משמר הגבול", הדרוזי, מדחת יוסף, ודימם למוות.
לאחר הריסת הקבר והקמת "מסגד", הלל ליברמן הי"ד, תושב אלון מורה, יצא בצעדה פרטית אל הקבר, ונרצח בדרך.
קבר יוסף הוא אחד משלושת האתרים עליהם מצוין בתנ"ך בפירוש כי נקנו בכסף מלא. השניים האחרים הם מערת המכפלה והר הבית.
זיהוי המקום נשען, בין השאר, על הקרבה לתל של שכם המקראית, ועל מסורות מימי הביניים מנוסעים יהודים ונוצרים המעידים על קיום אתר המזוהה בפי כל עם קבר יוסף. בנוסף לכך, התומכים בזיהוי מעידים על חוסר ההתעניינות של הערבים באתר.