רבי מרדכי כרמי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בנוסף להיותו גדול בתורה, היה עשיר, וכך התאפשר לו ללמוד מבלי טרדות פרנסה. | בנוסף להיותו גדול בתורה, היה עשיר, וכך התאפשר לו ללמוד מבלי טרדות פרנסה. | ||
נפגש בחייו כמה פעמים עם ה[[חיד"א]] שהעריכו | נפגש בחייו כמה פעמים עם ה[[חיד"א]] שהעריכו מאד, ולצד זה הביע עליו דברי ביקורת<ref>עוד על יחסיו עם החיד"א ראה בהרחבה: הרב יהודה חטאב, מבוא לספר "מאמר מרדכי", י-ם תשס"ה, פרק ו'.</ref> | ||
בסוף ימיו עבר לעיר עיש שבפרובנס, וכפי הנראה ישב בה עד סוף ימיו. | בסוף ימיו עבר לעיר עיש שבפרובנס, וכפי הנראה ישב בה עד סוף ימיו. | ||
נפטר בה' ב[[סיוון]], ערב [[חג השבועות]] תקפ"ה (שנת אי"ש מרדכ"י). | נפטר בה' ב[[סיוון]], ערב [[חג השבועות]] תקפ"ה (שנת אי"ש מרדכ"י). | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''מאמר מרדכי'''- פירוש מקיף על [[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]], הכולל ארבעה חלקים. נדפס בין השנים תקמ"ד-תקמ"ו בליוורנו, וזכה בין השאר להסכמה מה[[חיד"א]]. הספר כולל את החידושים שכתב מנעוריו על השו"ע וה[[בית יוסף]], לאחר שעברו שלוש הגהות ועריכות. הוא מרבה להביא את הסוגיות ממקורותיהן על מנת לדון בהן. כמו כן, הוא דן בגרסאות ב[[ראשונים]], בשו"ע ובנושאי כליו, ולעיתים מסתמך בכתבי יד ישנים ונדירים. | *'''מאמר מרדכי'''- פירוש מקיף על [[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]], הכולל ארבעה חלקים. נדפס בין השנים תקמ"ד-תקמ"ו בליוורנו, וזכה בין השאר להסכמה מה[[חיד"א]]. הספר כולל את החידושים שכתב מנעוריו על השו"ע וה[[בית יוסף]], לאחר שעברו שלוש הגהות ועריכות. הוא מרבה להביא את הסוגיות ממקורותיהן על מנת לדון בהן. כמו כן, הוא דן בגרסאות ב[[ראשונים]], בשו"ע ובנושאי כליו, ולעיתים מסתמך בכתבי יד ישנים ונדירים. | ||
גרסה מ־15:17, 29 בפברואר 2012
|
|
רבי מרדכי כרמי- היה מגדולי הפוסקים האחרונים בצרפת, בעל "מאמר מרדכי" על שולחן ערוך אורח חיים.
תולדות חייו
נולד כנראה קצת אחרי שנת ת"ק בקרפינטרץ (קרפנטרה) שבדרום צרפת (פרובנס) לאביו רבי אברהם כרמי, שכיהן כדיין בעיר. קהילת קרפינטרץ היתה אחת מארבע הקהילות בצרפת בתקופה ההיא שנהגו ע"פ מנהגי יהדות ספרד (כנראה מוצאם ממגורשי פורטוגל). כפי הנראה, משפחת כרמי היתה משפחת רבנים מיוחסת ומפורסמת בקרפינטרץ.
בילדותו נודע כמתמיד ושקדן בלתי נלאה, כפי שמעיד עליו אביו[1]: "דכד הוה טליא ורכיב אכתפאי (שכשאר היה צעיר ורוכב על כתפי) ראיתי בו סימני חכמה, נתתי עיני בן דבוצין בוצין מקטפיה ידיע..." וכן אחיו רבי שלמה כרמי כותב[2]: : "בימי חרפו חרף נפשו נפש היפה ללון בעומקה של הלכה... ויגדל האיש וילך הלוך וגדול...".
בנוסף להיותו גדול בתורה, היה עשיר, וכך התאפשר לו ללמוד מבלי טרדות פרנסה.
נפגש בחייו כמה פעמים עם החיד"א שהעריכו מאד, ולצד זה הביע עליו דברי ביקורת[3]
בסוף ימיו עבר לעיר עיש שבפרובנס, וכפי הנראה ישב בה עד סוף ימיו.
נפטר בה' בסיוון, ערב חג השבועות תקפ"ה (שנת אי"ש מרדכ"י).
ספריו
- מאמר מרדכי- פירוש מקיף על שולחן ערוך חלק אורח חיים, הכולל ארבעה חלקים. נדפס בין השנים תקמ"ד-תקמ"ו בליוורנו, וזכה בין השאר להסכמה מהחיד"א. הספר כולל את החידושים שכתב מנעוריו על השו"ע והבית יוסף, לאחר שעברו שלוש הגהות ועריכות. הוא מרבה להביא את הסוגיות ממקורותיהן על מנת לדון בהן. כמו כן, הוא דן בגרסאות בראשונים, בשו"ע ובנושאי כליו, ולעיתים מסתמך בכתבי יד ישנים ונדירים.
- דברי מרדכי- חידושי הלכה. במהדורות מסוימות הודפס יחד עם המאמר מרדכי.
ספרים שאבדו
| תקופת חייו של רבי מרדכי כרמי על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים
- הספר מאמר מרדכי באתר "HebrewBooks".
הערות שוליים
- ↑ בהקדמתו לספר "מאמר מרדכי" של בנו
- ↑ שם
- ↑ עוד על יחסיו עם החיד"א ראה בהרחבה: הרב יהודה חטאב, מבוא לספר "מאמר מרדכי", י-ם תשס"ה, פרק ו'.