מדבר: הבדלים בין גרסאות בדף

המדבר מכידה בגוש שילה

מדבר נחשב לאזור צחיח, בו יורדים מעט משקעים ואין בו מעיינות שופעים ונחלים זורמים. אדמת המדבר אינה פוריה, היות ולא מצטבר בה חומר אורגני. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכל שהחי ובני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים.

הנביאים כינו את המדבר בכינויים שונים. בין השאר ירמיהו הנביא היה מענתות אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" ([[ספר ירמיהו]],ב'ב') ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". הושע הנביא מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" (ב',ה').

במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי-יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור|(ט',א')}]. אפילו יואב בן צרויה שר צבא דוד המלך בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" ([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד).

הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. בספר יהושע בנחלת שבט יהודה נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {ט"ו, ס"א). ןעל עוזיהו המלך נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י') . ובמשנה, בבבא קמא נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"(ז',ז') - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.

יחזקאל הנביא רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים" (כ',ל"ה). לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין נהר הירדן לבין נהר פרת.

מדבר יהודה

ערך מורחב - מדבר יהודה

מדבר יהודה נחשב למדבר הגדול בארץ ישראל. יהושע בן נון מונה לנחלת שבט יהודה שש ערים במדבר יהודה, כדלקמן:"בַּמִּדְבָּר: בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה. וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר-הַמֶּלַח, וְעֵין גֶּדִי: עָרִים שֵׁשׁ, וְחַצְרֵיהֶן." (ט"ו, ס"א). וזה חוץ מאיזכור "מדבר זיף", "מדבר מעון" בספר שמואל ו-"מדבר תקוע" ו"מדבר רעואל" בספר דברי הימים.

בבסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968, מייד לאחר מלחמת ששת הימים כאשר מדבר יהודה היה עדיין ללא פיתוח והתיישבות חדשה. בסקר המקיף ביותר שנערך באזור, נמצא כי בתקופה הישראלית היו במדבר מצודות, מצדים וקווי-חומה, האחד באורך של 2.5 ק"מ. הההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי ממלכת יהודה. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על עדרי הצאן, שטחי המרעה, גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מספר דברי הימים (ב' כ"ו - י') על ימי המלך עוזיהו "וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי הבדויים.

מקור

• אוצר ישראל - הערך :"מדבר"