הרב שלמה עמאר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''הרב שלמה משה עמאר''' הוא [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]], נשיא [[בית הדין הגדול]]. | '''הרב שלמה משה עמאר''' הוא [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]], נשיא [[בית הדין הגדול]]. | ||
נולד בעיר קזבלנקה שבמרוקו בשנת תש"ח. בשנת תשכ"ב עלה ארצה עם הוריו. למד במוסד "תפארת ציון" ב[[בני-ברק]] ובישיבת שלומי, ובהיותו בן 21 הוטל עליו | נולד בעיר קזבלנקה שבמרוקו בשנת תש"ח. בשנת תשכ"ב עלה ארצה עם הוריו. למד במוסד "תפארת ציון" ב[[בני-ברק]] ובישיבת שלומי, ובהיותו בן 21 הוטל עליו למלא את מקומו של רבה של שלומי. | ||
במקביל החל בלימודי דיינות אצל [[הרב יעקב רוזנטל]], [[אב בית דין|אב בית הדין]] ב[[חיפה]]. בתש"ל מונה לרב, ולאחר מכן למנהל מחלקת ה[[כשרות]] ב[[נהריה]] ולרב המושב מגדים (מדרום לחיפה). בתוך כך הוסמך כ[[שוחט ובודק]], כרב מושב וכרב עיר. הקדיש זמן רב לטיפול בבעיות הפרט. סיים לימודי דיינות ומונה כ[[דיין]] בביה"ד האזורי ב[[באר שבע]] וב[[פתח תקוה]]. | במקביל החל בלימודי דיינות אצל [[הרב יעקב רוזנטל]], [[אב בית דין|אב בית הדין]] ב[[חיפה]]. בתש"ל מונה לרב, ולאחר מכן למנהל מחלקת ה[[כשרות]] ב[[נהריה]] ולרב המושב מגדים (מדרום לחיפה). בתוך כך הוסמך כ[[שוחט ובודק]], כרב מושב וכרב עיר. הקדיש זמן רב לטיפול בבעיות הפרט. סיים לימודי דיינות ומונה כ[[דיין]] בביה"ד האזורי ב[[באר שבע]] וב[[פתח תקוה]]. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
[[קטגוריה:ראשונים לציון]] | [[קטגוריה:ראשונים לציון]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]] | [[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]] | ||
[[קטגוריה:רבני | [[קטגוריה:רבני ישובים בישראל]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לתל אביב]] | [[קטגוריה:רבנים ראשיים לתל אביב]] | ||
[[קטגוריה:רבנים מרוקאים]] | [[קטגוריה:רבנים מרוקאים]] | ||
גרסה מ־08:03, 21 במאי 2012
|
|
הרב שלמה משה עמאר הוא הראשון לציון והרב הראשי לישראל, נשיא בית הדין הגדול.
נולד בעיר קזבלנקה שבמרוקו בשנת תש"ח. בשנת תשכ"ב עלה ארצה עם הוריו. למד במוסד "תפארת ציון" בבני-ברק ובישיבת שלומי, ובהיותו בן 21 הוטל עליו למלא את מקומו של רבה של שלומי.
במקביל החל בלימודי דיינות אצל הרב יעקב רוזנטל, אב בית הדין בחיפה. בתש"ל מונה לרב, ולאחר מכן למנהל מחלקת הכשרות בנהריה ולרב המושב מגדים (מדרום לחיפה). בתוך כך הוסמך כשוחט ובודק, כרב מושב וכרב עיר. הקדיש זמן רב לטיפול בבעיות הפרט. סיים לימודי דיינות ומונה כדיין בביה"ד האזורי בבאר שבע ובפתח תקוה.
את שירותו הצבאי עשה במחלקה לזיהוי חללים. ניסיונו בסוגיות החללים והנעדרים התבטא גם בפסיקותיו ההלכתיות. כך למשל, התיר נשים מעגינותן בהסתמך על דו"חות המעבדה לזיהוי פלילי (מז"פ) של משטרת ישראל(דרוש מקור).
בשנת תשס"ב מונה לרב הראשי לתל אביב -יפו, ובתשס"ג נבחר לכהן במשרת הראשון לציון ולרב הראשי הספרדי של מדינת ישראל, לצידו של הרב האשכנזי הרב יונה מצגר.
הרב עמאר נשוי ואב ל-12 ילדים.
הרב עמאר נחשב לתלמידו המובהק של הרב עובדיה יוסף שליט"א. הרב עמאר מעריץ את רבו במידה בלתי רגילה[1], ורגיל לכתוב עליו: "ומי יבוא אחר המלך"[2]. ורבו מחזיר הערכה ואהבה.
ספריו
- שו"ת שמע שלמה[3], ארבעה חלקים, הנוגעים באלפי סוגיות הלכתיות
- כרם שלמה, שני חלקים, המכילים קובצי שאלות ותשובות רבניות בענייני מצוות התלויות בארץ והלכות כלליות הנוגעות להתיישבות החקלאית
- ברכת אליהו, דרשות על התורה
- שו"ת בארה של מרים[4], בענייני כשרות
קישורים חיצוניים
- שיעורי הרב עמאר באתר ישיבה
- על הרב עמאר באתר הרבנות הראשית לתל אביב יפו
- שיעורי הרב עמאר באתר ישיבת כרם ביבנה
- שיעורי הרב עמאר באתר מכון מאיר
| הקודם: הרב אליהו בקשי דורון |
הרב הראשי הספרדי | הבא: - |
| הקודם: הרב חיים דוד הלוי |
רבנים ראשיים ספרדיים לתל אביב | הבא: - |
הערות שוליים
- ↑ למשל "בקול ישראל צוטט הרב עמאר: 'הרב עובדיה יוסף הוא גדול הדור, וכמה דורות לא היה פוסק הלכה שכזה, וכל מי שמערער אחריו הוא כמערער אחרי השכינה'. הרב עמאר אמר עוד כי במשך עשרות שנים ראה כי מי ששלח ידו נגד הרב יוסף לא יצא נקי. הוא אמר כי צריך להיזהר בכבודו ובכבוד תורתו של הרב יוסף וביקש מהציבורלהתפלל שלא תהיה שנאת חינם ולא יפגע עם ישראל מהפגיעה בכבוד התורה של גדול הדור" (ערוץ 7).
- ↑ ביחס לאכילת מצת יד בליל הסדר לכזית המחוייב, כנגד דעת הרב שלום משאש (שו"ת שמע שלמה...); וכן ביחס לנושאים אחרים.
- ↑ בשם הספר רמוז שם המחבר, שכן שמע - ראשי תיבות של שמו: שלמה משה עעמאר.
- ↑ לזכר אמו מרת מרים ז"ל.